‫בכל זאת, נראה שהשימוש בכלי של חלב עודף, שמטרתו הייתה‬ ‫כל השנים, לוודא שהיצרנים עומדים במכסתם, נעשה מאוד‬ ‫נרחב וכל הסיכון נופל על היצרנים בלבד כי משלמים להם מחיר‬ ‫מופחת. אם רוצים ליצור שוליים במצבי אי ודאות, הסיכון צריך‬ ‫להתחלק בין כל השחקנים במגרש החלב.‬ ‫הבעיה שכאשר נמצאים בתוך הגל לא יודעים אם זו מגמה או מחזור‬ ‫חולף ויש ויכוח לגיטימי.‬ ‫בשנת 0102 אנחנו מזהים התאוששות של הצריכה כי ב-9002 הביקוש‬ ‫גדל באחוז אחד (שזה קיטון בצריכה לנפש כיוון שהגידול באוכלוסייה‬ ‫הוא כ-%8.1). מזהים מצב שבו בגלל, פרופיל הצריכה, המלאים‬ ‫האופרטיביים, הכשרות המתאימה, הם ברמה נמוכה יחסית ולכן נתנו‬ ‫את שתי התשובות הגדלנו את המכסה ב-02 מיליון ליטר - כ-%2.‬ ‫העלינו את רף כדאיות הייצור בחלב עודף כי רוצים הגדלת ייצור ב-51‬ ‫מיליון ליטר. נותנים מחיר מובטח ואף כלכלי להוצאות משתנות ברשת‬ ‫רחבה של %6. יש לזכור כי בחודש ספטמבר 9002 עמד הענף עם מלאי‬ ‫אבקות של כ-000,5 טון שהם מעל ומעבר למלאי התפעולי.‬ ‫נתונים אלה השתנו עם הזמן וגם המדיניות השתנתה. צריך להיזהר‬ ‫משינויים לא עקיבים במכסה ולהקצות תוספות מכסה, רק אם קיימת‬ ‫סבירות גבוהה מאד שתוספת זו לא תיגרע, כי הרפתן משקיע בעקבותיה,‬ ‫אבל חלב עודף עולה ויורד בפעולות מקומיות בלי השקעות.‬ ‫נהנים מפטור ממכס.‬ ‫יש גם מוצרי חלב שמוגדרים כמוצרים תעשייתיים, תערובות למיניהן,‬ ‫והם נהנים ממכס מופחת שלא כמו מוצרים חקלאיים.‬ ‫מצד שני אנחנו מייצאים מוצרים, לא הרבה, בעיקר עודפי הייצור ולמה‬ ‫שקורה בעולם הרחב יש השפעה גם עלינו.‬ ‫כאשר המחירים גבוהים יש ביקושים לתוצרת‬ ‫מקומית של תעשיות שמייבאות בדרך כלל,‬ ‫מסיבות של כשרות, עלויות הובלה, נוחות‬ ‫בטיפול. או אז העודפים של החלב פודים‬ ‫מחירים גבוהים יותר.‬ ‫המצב הפוך כאשר המחירים נמוכים ואז‬ ‫היבואנים חוזרים לייבא, הלחצים על הקלות‬ ‫בייבוא גדלים ופדיון עודפי הפינוי נמוכים יותר‬ ‫כאשר המחירים גבוהים יש ביקושים לתוצרת מקומית של תעשיות‬ ‫שמייבאות בדרך כלל, מסיבות של כשרות, עלויות הובלה, נוחות‬ ‫בטיפול. או אז העודפים של החלב פודים מחירים גבוהים יותר.‬ ‫המצב הפוך כאשר המחירים נמוכים ואז היבואנים חוזרים לייבא,‬ ‫הלחצים על הקלות בייבוא גדלים ופדיון עודפי הפינוי נמוכים יותר.‬ ‫התכנון בענף בישראל שמגדיר מכסות אישיות ומחיר מטרה,‬ ‫אמור להגן מפני התנודתיות הגדולה ולהכניס הרבה יציבות‬ ‫למערכת. מדוע, אם כן, הייתה לנו תנודתיות גדולה בשנים‬ ‫האחרונות?‬ ‫מאז 5991 התכנון חייב להביא בחשבון את אי הוודאות בנושא‬ ‫המחירים והכמויות, התנודתיות בעולם מביאה לתנודתיות גם בשוק‬ ‫החלב בארץ.‬ ‫אנחנו לא אי בודד אלא משולבים בעולם הגלובלי, כמו שגם אנייה‬ ‫יציבה מתנדנדת בים סוער, ואנחנו נמצאים בים מחירים סוער, על אף‬ ‫שבעבר היינו יותר יציבים. צריך לזכור שמדובר רק בשוליים של כמה‬ ‫אחוזים.‬ ‫התכנון - התשובה של המתכנן הלאומי שהמכסה צריכה לתת ביטוי‬ ‫למגמה, עלייה בצריכה כתוצאה מהגידול באוכלוסייה.‬ ‫התגובה לתנודות בתוך המגמה היא ע"י מנגנון אחר - חלב עודף.‬ ‫צריך שני מנגנונים, אחד קצר טווח, בלי השקעות במבנים ובציוד -‬ ‫ברמת הענף שינויים של אחוזים בודדים ולא ודאיים - עושים דרך‬ ‫מנגנון החלב העודף. השני קשור לשינוי מגמה קבוע ואותו נותנים‬ ‫בהגדלת מכסות. ככלל, קשה מאוד להוריד מכסות ולכן צריך לחלק‬ ‫מכסות כאשר המגמה קבועה.‬ ‫גם במנגנון של הטווח הארוך צריכים לתחזק כלים להתמודדות עם‬ ‫פערים בין התכנון והביצוע של הייצור והצריכה, שני המנגנונים‬ ‫העיקריים הם:‬ ‫1. אחזקת מלאי תפעולי של חומרי גלם שיוכל לתת מענה לעודף בלתי‬ ‫מתוכנן מראש של הביקושים.‬ ‫2. קרנות כספיות שיוכלו לתת מענה לטיפול בעודפים לא מתוכננים‬ ‫של היצע ביחס לביקוש.‬ ‫צריך להיזהר משינויים לא עקיבים במכסה‬ ‫ולהקצות תוספות מכסה, רק אם קיימת‬ ‫סבירות גבוהה מאד שתוספת זו לא תיגרע,‬ ‫כי הרפתן משקיע בעקבותיה, אבל חלב עודף‬ ‫עולה ויורד בפעולות מקומיות בלי השקעות‬ ‫המחלבות משלמות מחיר מלא על כל החלב שהן קולטות. על חלב עודף‬ ‫הן משלמות על פי ההחלטות ואת העודף הן שומרות בקופת חלב - זהו‬ ‫עודף באחריות המועצה. קרן הרכיבים, בתקציב מועצת החלב, מטפלת‬ ‫בחלב במכסה שלא נצרך.‬ ‫הבעיה בחלב עודף, שאם מבטיחים מחיר אזי צריך לגבות את ההבטחה‬ ‫גם בתקציב מתאים ונוצר מצב שקרן הרכיבים מטפלת גם בחלב‬ ‫שמעבר למכסה ועד לגובה ההתחייבות.‬ ‫כעקרון, אם ייווצרו עודפים בקופת החלב העודף השנה, סביר כי‬ ‫מועצת המנהלים תקבל החלטה להחזיר כסף ליצרני החלב העודף.‬ ‫עם כל התנודתיות שתוארה והמגמה העולמית ואף המקומית‬ ‫של גידול בביקושים, מהי התחזית לצריכה ולייצור בישראל‬ ‫והאם צפויים שינויים נוספים במהלך השנה?‬ ‫את 9002 נסיים בייצור של 712.1 מיליארד ליטר‬ ‫תחזית הייצור ל-0102 סביב 052.1 מיליארד ליטר.‬ ‫תחזית הביקושים היא של 052.1 מיליארד ליטר גם כן ולכאורה, הייצור‬ ‫הצפוי יחד עם מלאי הפתיחה (כ-000,3 טון א"ח השקולים ל-53 מיליון‬ ‫ליטר חלב) אמורים לספק את מלוא הביקושים.‬ ‫הבעיה היא כי חלק גדול מהאבקה היא בכשרות רגילה בעוד שהביקושים‬ ‫הם בעיקר לאבקה בכשרות מהדרין. ‪‬‬ ‫01‬