‫מן העיתונות‬ ‫זהירות עיתונאים !!!‬ ‫באתי לברך ונמצאתי מקלל‬ ‫ישראל פלמנבאום‬ ‫ככותב ותיק ב"משק הבקר והחלב", אני רוצה לשתף את ציבור קוראיו בחוויה מיוחדת שאותה חוויתי‬ ‫לאחרונה. חשתי צורך בכתיבת רשימה זו לעיתון, שהיא לגמרי לא שגרתית, כדי לתקן עיוות עיתונאי‬ ‫שעלול היה להעמיד באור שונה את יחסי האוהד לענף ולעוסקים בו‬ ‫הודעה לעיתונות‬ ‫ובכן, במה מדובר ?‬ ‫נעניתי לאחרונה להזמנת חברים בשה"מ לשאת דברים בכנס שעוסק‬ ‫בקשר בין חקלאות ישראל והגלובליזציה. אני כמובן התבקשתי להציג‬ ‫דברים בהקשר לענף החלב הישראלי. נעניתי להזמנה, אך הבהרתי‬ ‫למארגנים שאני אמור לשאת דברים בכוון שונה אולי, למה שהם‬ ‫מתכוונים. ברצוני להציג את ענף החלב הישראלי כדוגמה לכך שלא‬ ‫תמיד צריך להתבסס רק על עלויות הייצור המקומיות, בעת השוואת‬ ‫מחירי החלב המקומיים לאלה ממדינות יבוא פוטנציאליות. כמוכן, יש‬ ‫לקחת בחשבון גם תועלות סביבתיות וחברתיות שיש לענף ואם אפשר,‬ ‫לכמת אותן ולהכניסן למשוואה, טרם קבלת החלטה.‬ ‫למעשה, הייתה לי הרצאה מוכנה, שאותה הצגתי בפני ציבור העוסקים‬ ‫בענף בכנס ירושלים לפני שנתיים. גוף ההרצאה היה, כפי שאני חש‬ ‫ומפרסם תמיד, "שיר הלל" לענף שלנו שבו כולנו מתברכים.‬ ‫בהמשך, לאור המידע המעניין, מצאה דוברת משרד החקלאות את‬ ‫הנושא כראוי לפרסום לציבור הרחב וביקשה ממני להעביר אליה את‬ ‫החומר, טרם הרצאה. עשיתי זאת, כמו תמיד, בחפץ לב, מתוך הבנה‬ ‫שאני ממשיך לתרום לשיפור תדמיתו של הענף בפני הציבור. דוברת‬ ‫המשרד ניסחה הודעה לעיתונות כדלקמן, שאותה אישרתי למשלוח‬ ‫והמוצגת בעמוד זה.‬ ‫במקום העברת המסר שהופיע בהודעה לעיתונות, החליט כתב עיתון‬ ‫"הארץ" לענייני חקלאות, עמירם כהן, שכלל לא נכח בהרצאתי אלא‬ ‫קיבל את המצגת שלה, לתת לכתבה בנושא את הכותרת הבאה:‬ ‫בלעדי: השוואה בין לאומית מגלה "עלות ייצור החלב בישראל גבוהה‬ ‫ב-%82 מהעלות באירופה"‬ ‫עמירם התבסס על טבלה מתוך שנתון מועצת החלב לשנת 9002‬ ‫שאותה הצגתי בכנס ושהצביעה על פער כזה במחירים בשנה האחרונה,‬ ‫אך הציגה גם שנים, לא מעטות, שבהן פער כזה לא היה.‬ ‫בקיצור, העיתונאי, רודף ה"רייטינג", לקח נתון שולי מתוך הרצאתי והפך‬ ‫אותו לכותרת עם מסר הפוך לתוכן הרצאתי. ומה עם האמת?, היא‬ ‫ככל הנראה לא כל כך חשובה, במיוחד, כפי שהבנתי מדבריו בשיחתנו,‬ ‫כשצריך להתמודד על לב הקורא הישראלי מול הצהובונים והחינמונים.‬ ‫קיימתי שיחה נוקבת עם העיתונאי ואני שוקל להמשיך ולפנות לעורך‬ ‫העיתון, כמו גם לבטל את המנוי שלי לעיתון הארץ, שאותו חשבתי‬ ‫למכובד ולאמין.‬ ‫אני את הלקח שלי למדתי וחשוב היה לי לשתף בו את ציבור קוראי משק‬ ‫הבקר ובדרך זו לשמר את הקשר הטוב שיש לי עם הענף והעוסקים בו. ‪‬‬ ‫אין "פרות קדושות"‬ ‫חקר חדש מציג את התועלות הסביבתיות של הרפת הישראלית‬ ‫במונחים כלכליים ובודק האם כדאי לייבא חלב מחו"ל. בעידן‬ ‫הגלובליזציה מקובל לבחון את כדאיות הייצור של מוצרים בארץ, ביחס‬ ‫לעלויות הייבוא שלהם מחו"ל. מחקר חדש, שיוצג מחר ביום עיון על‬ ‫הגלובליזציה והשפעתה על חקלאות ישראל, מוסיף למשוואה את הרווח‬ ‫הכלכלי מהתועלות הסביבתיות של הרפת ובודק איזה חלב יהיה זול יותר‬ ‫עבור הישראלים - מקומי או מיובא?‬ ‫לכבוד יום העיון בנושא הגלובליזציה והשפעותיה על החקלאות הישראלית,‬ ‫שיתקיים מחר במשרד החקלאות, מציג ד"ר ישראל פלמנבאום, לשעבר‬ ‫מנהל אגף בעלי חיים במשרד החקלאות, מחקר המוסיף למשוואה עוד‬ ‫נתון מעניין וחשוב. מה ערכן הכלכלי של התועלות הסביבתיות של הרפת‬ ‫הישראלית? והאם הן מטות את המאזניים בשאלת הייצור המקומי או‬ ‫הייבוא?‬ ‫בעבודתו בחן ד"ר פלמנבאום מצב היפותטי שבו אין רפתות בישראל‬ ‫וצריכת החלב כולה מסופקת באמצעות יבוא. אלו השלכות סביבתיות‬ ‫יש למצב זה?‬ ‫לתוצרי לוואי של ענפי החקלאות השונים, המשמשים כמזון לעדר‬ ‫הפרות, לא יהיה עוד שימוש ועל כן יהיה צורך בהטמנתם; גידולים‬ ‫חקלאיים הצורכים דשן המיוצר מזבל פרות יעברו לשימוש בדשן‬ ‫כימי; ירידה של כחצי מיליון דונם גידולי מספוא המעובדים בישראל‬ ‫ותורמים לאיכות האוויר, הסביבה והחברה בישראל. על פי עבודתו של‬ ‫ד"ר פלמנבאום השלכות אלו הן שוות ערך לכ-572 מיליון ₪ בשנה!‬ ‫הטמנת תוצרי לוואי המשמשים להזנת הפרות ברפת תעלה 05 מיליון‬ ‫₪, שימוש בדשן כימי במקום בזבל פרות יעלה 541 מיליון ₪ ותרומת‬ ‫עיבודם של כחצי מליון דונם גידולי מספוא עומדת על כ-08 מיליון ₪.‬ ‫ערכם של כל אלו הנו שווה ערך לכ-5.5 סנט נוספים במחירו של כל‬ ‫ליטר חלב המיובא לישראל.‬ ‫ד"ר ישראל פלמנבאום: "מדובר בהיקף כספי דומה מאוד לפער בין‬ ‫עלויות ייצור החלב בישראל לבין מחירו של החלב המיובא ממדינות‬ ‫שבאפשרותן להיות ספקיות החלב של ישראל במצב המוצא ההיפותטי‬ ‫ כשאין רפתות בארץ. לאור זאת, כשאנו באים לבחון את מידת‬‫התחרותיות של ענף חקלאי ישראלי מול מקבילו בעולם, אנו חייבים‬ ‫לקחת בחשבון גם את התועלות הסביבתיות של קיומו או אי קיומו‬ ‫בישראל. ברפת ניתן לראות כי התועלות הסביבתיות מטות את הכף‬ ‫לטובת המשך קיום הרפת הישראלית". ‪‬‬ ‫מ‬ ‫אוגוסט 0102‬ ‫משק הבקר והחלב 743‬ ‫89‬