‫אפרים צוקרמן – שה"מ, מנהל תחום גד"ש‬ ‫‪efzuk@shaham.moag.gov.il‬‬ ‫המספוא בישראל‬ ‫שנת המספוא אופיינה בגשמים נמוכים מהממוצע, יבולים קטנים מהרגיל וגם מחירים גבוהים יותר. נמשכת‬ ‫המגמה של מעבר והתמקדות בגידולי חורף למספוא וגם בירידה בגידול התירס ואף בסורגום. שחת הבקיה‬ ‫מובילה את הגידולים לשחת וניכר שעוברים יותר לשילוב עם תלתן.‬ ‫מתחילים לחזור לשפיות בגידולי המספוא, לאחר הסערה שעברה על העולם ועלינו, במחירים הגבוהים‬ ‫של גרגרי התבואה בשנתיים שחלפו‬ ‫3. עלייה במחירי הדשנים הביאה לבדיקה מחודשת ויישום מוגבל,‬ ‫בשלב זה, בזבלים בלתי מעובדים ובפסולות אורגניות, כתחליף‬ ‫לדשנים המינרליים היקרים - הימנעות מגרימת נזקים לאיכות‬ ‫הסביבה ובמקרים רבים, פתרון טוב ויעיל לשמירת הסביבה.‬ ‫4. בחינת זנים חדשים תוך דגש על התאמת הגידולים לאזורי הארץ,‬ ‫בהתאם ליתרונות ולמגבלות הגידול בכל אחד מאזורי הארץ.‬ ‫כללי‬ ‫מספר גורמים השפיעו על היקף ותפוקות ענף המספוא בשנת 9002:‬ ‫1. חורף שחון בכללו ומיעוט גשמים בחודשים ינואר, פברואר ומרס.‬ ‫2. מחסור מתמשך במים שגרר הקטנה במכסות המים לחקלאים, כולל‬ ‫מי שיטפונות וקולחים.‬ ‫3. שינויים במחירי התוצרת החקלאית הסחירה בשוק העולמי.‬ ‫4. הגדלת התשומות לחקלאות, בעיקר אנרגיה, דשנים והוצאות‬ ‫עבודה.‬ ‫גורמים אלה הביאו לשינויים במספר תחומים הקשורים בגידולים‬ ‫למספוא:‬ ‫1. הצורך באספקה של מזון גס לענפי בעה"ח והכורח לחסוך במים,‬ ‫הביאו להמשך התהליך של הגדלת שטחם של גידולי המספוא‬ ‫החורפי והקטנה בשטחי המספוא הקיצי.‬ ‫2. חוסר יציבות של מחירי הגרגרים בעולם גרמו ללחצים להעלאת‬ ‫מחירי התפוקות של מרבית גידולי השדה לגרגרים וגררו איתם‬ ‫עלייה במחירי המספוא הגס.‬ ‫הצורך באספקה של מזון גס לענפי בעה"ח‬ ‫והכורח לחסוך במים, הביאו להמשך התהליך‬ ‫של הגדלת שטחם של גידולי המספוא החורפי‬ ‫והקטנה בשטחי המספוא הקיצי‬ ‫סיכום אקלימי‬ ‫חורף 9/8002 התאפיין בכמות גשמים נמוכה מהממוצע הרב שנתי.‬ ‫כמות המשקעים שירדו השנה באזור הצפון, המרכז, שפלת יהודה‬ ‫והנגב המערבי, הגיעה לכדי %08 עד %09 מהממוצע הרב שנתי. חלוקת‬ ‫הגשמים במשך החורף הייתה גרועה. החודשים נובמבר, דצמבר וינואר‬ ‫היו שחונים עם כמויות נמוכות של גשם וטמפרטורות גבוהות מהרגיל.‬ ‫לעומת זאת, האביב היה גשום וקר.‬ ‫מסיבות אלה, יבול דגני החורף למספוא היה נמוך מהממוצע הרב‬ ‫שנתי, אך הגשמים המאוחרים תרמו לקבלת יבולי גרגרי חיטה נאים,‬ ‫באותם אזורים שבהם ירד הגשם המאוחר - דווקא שדות החיטה‬ ‫שהציצו מאוחר וסבלו פחות מתקופת היובש בתחילת החורף. בבקעת‬ ‫בית שאן ובגליל העליון ניתנה השקיה בחודשים השחונים, שאפשרו‬ ‫קבלת יבולי מספוא יחסית גבוהים. בעמק יזרעאל נקצר יבול חיטה‬ ‫יפה, בעיקר בזכות ההצצה המאוחרת וגשמים שירדו בדצמבר ואפשרו‬ ‫לחיטה לעבור את חודש ינואר השחון.‬ ‫האביב המתון בשנת 9002 הביא ליבולים נאים. במשך הקיץ שררו‬ ‫טמפרטורות גבוהות במקצת מהממוצע הרב שנתי, אך במשך כל תקופה‬ ‫מספוא לרפת מחולה‬ ‫פברואר 0102‬ ‫משק הבקר והחלב 443‬ ‫25‬