‫שליטה עצמית‬ ‫רפת הנגב‬ ‫‪hmb-malul@icba.org.il‬‬ ‫‪moshe.mov@gmail.com‬‬ ‫יוסי מלול - משק הבקר והחלב‬ ‫משה מובשוביץ - רפת הנגב - גבולות, מגן, בארי‬ ‫לאנשי רפת הנגב ברור שמרכז מזון בבית הוא החלופה הראויה לשלוחת ההוצאה הגדולה ברפת. השינוי‬ ‫שעשו, במעבר למרכז חיצוני וחזרה הביתה, ממחיש להם את יתרונה של השליטה המלאה של מנהל‬ ‫הרפת על מכלול נושאי ההזנה ברפת הנגב‬ ‫מזונות לוואי ויש חיסכון גדול בעלות ההזנה הכוללת. השינוי היה‬ ‫כפול - גם המעבר הביתה וגם שינוי תפיסת ההזנה. אמנם ירדנו קצת‬ ‫בביצועים אך החיסכון במזון היה גדול יותר וכך הרפת הרוויחה הרבה‬ ‫יותר בשורה התחתונה".‬ ‫משה ממשיך את הדרך של גיל ואף מתייעץ איתו מרחוק, יועץ ההזנה‬ ‫הוא ד"ר גבי עדין והם ממשיכים במדיניות ההזנה החסכונית. כשהדגש‬ ‫הכללי על הקטנת ההוצאות.‬ ‫"אני ממליץ על עבודה בבית, למי שיש תנאים מתאימים לכך. רפת‬ ‫גדולה יכולה לקנות יותר בזול ולהשיג מזונות לוואי ממקורות שונים‬ ‫וגם לאכול אותם מהר יחסית, כך שיש פחות פחת. יש גמישות גדולה‬ ‫יותר בשינוי המנות. לא צריך לפחד משינוי ואסור להתקבע בנוחות‬ ‫שקנייה חיצונית נותנת".‬ ‫הרפת מתכננת לאחד את שלוחת העגלות לאתר המרכזי ולהעביר אליו‬ ‫גם את מרכז המזון. מיד עם המעבר לייצור עצמי של מזון, ניתן היה‬ ‫לראות שאמנם בהשוואה האזורית, הביצועים המקצועיים של הרפת‬ ‫ירדו במקצת, אך התמורה הכספית לבעלים היא מהגבוהות באזור.‪‬‬ ‫פיסת העולם של מנהל הרפת קובעת, במידה רבה, גם את‬ ‫מדיניות ההזנה ברפת עם כל המשמעויות הרחבות שיש לנושא.‬ ‫כך הדבר ברפת הנגב שהיא שותפות ותיקה של גבולות, מגן ובארי.‬ ‫רפת הנגב היא אחת הגדולות בישראל עם כ-000,1 פרות ו-007 עגלות,‬ ‫שני אתרים, תשתית וציוד הולמים. דא עקא, מרכז המזון הגדול נמצא‬ ‫דווקא באתר העגלות בקיבוץ מגן ואילו החולבות משוכנות ברפת‬ ‫משודרגת בקיבוץ גבולות.‬ ‫את הרפת מנהל כיום משה מובשוביץ, שעובד בה כבר 11 שנה, ולפני‬ ‫פחות משנה קיבל עליו את הפיקוד, עם עזיבתו של גיל ענבר לעבודה‬ ‫בהודו. משה נכח בדיונים שהיו בנושא מרכז המזון לגלגוליהם, אבל לא‬ ‫היה על גשר הפיקוד וההחלטות.‬ ‫פיצול הרפת בין שני אתרים ובתוכו גם שוני באחסון המזונות ומורכבות‬ ‫תפעולם, הביא את הנהלת הרפת (שלפני גיל) להגות רעיון של עבודה‬ ‫עם מרכז מזון חיצוני וגדול, להשכיר להם את האתר במגן ולהשיא‬ ‫את התועלת הכלכלית כתוצאה מהגידול במספר המנות שיוכנו בממ"ז,‬ ‫מעבר לרפת הנגב עצמה.‬ ‫התקווה הייתה לחיסכון בעבודה ובתשלום שכר של איש ההזנה,‬ ‫בניהול מלאים הגדולים, באחזקת הכלים, 2 סלפים ושופל. גם הגזבר‬ ‫יוכל לבנות תכנית מאוזנת ורציפה והמעבר היה נוח לכולם.‬ ‫השירות של מרכז המזון החיצוני היה סביר, אם כי במשך תקופת‬ ‫העבודה נתגלו מספר רב של חילוקי דעות בכל הקשור לחיובים‬ ‫בעייתיים וטעויות בהזנת בעלי החיים‬ ‫"עבדנו עם הממ"ז בערך שנתיים והציפיות לתוספת הכנסה בגין השכרת‬ ‫המקום ופיתוחו לא התממשו. יתרה מכך, תפיסת העולם המקצועית‬ ‫של גיל ענבר, המנהל הנכנס, הייתה חד משמעית בעד שליטה עצמית‬ ‫מלאה בתחום ההזנה וכך ניתן להשיא את תרומת הרפת - בפועל זה‬ ‫הוכיח את עצמו"‬ ‫המעבר היה במרץ 9002 - קנו מלאי של מזון, השלימו את החסר בציוד,‬ ‫גייסו חזרה את העובד שהפעיל את ההזנה בעבר והתחילו לעבוד לבד.‬ ‫"מאותו רגע הרפת עובדת במדיניות הזנה אחרת, יותר זולה, יותר‬ ‫ת‬ ‫משה מארח את רפתני האזור ברפת הנגב‬ ‫דצמבר 0102‬ ‫משק הבקר והחלב 943‬ ‫04‬