17 במאי , 2020
העברת המקל
בימים אלו אנו משלימים את החפיפה, ומתחילים תהליכים של העברת הסמכויות בפועל;
נשלים אותם בשבוע הקרוב, וליאור יקבל על עצמו אחריות מלאה על ההתאחדות ואתגריה.
אין לי שום כוונה לסכם את התקופה של שבע השנים שלי בתפקיד, כי אני נשאר בענף ואתייחס לכך
בהמשך.
בשבע שנותיי פעלה ההתאחדות בתוך מפה פוליטית, לפעמים בלתי אפשרית, ולמרות זאת, "עוצמת
הענף", בכל ההיבטים, "בוערת" בכל מקום שאליו אנו קשורים, ומיקומה של ההתאחדות ברור,
משמעותי ומשפיע, ומאפשרת לעוסקים בענף פרנסה מכבדת.
כמו בגרפים של כלכלה – יש עליות ויש ירידות, אבל בסך הכול, כנאמר בעולם הבנקאי, יש לנו
"איתנות פיננסית משמעותית": ההכנסות, תנאי התשלום ויחסי הסחר הם יוצאי דופן מול האתגרים
העצומים שיש לנו לאורך שנים, המאיימים בכלל על ההיתכנות הכלכלית שלנו, אבל יש הבדל ענק
בין האיומים לבין העובדות! ותפקידנו, לפחות בינינו לבין עצמנו, לזכור זאת.
חשיבותה של הרפת הישראלית נמדדה במהלך המאה האחרונה והשפעתה גם למאה הבאה
בחזוננו.
הצלחנו לבסס כוח מקצועי וכלכלי, ועלינו לשמור על קו אחראי בכל שיח עם ה"ריבון", אסור
בשום פנים ואופן לעבור לקו "בכייני" של "לקחו לנו" ו"שתו לנו"! העובדות אחרות!
תמיד יהיו "שופרים" פנימיים שיעסקו בטענות בלתי נגמרות של כמה קשה וכמה רע, ודרך אגב –
בהסכם לוקר יש רפתות רבות שפרשו אך ורק בגלל השיח הפנימי הנ"ל.
הימים האחרונים משדרים אופטימיות: ישראל כץ שר האוצר, עמיר פרץ שר הכלכלה,
ובעיקר – אלון שוסטר שר החקלאות, בהחלט זירה חדשה ועל פניו נוחה יותר. תקוותי היא שאף
אחד לא חושב שמנגנון מחיר המטרה ישופר והמחיר יעלה, או לחילופין יסגרו את המדינה ליבוא
בכלל.
בפני ה"זירה הנוחה" הזו יעמדו בשבועיים הקרובים שני אתגרי ענק של הענף:
1. בג"צ החמאה – דחיית העתירה שלנו תביא לכך ששר האוצר יוכל בכל עת לחתום על הוראת שעה לפתיחת יבוא במכס 0 בלי שום התחשבות בהסכמים ובסיכומים ובעיקר בחוקים ובתקנות.
2. מימוש חוק החלב והעברת מנגנון מחיר המטרה מוועדת היישום הקיימת, הקובעת את המחיר, לוועדת המחירים המפוקחים ללא השתתפותנו, ועם יכולות פוליטיות של גורמים לא לאשר עליות נדרשות במחיר, או לחילופין שינוי תשומות ועוד דברים רבים אחרים – המשמעות היא קריטית להמשך יציבות הענף.
דרושה רק עבודה ענפית פנימית משולבת, כולל לחץ ציבורי לפני הדיון בבג"צ ומול השרים החדשים
שימנעו, בפעולות פשוטות דרך אגב, ביטול הוראת השעה על ידי שר האוצר בלחץ שרי הכלכלה
והחקלאות והסכמה של שרי האוצר והחקלאות לתת הארכה נוספת למנגנון מחיר המטרה
למספר שנים בשינוי חקיקה.
אם יבוצעו פעולות אלה, נוכל בהחלט לומר "המדיניות השתנתה", ואפשר לנהל דיאלוג אחר
ובתפיסות אחרות.
כניסת מנכ"לים חדשים למועצת החלב ולהתאחדות מפיחה אופטימיות ובה המאמץ להסדיר
את הסוגיות המידיות בידיים טובות; אבל בלי גיבוי ענפי רחב מאוד ותיאום מלא של כל
הפעולות, ובעיקר שום פעולה אוטונומית של אף אחד שהוא לא בעל תפקיד, התוצאות יכולות
להיות הרסניות.
הפיכת משפטים יפים כגון "רוח חדשה", "אופטימיות" או "זירה נוחה" להצלחות מהותיות, דורשות
אחריות מכל אחד, והפעם גם מאלה המחפשים את המאבקים הפוליטיים הפנימיים, כי לא תהיה
דרך חזרה! ולא יהיה על מה להילחם יותר! זאת לתשומת לבם של אלו שאם לא עושים את מה
שהם רוצים, הם הולכים וגורמים נזקים.
הארכת תקופת המנגנון למספר שנים והסכמי יבוא מגודרים, ולא חשוב באיזה מודל, המאפשרים
לייצור המקומי לצמוח, יהיו בסיס איתן לענף, ותקוותנו לכמה שיותר שנים.
בהצלחה לכולנו!
ושוב חוזר הניגון
בענף שלנו חבורה מסוימת וקטנה לא מפספסת אף פעם הזדמנות "לירות בנגמ"ש" בניסיון ליצור
גניבת דעת ציבורית פנימית, והפעם על הגריל (כמו תמיד) – מינוי מנכ"ל לחקלאית,
וכרגיל "בהאשמות כזב" של פוליטיקה פרסונלית, אבל הדברים הפוכים לגמרי!
בשנים 2016 ו-2017, בכל דוח מנכ"ל או בישיבות הנהלה בכל המקומות – שיאון, החקלאית
וההתאחדות, פעלתי בנושא של איחוד מערכות ובייעולן בתפיסות כאלו או אחרות.
כולם יודעים שכל הניסיונות נכשלו בעבר בגלל סיבות ברורות ופרסונליות בלבד.
נוצרה הזדמנות אמת לחשוב לפחות על מנכ"ל משותף, ולהתחיל בחקלאית ובשיאון, לא רק
שיש פתח, יש גם אפשרות לנסות את העניין רק באמצעות ממלא מקום, מה הבעיה בזה?
איפה כל האנשים הדורשים כל הזמן להקטין הוצאות ולחפש דרכים לחסוך בעלויות? דרך אגב, אלה
אותם אנשים שעכשיו מנסים לחבל באופציה הזו.
כתבתי ואמרתי כל הזמן: הענף חייב, בכפיפות מוחלטת לתקנות הרשות לתחרות (ההגבלים
העסקיים), לחבר בין פעולותיו, ויש אפשרויות רבות לכך, ולחסוך עלויות, ומצד שני לנהל מערכת
בעידן החדש.
בפעם האחרונה, דרך דף זה, אני פונה לכל הרפתנים: תחזקו את מנהלי הענף למהלך זה, ואל תתנו
להפוך את הסוגיה שוב לפוליטית – היא אך ורק מקצועית! אי ניצול הזדמנות זו יכול להקפיא שוב
לשנים רבות מהלכים מסוג זה, ופשוט חבל!
המשך דרכי
בשנים האחרונות עסקתי רבות במיפוי נקודות התורפה של ניהול הענף ובניסיון ליצור אלטרנטיבות לטיפול בהן, ובחלקן בהחלט בנינו מערכות ותהליכים שלמים לסגור פערים ולהקטין את סיכוני הענף ברמה המקצועית והפיננסית.
עולם החלב בישראל מנוהל על ידי ממשלת ישראל: משרד החקלאות, באמצעות ועדת היישום, קובע את המחיר; מועצת החלב היא זרוע הרגולטור – מחלקת את המכסות ומבקרת את יישומן, מווסתת את כמויות החלב בין ביקושי המחלבות, ומשרד האוצר עצמו מנהל את הסכמי היבוא, וכל זה דרך חוק החלב ותקנות הביצוע שלו.
כל עולם הסחר והמסחר והשיווק והטכנולוגיה הקשורים בענף שלנו מנוהל על ידי גורמים מסחריים גרידא: מחלבות, חברות טכנולוגיה ועוד גופים רבים, וכולם מתנהלים
בהבנה ברורה של חוקי המשחק!
חוליה אחת בלבד מכל השחקנים עוסקת, בשוליים בלבד (מתקנים סולריים כדוגמה), בהגדלת הרווח שלה, אנו "נהנים" ממחיר המטרה ומאיכות חלב בלבד.
לאחר פניות רבות מתוך הענף ליצור גוף חדש העוסק בסחר ובמסחר ובשיווק שכל מטרתו היא אחת: לייצר הגדלת רווח לרפתן ולעסוק בכך בצורה מסודרת ומתוכננת, נעתרתי לאתגר העצום, ובתוכנית ארוכת טווח הקמנו תאגיד יצרני חלב חדש, שמו הרשמי ייחשף בשנה הבאה, ובו כל רפתן מושבי או קיבוצי יוכל להיות שותף ולהיות חלק בבניית המערכת כולה.
אנו לא מתכוונים להמציא את הגלגל, רבים מכם ראו את עולם הקואופרטיבים ואת עיסוקם;
בחודשיים הקרובים תוצג התוכנית במלואה.
התאגיד החדש לא ייצג את הרפתנים בשום זירה – לא הפוליטית ולא המקצועית, זהו תפקידה של ההתאחדות, אלא יהיה "שקוע" כולו ביצירת הון מסחרי חדש לרפתן.
אנו מאמינים בתכנון המרכזי ובמנגנון המחיר ובשמירת היבוא בהסכמים, והתאגיד יתנהל כמו טרה ותנובה או אחרים בעולם זה.
מילות פרידה
שבע שנים מדהימות עברתי, ולמרות ימים מורכבים ומאתגרים לא מעטים, כל יום היה אחר לחלוטין וממלא ומספק!
אסיים בתודות לאנשים הרבים שלימדו וליוו אותי במשך השנים, כל אחד בחלקתו:
אברמו – ממנו למדתי את הענף בשפה של מנהל רפת; פרץ שורק – המלווה אותי בכל המעטפת המקצועית מול הממשקים השונים של הענף בסבלנות; שחר אור גבע, גיורא פוין ועדי קפלן – שהעניקו לי שקט תעשייתי בניהול ההתאחדות מבפנים, והיו אנשי מקצוע מהמדרגה הראשונה; על שני האחרונים צריך לשמור מכל משמר – הם נכסים חשובים מאוד של הענף.
כל מנהלי המחלקות והעובדים של ההתאחדות – על מסירות אין קץ לתפקידם, לכל ראשי התארגנויות הקיבוצים: לרמי פיש, יו"ר הנהלה נקודתית, ולחברי המוסדות מהמגזר המשפחתי, וספציפית לעומר נוביץ' ולישראל בלוך (טוטי) שהיו יו"ר המועצות בתקופתי, והם מהאנשים ההגונים ביותר שבהם נפגשתי בחיי, וכמובן לרחל ברושק ששימשה לי עוגן מקצועי בתחום הכלכלי; ואחרונה חביבה, כמו שאומרים, לענבל – המפקדת של המנכ"ל, שניסתה בכל הכוח להסדיר לוח זמנים נורמאלי בתוך כל האתגרים העצומים של הענף,
ומתנצל מראש אם שכחתי מישהו…
ומילה אחרונה – פשוטה כמשמעה – לכולם
תודה!
שבוע טוב לכולם!
אביתר