ממשק תחלובה
עופר קרול
ofer1939@netvision.net.il
ממשק התחלובה
לייצור מיטבי
בימי הקיץ החמים דנים בענף על הדרכים להגביר ייצור חלב בקיץ וממליצים על ריכוז המלטות בסוף החורף ובתחילת האביב. ד"ר עופר קרול ממליץ על הזזת מועד ההמלטה בעגלות בלבד ובהזנה מותאמת
את המבנה כך שהפרות החוזרות מחצר ההמתנה מצליחות לתחזק את אפקט הצינון הישיר גם כשהן בסככות. התוצאה זבל יבש ללא מטרד נגר ולהפתעת כולם, %04 התעברות בהזרעה ראשונה באוגוסט, תוך השגת היעד שהוצג ע"י עודד ניר של כ-081 ימי חליבה כל השנה.
תכנון המלטות לייצור קיץ
נוכחנו לאחרונה בכנס השנתי בירושלים (מאי 0102) ושמענו הרצאות רבות בנושאי פוריות, פריון, תחלובה מיטבית וגורמים שונים היכולים להשפיע על הפוריות, החל ממעורבות הורמונלית, תוספי שומן שונים, מאזן אנרגיה כולל הנזקים שבעודפי חלבון וכד'. שמענו מעט על הממשק, אבל הוצג דגש רב על הערך הכלכלי של הגברת הייצור בקיץ, יחד עם הממצא שהוגש ע"י ד"ר עודד ניר על כי המרחק המיטבי מההמלטה הוא בין 081 ל-091 ימי חליבה. חלב הקיץ יושג דרך תכנון ההמלטות לסוף החורף והאביב המוקדם ואיתו צינון יעיל ואינטנסיבי. נוצר קונפליקט. מאידך צודק עודד ניר, אלא שריכוז המלטות לא מאפשר לממש את ההמלצה ביעילות ומכאן פגיעה אפשרית ביעילות הכלכלית והתזונתית.
נראה שאם השינוי במנה נעשה קרוב להמלטה כאשר הפרות עדיין לא בשיא כושר צריכת המזון, אבל הם כבר בשיא הייצור או מיד לאחריו, לא נגרם נזק כתוצאה מהשינוי
ממשק ההזנה
ממשק ההזנה במהלך התחלובה תורם חלק ניכר להשגת המטרה. ההתמדה בהגשה של מנה זהה לכל אורך התחלובה מונעת תנודות ומשפרת ביצועים. עוד בעבודה שעשיתי בשנות ה-08 בבריטניה, הצלחנו לאפיין את הקשר שבין המרחק מההמלטה שבו נעשה שינוי המנה לנזק בהתמדה בגין אותו שינוי. בהתייחסות להשפעת שינוי המנה על ייצור החלב או החמ"ש נמצאו ההקשרים הבאים: Y=2.62+0.0819X 1. ק"ג חלב ליום 2. ק"ג חמ"ש ליום Y=2.48+0.0918X - Yכמות החלב, - Xמספר הימים בתחלובה שבה נעשה השינוי. ייתכן וברפת הישראלית של המאה ה-12 המקדמים יהיו שונים במידת מה, אבל המגמה הייתה ונשארה נכונה. כיצד מגשרים על הצורך בתמיכה מיוחדת בפרות בתקופת המעבר עם ההשפעה השלילית של שינוי המנה? נראה שאם השינוי במנה נעשה קרוב להמלטה כאשר הפרות עדיין לא בשיא כושר צריכת המזון, אבל הם כבר בשיא הייצור או מיד לאחריו, לא נגרם נזק כתוצאה מהשינוי.
צינון וערפול
צינון, כן. הבעיה בשיטות הצינון הקיימות שהן מרבות בנגר מים שמהווה מטרד רציני ונראה שצריך למצוא דרכים אחרות, שיהיה בהן איזון בין הצינון היעיל לצמצום מטרד הנגר. משקים מעטים, כדוגמת רפת בית זרע בעמק הירדן, נקטו בדרך מעט שונה מהמקובל - ציננו
שיא החלב
רבים וטובים נאחזים במדד שיא החלב כדי לאפיין תופעות שונות ברפת. השאלה שמטרידה אותי כתזונאי היא באפיון שיא החלב. האם מה שנראה בגרף של מערכת איסוף הנתונים במשק הוא המדד הנכון?
שביל החלב
יוני 0102
משק הבקר והחלב 643
67