‫הזנת ענף הבקר‬ ‫ישראל עופר, מרכז מזון "יציב" באר טוביה‬ ‫‪israelo@yaziv.co.il‬‬ ‫סיכום 9002 ומבט לעתיד‬ ‫הזנת עדרי הבקר היא האתגר העומד בפנינו ללא הפוגה. אנו מחויבים למצות את הפוטנציאל של עדרינו‬ ‫ולהציע הרכבי מנות מתאימים ליעדן ומנגד, לנצל באופן מיטבי את היצע המזונות השונים ע"פ מחירם,‬ ‫המצאי ותנאי השוק – ישראל עופר, מנכ"ל מרכז המזון בבאר טוביה, מנתח וממליץ‬ ‫3. מזונות לוואי - מגוון תוצרי לוואי של מפעלי מזון בארץ.‬ ‫4. ויטמינים, מינרלים ותוספים - שכמותם מזערית (%2-%3) ולא נעסוק‬ ‫בהם בסקירה זו.‬ ‫אמר זה לא יעסוק בתורת ההזנה ולא יציע מנות מומלצות‬ ‫לביצועים מיטביים. אנסה לנתח כאן את הסוגים השונים של‬ ‫המזונות המשמשים אותנו במעשה היומיומי, מהו המייחד את סוגי‬ ‫המזונות, ובהיבט של ס"ה הצרכים המשוערים לכלל העדר הישראלי -‬ ‫צווארי הבקבוק, וכווני ההתפתחות האפשריים.‬ ‫המזונות המשמשים אותנו בהרכבי המנות - ניתן לחלקם לארבע קבוצות‬ ‫עיקריות:‬ ‫1. מזונות מרוכזים - רובם מיובאים, ומתחלקים לשתי תת קבוצות‬ ‫עיקריות, גרעינים וכוספאות (עם כמה סוגי ביניים).‬ ‫2. מזונות גסים - אשר נקצרים בשדות הארץ: תחמיצים, שחתות וקש‬ ‫לסוגיו.‬ ‫הזנת ענף הבקר‬ ‫מ‬ ‫מקומו העיקרי של התירס בקרב הגרעינים‬ ‫במנות החולבות ובפיטום (ולא רק בפסח) גם‬ ‫כאשר הוא יקר מהשעורה או החיטה באופן‬ ‫ניכר, באשר פריקותו האטית בכרס מצמצמת‬ ‫את הסיכון לאצידוזיס תת אקוטי (או בשם‬ ‫החיבה שלו אצל הוטרינרים: ‪)SARA‬‬ ‫המגבלה הראשונית היא מזונות גסים, שמהווים כשליש מסל המזונות‬ ‫בשקלול של כל סוגי המנות, והיתר הם מזונות מרוכזים שניתן להחליפם‬ ‫בשיעור מסוים ע"י מזונות לוואי. שיעור זה תלוי בכמה גורמים ובד"כ‬ ‫נגלה, במרכזי מזון גדולים, שימוש רב יותר שעשוי להגיע גם ל-%02‬ ‫על בסיס יבש.‬ ‫בתחום המזונות המרוכזים - המיובאים כאמור, ברובם - מדינת ישראל‬ ‫היא "פסיק קטן על הגלובוס". מתוך הכמות המיובאת לארץ - החלק‬ ‫הגדול מיועד לענף הלול על שלוחותיו, ומעלי הגרה "מנגנים כינור שני".‬ ‫המזונות המצויים בארץ (כגון כוספת סויה בבתי הבד הספורים; סובין‬ ‫מטחנות הקמח; גרעיני כותנה שמתמעטים עם קשיי הענף) - השפעתם‬ ‫שולית. בגיליון זה מופיעה סקירה מקיפה של איתי רון על מקורות‬ ‫הייבוא, יבולים, צריכה גלובלית, מלאים, השתנות המחירים ועוד -‬ ‫וייטיב לעשות הקורא אם ילמדנה. אדגיש בזאת כי השימוש המתרחב‬ ‫בתירס, בארה"ב בעיקר, כמקור לאתנול - יצר מימד מאיים מבחינת‬ ‫המצאי (והמחיר, כמובן) של הגרעינים. ניתן אף לציין שהצרכן הישראלי‬ ‫מצטיין בגמישותו ובתגובותיו לתנאי השוק ויודע להשתמש במזונות‬ ‫שנעשים אטרקטיביים. למשל, השימוש בתירס לתעשיות העמילן‬ ‫פריקה ישירה של מזונות מרוכזים בנמל חיפה‬ ‫פברואר 0102‬ ‫משק הבקר והחלב 443‬ ‫24‬