‫הזנה‬ ‫הרכב המנה ורמת ההזנה‬ ‫תקופת היובש‬ ‫ברשימה קודמת (משק הבקר והחלב 053, פברואר 1102) דנו במדיניות היובש ובהשפעה של מדיניות‬ ‫היובש על פעילות השחלות, הביוץ והפוריות בתחלובה העוקבת. על מנת שמדיניות היובש המוצעת תוכל‬ ‫להצליח, חייבים להגיש לפרות מנה מתאימה, לתאם את רמת ההזנה ולאפשר תנאי ממשק שיביאו את‬ ‫כל המהלך לפתרון הרצוי, שהוא שיפור הפוריות ללא פגיעה בייצור‬ ‫בעיקר בעגלות. תרכיזי ויטמינים הרצויים ליבשות מכילים, בנוסף‬ ‫לוויטמינים ושלל המינרלים החיוניים, גם ניאצין מקבוצת ויטמין ‪ B‬וכן‬ ‫תוספי מזון כמו אומניגן ומינרלים אורגניים. המשקים שעברו לשימוש‬ ‫בתרכיזים אלו מדווחים על צמצום ניכר בתחלואת ההמלטה.‬ ‫על מנת שיישמר יחס נכון בין הסידן לזרחן מוצע לא להשתמש במזונות‬ ‫עתירי זרחן כמו סובין ואפילו גלוטן פיד וחמניות.‬ ‫מקורות החלבון הטובים ביותר לפרה היבשה הם הסויה, אבל יותר מכך,‬ ‫הלפתית שהיא עשירה במיוחד בכולין (כולין הוא ויטמין ‪ B‬שמשתתף‬ ‫בתהליך חילוף החומרים בכבד).‬ ‫מקורות האנרגיה הרצויים הם הגרעינים בדגש על תירס טחון דק‬ ‫ובשילוב עם שעורה, רצוי לחוצה היטב.‬ ‫המזון הגס יכיל תמיד תחמיץ חיטה ברמה שתהיה, לפחות מחצית‬ ‫המזון הגס ואילו היתר יהיה שילוב של חציר דגן וקש חיטה. הקש נועד‬ ‫לעזור בוויסות צריכת המזון.‬ ‫משך היובש יהיה כמוצג ברשימה מחוברת 053 וינוע בין 022 ל-232‬ ‫ימי היריון לפרות הבוגרות (מוקדם יותר לפרות רזות וההפך לשמנות),‬ ‫המבכירות יקבלו כ-5 ימי יובש נוספים גם הם בדרוג לפי המצב הגופני.‬ ‫התוצאה שתתקבל תהיה משך יובש ממוצע של כ-05-45 יום וזה כאשר‬ ‫הפרות במצב גופני תקין ובמנה מאוזנת, יבטיח את התוצאה הרצויה.‬ ‫ארגון קבוצות הפרות ביובש: קבוצות גיל מבלי לערבב פרות ועגלות עד‬ ‫להמלטה, רצוי להחזיק קבוצות קטנות והומוגניות ללא זרימה בלתי‬ ‫פוסקת של פרות אל ומתוך הקבוצה, שטח מחייה גדול ככל האפשר,‬ ‫כולל שטח אבוס של 07-001 ס"מ לראש. משטח רביצה נקי ויבש ובצדו‬ ‫תא המלטה לביצוע ההמלטה, כאשר האירוע מתחיל.‬ ‫בתא ההמלטה ניתן להחזיק כלוב פתוח עבור הוולד לזמן הקצר אחרי‬ ‫ההמלטה, כדי למנוע יניקה אבל תוך הגמעת כ-4 ליטר קולוסטרום כבר‬ ‫בשעה הראשונה, באם מצליחים.‪‬‬ ‫בנה המנה יהיה ברמה של כ-%57 מזון סיבי (רצוי %08) על‬ ‫מנת שהמנה עצמה תווסת את צריכת המזון. ראוי שצריכת‬ ‫המזון במנה המאוזנת, תהיה בתחום שבין 21 עד 31 ק"ג חומר יבש.‬ ‫במידה והמנה פחות נפחית צריך ללמוד לעבוד עם אבוסים ריקים‬ ‫ולהגביל צריכה. גישה זו מוצגת יפה במאמר שפורסם לאחרונה ע"י‬ ‫(1102.3 0041-5831:49 ‪ .)N. A. Janovick et al. J. D. Sci‬נמצא כי כאשר‬ ‫ניתנת לפרות בתקופת היובש רמת אנרגיה גבוהה, יש עלייה בקטוזיס‬ ‫ובתחלואה מטבולית. הוותיקים, שעדיין איתנו, זוכרים את התקופה‬ ‫שבה נתנו לפרות היבשות רק חציר. מחלות מטבוליות כמעט ולא היו,‬ ‫אבל גם לא היה חלב ובעיקר קולוסטרום. ההמלצה כאן מנסה לאזן בין‬ ‫בריאות הפרה והייצור.‬ ‫מ‬ ‫הוותיקים, שעדיין איתנו, זוכרים את התקופה‬ ‫שבה נתנו לפרות היבשות רק חציר. מחלות‬ ‫מטבוליות כמעט ולא היו, אבל גם לא היה‬ ‫חלב ובעיקר קולוסטרום. ההמלצה כאן מנסה‬ ‫לאזן בין בריאות הפרה והייצור‬ ‫תכולות המנה ב-01 ק"ג חומר יבש מחושב יהיו: חלבון %31-%2.31,‬ ‫א. נטו ברמה של כ-54.1 עד 64.1 מגה קל, סידן לא יעלה על 05 גרם‬ ‫והזרחן כ-04 ג', תרכיז ויטמינים ייעודי ליבשות מועשר בוויטמין ‪E‬‬ ‫למינון כולל של 000,001 יחב"ל ויטמין ‪ A‬ו-000,2 יחב"ל ויטמין ‪.E‬‬ ‫חשוב להקפיד על שיעור האשלגן במינון מרבי של כ-08 גרם, אבל‬ ‫עם דגש על מקור האשלגן. (נוכחות אשלגן בחציר חמורה יותר מזו‬ ‫שבתחמיץ עקב יכולות שונות של ספיגה לגוף). תמיד נזכור כי הסידן‬ ‫ובעיקר האשלגן הם הגורמים למופע קדחת חלב, אבל במנה לא מאוזנת‬ ‫גם לתחלואה מטבולית נוספת. חיוני לבדוק את רמת המלח, בעיקר‬ ‫בחציר, מאחר ומלח יחד עם אשלגן ועודף אנרגיה גורמים לבצקת עטין‬ ‫אפריל 1102‬ ‫משק הבקר והחלב 153‬ ‫88‬