‫הזנה‬ ‫עופר קרול‬ ‫‪ofer1939@netvision.net.il‬‬ ‫המזון הגס לפרות חלב‬ ‫המזון הסיבי הוא המפתח בתזונת מעלי הגרה, חלקו במנה מותנה בערכו ובמבנהו הפיזיקלי ומכאן שיקול‬ ‫הדעת של התזונאי למידת שילובו במנה‬ ‫של מזון גס במנה?" התשובה הייתה קצרה ונחרצת: "אני לא יודע‬ ‫מאחר ותמיד אני מחפש את האופטימום".‬ ‫חוק בהיסטוריה האנושית, כאשר האדם אימץ את הפרה כמקור‬ ‫למזונו, אף אחד לא הגיש מזון לפרות ויתר מעלי הגרה. הפרה‬ ‫אספה בשדה את מה שעלה ביכולתה ואילו האדם ניצל את חלבה‬ ‫ובשרה למטרותיו. שנה גשומה סיפקה מזון עשיר ותרמה לייצור החלב‬ ‫והפוריות בעוד שבשנת בצורת הייתה תמותה רבה ולבטח לא פוריות.‬ ‫ההיסטוריה וניסיון השנים מלמדים אותנו, כי ככל שניתן לפרות מנות‬ ‫איכותיות יותר ועשירות יותר ברכיבים הדרושים לפרה, כך ייטב לה‬ ‫ולבעליה. התרבות המודרנית והתחרות על מקורות המזון יחד עם‬ ‫תקופות של גרעינים זולים מחד, וצמצום שטחי המספוא מאידך,‬ ‫הובילה אותנו למהלכים קיצוניים הרחק מהדרך הטבעית והמתאימה‬ ‫למעלי הגרה.‬ ‫אמר לי מורי כי "יתרון הפרה על... זה יכולתה לייצר נופת מטינופת" -‬ ‫הכרס מאפשרת ניצול חומרי גלם שאין להם שימוש אחר, אבל הרצון‬ ‫ל"השגיות" מונע, לעתים, שימוש מושכל בכל אותם חומרי גלם ומביא‬ ‫את הרפת לתחרות עם האדם על מקורות המזון.‬ ‫ר‬ ‫נכון לעכשיו מה אנחנו יודעים?‬ ‫לא ניתן להזין מעלי גרה ללא מזון סיבי שמפעיל הכרס, תורם‬ ‫להעלאת הגרה ויוצר מעין רשת בתוך הכרס, שמאפשרת לשלב גם‬ ‫מזונות אחרים.‬ ‫שיעור המזון הסיבי במנה מותנה באיכותו ובמבנה הפיזיקלי שלו.‬ ‫(ככל שהסיב ארוך יותר "גסות" המזון יותר אפקטיבית, אבל במידה‬ ‫ומגזימים תפגע צריכת המזון ואספקת האנרגיה).‬ ‫מזון גס או כל מזון אחר, שמידת אורכו קצרה מ-81.1 מ"מ לא תורם‬ ‫כלל לתהליך העלאת הגרה (סיב לא אפקטיבי).‬ ‫מזון גס עתיר סיב נעכל ודל בליגנין מאפשר פעילות תקינה ויעילה‬ ‫בכרס ובלבד ששיעורו במנה יהיה רב (%04-%06 מותנה במקור‬ ‫המזון).‬ ‫מזון גס עתיר ליגנין כמו קש ואפילו חציר חיטה ישראלי מקובל,‬ ‫תורם לפעילות הכרס אפילו במנות בנות %02-%52 מזון גס. ניצולת‬ ‫המזון במנות אלו נמוכה ויש צורך, כנאמר למעלה, להוסיף למנה‬ ‫שיעור רב של גרעינים.‬ ‫מנה עתירת מזון גס דל ליגנין נעכלת טוב יותר מזו המכילה חציר‬ ‫וקש עם שיעור גרעינים רב.‬ ‫ניצול יעיל של "פסולות" מאפשר הקטנה של שיעור הגרעינים‬ ‫במנה. התהליך מומלץ וחיוני ברמה הלאומית, אבל המדינה עדיין‬ ‫לא הבינה את זה וכנראה, שכל עוד מחיר המזון יושווה תמיד למחיר‬ ‫האלטרנטיבי של הגרעינים, לא תהיה לנושא זה תקומה.‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫שימוש בלתי מבוקר בגרעינים כמעט לא‬ ‫אפשרי בגלל מחירם והיותם מזון שניתן‬ ‫לניצול ישיר ע"י האדם. הפתרון יהיה בשילוב‬ ‫של מספוא משקי ומזונות "לוואי"‬ ‫חזרה למרעה לא אפשרית, הן בגלל המחסור בשטח והן בגלל איכות‬ ‫הסביבה, והיכולת לקיים ממשק יעיל במשק חקלאי גדול ותחרותי.‬ ‫שימוש בלתי מבוקר בגרעינים כמעט לא אפשרי בגלל מחירם והיותם‬ ‫מזון שניתן לניצול ישיר ע"י האדם. הפתרון יהיה בשילוב של מספוא‬ ‫משקי ומזונות "לוואי".‬ ‫המצב שבו אנו מצויים, מתקיים בו הנאמר בדברי חכמים: "אליה וקוץ‬ ‫בה". ייצור מזון גס איכותי פוגע ביבול, דורש יותר שטחי גידול אבל‬ ‫חוסך בגרעינים. ייצור מזון גס פחות איכותי, כזה המכיל יותר סיב‬ ‫שבחלקו אינו נעכל מאפשר להקצות למספוא פחות שטחי גידול, אבל‬ ‫מחייב עלייה בשילוב גרעינים במנות.‬ ‫בביקור שעשיתי בהולנד כבר לפני כ-73 שנה שאלתי את אחד מגדולי‬ ‫התזונאים וחוקרי מעלי הגרה של אותם שנים "מהו המינימום האפשרי‬ ‫הטיפול הנכון והיעיל במספוא המשקי (הגס) זהו שילוב של מקור‬ ‫המספוא תוך התאמתו להרכב הכלכלי והיעיל של כלל המנה. כל מזון‬ ‫משתלב אחרת במנה ומתחייב לגביו טיפול שונה.‬ ‫• תחמיץ חיטה - מועד הקציר, שבו ניתן להשיג יבול מרבי ועדיין לקבל‬ ‫חומר איכותי, הוא במהלך מילוי הגרעין ולא כאשר הגרעין כבר מלא‬ ‫וסיבי הצמח מתעצים, יחד עם עלייה ברמות העמילן. תחמיץ חיטה‬ ‫יכול להוות מזון גס יחיד ובלבד שהוא נקצר בזמן, הוחמץ היטב‬ ‫וניתן לאחר קיצוץ לסיב ממוצע של כ-5.2 ס"מ.‬ ‫• תחמיץ תירס - ייקצר כאשר בכל הגרעינים בקלח מופיע שקע‬ ‫אפריל 0102‬ ‫801 משק הבקר והחלב 543‬