גילי שגיא - מנהל רפת מנור, שותפות אילון ופלך
sagi_gil@eilon.org.il
רפת מנור בגליל המערבי
רפת מנור היא שותפות של שתי רפתות שיתופיות בגליל המערבי ולאחר החזרה הביתה ממרכז מזון חיצוני היא עובדת בשיטה ייחודית ושונה עם שני מפעילים, שתי עגלות חלוקה וקיצור משמעותי של משך חלוקת המזון. גם בעלויות הכוללות של ההזנה הם מדווחים על יעילות גדולה. גילי שגיא, מנהל ותיק ברפת, מתאר את ההתלבטויות וגם את הביצועים בפועל
לאחר מכן, יש להחליט מי מהצוות יקבל את האתגר להיות אחראי על כל נושא האבסה, כשתמיד כדאי שלכל תפקיד יהיו לפחות שני מחליפים פוטנציאליים. ושא ההזנה הוא מרכיב ההוצאה החשוב ביותר ברפת. לצורך כך, חייב מנהל הרפת לדעת מה מכילה המנה שמקבלת כל בהמה ברפת שלו, מתי היא משתנה ובעיקר מהו מחירה. מנהל שמעוניין להכין מזון ברפת צריך לקבל החלטה ראשונה שהיא החשובה ביותר, "האם יש לי זמן, יכולת ורצון להקדיש לעיסוק המרכזי הזה". בניגוד למנהל שהחליט לקנות מזון ממרכז מזון חיצוני, לדעתי, לניהול תקין של מרכז מזון פנימי, המנהל צריך להקדיש בין שעה לשעתיים בכל יום. עם איזה מגוון מזונות כדאי לעבוד בכל תקופה של השנה, ממי לקנות, תכנון המנה פעם בתקופה עם מדריך, או שינויים לפי ידע וחוש של מצב העדר, בדיקה שגרתית של מצב מלאי המזונות בתאים ובמחשב, מתי קוצרים תחמיצים, עם איזה סוג של תחמיץ לעבוד, החלוקה ביניהם לאורך השנה ועוד. השלב הבא הוא קבלת החלטה על אופן העמסה ופריקה במרכז המזון המקומי שרק הוא קובע באיזה שעות יחלקו, כמה חלוקות וכמה ימים בשבוע.
נ
רק בשנה השנייה - 9002 ראינו הבדלים מהותיים בתוצאות. בסיכום הכלכלי של 9002 ההבדל בין עבודה שלנו בבית, לבין עלות מרכז המזון היה 21 אגורות לליטר תרומה ב', לפני פחת מבנים וציוד
בשנים האחרונות חלה "היסחפות" של משקים לקניית מזון ממרכז מזון חיצוני. לדעתי, הפוך מכל היגיון מקצועי וכלכלי. מדי שנה, התרומה המתקבלת משני מקורות ההזנה גדלה לטובת עשיית האוכל בבית. בכל אתר שאין בו מרכז מזון פנימי יש שרידים של מבנים ישנים כמו שהיה ברפת מנור. לצורך כך, יש להכין תכנית אב, לבנות אותה בשלבים והכי חשוב להתחיל גם כשמספר התאים מינימלי, כי יש לזכור כל השקעה פיזית של מבנה תישאר בשותפות או במשק הבודד. מרכז המזון החיצוני גם כן בונה ומשקיע - המקורות להשקעה מגיעים מקונה המזון המשלם אותה דרך המנה, בהבדל קטן - המבנים שעליהם שילם לא נמצאים אצלו בכלל, ולא נמצאים בספר הרכוש של האגודה. כשנכנסתי לתפקיד ב-7002 זיהיתי מיד שאחד מנושאי השליטה המרכזיים ברפת מנור לא קיים. הסתבר לי שמי שעובר למרכז מזון חיצוני מנתק את עצמו, כמעט מכל מה שקשור להזנה ברפת. הוא לא בקיא במנה שאותה הוא מקבל ומשתנה באופן תדיר, לא יודע מתי מחליפים מזונות ומשנים את הרכב המנה ולעתים קרובות, גם לא יודע מהו מחירה. מצאתי את עצמי מנהל עסק מבלי לשלוט במרכיב ההוצאה הגדול ביותר. וזה למרות שהיה לנו בסיס של מבנים במרכז המזון - 3 בורות תחמיץ, 7 תאים לגרעינים, ללא מתבנים.
גילי ליד משטח ההעמסה של שתי עגלות חלוקה
דצמבר 0102
משק הבקר והחלב 943
43