‫מספוא‬ ‫אפרים צוקרמן – שה"מ, מנהל תחום גד"ש‬ ‫‪efzuk@shaham.moag.gov.i‬‬ ‫גבי עדין - שה"מ, מנהל תחום בקר‬ ‫‪gaby.adin@gmail.com‬‬ ‫חומרים ותכשירים מזיקים‬ ‫במהלך השנה הגיעו טלפונים מרפתנים שראו שיבוש בשדות ולא ידעו על מה מדובר ואיך להגיב. המסר‬ ‫העיקרי הוא להגיע לאספקת מספוא איכותי לרפת האיכותית. חשוב שהרפתן יגיע לשדה במהלך הגידול‬ ‫לעקוב אחר התפתחות הצמח, להבחין בסכנות, להיות עירני ומעורב יותר במה שקורה. לעתים ניתן לעזור,‬ ‫למנוע, להקטין נזק כלכלי וגם בריאותי שבא לביטוי במדדי הייצור השונים: חלב, מוצקים, פוריות והתעברות.‬ ‫הגברת הידע עם צמחי המספוא בשדה‬ ‫כל ההמלצות להלן הן בגדר עצה מקצועית בלבד‬ ‫המיקוטוקסינים שהם יציבים ואינם מתפרקים עם הזמן. חשוב‬ ‫לציין שנוכחות הפטרייה בלבד אינה מדד לנוכחות המיקוטוקסינים.‬ ‫3. שאריות תכשירי הדברה בעיקר קוטלי חרקים.‬ ‫4. עשבים רעים המכילים תרכובות הפוגעות בתפקוד מערכות שונות‬ ‫של בעל החיים הניזון מהם. עשבים רעים יכולים גם להוות מוקד‬ ‫של נזקים, כאשר ריכוז החומרים בהם עולה בהרבה על תכולתם‬ ‫בצמחי המספוא בשדה.‬ ‫המספוא הגס‬ ‫כללי‬ ‫קיימות מספר סיבות להרעלות או להפרעות בריאות של בעלי חיים‬ ‫כתוצאה מאכילת מספוא גס (רעייה, שחתות, תחמיצים וקש).‬ ‫1. תרכובות או תערובות חומרים הנקלטים ע"י הצמחים במהלך‬ ‫גידולם ונאגרים ברקמות הצמחים. חומרים אלה מקורם בקרקע או‬ ‫בחומרים שהובאו לשדה ע"י בני האדם במי ההשקיה, זיבול וכדומה.‬ ‫2. רעלנים פטרייתיים (מיקוטוקסינים ‪ ,)Mycotoxins‬מקורם בד"כ‬ ‫בפטריות פתוגניות התוקפות את הצמחים וגורמות למחלות צמחים.‬ ‫המיקוטוקסינים הם בד"כ מטבוליט ביניים הנוצר ע"י הפטריות‬ ‫ובתנאים מסוימים נוצרים עיכובים בתהליך הסינתזה וכתוצאה‬ ‫מכך, הטוקסינים מצטברים ברקמות הצמח. תכונתם החשובה של‬ ‫חומרים מסוכנים הנקלטים ע"י צמחים‬ ‫יסודות כגון: בורון, כספית, עופרת, זרניך וקדמיום, תרכובות או‬ ‫תערובות חומרים שמקורם בקרקע או בחומרים שהובאו לשדה ע"י בני‬ ‫רמה מרבית מותרת במספוא *‬ ‫עד ‪ **20ppb‬בכל המוצרים‬ ‫‪ - DON‬עד 2-‪2500ppb T‬‬ ‫‪ - toxin‬עד ‪200ppb‬‬ ‫עד ‪1000ppb‬‬ ‫טבלה: שם הפטרייה, הרעלן, האפקט הביולוגי על בעל החיים והרמה המרבית המותרת במספוא‬ ‫אפקט ביולוגי‬ ‫הרעלן‬ ‫הפטרייה‬ ‫‪Aflatoxin‬‬ ‫אספרגיליוס פלבוס‬ ‫מסרטן כבד‬ ‫‪Aspergillus flavus‬‬ ‫הקאות, שלשולים ופגיעה בעור‬ ‫אפקט אסטרוגני ופגיעה באברי‬ ‫המין הפנימיים‬ ‫מסרטן כבד‬ ‫גורם להתכווצויות בכלי הדם.‬ ‫אצל נקבות בהיריון יכול לגרום‬ ‫להפלת עוברים.‬ ‫‪Trichothecenes‬‬ ‫‪)(Don=Deoxynivalenol, T-2 toxin‬‬ ‫‪Zearalenone‬‬ ‫‪Fumonisin‬‬ ‫‪Ergot‬‬ ‫‪Fusarium‬‬ ‫פוזריום‬ ‫עד ‪ 15,000ppb‬בכל המוצרים‬ ‫פחות מ-%1.0 בכל סוגי‬ ‫המספוא‬ ‫‪Claviceps purpura‬‬ ‫ארגוט‬ ‫* הוועדה לקביעת רמות מותרות של מזהמים במספוא – משרד החקלאות.‬ ‫** %1 = ‪.10,000,000ppb‬‬ ‫אפריל 1102‬ ‫משק הבקר והחלב 153‬ ‫09‬