‫כלכלה וניהול‬ ‫רן סולומון - "אמבר" מכון תערובת ומרכזי מזון‬ ‫‪rans@ambar.co.il‬‬ ‫מתי להוציא פרה‬ ‫נמוכה תנובה?‬ ‫במסגרת מדיניות אחזקת "כל זנב" ברפת, מן הראוי לעשות את החשבון הנכון, מתי הפרה מפסיקה להיות‬ ‫כלכלית. מחד - ברכיב ההכנסות, תנובת החלב אמנם נמוכה, אך לרוב תנובת החמ"מ גבוהה באופן ניכר.‬ ‫מאידך - ברכיב ההוצאות, צריכת המזון בפועל גבוהה יותר מזו הנדרשת לייצור החלב או החמ"מ‬ ‫ולא הייתה נשארת בעדר. כידוע, בתנאי צפיפות, קורה לא אחת,‬ ‫שהפרה המייצרת 02 ליטר ליום, מפריעה לפרה של ה-05 ליטר לייצר‬ ‫55 ליטר. כל רפתן המכיר את פרותיו ומגבלות השטח בסככות, אמור‬ ‫להכיר את הנקודה שבה הצפיפות גורמת נזקים ממשיים. אולם, חשוב‬ ‫להדגיש את הנעלמים וסימני השאלה בגישה זו של "להחזיק כל זנב‬ ‫המשלם את עצמו", לכאורה, או במילים אחרות, לעשות את התחשיב‬ ‫הנכון מתי הפרה עדיין כדאית. הנעלם החשוב ביותר במשוואה זו הוא‬ ‫"צריכת המזון הפרטנית" של הפרה הנבחנת. הוצאה זו היא החשובה‬ ‫ביותר בסל ההוצאות, וחשובה עוד יותר בהוצאות הפרה השולית (זו‬ ‫הנשארת בעדר כיצרנית חלב חריג, מעבר למכסה); מכורח המציאות‬ ‫של האבסה קבוצתית, צריכת המזון הפרטנית היא מהפרמטרים‬ ‫היחידים ברפת הישראלית המודרנית אשר לא ניתן למדידה ישירה,‬ ‫אלא להערכה בלבד.‬ ‫חשוב לציין - לא ניתן להפיל את הערך של ח"י לליטר חלב, המתקבל‬ ‫כערך ממוצע של הרפת כולה, על אותן פרות נמוכות תנובה, בעת‬ ‫חישוב הכדאיות, משום שיעילות הייצור של פרות נמוכות תנובה,‬ ‫נמוכה בהרבה מזו של גבוהות תנובה: חלקו של הקיום מסך הצרכים‬ ‫התזונתיים גבוה בפרות נמוכות תנובה וכן, אותן פרות מוסיפות משקל‬ ‫גוף שהיעילות האנרגטית לייצורו פחותה משמעותית מזו של ייצור‬ ‫חלב. ראוי לציין, שנמוכות התנובה "המתפטמות", במיוחד הרזות‬ ‫שביניהן, מוסיפות גם דרגת סיווג (במיוחד פרות רזות יחסית), אשר‬ ‫בעת המכירה יכולה לעלות את המחיר של ק"ג משקל חי.‬ ‫רקע: הקיץ הקשה של 0102‬ ‫בחודשים האחרונים של שנת 0102 ותחילת 1102, ענף החלב בישראל‬ ‫משדר סימני מחסור בחלב. הקיץ האחרון שהיה קשה במיוחד, לא סייע‬ ‫לענף באספקת הביקושים: בחלק ניכר מהמשקים, הפרות שהמליטו‬ ‫בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר יצרו ב-03, 06, ו-09 יום הראשונים‬ ‫לאחר המלטתם 2-3 ק"ג פחות בהשוואה לשנה קודמת (9002 - קיץ‬ ‫מתון יחסית). במשקים שבהם הצינון היה אינטנסיבי ומיטבי, בתכנון‬ ‫ובהפעלה השוטפת - ערכים אלו היו קטנים יותר; מאידך - במשקים‬ ‫שבהם הצינון לא היה כלל (נדיר) או שלא הופעל מיטבית (יותר שכיח)‬ ‫- הפער בהשוואה לשנים עברו היה גדול יותר.‬ ‫כידוע, בתנאי צפיפות, קורה לא אחת, שהפרה‬ ‫המייצרת 02 ליטר ליום, מפריעה לפרה של‬ ‫ה-05 ליטר לייצר 55 ליטר. כל רפתן המכיר‬ ‫את פרותיו ומגבלות השטח בסככות, אמור‬ ‫להכיר את הנקודה שבה הצפיפות גורמת‬ ‫נזקים ממשיים‬ ‫בהקשר זה, כל משק יכול לבדוק את ביצועיו לגבי המלטות הקיץ‬ ‫האחרון, בדוח אשר קיים בתכנת נעה: חלב-כללי-דוח ייצור חלב לפי‬ ‫המלטה (יש להכניס את תאריכי ההמלטות כמוזכר לעיל). אותן פרות‬ ‫אשר המליטו בקיץ ולא מימשו את שיא החלב הפוטנציאלי, יש לשער‬ ‫שגם תנובת החלב שלהן בסתיו ובחורף הייתה נמוכה מהרגיל.‬ ‫נוסחה לחיזוי צריכת מזון פרטנית של פרה או של‬ ‫קבוצת פרות‬ ‫נשאלת השאלה כיצד ניתן להעריך את צריכת המזון של הפרה ככלל,‬ ‫וזו נמוכת התנובה בפרט, על מנת לחשב את נקודת האיזון שלה?‬ ‫ה-‪ NRC‬האחרון, שיצא בשנת 1002, הכיל נוסחה חשובה ביותר שלא‬ ‫הייתה קיימת במהדורות הקודמות, והיא נוסחת חיזוי צריכת מזון על‬ ‫מחזיקים כל זנב‬ ‫לאור התשלום האטרקטיבי לחלב חריג, חלק ניכר מהרפתות החזיק‬ ‫בשנה החולפת, ומחזיק גם כיום, "כל זנב פרה" אשר למיטב הערכת‬ ‫מרכז הרפת, עדיין מכסה את הוצאותיה, ואשר בתנאים אחרים ייתכן‬ ‫פברואר 1102‬ ‫משק הבקר והחלב 053‬ ‫06‬