‫הזנה‬ ‫המקובל, המודל והדרך לפתרון‬ ‫עופר קרול‬ ‫‪ofer1939@netvision.net.il‬‬ ‫לשאלה מי מקדם דברים, מי מוביל מערכות וגישות חדשות אין תשובה אחרת פרט לזו, שהמשתמש‬ ‫במודל ובמקובל, יודע וגם לא מפחד לחרוג, למרות היותו "עושה צרות" - הוא ולא אחר, זה שמוביל את‬ ‫המערכת להתקדם ולא לשקוט על השמרים‬ ‫העגלות ומועד ההזרעה, יחסי המזונות במנה ועוד. לדוגמה אמחיש את‬ ‫מדיניות היובש.‬ ‫מקובל לייבש פרות בטווח שבין 06 ל-07 יום. יותר לפרות הרזות ופחות‬ ‫לשמנות. למדינות היובש הזו צמודה מדיניות הזנה תואמת של מנות‬ ‫שונות בתחילת היובש ובהכנה. במבחני רפואת העדר בארץ אנחנו‬ ‫רואים, כמעט תמיד, שהפרות אשר יובשו לתקופות קצרות או ארוכות‬ ‫מהמומלץ, סבלו בין אם בייצור החלב ובין אם בפוריות. מחקרים‬ ‫בארצות אחרות מראים לנו כי באם נייבש את הפרות לתקופות של‬ ‫04-05 יום ונתאים להן ממשק הזנה תואם וללא הכנה, קיים סיכוי גבוה‬ ‫כי מדיניות היובש הקצר תתרום לשיפור הפוריות בתחלובה העוקבת.‬ ‫המסקנה שלי, צריך להעז ולבחון אפשרויות לשינויים וכל עוד זה נעשה‬ ‫בשיקול דעת ובזהירות, ייתכן וזה יהפוך למודל הבא שיהיה מוצלח‬ ‫מקודמו.‬ ‫עגלות הזרענו לפי גיל ומשקל, כי אלו היו ממצאי הסקר הארצי. היום‬ ‫למדנו ששינוי בתנאי גידול העגלה יאפשר הזרעות בגיל צעיר יותר ובלבד‬ ‫שהעגלה בנתה נכון את השלד (הזרעה מומלצת – גובה של 421-521 ס"מ‬ ‫שבממשק נכון ניתן להגיע אליו גם בגיל צעיר בהרבה מהמקובל).‬ ‫גם מודל הטיפוח שמוצע לנו אחת למספר חודשים, חייב בקרה פרטנית‬ ‫בכל משק בנפרד. מי שיטפח רק לפי המלצות המערכת יתקדם אבל‬ ‫לאט. מי שיעז וימיין את הפרים בדגש שיתאים למשק הפרטי שלו,‬ ‫סיכוייו להתקדם יהיו טובים יותר.‬ ‫נושאים אחרים כמו שטח מחייה לפרה, צינון ועוד אינם דברים‬ ‫מוחלטים. גם במקרה זה נכשלנו לא מעט כשפעלנו לפי הנחיות‬ ‫הרפורמה. מי שהעז ובנה ללא מדרכים ובשטח מחיה גדול מכ-03 מ"ר‬ ‫זכה, גם לשפר את ממשק הפרות וגם את ממשק הרפת. הקלטור יחד‬ ‫עם הטמנת נוזלי חצר ההמתנה מבית המדרש של הרדוף הייתה העזה‬ ‫שצריכה לתת דוגמה לכולנו.‬ ‫סקרים ומודלים הם טובים ליצירת מסגרות. החיים האמתיים למי שרוצה‬ ‫לצעוד קדימה לא נמצאים דווקא שם, במסגרת. אלא מחוצה לה. ‪‬‬ ‫הזנה קיימים מודלים מקובלים שנכתבו ע"י ועדות מומחים‬ ‫מכובדות. מודל כמו זה של קורנל או ‪ NRC‬או אולי ‪ INRA‬הצרפתי‬ ‫ואחרים. זה פתרון טוב ונכון אבל פתרון של פשרה. פשרה כמו כל‬ ‫פשרה, אינה הפתרון המושלם אלא הפתרון האפשרי ברגע נתון.‬ ‫ב‬ ‫לתומי חשבתי, שעבודה צמודה למודל (ומשום מה יש הבדלים בין‬ ‫המודלים השונים לאותו עניין) תנציח בינוניות ותמנע התקדמות.‬ ‫אם נבחן את המעשה התזונתי בישראל נגלה חוסר התאמה למרבית‬ ‫המודלים ולו רק בגלל שתנאי הסביבה, מזג האוויר ומקורות המספוא‬ ‫שלנו, ייחודיים לנו.‬ ‫המודל מציע %57 מדופן התא במנה ממזון גס. העזנו ומנה ישראלית‬ ‫"טיפוסית" מכילה רק כ-%05 דופן תא ממזון גס. חרגנו מהמודל‬ ‫והצלחנו. המודל חוזה צריכת מזון על בסיס הייצור בפועל, אבל למדנו‬ ‫שללא קשר למודל הצריכה, אנחנו מעלים ומורידים את שיעור השומן‬ ‫בחלב באמצעים של בופרים או הטיפול הפיזי במזונות השונים.‬ ‫הרבה תקלות אני מוצא בשיח על הערך האנרגטי לייצור של המזונות‬ ‫השונים. בכל מודל ערכים אחרים ואין מודל מוסכם שהתקבל בוועדות‬ ‫מקצועיות מקומיות. גם אם יהיה מודל כזה, הוא יהיה פשרה ולא תמיד‬ ‫מוצלחת.‬ ‫מודל, כמו ספר הדרכה לתיירים, זו המלצה למשהו מוסכם וידוע. היכולת‬ ‫להתמודד ולחרוג מהמודל זו הדרך להתקדמות ומכאן הפריווילגיה של‬ ‫האיש בשטח ובמידה ויש לו רקע וידע "להמציא" ערכים אחרים.‬ ‫מחקר יש מעט. מחקר מעצם טיבו מוגבל לתנאים שהוגדרו מראש, אבל‬ ‫ידע וקבלת החלטות מבוססים על מחקרים רבים ועל יכולת "מתרגם"‬ ‫המחקר להוציא דברים מהכוח לפועל. האלטרנטיבה למחקר הם‬ ‫האפידמיולוגיה והסקרים, אלא שהם למעשה מצלמים מצבים נתונים‬ ‫ולא בוחנים אפשרויות חדשות. אפידמיולוגיה היא כלי מקובל, אבל הוא‬ ‫המחקר של פעם כשלא ניתן לבחון דברים באופן מוגדר. במצב הנוכחי‬ ‫אין כנראה מנוס מלשלב בין השניים, אבל תמיד יהא צורך לשאוף ליותר‬ ‫מחקר ובעיקר ליותר העזה וחריגה מהמודל בחיי המעשה.‬ ‫נושאים רבים נמצאים לפתחנו. נושאים כמו מדיניות היובש, גידול‬ ‫אפריל 0102‬ ‫011 משק הבקר והחלב 543‬