‫אלון קמה - מושב אביגדור‬ ‫‪oren77@012.net.il‬‬ ‫צניעות ביעדי המנהל‬ ‫אלון קמה ובהמשך גם אורן בנו, עובדים בייזום ובניהול רפתות ופרויקטים בחו"ל. הם צברו ידע וניסיון רב‬ ‫והביקוש לשירותיהם גדול. הניסיון שלהם מראה שאין פרויקט אחד דומה למשנהו וצריך ללמוד על כל מדינה‬ ‫ועל כל פרויקט. הם מסתובבים בעולם הרחב ויש להם כלל ברזל שאת השבת עושים בבית - בישראל!‬ ‫מהולנד או מגרמניה בעלות פוטנציאל ייצור גבוה, אבל מטפלים בהן‬ ‫בידע של 000,3-000,4 ליטר.‬ ‫הנושא הראשון והמרכזי הוא נושא ההזנה ובהמשך, לטיפול הווטרינרי‬ ‫ובעיקר בשגרת הטיפול בפרה לאחר המלטה. כמו שכולנו מכירים, פרת‬ ‫ההולשטיין בעלת הפוטנציאל הגבוה היא פרה, עדינה יחסית, שמגיבה‬ ‫קשה לטיפול לא נכון.‬ ‫52 שנה בפעילות בענף הרפת וגידולי מספוא בלמעלה מ-42 מדינות,‬ ‫כשבתקופה זו הרפת מתקדמת ומתפתחת באופן מאוד מהיר והידע והניסיון‬ ‫שאנחנו מציעים היום, לא דומה בשום נושא, לידע שהיה לנו פעם.‬ ‫לשמחתנו, הרפת הישראלית ללא ספק, מובילה את ההתקדמות הזו‬ ‫בעולם ולא מעט מדינות וחברות רואות ברפת הישראלית, מעין‬ ‫מעבדה, וזאת בעיקר הודות לפתיחות ולרמת איסוף הנתונים המרכזית,‬ ‫שאין לה אח ורע בעולם כולו.‬ ‫מי שהבטיח ללקוח או ליזם תוצאות ישראליות,‬ ‫לא יעמוד בהבטחתו לא ניתן להגיע בחו"ל‬ ‫לתוצאות ישראליות ולא חשוב באיזה מדינה‬ ‫מדובר, לא מקצועית לא כלכלית‬ ‫מדינות שמבקשות סיוע‬ ‫הביקוש הרב ביותר לידע ולניהול המקצועי הישראלי מתמקד, מטבע‬ ‫הדברים, במדינות בעלות צרכים מיוחדים.‬ ‫1. משקמות את משק החלב שלהן, כמו מדינות מזרח אירופה ומדינות‬ ‫חבר העמים לשעבר. אלו מדינות שהיו בזמן השלטון הריכוזי‬ ‫(קומוניסטי) עם רפתות גדולות מאוד ועם משק חלב לאומי מסודר‬ ‫ולאחר התפרקות המוסדות המרכזיים, קרס גם הייצור החקלאי‬ ‫בכלל וייצור החלב בפרט.‬ ‫2. מדינות המזרח הרחוק ש"גילו את החלב" ומנסות, בפיתוח מואץ,‬ ‫לענות על דרישות העלייה המתמקדת בצריכת חלב ומוצריו, מוצר‬ ‫חדש שלא היה מוכר במדינות אלה - סין, קוריאה, וייטנאם ועוד.‬ ‫פיתוח משק החלב בסין זה סיפור בפני עצמו, זו תופעה מדהימה‬ ‫שלא כאן המקום לפרטה.‬ ‫פרויקט מוצלח הוא פרויקט מרוויח כסף‬ ‫קשה לאפיין או למצוא מכנה משותף תחת ההגדרה פרויקט בחו"ל,‬ ‫מאחר ולכל פרויקט יש מאפיינים משלו ואין פרויקט אחד דומה‬ ‫למשנהו. הנכון לדעתנו הוא, לימוד יסודי של התנאים החקלאיים,‬ ‫לימוד יסודי של הלקוח ולימוד תנאי הסחר ואז התאמת הידע הישראלי‬ ‫לתנאי המקום. בסופו של תהליך, פרויקט מוצלח מבחינה מקצועית‬ ‫(תוצאות) ומפסיד מבחינה כלכלית זה פרויקט שנכשל.‬ ‫ב-%99 מהמקרים הלקוח "לא מעוניין לייצר חלב", הלקוח מעוניין‬ ‫להרוויח כסף!! ולכן, לא ניתן להתמקד רק בצד המקצועי ולהתעלם‬ ‫מהצד הכלכלי.‬ ‫אחד המאפיינים של הרפתן הישראלי הוא הפתיחות שלו לחידושים -‬ ‫ברוב המקומות שבהם עבדנו ועובדים, אנחנו משקיעים בשכנוע הרפתן,‬ ‫הווטרינר ובעל הרפת, לשנות את השיטות המסורתיות והמיושנות,‬ ‫שבהן הם נוהגים מדורות. בהרבה מקרים אנחנו נתקלים בפרות יבוא‬ ‫אין דומה לרפת ישראלית‬ ‫לשמחתנו, כמעט כל מי שמצוי בענף ונחשף לפרסומים העולמיים,‬ ‫מכיר ושמע על הרפת הישראלית ועל תוצאותיה. אבל אסור לשכוח‬ ‫שהרפת הישראלית, היא מאוד ייחודית בתנאים שלה הן החקלאיים-‬ ‫קרקע, מים, מזג אוויר והן הכלכליים. כמו כן, המעטפת המקצועית‬ ‫והטכנית שהתפתחה סביב הרפת הישראלית, גם לה, אין דומה בשום‬ ‫סלף דגם רוסיה‬ ‫אוגוסט 0102‬ ‫משק הבקר והחלב 743‬ ‫83‬