‫ממשק זיבול‬ ‫שוקי מירון, אדית יוסף - מנהל המחקר‬ ‫החקלאי, המכון לחקר בעלי חיים‬ ‫‪jmiron@volcani.agri.gov.il‬‬ ‫זבל רפת גולמי‬ ‫כתחליף לדישון כימי‬ ‫עובדי הגד"ש מהססים להשתמש בזבל בקר טרי לדישון השדות מנימוקים שונים. ד"ר שוקי מירון ממנהל‬ ‫המחקר, בצירוף חוקרים מתחומים נוספים בחן, במחקר ממושך, את ההשפעה של דישון בזבל על זיהום‬ ‫הקרקע, יבולי החיטה, איכות הנעכלות ועוד פרמטרים. הצוות הגיע למסקנות חד משמעיות - השימוש‬ ‫בזבל בקר טרי, טוב, יעיל, כלכלי וראוי לשימוש ללא כל חשש.‬ ‫לידיעת הרפתנים ומנהלי גידולי השדה!‬ ‫רמת המשקעים בעונת הגידול הייתה 903 מ"מ, רמת הדישון החנקני‬ ‫לשלושת החלקות הייתה זהה (51 יחידות ‪ N‬לדונם), והשדות לא‬ ‫רוססו כלל כנגד עשבייה זרה.‬ ‫החלקות נדגמו יום לפני הקציר (3 דגימות של 5 מ"ר מכל חלקה)‬ ‫לצורך הפרדת העשבייה הזרה משיבולי החיטה ולהערכה כמותית‬ ‫ואיכותית של העשבייה והחיטה.‬ ‫כל חלקה נקצרה בנפרד ויבול השחת נאסף בחבילות של כ-054 ק"ג,‬ ‫נשקל ונדגם.‬ ‫השחתות לאחר קיצוץ בעגלה מערבלת שימשו כמזון גס בלעדי,‬ ‫לניסוי ההזנה והעיכול של כבשים.‬ ‫הפרמטרים שנבחנו: יבול השחת, מידת זיהום השחת בעשבייה‬ ‫זרה, הרכב ונעכלות במבחנה של צמחי החיטה והעשבייה ונעכלות‬ ‫החומר היבש וה-‪ NDF‬של השחת בכבשים.‬ ‫•‬ ‫מבוא‬ ‫המגדלים בארץ נמנעים, בדרך כלל, משימוש נרחב בזבל רפתות לא‬ ‫מעובד לגידול מספוא בגלל:‬ ‫א. חשש מאילוח של השדה בפתוגנים ועשבי בר קשי הדברה זרים‬ ‫באזור שמקורם מהזבל, אשר לדעתם עלולים, לאורך זמן, לפגוע‬ ‫ביבול ובאיכות של המספוא.‬ ‫ב. חשש של הצטברות מלחים וחנקות שמקורם מהזבל אשר יפגעו‬ ‫לאורך זמן בקרקע ובהמשך, גם ביבול ובאיכות של המספוא הגדל‬ ‫עליה.‬ ‫ג. סיכון של הדחת המלחים מתחת לבית השורשים וזיהום מי התהום.‬ ‫ד. העדר שליטה ברמות הדישון.‬ ‫חששות דומים מושמעים ע"י אנשי המשרד לאיכות הסביבה, למרות‬ ‫שלא הוכח עדיין בארץ שום בסיס מדעי או ניסיוני לחששות אלו.‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הניסוי השני - 8002-9002‬ ‫מטרתו לבחון, באותן חלקות שדה, את השפעת הדישון בשתי רמות‬ ‫של זבל רפת לא מעובד (21 קוב לדונם) בהשוואה לדישון ברמה אחת‬ ‫של זבל רפת כזה (6 קוב לדונם) או דישון כימי (51 יחידות ‪ N‬לדונם) על‬ ‫הגידול של שחת חיטה מהזן גליל.‬ ‫• בניגוד לניסוי הראשון, ניתנו בשלושת החלקות ריסוסים מתאימים‬ ‫זהים (‪ round up‬קדם זריעה ושילוב של אורורה-טורבו וטופיקס‬ ‫פוסט-הצצה), להדברת עשבייה זרה חד פסיגית ורחבי עלים.‬ ‫• רמת המשקעים בעונת הגידול הייתה 004 מ"מ.‬ ‫• החלקות נדגמו יום לפני הקציר (3 דגימות של 5 מ"ר מכל חלקה)‬ ‫לצורך הפרדת העשבייה הזרה משיבולי החיטה ולהערכה כמותית‬ ‫ואיכותית של העשבייה והחיטה.‬ ‫• כל חלקה נקצרה בנפרד ויבול השחת נאסף בחבילות של כ-054 ק"ג,‬ ‫הניסוי הראשון - 7002-8002‬ ‫המטרה הייתה לבחון כיצד משפיע שימוש בזבל פרות לא מעובד‬ ‫לדישון ישיר של שדה חיטה למספוא, על הגידול והערך התזונתי של‬ ‫שחת חיטה.‬ ‫• נבחנו שלוש חלקות שדה סמוכות בבית דגן (8 דונם קרקע קלה כל‬ ‫אחת) שקיבלו שלושה טיפולי דישון קדם זריעה שונים: דשן כימי‬ ‫כביקורת, זבל רפת לא מעובד (6 קוב לדונם) מפרות שקיבלו בליל‬ ‫עם תחמיצים נקי מעשבייה זרה, וזבל רפת לא מעובד (6 קוב לדונם)‬ ‫מפרות שהוזנו בשחת מאולחת ב-%02 עשבייה זרה שהוכנה בשנה‬ ‫קודמת.‬ ‫עוד השתתפו:‬ ‫נקבחת משה, זינו אברהם - מנהל המחקר החקלאי, המכון לחקר בעלי חיים‬ ‫צוקרמן אפרים - שה"מ, המחלקה למספוא‬ ‫רן סולומון - שה"מ, המחלקה לבקר‬ ‫16‬