הזנה וכלכלה
מרכזי המזון
נכס ליצרני החלב
יוסי מלול - משק הבקר והחלב
hmb-malul@icba.org.il
אחת לתקופה אנחנו עוסקים במרכזי המזון האזוריים וכיום, בעקבות הסיכומים הכלכליים וירידת מחיר המטרה, שואלים אצלנו שוב כמעט אותן שאלות. למרכזי המזון יש חשיבות גדולה מאוד במתן שירותי הזנה לרוב הרפתות בישראל ומסייע לשמירת הרמה הגבוהה של הענף שלנו. נכון להתרגל לעובדה שבצד התועלות הרבות, עלות ההזנה דרך מרכז אזורי תהיה יקרה יותר מהזנה בבית
לאחרונה עולים מרכזי המזון לדיון בעקבות שתי תופעות: • הסיכומים הכלכליים באזורים הקיבוציים - מבחינים בעלייה מתמשכת בעלות המזון המסופק מהממ"זים ובהגדלת הפער בין המשקים שקונים בחוץ לבין אלה שמכינים את המזון לבד. • הירידה במחיר המטרה - נמשכת כבר שנתיים ועיקרה נעוץ בירידה במחירי המזונות המרוכזים והגסים. מתעוררת השאלה הטבעית האם הממ"זים מעדכנים את מחיר המנות במקביל. מרכזי המזון האזוריים מתחלקים לאלה שבבעלות הרפתנים, ולמענם בלבד. הם אינם מוכרים בלילים מחוץ ליישוב ומחירי המנות שלהם הם ביטוי לעלויות המזון והתפעול של מרכז המזון. כך הם המרכזים במושבים אביגדור, כפר יהושע, מדרך עוז ועוד. רוב הממ"זים הם מסחריים, בדרך כלל, בבעלות רפתנים שמאורגנים באגודה חקלאית או בבעלות תאגיד חקלאי של מכוני התערובת. הם
למה מרכז מזון חיצוני?
למרכזי המזון האזוריים יש תרומה משמעותית להתפתחות הרפת הישראלית לאורך 3 עשורים, לפחות, והם "הצילו" במידה רבה, את המשק המשפחתי בישראל, באשר לקחו ממנו את העבודה הקשה של איסוף המזון באופן יומיומי וחלוקתו לבעלי החיים ברפת. הגדילו לעשות המרכזים עם השכלולים הרבים ושיאם בחלוקה ישירה לאבוס הפרות והעגלות ושחרור מוחלט של הרפתן מכל דאגה להזנת הפרות. רפתנים רבים מצליחים לשמור על רמה מקצועית וכלכלית גבוהה, בזכות העבודה הצמודה שלהם עם מרכז המזון החיצוני. לדברים טובים מתרגלים מהר, וכך גם אנחנו רואים את פעילות מרכזי המזון, כדבר מובן מאליו, וגם שואלים על אופן התנהלותם, איכות המזונות וההזנה, ובעיקר עלותם.
מרכז התחמיצים בבאר טוביה
הכנת הבלילים בנהלל
אוגוסט 0102
משק הבקר והחלב 743
62