‫רווחת בעלי חיים‬ ‫אליעזר אייזינבוד ואלון ארזי - צח"מ אפיקים‬ ‫‪eliezera@gmail.com‬‬ ‫האם יש לפרה נשמה?‬ ‫לאורך השנים, קיימים חילוקי דעות לגבי ייחוס תכונות בני אדם לבעלי חיים (האנשה, אנטרופומורפיזם).‬ ‫עם זאת, ברור לכולם שפרה "שמחה" היא גם בריאה יותר ויצרנית טובה מחברותיה ה"עצובות". רווחת‬ ‫הפרה היא גם רווחת העדר ובעליו. פרופ' אליעזר אייזניבוד וד"ר אלון ארזי השתתפו בפיתוח כלים למדידת‬ ‫פרמטרים ברווחת הפרה‬ ‫גורמים שונים (סטרסורים) מפריעים לפרה לרבוץ במנוחה. עקה קצרה‬ ‫וחולפת חוות הפרות מיד אחרי ההמלטה, כאשר מורחקים מהן העגלים‬ ‫והן עוברות לקבוצה חדשה. מד-רביצה שפותח בחברת צח"מ-אפיקים‬ ‫("פדומטר פלוס") מאפשר לכמת אפילו שינויים קצרי זמן בהתנהגות‬ ‫הפרות לפי משך רביצתן.‬ ‫חד המתנגדים הגדולים להאנשת בעלי חיים היה חתן פרס נובל‬ ‫לפיזיולוגיה איבן פבלוב.‬ ‫לאחד ממחברי הכתבה הזאת (אליעזר) הייתה הזדמנות, בשנות ה-06,‬ ‫לבצע מחקר מערכת העצבים של פרות חלב במכון פבלוב, ליד לנינגרד.‬ ‫עמיתיו סיפרו לו שפבלוב אסר על עוזריו להתבטא: "בעל החיים‬ ‫(במעבדתו הכלב) שמח","חרד" "כועס" וכו'. בכל פעם שמישהו דיבר‬ ‫כך, היה צריך לשלם קנס... פבלוב ניסה להסביר את התנהגות בעלי‬ ‫חיים באמצעות רפלקסים. לעומת זאת, גם היום יש אנשים המאמינים‬ ‫שלבעלי חיים יש רגשות כבני אדם.‬ ‫יש הגורסים שלבעלי חיים יש רק אינסטינקטים, דחפים מולדים‬ ‫לפעולות הגנה ולשמירת הקיום.‬ ‫אף אחד לא יוכל להוכיח בצורה מדעית, האם יש לפרה רגשות כפי‬ ‫שחווים אותם בני אדם, היות והפרה אינה יכולה להביע את רגשותיה‬ ‫במילים. לעומת זאת, מאמצע שנות ה-05 של המאה שעברה, הלך‬ ‫והתפתח מקצוע מדעי אודות רווחת בעלי חיים בכלל (‪,)Animal Welfare‬‬ ‫ורווחת הפרה בפרט. כאן לא מדובר על רגשות, אלא על פרמטרים‬ ‫התנהגותיים ופיזיולוגיים המאפיינים את נוחות או אי-נוחות שהיית‬ ‫בעל החיים בסביבתו המסוימת. למקצוע זה חשיבות מדעית, ולא פחות‬ ‫מכך חשיבות מעשית בגידול חיות משק וחיות מחמד - "הירוקים"‬ ‫מברכים על כך. כבר קיימות בעולם "רפתות ירוקות". מקצוע רווחת‬ ‫בע"ח נלמד היום בבתי ספר‬ ‫לווטרינריה ולחקלאות.‬ ‫א‬ ‫חוקרים בצפון אמריקה טוענים כי כאשר‬ ‫הפרות נמצאות בתנאי סביבה מיטביים הן‬ ‫רובצות 21-31 שעות ביממה‬ ‫בגרף הבא אנו רואים שמיד אחרי ההמלטה, פרה הייתה לא שקטה‬ ‫ורבצה 2.4 שעות, הרי כבר ביום השני נרגעה והתחילה לרבוץ 4.21‬ ‫שעות ביממה.‬ ‫שינויים בזמני רביצת פרה מס' 008 אחרי ההמלטה‬ ‫התנהגות רביצה של‬ ‫הפרה‬ ‫למגדלי בקר חשוב, בין היתר,‬ ‫אפיון התנהגות הרביצה של‬ ‫פרות. זמן הרביצה הוא אחד‬ ‫הפרמטרים הרגישים לכימות‬ ‫רווחתה. חוקרים בצפון אמריקה‬ ‫טוענים כי כאשר הפרות נמצאות‬ ‫בתנאי סביבה מיטביים הן‬ ‫רובצות 21-31 שעות ביממה.‬ ‫מצוקת פרות שהפרידו מהן את העגלים בהמלטה מתוארת אפילו בתנ"ך:‬ ‫"וייקחו שתי פרות עלות [מיניקות] ויאסרום בעגלה ואת בניהם כלו‬ ‫בבית. וישימו את ארון יהוה אל העגלה ויאסרום בעגלה ואת בניהם כלו‬ ‫בבית. וישימו את ארון יהוה אל העגלה ואת הארגז... וישרנה הפרות‬ ‫אליעזר - חוקר השנה של מכון וולקני‬ ‫73‬