‫פינת העורך‬ ‫עובדים זרים‬ ‫עם כל הקושי בנושא יש חשיבות רבה בהיכרות עם ‬ ‫הבעיה ובהתמודדות מפוכחת איתה. הנושא גם מעסיק ‬ ‫מאוד את מוסדות התאחדות מגדלי בקר, בלי קשר ‬ ‫לאידיאולוגיה האישית של כל אחד מאיתנו.‬ ‫אחד הפתרונות שהמדינה העמידה לרשות החקלאים ‬ ‫הוא אימוץ טכנולוגיות מתקדמות חוסכות עבודת ידיים ‬ ‫ואף הקצתה לכך מאות מיליוני שקלים. ברפת יוצא לדרך ‬ ‫פיילוט של 51 מיליון שקל לסיוע ברכישת רובוט כתחליף ‬ ‫לעבודת ידיים בחליבה וגם כגורם משיכה לדור צעיר.‬ ‫שיעור הסיוע הוא משמעותי ויכול להגיע עד ל-000,002‬ ‫שקל לרובוט ואין מגבלה למספר הרובוטים, שיירכשו ‬ ‫בשני המגזרים. מעבר למחיר הכלכלי לרובוט, יש מחיר ‬ ‫נוסף והוא ויתור על הקצאת עובד זר בעוד שנה.‬ ‫בחוברת זו מובא סיכום שיחה מעניינת עם ד"ר תניב‬ ‫רופא, מנהלת האגף לתכנון כלכלי ואחראית על נושא ‬ ‫העובדים הזרים במשרד החקלאות. הרובוט הוא ‬ ‫טכנולוגיה טובה שגם עברה את חבלי הקליטה ברפת ‬ ‫הישראלית ויכול להתאים בעיקר לרפת המשפחתית. ‬ ‫ירידת שער היורו בצד הסיוע הממלכתי מגדילים את ‬ ‫האטרקטיביות שלו. הוא אינו מתאים לכל אחד ולא ‬ ‫כולם יכולים לקנות אותו, לאחר ההשקעות הכבדות ‬ ‫במהלך הרפורמה. מומלץ להירשם עד 7.51 בטופס ‬ ‫המצורף לקול הקורא, זה לא מחייב וגם לא עולה כסף. ‬ ‫עד חודש נובמבר יש זמן לשקול את העניין ולהצטרף ‬ ‫באם זה יהיה מתאים. חשוב להמשיך באימוץ אמצעים ‬ ‫שיש בהם חיסכון בעבודה ולהקדיש הרבה מחשבה על ‬ ‫"היום שאחרי" ההחלטה להוציא יותר עובדים זרים ‬ ‫מהרפת. יש גם להיערך למאבק על השארת מכסת ‬ ‫עובדים חיונית, "מנת ברזל", שההתאחדות הגדירה, ‬ ‫כ-005-006 עובדים שייתנו מענה ראוי למקומות שיש ‬ ‫קושי להשיג עובדים ישראלים או שהזמינות שלהם ‬ ‫בעייתית.. יש לנו שנתיים שקטות יחסית בחזית הזאת,‬ ‫אך הרוחות סוערות במדינה וראוי להקדיש מחשבה‬ ‫מעמיקה לנושא, ברפת הבודדת וגם ברמת הענף.‬ ‫יוסי מלול‬ ‫הרפתנים, כמו כל החקלאים, חיים בעולם של אי ‬ ‫ודאות, על אף ההגנות שיש להם. הם צריכים להיות ‬ ‫דרוכים כל העת לשינויים שחלים בהחלטות ממשלה, ‬ ‫בפגעי מזג האוויר, במצב השוק העולמי, ברמות מחירי ‬ ‫חומרי הגלם והמוצרים הסופיים. לעתים הם אף יוצאים ‬ ‫למאבק על אינטרסים חיוניים. ‬ ‫אחד הנושאים המטרידים את היצרנים ובמיוחד את חברי ‬ ‫המשק המשפחתי הוא – המשך העסקת עובד זר ברפת.‬ ‫עובדים זרים נכנסו לרפת באופן רשמי בתחילת ‬ ‫הרפורמה (כן, עברו מאז כ-21 שנה), כאשר המדינה ‬ ‫החליטה "להפנים ברפת יתרונות לגודל". מה שהיה ‬ ‫בעבר משק משפחתי קטן שבני המשפחה יכלו להתמודד ‬ ‫איתו עם קשיים גדולים, הפך בלתי אפשרי כאשר הרפת ‬ ‫גדלה, החליבות התארכו, הגמעת היונקים הרבים, ‬ ‫חלוקת האוכל, הטיפול בזבל, הקפדה על דרישות איכות ‬ ‫מגוונות וכן התבגרות הרפתן וקשיי התמודדות.‬ ‫גם הדרישה הגוברת לחלב בכשרות מהדרין חייבה עובד ‬ ‫גוי לעבודה בסופי ובחגים ואם זה המצב, אזי הוא עובד ‬ ‫גם בכל ימות השבוע. העובד הזר-התאילנדי הוא עובד ‬ ‫זמין לשעות ארוכות, מסור, מקצועי, צייתן, בעל תפוקה ‬ ‫מרשימה. הרפתנים בנו לו חדר או קרוואן, נתנו לו תנאים ‬ ‫הוגנים וכל שגרת העבודה מאז בנויה סביב נוכחותו של ‬ ‫התאילנדי ברפת. העובד אינו זול בעלותו הכוללת אך ‬ ‫התרומה שלו כיום היא קריטית להמשך קיומן של רפתות ‬ ‫משפחתיות רבות.‬ ‫הרפתן הישראלי עבר לחיות "חיים נורמליים", עם ‬ ‫מנוחה בסוף היום והשבוע, חופשה שנתית ויש גם ‬ ‫שהוא יצא מהרפת לעבודת חוץ והשאירה לתאילנדי ‬ ‫להפעלה שוטפת.‬ ‫מסיבות רבות, החליטה המדינה (לדעתי בצדק) שהיא ‬ ‫רוצה לטפל בסוגיית העובדים הזרים ולפעול לצמצום ‬ ‫דרמתי של היקף העסקתם בישראל. נחתם הסכם עם ‬ ‫התאחדות חקלאי ישראל על צמצום מספר העובדים ‬ ‫בחקלאות ב-%03 בחמש שנים ואנחנו מרגישים ‬ ‫שההחלטות מתקרבות בהדרגה גם אלינו.‬ ‫עורך אחראי: יוסי מלול טל. 9852142-250‬ ‫ התאחדות מגדלי בקר בישראל: פארק התעשייה קיסריה 00983‬ ‫•‬ ‫ת"ד 5103 טל. 0079726-40 פקס. 1053726-40‬ ‫דואר אלקטרוני: ‪ hmb-malul@icba.org.il‬אתר אינטרנט: ‪www.icba.org.il‬‬ ‫ הפקה ומודעות: ש.נ.אר מדיה ומידע בע"מ טל. 2539596-30 פקס. 6116596-30‬ ‫•‬ ‫דואר אלקטרוני: ‪ • snercom@inter.net.il‬אין המערכת אחראית לתוכן המודעות‬ ‫ המאמרים ומודעות הפרסומת הם על דעת הכותבים בלבד ואינם משקפים את דעת המערכת‬ ‫•‬ ‫3‬ ‫יוני 0102‬ ‫משק הבקר והחלב 643‬