בכל זאת, נראה שהשימוש בכלי של חלב עודף, שמטרתו הייתה כל השנים, לוודא שהיצרנים עומדים במכסתם, נעשה מאוד נרחב וכל הסיכון נופל על היצרנים בלבד כי משלמים להם מחיר מופחת. אם רוצים ליצור שוליים במצבי אי ודאות, הסיכון צריך להתחלק בין כל השחקנים במגרש החלב. הבעיה שכאשר נמצאים בתוך הגל לא יודעים אם זו מגמה או מחזור חולף ויש ויכוח לגיטימי. בשנת 0102 אנחנו מזהים התאוששות של הצריכה כי ב-9002 הביקוש גדל באחוז אחד (שזה קיטון בצריכה לנפש כיוון שהגידול באוכלוסייה הוא כ-%8.1). מזהים מצב שבו בגלל, פרופיל הצריכה, המלאים האופרטיביים, הכשרות המתאימה, הם ברמה נמוכה יחסית ולכן נתנו את שתי התשובות הגדלנו את המכסה ב-02 מיליון ליטר - כ-%2. העלינו את רף כדאיות הייצור בחלב עודף כי רוצים הגדלת ייצור ב-51 מיליון ליטר. נותנים מחיר מובטח ואף כלכלי להוצאות משתנות ברשת רחבה של %6. יש לזכור כי בחודש ספטמבר 9002 עמד הענף עם מלאי אבקות של כ-000,5 טון שהם מעל ומעבר למלאי התפעולי. נתונים אלה השתנו עם הזמן וגם המדיניות השתנתה. צריך להיזהר משינויים לא עקיבים במכסה ולהקצות תוספות מכסה, רק אם קיימת סבירות גבוהה מאד שתוספת זו לא תיגרע, כי הרפתן משקיע בעקבותיה, אבל חלב עודף עולה ויורד בפעולות מקומיות בלי השקעות.
נהנים מפטור ממכס. יש גם מוצרי חלב שמוגדרים כמוצרים תעשייתיים, תערובות למיניהן, והם נהנים ממכס מופחת שלא כמו מוצרים חקלאיים. מצד שני אנחנו מייצאים מוצרים, לא הרבה, בעיקר עודפי הייצור ולמה שקורה בעולם הרחב יש השפעה גם עלינו.
כאשר המחירים גבוהים יש ביקושים לתוצרת מקומית של תעשיות שמייבאות בדרך כלל, מסיבות של כשרות, עלויות הובלה, נוחות בטיפול. או אז העודפים של החלב פודים מחירים גבוהים יותר. המצב הפוך כאשר המחירים נמוכים ואז היבואנים חוזרים לייבא, הלחצים על הקלות בייבוא גדלים ופדיון עודפי הפינוי נמוכים יותר
כאשר המחירים גבוהים יש ביקושים לתוצרת מקומית של תעשיות שמייבאות בדרך כלל, מסיבות של כשרות, עלויות הובלה, נוחות בטיפול. או אז העודפים של החלב פודים מחירים גבוהים יותר. המצב הפוך כאשר המחירים נמוכים ואז היבואנים חוזרים לייבא, הלחצים על הקלות בייבוא גדלים ופדיון עודפי הפינוי נמוכים יותר. התכנון בענף בישראל שמגדיר מכסות אישיות ומחיר מטרה, אמור להגן מפני התנודתיות הגדולה ולהכניס הרבה יציבות למערכת. מדוע, אם כן, הייתה לנו תנודתיות גדולה בשנים האחרונות? מאז 5991 התכנון חייב להביא בחשבון את אי הוודאות בנושא המחירים והכמויות, התנודתיות בעולם מביאה לתנודתיות גם בשוק החלב בארץ. אנחנו לא אי בודד אלא משולבים בעולם הגלובלי, כמו שגם אנייה יציבה מתנדנדת בים סוער, ואנחנו נמצאים בים מחירים סוער, על אף שבעבר היינו יותר יציבים. צריך לזכור שמדובר רק בשוליים של כמה אחוזים. התכנון - התשובה של המתכנן הלאומי שהמכסה צריכה לתת ביטוי למגמה, עלייה בצריכה כתוצאה מהגידול באוכלוסייה. התגובה לתנודות בתוך המגמה היא ע"י מנגנון אחר - חלב עודף. צריך שני מנגנונים, אחד קצר טווח, בלי השקעות במבנים ובציוד - ברמת הענף שינויים של אחוזים בודדים ולא ודאיים - עושים דרך מנגנון החלב העודף. השני קשור לשינוי מגמה קבוע ואותו נותנים בהגדלת מכסות. ככלל, קשה מאוד להוריד מכסות ולכן צריך לחלק מכסות כאשר המגמה קבועה. גם במנגנון של הטווח הארוך צריכים לתחזק כלים להתמודדות עם פערים בין התכנון והביצוע של הייצור והצריכה, שני המנגנונים העיקריים הם: 1. אחזקת מלאי תפעולי של חומרי גלם שיוכל לתת מענה לעודף בלתי מתוכנן מראש של הביקושים. 2. קרנות כספיות שיוכלו לתת מענה לטיפול בעודפים לא מתוכננים של היצע ביחס לביקוש.
צריך להיזהר משינויים לא עקיבים במכסה ולהקצות תוספות מכסה, רק אם קיימת סבירות גבוהה מאד שתוספת זו לא תיגרע, כי הרפתן משקיע בעקבותיה, אבל חלב עודף עולה ויורד בפעולות מקומיות בלי השקעות
המחלבות משלמות מחיר מלא על כל החלב שהן קולטות. על חלב עודף הן משלמות על פי ההחלטות ואת העודף הן שומרות בקופת חלב - זהו עודף באחריות המועצה. קרן הרכיבים, בתקציב מועצת החלב, מטפלת בחלב במכסה שלא נצרך. הבעיה בחלב עודף, שאם מבטיחים מחיר אזי צריך לגבות את ההבטחה גם בתקציב מתאים ונוצר מצב שקרן הרכיבים מטפלת גם בחלב שמעבר למכסה ועד לגובה ההתחייבות. כעקרון, אם ייווצרו עודפים בקופת החלב העודף השנה, סביר כי מועצת המנהלים תקבל החלטה להחזיר כסף ליצרני החלב העודף. עם כל התנודתיות שתוארה והמגמה העולמית ואף המקומית של גידול בביקושים, מהי התחזית לצריכה ולייצור בישראל והאם צפויים שינויים נוספים במהלך השנה? את 9002 נסיים בייצור של 712.1 מיליארד ליטר תחזית הייצור ל-0102 סביב 052.1 מיליארד ליטר. תחזית הביקושים היא של 052.1 מיליארד ליטר גם כן ולכאורה, הייצור הצפוי יחד עם מלאי הפתיחה (כ-000,3 טון א"ח השקולים ל-53 מיליון ליטר חלב) אמורים לספק את מלוא הביקושים. הבעיה היא כי חלק גדול מהאבקה היא בכשרות רגילה בעוד שהביקושים הם בעיקר לאבקה בכשרות מהדרין.
01