פוריות
המנגנון וקשר אפשרי עם אובדן היריון ופוריות נמוכה
- José Eduardo P. Santosאוניברסיטת פלורידה, גינסוויל, ארה"ב, המחלקה למדעי בעלי חיים תורגם ע"י צבי רוט
כשל ביוצי
למרות הידע הלא מבוטל שרכשנו על גורמי הסיכון לאובדן היריון, ולמרות פיתוח גישות למתן אובדן זה, עדיין לא ברור מה הוא המנגנון התאי והמולקולרי אשר מאפשר לאוכלוסיית פרות מסוימת לקיים היריון עד לקבלת ולד חי, בעוד אוכלוסיית פרות אחרת חוזרת בייחום. בהעדר הבנה של הביולוגיה שבבסיס התופעה יש קושי בפיתוח גישות יעילות לשיפור הישרדות עוברית בבקר. ד"ר ז'וזה סנטוס היה אורח מוזמן לכנס המדעי בירושלים וההרצאה הועברה בתרגום סימולטני למשתתפים
או בסרום. איסוף הדגימות מתרחש בדרך כלל ברציפות (7-41 יום), בימים 05-07 לאחר המלטה. בארה"ב, שיעור הפרות אשר אינן מגיעות לכלל ביוץ, 56 ימים לאחר המלטה, נע בין %6.81 ל- %2.14. פרות אלו מתאפיינות במספר שינויים ובכלל זה ירידה בשיעור ההופעה בייחום ואחוז ההריונות מהזרעה ראשונה. במידה והתקבל היריון, הסיכוי לאובדן ההיריון בפרות אלו עולה. מצב זה יכול לגרום לנזק כלכלי כבד ליצרני החלב, בעיקר בעדרים שבהם היקף התופעה הוא גדול.
הצגת הבעיה
השימוש במונח כשל ביוצי מתאר מצב שבו פרה לא הגיעה לכלל ביוץ בסמוך למועד ההזרעה הרצוי. מצב של העדר ביוץ מתרחש אצל כל הפרות בתקופה שלאחר ההמלטה ויכול להמשך שבועות או חודשים. מהות הבעיה היא כאשר העיכוב או העדר ביוץ מתרחש בסמוך למועד ההזרעה הרצוי. ניתן לאתר, בקלות יחסית, פרות עם כשל ביוצי וזאת על ידי מעקב רציף אחר התפתחות הזקיקים בשחלה באמצעות מערכת אולטרה-סאונד או לחילופין, על ידי בדיקת רמות הפרוגסטרון בפלסמה
ניתן לאתר, בקלות יחסית, פרות עם כשל ביוצי וזאת על ידי מעקב רציף אחר התפתחות הזקיקים בשחלה באמצעות מערכת אולטרה-סאונד או לחילופין, על ידי בדיקת רמות הפרוגסטרון בפלסמה או בסרום
מופעי ביוץ
ניתן לחלק את הפרות עם כשל ביוצי לשלושה מופעים עיקריים. האחד כולל פרות שבהן מתפתח זקיק אשר זהה או גדול בקוטרו מזה של זקיק לפני ההתמיינות או של זקיק דומיננטי, אבל אינו מגיע לכלל ביוץ ועובר תהליך של התנוונות. מצב זה נפוץ בעיקר בשבועות הראשונים שלאחר ההמלטה, או בפרות עם מצב גופני ירוד, או בפרות אשר איבדו
ז'וזה סנטוס בכנס המדעי
יוני 0102
משק הבקר והחלב 643
44