הזנה
עופר קרול
ofer1939@netvision.net.il
פחמימות וחלבונים לפרות
או האם יש מנה מיטבית
ב
בכל יום ובכל תקופות השנה אנחנו מחפשים את המנה המיטבית שתתן לנו את מרב התפוקה, הרווח ובריאות המקנה. המפתח הוא באיזון כולל של המרכיבים, גוון, הקפדה על איכות ולזכור תמיד שהמחיר הוא אחד המרכיבים ולא תמיד הוא הקובע
חלבון: %5.61, בשילוב יחסי של 1:1:1 בין חלבון שרידי יעיל, חלבון פריק וחלבון מסיס. נמצא כי מחסור בחלבון שרידי יפגע באספקת חלבון אמתי לפרה, אבל גם במקרה של עודף, תיתכן פגיעה בגין מחסור בחלבון מיקרוביאלי. כך הדבר גם בחוסר איזון בין מקורות החלבון האחרים. הפתרון, דגש על איכות החלבון תוך כדי גוון מרבי. דופן תא: %03 כאשר המטרה חלב וחלבון, ועד %83 כאשר הדגש הוא בייצור שומן. דופן תא ממזון גס: %07-%57 מסך כל דופן התא במנה כאשר חיים בארצות הצפון והמספוא דל מאד בליגנין. אצלנו הפתרון מתרחק מהאופטימום התזונתי והוא ימצא ברמות של %05-%06 בהתאמה לסוג המספוא (יותר כשמתבססים על תחמיצי תירס ופחות במנות עתירות חציר ותחמיץ חיטה). פחמימות מסיסות: חיוני לאספקת האנרגיה לתפקודי הכרס, אבל גם "להזרקת" אנרגיה ישירה לפרה (כאשר תמיד נשלב במנה כמות סבירה של גרעיני תירס גרוסים רק). הפחמימות המסיסות יתחלקו בין עמילן כל מקום, בכל אזור מתקיימים תנאים אחרים. לא דומה ממשק ההזנה בצפון אמריקה לזה שבצפון אירופה ולבטח לזה שבארצות הדרום. לא דומה הרכב החומר הצמחי באזורים הצפוניים לזה שבאזורים הדרומיים או החמים יותר.
דיון במנה המאוזנת חייב להתחיל במנה המיטבית התזונתית. לאחר הכרת המיטב התזונתי נוכל וניתן יהיה לעשות את ההתאמות הדרושות לכל מקום ומקום
נמצא כי ככל שיורדים בכדור הארץ, מצפון לכוון קו המשווה, הצמחים מתעצים, מכילים יותר ליגנין ונעכלותם פוחתת. ממצאים דומים נרשמו גם בארצנו הקטנטונת בהשוואות שנעשו בין אותם זני חיטה, בין שגדלו ברמת הגולן ובין שגדלו בבקעת הירדן. הרכב הצמח נמצא שונה אפילו נקצרו הצמחים באותו גיל פיזיולוגי. נעשו ונעשים ניסיונות לעבור לזנים מעט אפילים יותר, כדי שניתן יהיה להאריך את תקופת הקציר ונמצא כי קציר מאוחר של זנים אפילים, עשוי ליצור צמח עם נעכלות פחותה מהצפוי, מאחר ובאופן טבעי, מי שנשאר זקוף יותר זמן מכיל יותר ליגנין. יתרון הזנים האפילים יהיה ניכר כאשר יקצרו באותו הזמן וכנראה גם באותו יבול, כמו הזנים "הרגילים", רק שתכולתם באותו מועד תמצא עשירה יותר בסיב נעכל ובחלבון.
איזון המנה
זו מלאכת מחשבת של שילוב בין חומרי הגלם השונים, צורכי הפרה והתנאים הכלכליים. דיון במנה המאוזנת חייב להתחיל במנה המיטבית התזונתית. לאחר הכרת המיטב התזונתי נוכל וניתן יהיה לעשות את ההתאמות הדרושות לכל מקום ומקום. דיונים במנה המיטבית מצביעים על המדדים הבאים: (ערכים בחומר יבש)
קציר חציר בגבעת יואב
99