הזנה
עופר קרול
ofer1939@netvision.net.il
המזון הגס לפרות חלב
המזון הסיבי הוא המפתח בתזונת מעלי הגרה, חלקו במנה מותנה בערכו ובמבנהו הפיזיקלי ומכאן שיקול הדעת של התזונאי למידת שילובו במנה
של מזון גס במנה?" התשובה הייתה קצרה ונחרצת: "אני לא יודע מאחר ותמיד אני מחפש את האופטימום". חוק בהיסטוריה האנושית, כאשר האדם אימץ את הפרה כמקור למזונו, אף אחד לא הגיש מזון לפרות ויתר מעלי הגרה. הפרה אספה בשדה את מה שעלה ביכולתה ואילו האדם ניצל את חלבה ובשרה למטרותיו. שנה גשומה סיפקה מזון עשיר ותרמה לייצור החלב והפוריות בעוד שבשנת בצורת הייתה תמותה רבה ולבטח לא פוריות. ההיסטוריה וניסיון השנים מלמדים אותנו, כי ככל שניתן לפרות מנות איכותיות יותר ועשירות יותר ברכיבים הדרושים לפרה, כך ייטב לה ולבעליה. התרבות המודרנית והתחרות על מקורות המזון יחד עם תקופות של גרעינים זולים מחד, וצמצום שטחי המספוא מאידך, הובילה אותנו למהלכים קיצוניים הרחק מהדרך הטבעית והמתאימה למעלי הגרה. אמר לי מורי כי "יתרון הפרה על... זה יכולתה לייצר נופת מטינופת" - הכרס מאפשרת ניצול חומרי גלם שאין להם שימוש אחר, אבל הרצון ל"השגיות" מונע, לעתים, שימוש מושכל בכל אותם חומרי גלם ומביא את הרפת לתחרות עם האדם על מקורות המזון.
ר
נכון לעכשיו מה אנחנו יודעים?
לא ניתן להזין מעלי גרה ללא מזון סיבי שמפעיל הכרס, תורם להעלאת הגרה ויוצר מעין רשת בתוך הכרס, שמאפשרת לשלב גם מזונות אחרים. שיעור המזון הסיבי במנה מותנה באיכותו ובמבנה הפיזיקלי שלו. (ככל שהסיב ארוך יותר "גסות" המזון יותר אפקטיבית, אבל במידה ומגזימים תפגע צריכת המזון ואספקת האנרגיה). מזון גס או כל מזון אחר, שמידת אורכו קצרה מ-81.1 מ"מ לא תורם כלל לתהליך העלאת הגרה (סיב לא אפקטיבי). מזון גס עתיר סיב נעכל ודל בליגנין מאפשר פעילות תקינה ויעילה בכרס ובלבד ששיעורו במנה יהיה רב (%04-%06 מותנה במקור המזון). מזון גס עתיר ליגנין כמו קש ואפילו חציר חיטה ישראלי מקובל, תורם לפעילות הכרס אפילו במנות בנות %02-%52 מזון גס. ניצולת המזון במנות אלו נמוכה ויש צורך, כנאמר למעלה, להוסיף למנה שיעור רב של גרעינים. מנה עתירת מזון גס דל ליגנין נעכלת טוב יותר מזו המכילה חציר וקש עם שיעור גרעינים רב. ניצול יעיל של "פסולות" מאפשר הקטנה של שיעור הגרעינים במנה. התהליך מומלץ וחיוני ברמה הלאומית, אבל המדינה עדיין לא הבינה את זה וכנראה, שכל עוד מחיר המזון יושווה תמיד למחיר האלטרנטיבי של הגרעינים, לא תהיה לנושא זה תקומה. •
•
• •
•
• •
שימוש בלתי מבוקר בגרעינים כמעט לא אפשרי בגלל מחירם והיותם מזון שניתן לניצול ישיר ע"י האדם. הפתרון יהיה בשילוב של מספוא משקי ומזונות "לוואי"
חזרה למרעה לא אפשרית, הן בגלל המחסור בשטח והן בגלל איכות הסביבה, והיכולת לקיים ממשק יעיל במשק חקלאי גדול ותחרותי. שימוש בלתי מבוקר בגרעינים כמעט לא אפשרי בגלל מחירם והיותם מזון שניתן לניצול ישיר ע"י האדם. הפתרון יהיה בשילוב של מספוא משקי ומזונות "לוואי". המצב שבו אנו מצויים, מתקיים בו הנאמר בדברי חכמים: "אליה וקוץ בה". ייצור מזון גס איכותי פוגע ביבול, דורש יותר שטחי גידול אבל חוסך בגרעינים. ייצור מזון גס פחות איכותי, כזה המכיל יותר סיב שבחלקו אינו נעכל מאפשר להקצות למספוא פחות שטחי גידול, אבל מחייב עלייה בשילוב גרעינים במנות. בביקור שעשיתי בהולנד כבר לפני כ-73 שנה שאלתי את אחד מגדולי התזונאים וחוקרי מעלי הגרה של אותם שנים "מהו המינימום האפשרי
הטיפול הנכון והיעיל במספוא המשקי (הגס) זהו שילוב של מקור המספוא תוך התאמתו להרכב הכלכלי והיעיל של כלל המנה. כל מזון משתלב אחרת במנה ומתחייב לגביו טיפול שונה. • תחמיץ חיטה - מועד הקציר, שבו ניתן להשיג יבול מרבי ועדיין לקבל חומר איכותי, הוא במהלך מילוי הגרעין ולא כאשר הגרעין כבר מלא וסיבי הצמח מתעצים, יחד עם עלייה ברמות העמילן. תחמיץ חיטה יכול להוות מזון גס יחיד ובלבד שהוא נקצר בזמן, הוחמץ היטב וניתן לאחר קיצוץ לסיב ממוצע של כ-5.2 ס"מ. • תחמיץ תירס - ייקצר כאשר בכל הגרעינים בקלח מופיע שקע
אפריל 0102
801 משק הבקר והחלב 543