רפת החוברת
ענבל סיבוני בתל עדשים
יוסי מלול - משק הבקר והחלב
hmb-malul@icba.org.il
ברק בעיניים
נסיבות מיוחדות הביאו אותה לקחת עליה את הרפת בגיל צעיר מאוד. ענבל לא נרתעה והסתערה על כל תחומי המקצוע והניהול והשיפור כבר ניכר בתוצאות המקצועיות והכלכליות. דוגמה לנחישות ולאמונה שהרפת היא מקום טוב לגדול בו וגם לגדל ילדים לתוכו. ענבל סיבוני מתל עדשים והיא בת 72 בסך הכול
בכורה שנבחרה להיות ממשיכה במשק הסבים ממשפחת רוז'נסקי, עם רפת כמו של כולם. אדמונד ויתר על הזכות להיות בן ממשיך במשק הוריו בדבורה והזכות עברה לאח אחר. יחד עם צביה הם גידלו 4 ילדים שצמחו לתוך הרפת המשפחתית עם עזרה שוטפת מעבר לעבודה של האב ופועל. בחווה היו גם עגלים, לול עופות, סוסים ומשק מעורב. ענבל, הבת הצעירה, ראתה ברפת ענף טבעי ועזרה ככל יכולתה בענף. אחרי השירות הצבאי אף עבדה ברפתות שיתופיות בעין חרוד ובמשמר העמק. כווני ההתפתחות המקצועית היו לימודי חינוך גופני בוינגייט ועבודה עם ילדים, בברכה טיפולית שנבנתה בחצר הבית.
נוף הנשקף מרהיב ביותר, הר תבור ממזרח, גבעת המורה ועפולה מדרום מזרח, בלפוריה בסמוך וממש מנגד - הגבעה שעליה נבנה בית העלמין של מושב תל עדשים. על גבעה זו קבורים שני הוריה של ענבל סיבוני שבגיל 52 נמצאה לפתע מול מחלת האב ובפני הצורך לקחת את הרפת המשפחתית ולהובילה כמצוות אביה. אדמונד סיבוני ז"ל עלה ממרוקו בגיל 8 ויחד עם הוריו היו ממקימי מושב דבורה בתענכים שליד עפולה. היה בן ממשיך במשק ההורים. ועם שחרורו מהצבא נרשם אדמונד ללימודי חקלאות בפקולטה, אך נאלץ לוותר על המשך הלימודים כדי לחזור למשק בדבורה, עקב פטירתו של אביו. בהמשך, הוא הכיר ונישא לצביה, בת תל עדשים, שגם היא הייתה בת
ה
אחוזת סיבוני
ענבל על רקע גבעת בית העלמין של תל עדשים
אוקטובר 0102
משק הבקר והחלב 843
02