ממשק צינון
ישראל פלמנבאום - israflam@inter.net.il
רן סולומון - אמבר
rans@ambar.co.il
צינון פרות וניצולת מזון
צינון פרות בקיץ חיוני לא רק כדי למנוע את הירידה בתנובת החלב, במוצקים ובהתעברות, אלא גם מונע את הירידה בניצולת המזון שיש לה השפעה כלכלית בעלת משמעות. הנושא נחקר בעולם ולאחרונה גם בארץ והוכח שוב עד כמה חשובה פעולת צינון הפרות בכל הקיץ
טבלה 1 - צורכי האנרגיה לקיום של פרה בתנובה של 72 ק"ג חלב ליום הנחשפת לטמפרטורות סביבה שונות, כאחוז מצרכי האנרגיה לקיום בתנאי "נוחות תרמית" (02 מעלות צלסיוס) צורכי האנרגיה לקיום, טמפ' סביבה ()C אחוז מהצרכים בטמפ' 20°C %151 01 - %011 0 %001 02 %111 03 %021 53 %231 04 בתנאי הקיץ הישראלי, תיחשב עלייה של %52 בצרכי האנרגיה לשם קיום הגוף של הפרות החולבות לסבירה. אם אכן נתון זה נכון, הרי שבפרה הישראלית גבוהת התנובה, האוכלת מזון ברמה של כארבע כפולות קיום, צפויה ניצולת המזון הכוללת (לקיום ויצור החלב) בתנאי עומס החום הקיצי וללא צינון, לרדת בשיעור שנע בין %5 ל-%01 בהשוואה לייצור החלב בתנאי "נוחות תרמית".
הקיץ וניצולת המזון
נזקי הקיץ הם כידוע רבים. עד לאחרונה מנינו בעיקר את הפחיתה בתנובה, בהרכב ובאיכות החלב וכן את הפגיעה בכושר ההתעברות של הפרות. לעתים נסב הויכוח בין אנשי המקצוע לגבי מה גורם לנזק רב יותר, הירידה בתנובה או בהתעברות. אולם, כולנו התעלמנו מנתונים שכבר התפרסמו לפני יותר משלושים שנה ואשר הצביעו על נזק נוסף, משמעותי בהיקפו, אשר ככל הנראה, מהווה את אחד מגורמי הנזק הכלכלי העיקריים של חום הקיץ על יעילות ענף החלב. מדובר בירידה הקיצית בניצולת המזון של הפרות, ירידה שחלה ככל הנראה, על מרבית הפרות מניבות החלב בעדר ולמשך כל תקופת החשיפה לתנאי "עומס החום". היקף הנזק מושפע ככל הנראה מגובה תנובת הפרות ועוצמת "עומס החום", שאליה נחשפות הפרות משך תקופת הקיץ.
בפרה הישראלית גבוהת התנובה, האוכלת מזון ברמה של כארבע כפולות קיום, צפויה ניצולת המזון הכוללת (לקיום ויצור החלב) בתנאי עומס החום הקיצי וללא צינון, לרדת בשיעור שנע בין %5 ל- %01 בהשוואה לייצור החלב בתנאי "נוחות תרמית"
מהספרות העולמית
פרסום ראשון בנושא היה בחוברת מיוחדת של מועצת המחקר האמריקאית NRCבשנת 1891, שעסקה בקשר שבין האקלים ליצרנות בע"ח של המשק החקלאי. בטבלה 1, שנתוניה לקוחים מפרסום זה, מוצגים נתוני צריכת ח"י בפועל כאחוז מהצריכה בתנאי "נוחות תרמית". מהמוצג בטבלה 1 אנו יכולים ללמוד כי, להימצאות הפרה בטמפרטורות סביבה נמוכות או גבוהות מתחום ה "נוחות התרמית" (תחום שבין 5 ל-02 מעלות צלסיוס) יש "מחיר" אנרגטי הנובע בחלקו, מהפניית חלק מהאנרגיה הנצרכת במזון לשם הפעלת מנגנוני הפגת חום וכן, משינויים במטבוליזם הכללי של הפרה. על בסיס המוצג בטבלה ניתן להניח כי,
צינון מעל התאים בבית אלפא
56