חלבון ופוריות

יעורי התעברות בפרות חלב ירדו כאשר ריכוז האוריאה בסרום עלה מעל 20mg/dl ביום ההזרעה , עובדה המרמזת על כך שפירוק רמות גבוהות של חלבון בכרס פוגע בפוריות (Ferguson et al., 1988), בעבודה נוספת (Ferguson et al., 1993) שכללה 9 רפתות מסחריות נמצאה פגיעה בשיעורי ההתעברות של הפרות כאשר ריכוזי האוריאה בסרום עלו מעל 20mg/dl.

מרבית העבודות בתחום מצאו שעליית רמות האוריאה בדם גורמות לאיזה שהוא נזק בביצועי הרבייה של פרות חלב.

רמות גבוהות של חלבון במנת פרות החלב הראו השפעות שונות על מועד החזרה למחזוריות תקינה (ביוץ, ייחום). מנות עם מעל 20% חלבון שרידי האריכו את הזמן עד חזרה למחזוריות תקינה אחרי ההמלטה רק כאשר החלבון הפריק (RDP) היה כ – 72.5% מהחלבון הכללי או כאשר גם בעיות פוריות אחרות נכללו בניתוח הנתונים (Barton et al., 1996). עבודות אחרות (Canfield et al., 1990; Kaim et al., 1983) דווקא הראו שמנות עשירות בחלבון 19 – 21% לא פגעו במועד החזרה למחזוריות תקינה לאחר ההמלטה. רמות גבוהות של חלבון לא פגעו בהתפתחות תקינה של זקיקים בפרות נחלבות לאחר ההמלטה וכן בפרות לא נחלבות.

נראה שלרמות חלבון גבוהות אין השפעה חזקה על חזרה למחזוריות מינית לאחר ההמלטה וזהו כנראה אינו המנגנון העיקרי שנפגע מריכוזי אוריאה גבוהים.

רמות חלבון גבוהות גרמו לירידת ריכוזי פרוגסטרון בפלסמה (Sonderman and Larson et al., 1989) בפרות נחלבות אך לא פגעו במדד זה בפרות שאינן נחלבות (Garcia-Bojalil et  al., 1994) או בעגלות (Elrod and Butler., 1993).

פגיעה בריכוזי פרוגסטרון בתקופה שלאחר ההמלטה ולפני הזרעה ראשונה נמצאה קשורה לירידה באחוזי התעברות בפרות חלב.

פרות חולבות שהוזנו ברמות חלבון גבוהות הראו התפתחות לא תקינה של העובר (Blanchard et al., 1990), בעוד שפרות לא חולבות שהוזנו באותן רמות חלבון לא הראו פגיעה דומה בהתפתחות העובר (Garcia-Bojalil et al., 1994)). הבדל זה יכול לנבוע מהשוני בדרישות האנרגטיות הקיים בין פרות נחלבות לפרות שאינן נחלבות. ניסוי נוסף שנערך בכבשים (Bishonga et al., 1996) הראה גם כן שלהזנת מנות עשירות בחלבון ישנה השפעה שלילית על התפתחות העובר.

התפתחות עוברית תקינה תלויה בסביבה של הרחם (McRae., 1984), סביבה זו הינה סביבה דינאמית העוברת שינויים גדולים במהלך מחזור הייחום (בשלביו השונים), כתוצאה מהשפעת סטרואידים שונים על ההפרשה מהאנדומטריום של הרחם (McRae., 1984; Findlay et al., 1990). מוות עוברי מוקדם (יום 7) בפרות חלב נמצא קשור לריכוזי היונים והחלבונים בסביבת הרחם שהיו שונים לגמרי מאשר בפרות בעלות עוברים תקינים. ב פרות שקיבלו רמות חלבון גבוהות (23%) (Jordan et al., 1983) נמצאו שינויים בריכוזי מגנזיום, אשלגן וזרחן בהפרשות הרחם לעומת פרות שקיבלו מנה עם חלבון נמוך (12%), ההבדל נמצא רק בשלב הלוטאלי ולא בשלב הפולוקולארי של מחזור הייחום.

בנוסף נמצאו שינויים ב PH של רקמת הרחם, PH  הרחם עולה בדרך כלל מ 6.8 בייחום ל 7.1 ביום 7 למחזור, עליה זו נמנעה גם בעגלות וגם בפרות חלב שהוזנו ברמות גבוהות של חלבון פריק ובלתי פריק (Elrod and Butler., 1993; Elrod et al., 1993 ).

רמות PH ברחם נמצאו בקשר הפוך עם רמות אוריאה בפלסמה – עליה בריכוזי אוריאה בפלסמה מובילה לירידה בערכי PH (Elrod et al., 1993). תוצאות אלו מצביעות על כך שרמות חלבון גבוהות במנה עלולות לפגוע בפוריות דרך פגיעה ברמות פרוגסטרון ולכן הורדת פעילותו החיובית על רירית הרחם וליצירת תנאים ברחם שאינם מתאימים להתפתחות העובר.

ניסויים במעבדה עם תרבית תאי אנדומטריום (Gilbert et al., 1991) הראו שריכוזי אוריאה גבוהים פוגעים גם במפלי ה – PH בין התאים הפולאריים (בין צד בזאלי לצד אפיקלי) , נוכחות זו של אוריאה מבטלת למעשה את השפעתו של פרוגסטרון בשמירת הבדלים ברמות PH בין הצד הבזאלי לצד האפיקלי. בנוסף ריכוזי אוריאה גבוהים גורמים להפרשת PGF2a ו PGE2 מתרבית תאי האנדומטריום  אשר מפריעים להתפתחות העובר ולקיומו.

( פרוסטגלנדינים גורמים ללוטואוליזה של הגוף הצהוב ולכן להורדת ריכוזי פרוגסטרון).

הדילמה הקיימת בין העלאה תמידית ומתמשכת של ייצור החלב לבין בריאות הפרה וביצועיה מתקיימת ותמשיך להתקיים כל עוד נחלוב פרות.

ייצור חלב גבוה ושמירה על רמה זו לאורך זמן דורש פרות בריאות בעלות מאזן אנרגטי חיובי וכן בעלות פוריות טובה, הזנת מנות עשירות בחלבון באות על מנת לספק דרישה זו של יצור חלב גבוה וכן לשיפור מצבה גופני של הפרה לאחר ההמלטה מצד אחד, אך מצד שני הזנה אינטנסיבית זו וכן הפיכת הפרות למאין "מכונות" גורמת לפגיעה משמעותית בביצועי הרבייה שלהן. הפוריות הנמוכה של פרות המייצרות הרבה חלב נגרמת (בין השאר) מהאפקט המשותף של סביבת הרחם התלויה ברמות פרוגסטרון,(אשר רמתו יורדת בעקבות הזנת מנה עם רמות חלבון גבוהות המובילות לעליית ריכוזי האוריאה בדם), וממצב אנרגטי שלילי או בעיות רפואיות מהן סובלת הפרה לאחר ההמלטה.