‫ממשק סביבה‬ ‫אברהם הברון - קיבוץ בארי, רפת הנגב‬ ‫‪havron@beeri.org.il‬‬ ‫שובל הפחמן שלנו‬ ‫טביעת הרגל הפחמנית – זהו מושג שראוי שנמשיך להכירו כי בעתיד הקרוב החברה הישראלית תעמיק‬ ‫את מעורבותה בנושאי סביבה, זיהומים ופעולות ידידותיות לסביבה. ד"ר אברהם הברון מסביר לכולנו‬ ‫באופן פשוט וברור מהו שובל הפחמן שלנו וכיצד ניתן לצמצמו‬ ‫תזונת האדם מאוזנת ומגוונת‬ ‫ובכן: ראשית - האדם משתייך מבחינה ביולוגית לקבוצת בעלי החיים‬ ‫אוכלי כל: מזונו בא לו, הן ממקורות הצומח והן מהחי, והוא נבדל‬ ‫מבחינה זו מצמחונים גמורים כגון הבקר, או מטורפים ספציפיים‬ ‫כחתוליים. אנחנו אכן בחברה טובה: נמנה רק את הדוב, העכבר, החזיר‬ ‫והתרנגולת ודומיהם, שמקורות מזונם מגוונים כנ"ל. עדות לכך נמצא‬ ‫בגופנו: במבנה מערכת העיכול והשיניים, במיצי העיכול, בצרכינו‬ ‫הבריאותיים, ובכלל הביוכימיה של גופנו.‬ ‫מכאן גם הערך הבריאותי הייחודי של מזונות מהחי בתזונת האדם:‬ ‫אנחנו חייבים לקבל במזוננו חלבונים המכילים את כל חומצות האמינו‬ ‫ההכרחיות, וכן מינרלים ובראשם הסידן, בצורה נוחה לקליטה וכן‬ ‫ויטמינים ומינרלים חיוניים אחרים. אמנם גם הצמחונים מסוגלים לאזן‬ ‫את צרכיהם ממקורות שונים ומגוונים במידה והם מודעים להם, אך‬ ‫רבים מהם נזקקים לתוספי מזון, או שבריאותם נפגעת.‬ ‫אך יותר מכל מושפע הביקוש לבשר ולתוצרת חלב וביצים מהתאבון‬ ‫האנושי, מהרצון לשפר את הטעם וההנאה מהמזון. מהגבינות,‬ ‫מהסטייקים ומהחביתיות למיניהם - פשוט משפרים את טעם הארוחה‬ ‫ואת טעם החיים. ביקוש זה הולך ומתחזק עם העלייה הכללית ברמת‬ ‫החיים. תוצרתנו מספקת אם-כן, הן צורך טבעי והן ביקוש הנובע‬ ‫מאורח החיים ומהיכולת הכלכלית. מתקיים כאן הכלל כי כאשר ישנו‬ ‫ביקוש - יהיה מי שיספקו.‬ ‫מהי טביעת רגלנו האקולוגית, ומה לנו ולפחמן?‬ ‫המודעות להתחממות כדור הארץ פרושה מקיוטו ועד קופנהגן,‬ ‫מהתעלמותו של הנשיא בוש ועד לקבלתה על ידי יורשו, הנשיא‬ ‫אובמה. האם גם עלינו להתייחס לנושא?‬ ‫מקובל כי התחממות כדור הארץ נובעת, במידה רבה, מאפקט‬ ‫החממה, שהנו תוצאה של העלייה בריכוזי הפחמן הדו-חמצני והמתן‬ ‫באטמוספרה. שני הגזים האלה מכילים פחמן, ושניהם קשורים בקשר‬ ‫הדוק בחקלאות בכלל ובמשק בעלי החיים בפרט. כמגדלי בקר ומספוא‬ ‫אנו מהווים חוליה חשובה במחזור הפחמן בטבע.‬ ‫זוהי טביעת רגלנו הפחמנית, ועלינו לגלות אחריות בנדון.‬ ‫צמחים ובעלי חיים‬ ‫מגיני סביבה למיניהם ובהם אקולוגים, ארגונים "ירוקים", צמחונים,‬ ‫טבעונים ואחרים, מתנגדים בכלל לתזונה מהחי. הם מארגנים פעילויות,‬ ‫אקטיביסטיות פחות או יותר ואף אלימות לעתים, נגד ממשק בעלי‬ ‫החיים ונגד צריכת תוצרתם בטענה, שאלה מגבירים את פליטת הגזים‬ ‫המזיקים לאטמוספרה.‬ ‫מהבחינה המדעית טענותיהם מוצדקות ומוצקות: צמחים קולטים‬ ‫פחמן דו-חמצני באמצעות הפוטוסינטזה וממחזרים אותו ואילו בעלי‬ ‫חיים, הן הטורפים והן הצמחוניים, הנם צרכנים משניים, והם רק‬ ‫פולטים גזים פחמניים. תפריט צמחוני זקוק לפחות שטחים חקלאיים‬ ‫אשר גידוליהם, הממחזרים כאמור את הפחמן, מצויים בשווי משקל עם‬ ‫האטמוספרה. תזונה מתוצרת בעלי חיים דורשת, כמובן, שטחי גידול‬ ‫נוספים ומקיימת בעלי חיים הפולטים, אך אינם ממחזרים את הגזים‬ ‫הפחמניים הנ"ל.‬ ‫חמורה מבין אלה השפעת המתן: כגז חממה מגביר המתן את כליאת‬ ‫החום באטמוספרה בשיעור גבוה בהרבה מאשר הפחמן הדו-חמצני‬ ‫(פי כ-52!), והוא נוצר בכמויות גדולות בתהליכי התסיסה המתקיימים‬ ‫בכרסם של מעלי הגרה (בקר, צאן וגמלים) - אלה הגיהוקים המוכרים‬ ‫לנו. כמות המתן הנוצרת מושפעת במידה מסוימת מהרכב מנת המזון,‬ ‫כגון יחסי מזון מרוכז-מזון גס ומגורמים שונים הזוכים לאחרונה‬ ‫למחקר אינטנסיבי.‬ ‫ברור אם כן, כי אנחנו מותקפים כ"עוכרי הסביבה", כיצרנים‬ ‫אינטרסנטים. אנחנו במגננה וצריך להסביר ולהצדיק את השקפתנו‬ ‫ואת מעשינו.‬ ‫יש מה לעשות בצמצום הנזקים‬ ‫יש להודות כי בתהליכי הייצור שלנו אמנם נגרמים נזקים סביבתיים‬ ‫מסוימים, כבכל תעשייה הצורכת אנרגיה, מכלה משאבי טבע ומייצרת‬ ‫פסולת. מחובתנו למזער נזקים אלה, ככל הניתן, על ידי מניעת בזבוזים‬ ‫בתהליכי הייצור, שימוש או טיפול נאות בפסולת, הזנה מאוזנת (גם‬ ‫מבחינת המתן) ומחזור המים, הפסולת המוצקה והאנרגיה - כגון זו‬ ‫הנפלטת אגב קירור החלב, למשל.‬ ‫לזכותנו ניתן לטעון כי הממשק האינטנסיבי והתנובות הגבוהות‬ ‫המאפיינות את עדרינו, מפחיתות יחסית את פליטת הגזים בהשוואה‬ ‫לעדרים אקסטנסיביים הצורכים יותר ופולטים יותר לכל יחידת תפוקה.‬ ‫ועוד טפיחה על השכם מגיעה לאותן רפתות המפיקות לאחרונה אנרגיה‬ ‫ירוקה למהדרין על ידי ניצול משטחי הגגות המאפיינות אותן, ללא‬ ‫פליטת פחמן כלל. ‪‬‬ ‫אפריל 0102‬ ‫411 משק הבקר והחלב 543‬