המגזין שלנו מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה כנסים, קורסים ופעילות (לוח שנה) זום ענפי מילקטק

דבר העורך, משק הבקר 420

שלום לכולם,
אם תרצו להבין ולמקד את עוצמת העוול המטורף הנגרם לחקלאים בישראל, הרי שהרצון ליבוא הדבש מדייק את הסיפור כולו. דווקא בעונת החגים, עונה קצרה, החשובה והקריטית כל כך למגדלי הדבורים ובשנת שיא בתפוקת הדבש כחול לבן, דווקא עכשיו מבקש שר החקלאות לייבא דבש לישראל. למה? ככה!
יותר אטימות מזה, כבר אי אפשר לבקש. וזה בעצם הסיפור של החקלאות הישראלית בשנה האחרונה

על הדבש ועל העוקץ.
כן, היו כבר בעבר שרי חקלאות שלא הבינו את תפקידם, שפגעו בחקלאים ובחקלאות הישראלית. אך נדמה כי שר האוצר ליברמן, באמצעות עושה דברו שר החקלאות פורר, קבעו שיאים חדשים של אטימות ופגיעה קשה, יש מי שיאמר אנושה, בחקלאות הישראלית. צריך לומר ביושר, יש מה לשנות במבנה החקלאות, אפשר גם לדבר על רפורמות, אך כל זה בתנאי אחד, שלא תהינה
פעולות חד צדדיות. ונכון לעכשיו, שר החקלאות פשוט מחרב את החקלאות הישראלית, מייבא מכל הבא ליד ויצר קרע עמוק של חוסר אמון בין משרד החקלאות לחקלאים וללא שום הסכמים או מו"מ. נכון, ענף החלב יוצא דופן, שמר על התכנון, הסכם חדש, אך כל רפתן הוא חקלאי ובעל מטע, או חממה, או לול והפגיעה האנושה בחקלאות, בסופו של תהליך, תפגע גם בנו, בענף החלב.

כי הטירוף לריצה אחר יבוא הפך את פורר וליברמן למוצאים אל הפועל של תוכניות פורום קהלת. ואנחנו כאן, הקטנים, לא יכולים ואסור לנו לשתוק לנוכח העוול והפגיעה הקשה. שנה שלמה מחכים מגדלי הדבורים ומייצרי הדבש, לחודש אחד בשנה, חודש החגים. השנה, נהנו המגדלים מתפוקות שיא של דבש. אך כל זה לא מזיז לפורר וליברמן. הם רוצים לייבא דבש, בכל מחיר, לא משנה מי יפגע. דורון לבנה, יו"ר מגדלי הדבורים בישראל "שרי ישראל ביתנו פורר וליברמן- מייבאים בטירוף, ללא אבחנה מכל הבא ליד- פירות, ירקות, בשר, שמן זית- ועכשיו ברצונם לייבא גם דבש- למרות שאין צורך בכך. 'סיפור הכיסוי' של פורר וליברמן מול הצרכנים- הוא כביכול הורדת יוקר המחייה – אבל בפועל – מחירי המזון לא רק שלא ירדו, אלא עלו ב 18%- בחודשים האחרונים! כולל המזון המיובא". אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: "מדובר בצעד פופוליסטי שסיבתו היחידה היא הרצון של שרי האוצר והחקלאות לקושש קולות על חשבון מגדלי הדבש. צעד שכל כולו בחירות. הדבוראים הישראלים מייצרים דבש מצוין הנמכר במחיר הוגן לאזרחים, ואין שום סיבה לאשר ייבוא מופרך ומופרז של 560 טון דבש.שרת הכלכלה ברביבאי סירבה לאשר את יבוא הדבש ולחתום על צווי היבוא.

וזה בעצם כל הסיפור על קצה המזלג, מישהו החליט לחסל את החקלאות הישראלית בטענות של יוקר מחיה וכל הדרכים כשרות. יותר עוול מזה, אין, יותר אטימות מזה אין והכי גרוע, המחירים כלל לא יורדים, נהפוך הוא. עם כל היבוא המטורף וחסר האבחנה, מחירי המוצרים נמצאים בעליה. נקודה! דבר אחד בטוח, פורר וליברמן יזכרו לדיראון עולם בכל הקשור לפגיעה בחקלאות הישראלית. ואם לא היינו כותבים את זה, היינו חוטאים לתפקידנו. כי מבחינתנו, רק תוצרת כחול לבן.

פרויקט 100 שנות מושב
משק הבקר והחלב גאים מאד בפרויקט הזה שנולד לאחר מחשבה ועבודה רבה של חודשים לא מעטים. סיירנו במושבים, מהדרום עד הצפון, שוחחנו עם וותיקים, בנים ממשיכים, ביקרנו בארכיונים, שמענו, צילמנו, התרשמנו ואנחנו שמחים מאוד להביא בגיליון חג זה, את הפרויקט המקיף, מאה שנות מושב, עבר, הווה, עתיד.

אין בכלל ספק כי המושב, כמו אחיו הקיבוץ, עובר שינויים רבים, חלקם מכורח המציאות וחלקם עקב מדיניות ממשלתית כזו או אחרת. אפילו בנהלל, המושב הראשון בישראל, מגבשים תוכנית לרפת אחד גדולה בשיתוף מרכז המזון. כן, השינויים הכרחיים והם כבר ממש כאן. אך המושב הישראלי, ימשיך להתקיים. אך רגע לפני שתקראו ניתן לומר שני דברים ברורים. הראשון, המושב
לא מקבל מספיק קרדיט, כבוד והוקרה, על תרומתו רבת השנים, לאתוס הציוני, חקלאי ישראלי. דבר נוסף, כ 60- אחוז מהתצרוכת החקלאית בישראל עדיין מיוצרת במושבים וכך גם ימשיך להיות. 100 שנות מושב, עבר, הווה, עתיד. עוד המצאה ישראלית ששינתה לחלוטין את פני המפה. תודה לכם, מושבניקים, עלו והצליחו לעוד 100 שנים לפחות!

חג שמח
ולסיום, רגע לפני החגים שבהם נתכנס כולנו לשולחנות עמוסים כל טוב פרי הארץ. לא נשכח את החקלאים העמלים לספק לנו את הסחורה המשובחת. מדן ועד אילת, תוצרת כחול לבן, שלנו. וזה המקום לאחל לכם, קוראים יקרים, חג שמח, שנה טובה ופרנסה טובה. חקלאי ישראל שרדו תקופות קשות יותר ואנחנו, כולנו, ביחד, נשרוד גם את התקופה הזו וננצח את כל מי שרוצה לפגוע בנו ונתחשבן איתו בקלפי. חג שמח!

שלכם ובשבילכם,
עורך המגזין, ראובן זלץ
050-5518827
meshekhabakar@gmail.com

לקריאת החוברת המלאה, לחצו כאן

משק הבקר והחלב, חוברת 420, ראש השנה התשפג

דבר העורך – על הדבש ועל העוקץ | פרויקט 100 שנות מושב | חג שמח – ראובן זלץ
דברים בשם אומרם – ליאור שמחה : "לא פגשתי חקלאי שקנה חברת תעופה"

שוטף ענפי
ההנהגה החקלאית לממשלה: "עצרו מיידית את המשך הפחתת המכסים"
דרישה לבדיקה דחופה לקיומה של עבירת "מרמה והפרת אמונים" במשרד החקלאות
נחנכה רפת בראשית – בית העמק
עדכון מחירי החלב, 1 בספטמבר 2022
היכונו לכנס מדעי הבקר והצאן הגדול
4 תפיסות של שחיטה שחורה
עגל ההרבעה היקר ביותר
רועי נחמיאס: ״נערכים לקראת חגי תשרי״

למה לי פוליטיקה עכשיו….בחירות 2022
ח"כ רם בן ברק "לצערי, שר החקלאות, אינו מבין את תפקידו" – ראובן זלץ
אלון שוסטר: "הממשלה הנוכחית שגתה קשות בטיפולה בחקלאות הישראלית" – ראובן זלץ
ח"כ רם שפע: "לצערי 'ישראל ביתנו' קבלה החלטה אסטרטגית למחוק את המרחב הכפרי" – ראובן זלץ

החקלאית – ד"ר שמוליק ברוקשטין יוצא לפנסיה. מאחרוני תקופת תור הזהב של החקלאית – ראובן זלץ

מאה שנות מושב – מוסף חגיגי ומיוחד ראובן זלץ
ליאור שמחה: "עמוד התווך של החקלאות הישראלית"
עמית יפרח: "היבוא זו הבעיה, לא הפתרון" – ראובן זלץ
דמותו של המושב העתידי. תובנות, חלופות והמלצות למדיניות – עמית בן-צור
ד"ר אמדור לירון: "המשק המשפחתי חשוב מאוד, המדינה חייבת לשמור עליו" – ראובן זלץ
פיתוח כלכלי במושבים – איתם בירגר
מיכל נאור יו"ר הוועד המקומי באר טוביה: "רוח התנדבותית עמוקה" – ראובן זלץ
אליק אביאלי – "הרפת המשפחתית כהגדרתה לא תוכל להתקיים" – ראובן זלץ
פרץ בן יהושע: "להגיד שיש בישראל שוק חופשי זה לצחוק מהשוק ומהמילה חופש" – ראובן זלץ
כפר ויתקין. לשמור על הצביון החקלאי – ראובן זלץ
מאה שנות מושבים בארץ. לאן אנחנו הולכים?? – ארנון אושרי
איל פייגין: "ענף הרפת הוא לא ענף מסוכן כלכלית" – ראובן זלץ
גיא גורן: "סל ערכים לצד מציאות משתנה" – ראובן זלץ
יחיאל שטיינבוים "להיות מושבניק זה חיים של זכות גדולה" – ראובן זלץ
משקים גדולים או משקים קטנים? מה עדיף לביטחון המזון של ישראל? פרופ' איל קמחי
משק קטן או משק גדול ומה תרומתם לאספקת (ולביטחון) המזון בישראל? – יוני דמרי
כיצד בונים דור חדש בחקלאות המושבית ומהם החסמים העיקריים בהעברה בין-דורית? – אלעד תמיר

לזכרו – דברים לזכרו של פרופ' ישעיהו פולמן ז"ל – עוזי מועלם

למה לי פוליטיקה עכשיו?

חודשי הקיץ החמים הביאו לנו בשורה מרעננת, בימים האחרונים השרים חתמו על צווי המחירים, מה שמבטיח את יישמו של הסכם החלב החדש.
זו הישג משותף של כולנו, שכלל ועיקר איננו מובן מאליו. הוא מבטיח את המשך התכנון במשק החלב, יציבות ואופק כלכלי. יש בו כדי להעניק לנו את הרוח הגבית להמשך פעילותנו לאספקת חלב שוטפת ובעיקר להמשך חיזוק ביטחון המזון בישראל.
בגיליון "משק החלב" הקרוב נצדיע לסקטור המשפחתי במסגרת פרויקט מיוחד, "100 שנות מושב", שיעלה על נס את תרומת המושבים לפיתוח ולביסוס ענף החלב בישראל, דורות על-גבי דורות.
צריך לומר ביושר כי ההסכם החדש איננו מושלם, אולם באותה נשימה עלינו לומר כי שוב הוכחנו מהי אחריות לאומית ומהי שליחות ורגישות חברתית למען כלל הציבור בישראל. גם שותפינו להסכם בשרשרת ערך החלב הכירו בערכים אותם נשאנו ולאחר מאמצים מיוחדים, לילות כימים, דיונים מרתוניים ואין סוף משברים, הגענו לחוף מבטחים.
נדמה כי הישג זה מתעצם עוד יותר על-רקע המשבר בחקלאות והגזרות הרבות אשר מאיימות על אחינו החקלאים. רק לאחרונה נחשפנו למסכת מכוערת של חילופי השמצות אשר מצביעות על שיח רעיל בין הפקידות הממשלתית לחקלאים. אנחנו בענף החלב נמנענו ממצב זה, אולם אין בכך בכדי לגרוע ולו במעט מהחיזוקים שאנו מעניקים לאחינו החקלאים במאבקם הצודק לשמירה על החקלאות הישראלית כערך לאומי וכלכלי.
אך טבעי כי בבחירות הקרובות בנובמבר נעמוד בפני ההכרעה האמיתית. הכרעה אשר תקבע את דרכה העתידית של מדינת ישראל, צביונה של החברה הישראלית, ובהקשר אלינו – היכולת לקיים חקלאות ישראלית ובמקביל להתקיים ממנה בכבוד ובצנעה. בעת הזו כל אחד ואחת מאיתנו צריכים לשאול עצמם מי מבין המפלגות והמועמדים יתמכו באמת בכוח היצרני המקומי, יידעו להוקיר במעשים את העשייה החקלאית הציונית ואת העומדים מאחוריה, החקלאים, הנמצאים שם עבור כל אזרחי ישראל ברפתות, בשדות, במטעים, בחממות ובלולים, בגבולות ובקווי העימות, בפריפריה ובכל נקודה במדינה, בכל עת ותנאי.
אמרתי בעבר ואחזור ואומר: עוד לא נמצא ערוץ עוקף פוליטיקה בטח בשוק מתוכנן כמו שלנו.
אני פונה אל ההיגיון, הרגש והאחריות האזרחית של כל אחד ואחת מכם: גלו מעורבות בבחירות הקרובות, נצלו את השעה שבה המפלגות תרות אחר קולותינו בכדי לחזק את מעמדנו, לתמוך במי שמחובר ואוהב את החקלאות, שמבקש את טובתנו, ובכך נחליש את אלו אשר מבקשים לפגוע בנו בשם הקפיטליזם החזירי ותפיסות ליברטניות מסוכנות.
החקלאות הישראלית מסמלת יותר מכל את החברה הישראלית, שכולנו משתוקקים לה. חברה אשר בבסיסה סולידריות, ערבות הדדית ושותפות. אלה הם גם הערכים שנרצה להנחיל לילדינו, שחזרו ב-1 בספטמבר למסגרות בתי הספר.
התרגלנו מדי קיץ לדרמות גדולות סביב פתיחת שנת הלימודים, סביב משברים ומחלוקות, אולם לשמחתנו השנה נפתחה כסדרה
באופן אישי, אני רואה במועד זה יום חג, שמרגש אותי במיוחד. הוא מרגש אותי כהורה עבור ארבעת ילדיי במסגרות החינוך, ולכלל ילדי ישראל, שחוזרים לשגרת מבורכת של לימודים. נאחל להם שנה מוצלחת ופורייה, שבה ירכשו ידע בעולמות תוכן שונים ומגוונים, יקבלו כלים לעידוד חשיבה, למידה ויצירתיות, יחשפו ויספגו ערכים חשובים כמו אהבת האדם, הארץ והעם, ערבות חברתית, אחריות, מחויבות, מצוינות, מעורבות קהילתית ואזרחית.
ובקשה קטנה ממני, אנא תנסו להעביר את המסר לילדים – אל תפסיקו להיות ילדים, תהנו מהדרך, תחלמו בגדול, ותאמינו שהכול אפשרי. תנו לתמימות, לטוב הלב ולהיעדר הציניות, שמלווים אתכם כילדים, להמשיך ולהוביל את דרככם כנערים וכבוגרים, יחד עם תובנות החיים שתרכשו.
כולי תקווה כי מילדים אלו אף יצמח הדור הבא שלנו, כאנשים בוגרים עם חיים בעלי משמעות, תרומה והשפעה, ברפת הישראלית או בכל תחום חקלאות אחר. הילדים האלה הם העתיד של חברה ישראלית טובה, ערכית ויפה, והעתיד ליצירת חברה זו טמון עמוק-עמוק בשורשי החקלאות.
ככל שאווירת חג מלווה אותנו בעת הזו, הרי לא נוכל להתעלם מהאתגרים המקצועיים הנכונים לנו לקראת חגי תשרי. אנו נערכים לאספקת חלב סדירה במהלך החגים, אולם ברקע, כידוע, מתמודדות המחלבות עם רצף של ימי חופשה ולעיתים אף עם תקלות תחזוקה שונות. אנחנו כתמיד נהיה ברפתות ונדאג להפקת החלב הגולמי, כאשר במקביל נעשה ככל יכולתנו כדי לוודא שהמחלבות נערכות בהתאם, בכדי לצמצם למינימום כל פגיעה אפשרית באספקה, לצערי במה שאינו תלוי בנו, איני אופטימי.
התחלתי את דבריי בבשורת ההסכם וברצוני להודות שוב לצוות הנפלא שליווה את התהליך האינטנסיבי. לחברים המדהימים שניצבו כשומרי הסף של הענף עבור כולנו, לצוות האסטרטגי, למוסדות התאחדות , לחברי הצוות המקצועי, וכמובן לחברי ממועצת החלב והמחלבות שתרומתם לא תסולא בפז. היינו יחד מאוחדים ונחושים, לעולם נהיה יחד מאוחדים ונחושים.
שבוע טוב, חברים.