‫רפת החוברת‬ ‫מאבקה של סילביה מרפת אורים‬ ‫יוסי מלול - משק הבקר והחלב‬ ‫‪hmb-malul@icba.org.il‬‬ ‫כנגד כל הסיכויים‬ ‫זהו סיפור מופלא של רפת שכבר נגזר דינה לצאת מחצר הקיבוץ ולעבור לאתר אחר. במלחמה אישית‬ ‫נחושה ומלאת הפתעות, הצליחה סילביה גרין, מנהלת הרפת, לשנות כוון ולהביא להחלטה על הישארותה‬ ‫של הרפת באורים - כיום אין אחד שמצטער על ההחלטה‬ ‫רפת עייפה שהרימה ידיים‬ ‫בתקופת הרפורמה הייתה תנועה של רפתות לצאת מהבית ולעבור‬ ‫למקום "טוב יותר". השיקולים היו כלכליים בעיקרם, אך הצטרפו‬ ‫להם גם מחסור בצוות מקומי, רווחיות צנועה, עייפות מהרפת, קרבה‬ ‫למגורים ולמוסדות ציבור.‬ ‫כך היה גם בקיבוץ אורים שהרפת שבו הייתה ישנה מאוד, תוצאות‬ ‫כלכליות נמוכות וכדי לעמוד בדרישות הסביבה, היה צורך בהשקעות‬ ‫גדולות. גם הצוות קרטע מאוד ואנדי, שריכז את הרפת בתקופה זו, אף‬ ‫הכין ביחד עם הנהלת המשק תכניות לאחד אותה עם אחת מרפתות‬ ‫מהסביבה.‬ ‫סילביה נולדה בארגנטינה, התחתנה בגיל 81 וב-8791 עלתה לארץ מתוך‬ ‫ציונות והישר לקיבוץ מגידו, ושם נולדה בתה הבכורה. בת נוספת נולדה‬ ‫לבני הזוג בנס ציונה. בגיל 42 נהרג אישה במלחמת לבנון הראשונה‬ ‫צמחייה פרחונית בכל רחבי הרפת‬ ‫והכירו לה את פיטר האנגלי מקיבוץ אורים. וכך בשנת 5891 פתחה‬ ‫חיים חדשים בקיבוץ הדרומי וכיום יש להם גם 2 ילדים משותפים.‬ ‫אסור לטעות במראה של סילביה, קטנה,‬ ‫מבטה צנוע, קולה שקט, אך היא תוססת עד‬ ‫מאוד ומלאת רעיונות יצירתיים‬ ‫נחושה וממוקדת‬ ‫אסור לטעות במראה של סילביה, קטנה, מבטה צנוע, קולה שקט, אך‬ ‫היא תוססת עד מאוד ומלאת רעיונות יצירתיים: "אני הייתי חברת‬ ‫צוות וביקשתי להחליף את אנדי, המרכז שעזב. אמרו לי שאני טובה‬ ‫למספר 2, הודעתי שאני יוצאת מהרפת ועבדתי במפעל. יואל זינגר,‬ ‫הרפתן הנצחי, נקרא שוב להחליף את מרכז הרפת ואני יצאתי ללימודי‬ ‫תעשייה וניהול ברופין. כשסיימתי את הלימודים קיבלתי קריאה מיואל‬ ‫סילביה ליד היונקייה שהייתה הרפת הראשונה‬ ‫יוני 0102‬ ‫משק הבקר והחלב 643‬ ‫81‬