מאת: יניב לבון, התאחדות מגדלי בקר , עדין שווימר, שמוליק פרידמן, מועצת החלב
רווחת הפרה הינה גורם חשוב ביותר להצלחה כלכלית ומקצועית של הרפת. בשנים
האחרונות ישנה הקפדה יתרה על נושא הרווחה ויותר ויותר צרכנים מתעניינים בתנאי
הגידול של בעלי החיים במשקים ומתייחסים למדד זה בהקשר להחלטתם האם לצרוך או
לא לצרוך מוצר מסוים. עניין זה לא פוסח גם על ענף הרפת וניתן לראות מחלבות אשר
מתגמלות כיום רפתנים בהקשר לרווחת הפרה. בדיקה שגרתית אשר נעשית ברפתות לאורך
שנים הינה בדיקת הריון. בדיקות אלו נעשות כשגרה בפרות חלב ומתבצעות בארץ בעיקר
ע"י הרופא, באמצעות בדיקה רקטלית הנעשית סביב 40-45 יום ממועד ההזרעה האחרונה.
שיטה זו מצריכה את הבאת הפרה, ריסונה וקשירתה בעול, המתנה להגעת הרופא וביצוע
בדיקה פולשנית. הפרה במקום לרבוץ ולהעלות גירה מופרעת מסדר יומה הרגיל, שעלול
להוביל לפגיעה גם ברווחתה. כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה והגברת המודעות לרווחת
הפרה , המגדל והרופא , נוספו שיטות מתקדמות היכולות להביא להקדמת מועד ביצוע
הבדיקה, מחד ומאידך להוביל לשיפור ברווחת הפרה ולהתייעלות בכוח-אדם ברפת. שיטה
כזאת הינה בדיקת הריון בחלב הניתנת לביצוע כבר מ- 28 יום לאחר ההזרעה. שיטה זו
למעשה בוחנת את ריכוז החלבונים הספציפיים אך ורק להריון ( PAGs ) המופרשים
מ"כפתורי השליה" (קוטילידונים). השיטה הינה בעלת רגישות וסגוליות גבוהות ( 98.7% ו-
94.4% בהתאמה על פי נתוני החברה) כבר מיום 28 מההזרעה ואמינותה עולה ככל שימי
ההריון עולים. הבדיקה הינה בדיקה נוחה – בלי להפריע לפרה בסדר יומה, קלה ליישום
ואינה פוגעת ברווחתה; ה דיגום מתבצע במהלך החליבה.
פרוטוקול הבדיקה כפי שמומלץ על ידי היצרן כולל דיגום חלב לבדיקת הריון החל מ יום 28
אחרי ההזרעה. משלוח הבדיקות מתבצע כמשלוח רגיל למעבדת מאל"ה של מועצת החלב
והביצוע הוא בשיטת ELISA . המשק מקבל את תוצאות הבדיקה באותו יום בו הגיעו
הדגימות למעבדה. תוצאות הבדיקה מגיעות כ"הריון חיובי", "הריון שלילי" או "נדרשת
בדיקה חוזרת".
בשנה האחרונה מתקיי ם ניסוי רחב היקף הבוחן את היתרונות והחסרונות השימ ש בבדיקת
הריון בחלב , בהשוואה לבדיק ת הריון רקטלית (על יד י הרופ א). עבודה זו בוחנת את השפעת
הבדיקה בחלב על רווחת הפרה, מדדי פעילות ומדד ייצור ורבייה.
שיטות העבודה : הניסוי נעשה במקביל בשתי שיטות אבחון הריון:
א. כל הפרות לאחר הזרעה, שלא נצפו בדרישה עד כ 40 יום, מחולקות לשתי קבוצות באופן
אקראי. קבוצה א' תיבדק להריון על ידי הרופא המטפל ואילו קבוצה ב' תיבדק להריון בחלב
(שתי הבדיקות תבוצענה בין 40-42 יום מההזרעה). כדי להעריך את השפעת ביצוע בדיקות
הריון בחלב על רווחת הפרה נבדקו המדדים הבאים : 1. מספר הפעמים שיש לקשור את
הפרה לבדיקת רופא 2 . משך הזמן הלוקח לקשור את הפרה 3 . משך הזמן בו מחכה הפרה
לרופא לצורך הבדיקה 4 . משך הזמן עד החזרת הפרה לקבוצה ו- 5. משך הזמן הכללי בו
הופרעה שגרת הפרה. במקביל נבחנו מדדי הייצור של הפרות בשתי הקבוצות, מדדי
התנהגות )זמני רביצה, זמני אכילה, זמני העלאת גירה ועוד( . ממצאי כלל הבדיקות מתועדים
בתוכנת "נעה" ובדו"ח אקסל ייעודי ושימשו לצורך בחינה של השפעת אי-קשירת הפרה ,
על רווחתה. ניתוח הנתונים נעשה בתוכנת SAS .
תוצאות ראשוניות : מוצגות תוצאות משתי רפתות גדולות, בהן נערך הניסוי בשנה
האחרונה. בשתיהן כ 1000 פרות, בכל רפת. משך הזמן בו הפרות היו קשורות לבדיקת רופא
ומשך הזמן הכללי בו הן היו מחוץ לקבוצתן, היה כמובן שונה בין הקבוצות, אך גם שונה
בין הרפתות. ניתן לראות שבעוד שקבוצת הפרות שנבדקו בחלב לא היו קשורות כלל,
קבוצת הפרות שנבדקו על ידי הרופא היו קשורות במשק אחד – מעל לשעתיים ואילו במשק
השני – מעל לארבע שעו ת! !
נתוני החלב ביו ם בדיקת הריון (קשירת הפרה) לא היו שונים בין הקבוצות וכרגע אנו
מתכוונים לבחון את הנתונים גם לאורך זמן ארוך יותר. לעומת זאת במשק אחד התגלו
הבדלים משמעותיים בהתנהגות הפרות: קבוצת הפרות שנבדקו בחלב הראתה ירידה
במספר הצעדים לשעה, עליה בזמן המנוחה הכללי ביממה וכן עליה באחוז הזמן בו הפרה
רובצת.
ניתוח הנתונים עד כה מראה שיפור ניכר במדדים היכולים להשפיע על רווחת הפרה בפרות
אשר נבדקו בחלב ולא בוצעה בהן בדיקה פולשנית. יש לציין יחד עם זאת שחשוב מאוד
לבחון את הנתונים לאורך כל השנה (קיץ + חורף) וכן להסתכל על מדדי הרבייה, וייצור
החלב מעבר ליום הבדיקה – מדדים אשר נבחנים ומנותחים בזמן זה.
כל המעוניין לקבל פרטים נוספים, על אופן ביצוע הבדיקות ונתונים נוספים, מוזמן לפנות
אלינו.