‫ממשק תחלובה‬ ‫עופר קרול‬ ‫‪ofer1939@netvision.net.il‬‬ ‫ממשק התחלובה‬ ‫לייצור מיטבי‬ ‫בימי הקיץ החמים דנים בענף על הדרכים להגביר ייצור חלב בקיץ וממליצים על ריכוז המלטות בסוף‬ ‫החורף ובתחילת האביב. ד"ר עופר קרול ממליץ על הזזת מועד ההמלטה בעגלות בלבד ובהזנה מותאמת‬ ‫את המבנה כך שהפרות החוזרות מחצר ההמתנה מצליחות לתחזק את‬ ‫אפקט הצינון הישיר גם כשהן בסככות. התוצאה זבל יבש ללא מטרד‬ ‫נגר ולהפתעת כולם, %04 התעברות בהזרעה ראשונה באוגוסט, תוך‬ ‫השגת היעד שהוצג ע"י עודד ניר של כ-081 ימי חליבה כל השנה.‬ ‫תכנון המלטות לייצור קיץ‬ ‫נוכחנו לאחרונה בכנס השנתי בירושלים (מאי 0102) ושמענו הרצאות‬ ‫רבות בנושאי פוריות, פריון, תחלובה מיטבית וגורמים שונים היכולים‬ ‫להשפיע על הפוריות, החל ממעורבות הורמונלית, תוספי שומן שונים,‬ ‫מאזן אנרגיה כולל הנזקים שבעודפי חלבון וכד'.‬ ‫שמענו מעט על הממשק, אבל הוצג דגש רב על הערך הכלכלי של‬ ‫הגברת הייצור בקיץ, יחד עם הממצא שהוגש ע"י ד"ר עודד ניר על כי‬ ‫המרחק המיטבי מההמלטה הוא בין 081 ל-091 ימי חליבה. חלב הקיץ‬ ‫יושג דרך תכנון ההמלטות לסוף החורף והאביב המוקדם ואיתו צינון‬ ‫יעיל ואינטנסיבי.‬ ‫נוצר קונפליקט. מאידך צודק עודד ניר, אלא שריכוז המלטות לא‬ ‫מאפשר לממש את ההמלצה ביעילות ומכאן פגיעה אפשרית ביעילות‬ ‫הכלכלית והתזונתית.‬ ‫נראה שאם השינוי במנה נעשה קרוב‬ ‫להמלטה כאשר הפרות עדיין לא בשיא כושר‬ ‫צריכת המזון, אבל הם כבר בשיא הייצור או‬ ‫מיד לאחריו, לא נגרם נזק כתוצאה מהשינוי‬ ‫ממשק ההזנה‬ ‫ממשק ההזנה במהלך התחלובה תורם חלק ניכר להשגת המטרה.‬ ‫ההתמדה בהגשה של מנה זהה לכל אורך התחלובה מונעת תנודות‬ ‫ומשפרת ביצועים. עוד בעבודה שעשיתי בשנות ה-08 בבריטניה,‬ ‫הצלחנו לאפיין את הקשר שבין המרחק מההמלטה שבו נעשה שינוי‬ ‫המנה לנזק בהתמדה בגין אותו שינוי. בהתייחסות להשפעת שינוי‬ ‫המנה על ייצור החלב או החמ"ש נמצאו ההקשרים הבאים:‬ ‫‪Y=2.62+0.0819X‬‬ ‫1. ק"ג חלב ליום‬ ‫2. ק"ג חמ"ש ליום ‪Y=2.48+0.0918X‬‬ ‫‪ - Y‬כמות החלב, ‪ - X‬מספר הימים בתחלובה שבה נעשה השינוי.‬ ‫ייתכן וברפת הישראלית של המאה ה-12 המקדמים יהיו שונים במידת‬ ‫מה, אבל המגמה הייתה ונשארה נכונה.‬ ‫כיצד מגשרים על הצורך בתמיכה מיוחדת בפרות בתקופת המעבר עם‬ ‫ההשפעה השלילית של שינוי המנה? נראה שאם השינוי במנה נעשה‬ ‫קרוב להמלטה כאשר הפרות עדיין לא בשיא כושר צריכת המזון, אבל‬ ‫הם כבר בשיא הייצור או מיד לאחריו, לא נגרם נזק כתוצאה מהשינוי.‬ ‫צינון וערפול‬ ‫צינון, כן. הבעיה בשיטות הצינון הקיימות שהן מרבות בנגר מים‬ ‫שמהווה מטרד רציני ונראה שצריך למצוא דרכים אחרות, שיהיה בהן‬ ‫איזון בין הצינון היעיל לצמצום מטרד הנגר. משקים מעטים, כדוגמת‬ ‫רפת בית זרע בעמק הירדן, נקטו בדרך מעט שונה מהמקובל - ציננו‬ ‫שיא החלב‬ ‫רבים וטובים נאחזים במדד שיא החלב כדי לאפיין תופעות שונות‬ ‫ברפת. השאלה שמטרידה אותי כתזונאי היא באפיון שיא החלב. האם‬ ‫מה שנראה בגרף של מערכת איסוף הנתונים במשק הוא המדד הנכון?‬ ‫שביל החלב‬ ‫יוני 0102‬ ‫משק הבקר והחלב 643‬ ‫67‬