רווחת הפרות
אסתר כהן - כפר ביאליק
cohnes@bezeqint.net
התנהגות בעלי חיים
בחודשים האחרונים יצא לנו לשמוע כמה הרצאות של אסתר כהן, גמלאית ממושב כפר ביאליק, בעמק זבולון, שבהן הרחיבה על התנהגות בעלי החיים ובמיוחד על הפרות. מהי התנהגות מולדת ומהי נרכשת? כיצד הרפתנים יוכלו לתקשר טוב יותר עם בעלי החיים ברפת? אסתר חושפת בפנינו טפח קטן על התנהגות בעלי חיים ועל החשיבות שאנחנו נבין אותם ונצליח איתם
החיים התפתח האינוונטר הביולוגי. מכיוון שכל המידע על העולם הסובב אותנו מגיע אלינו דרך החושים - החושים של בע"ח שונים התפתחו בהתאם לתנאי סביבתם וצורכיהם. כלבים הם בעלי חוש ריח מפותח ויכולים לעקוב על עקבות הטרף אחרי שנעלם, ציפורים בעלי ראייה חדה, דבורים רגישות לאור אולטרה- סגול שאנו לא מבחינים בו. בעלי חיים אחרים שומעים צלילים שאנחנו לא שומעים ולפעמים להיפך. סביבתם של בע"ח לא בהכרח נתפסת ונחווית כמו שאדם חווה אותו. הזיכרון גם כן בנוי שונה: טורף, כמו כלב, זוכר את מקומו של כלי האוכל שלו גם אחרי שנלקח - בטבע המזון שלו נייד מאידך, זיכרונם של אוכלי עשב לעצמים ניידים קצר הרבה יותר: המרעה אינו משנה מקום, צריך לזכור רק את מקומו של השטח. ידע שלא נלמד, "אינסטיקט", לעתים מפעיל התנהגות על סמך "גירוי מפתח". אם כדאי לחקלאי המחזיק בעלי חיים לפרנסתו להכיר פרקים באתולוגיה? (אתולוגיה - התנהגות בעלי חיים) האם זה עשוי לשפר תפוקה או להקל בעבודה? להלן אנסה להציג אפס קצהו מתחום זה ולהציע תשובות ממחקרים ומניסיונם של אחרים ושלי. הגישה בתחום היא אבולוציונית, היינו השאלה הנשאלת היא לשם מה התפתח איבר זה או אחר, או התנהגות זו או אחרת התפתחה, ובאיזו מידה זה תורם להישרדות של הפרט ושל המין. מתבקשת מכך גם השאלה , מה מידת התורשתיות של אפיון זה או אחר, ומה נלמד. ואם מדברים על למידה, או לחילופין על השפעות הסביבה, כל בע"ח נולד עם היכולת להבחין בין מצב שבו הוא מרגיש טוב ונעים, לבין מצב שגורם לאי-נעימות שכדאי להימנע מלהיקלע אליו. בע"ח שונים מצאו פתרונות שונים להישרדות: אלה שחיים כבודדים, "סוליסטים" ולא צריכים להתחלק במזונם עם בני מינם, ואחרים חיים בלהקות והם בע"ח חברתיים. האחרונים אמנם מתחלקים בטרף או במרעה, אך נהנים מיתרונות של ציד משותף והגנה מפני טורפים שחיי הלהקה מספקים. יש "בורחי קן", אלה שעם היוולדם כבר עומדים על הרגליים ותלותם בטיפול אימהי היא מזערית, כמו למשל הסוס והפרה, וכאלה הנולדים חסרי אונים,"יושבי קן" כמו אפרוחים, כלבים וחתולים. בהתאם לתנאי
ה
יש "בורחי קן", אלה שעם היוולדם כבר עומדים על הרגליים ותלותם בטיפול אימהי היא מזערית, כמו למשל הסוס והפרה, וכאלה הנולדים חסרי אונים,"יושבי קן" כמו אפרוחים, כלבים וחתולים
התכנסות האפרוחים
לפני שנים לא מעטות המשק שלנו, כמו משקים מושביים רבים, היה משק מעורב. גידלנו אפרוחים ב"מצודות", שבצדן האחד הייתה תלויה כרית גדולה ודפנות בד השתלשלו ממנה. מתחת לרצפת הרשת עמדה מעין פתיליה, וכל המתקן הזה היה אמור למלא את מקומה של התרנגולת הדוגרת. כל ערב, בין הערביים, היה צריך לבדוק, אם לקראת קור הלילה כל האפרוחים אכן מכונסים מתחת ל"אומנת" (הכרית). כל ערב העברנו את אלה, שמשום מה, בחרו לישון בקצה השני של המצודה, ללא החימום המגן, אל מתחת לאומנת. זאת הייתה עבודה מעצבנת וגזלה לא מעט זמן. תהיתי מה יכול להיות גירוי המפתח אשר בהחזקת תרנגולות בגדרה, מביא לעת ערב את כל האפרוחים אל מתחת לדוגרת. והנה:
אסתר ואלכס ברפת המשפחתית
33