‫בריאות‬ ‫אילן דגוני - "החקלאית"‬ ‫‪chkl345@netvision.net.il‬‬ ‫אורלי פרידגוט - מחלקה לווירולוגיה, מכון וטרינרי ע"ש קמרון‬ ‫תכנית שליטה‬ ‫על נגיעות ‪BVD‬‬ ‫זיהוי והוצאת נשאים הם אבן פינה בכל תכנית שליטה על ‪ .BVD‬הידע האפידמיולוגי שהצטבר ופיתוח‬ ‫שיטות מעבדה מתקדמות בעלות רגישות וסגוליות גבוהות מאפשרים כיום לאתר נשאים ברמת דיוק‬ ‫גבוהה ובעלות כספית סבירה. סיכום מחקר שנערך על ידי אנשי החקלאית והמכון הווטרינרי‬ ‫ביותר בפרק זמן קצר. כל שיטה המנסה לבער או לשלוט בהדבקה של‬ ‫הווירוס מתבססת על איתור נשאים והוצאתם מהעדר, מכיוון שהם‬ ‫מהווים גורם הדבקה יעיל ביותר.‬ ‫הצטברות ידע באפידמיולוגיה של הווירוס, פיתוח שיטות אבחון‬ ‫חדשות לנשאים וניסיון שנרכש בתכניות שליטה על נגיעות ‪BVD‬‬ ‫בארצות שונות הניעה אותנו ליישם תכנית דומה ברפתות חלב בארץ.‬ ‫רקע כללי‬ ‫(‪ BVD (Bovine Viral Diarrhea‬הינו וירוס שכיח בפרות שגורם‬ ‫להפלות, פגיעה בפוריות, פגיעה במערכת החיסונית והגברת תחלואה‬ ‫ממחוללי מחלה אחרים, בעיקר בבני בקר (מחלות מעיים ודלקת ריאות)‬ ‫ולעתים מחלה אקוטית וקטלנית גם בפרות בוגרות..‬ ‫לווירוס ה-‪ BVD‬יכולת לעבור את השליה המקיפה את העובר ברחם.‬ ‫הדבקה של העובר בשליש הראשון של ההיריון עלולה לגרום למצב של‬ ‫נשאות (‪ - )Persistent Infection‬הווירוס נמצא בכל רקמות העובר‬ ‫מבלי שנוצרת נגדו תגובה חיסונית. עובר נגוע ששורד את כל תקופת‬ ‫ההיריון ונולד, במקרים רבים ללא כל סימני תחלואה, הופך להיות‬ ‫"נשא" (‪ .)PI‬נשאים מהווים מקור הדבקה עיקרי של הווירוס בעדר.‬ ‫במצב אנדמי (נוכחות מתמדת של הווירוס לאורך זמן בעדר עם סימנים‬ ‫קליניים מעטים) קשה לאמוד נזקים כלכליים כיוון שהסימפטומים‬ ‫אינם ספציפיים. חדירת הווירוס לעדר נקי עלולה לגרום נזקים כבדים‬ ‫זיהוי נשאים‬ ‫איתור נשאים הינה משימה פשוטה לכאורה - ניתן לבדוק את כל‬ ‫הפרות בארץ בשיטה שתיקבע מראש עם רגישות וסגוליות גבוהות.‬ ‫כיוון שנשאות או אי נשאות הם מצבים קבועים לגבי הפרה הבודדת,‬ ‫ניתן בסוף התהליך להוציא מהעדר את הנשאים וכך לסיים שלב ראשון‬ ‫בתכנית שליטה (השלבים הבאים ולא פחות חשובים: בקרה מתמדת‬ ‫ובטיחות ביולוגית).‬ ‫בפועל, כמובן שאין אפשרות כלכלית לבצע תכנית כזו ולכן, לאור ידע‬ ‫אפידמיולוגי שנצבר וע"י שימוש בטכניקות מעבדתיות חדשות ניתן‬ ‫כיום לאתר נשאים בעלות נמוכה בהרבה, מבלי לפגוע ביעילות הבדיקה.‬ ‫איתור עדרים שבהם יש סיכוי גבוה למצוא נשאים‬ ‫הגישה האפידמיולוגית שפותחה בדנמרק (כיום נקייה מ-‪ )BVD‬ע"י‬ ‫‪ ,Houe‬ונבדקה גם בארה"ב ע"י ‪ ,Pillars‬טוענת שדי בבדיקה של 5‬ ‫עגלות בגיל 6-21 חודשים לנוכחות נוגדנים, כדי להניח בסבירות גבוהה‬ ‫אם יש נשאים בעדר.‬ ‫באופן זה ניתן מראש לצמצם, באופן ניכר, את מספר העדרים שבהם‬ ‫צריך לבצע בדיקה מעמיקה יותר לצורך איתור נשאים.‬ ‫איתור נשאים בעדר נגוע‬ ‫כיוון ש:‬ ‫1. לאימא נשאית תמיד בנות נשאיות.‬ ‫2. לאימא נקייה תיתכן בת נשאית.‬ ‫ד"ר אילן דגוני מרצה בכנס בירושלים‬ ‫97‬