מיכל נאור יו"ר הוועד המקומי באר טוביה "רוח התנדבותית עמוקה" – ראובן זלץ

מיכל נאור היא מושבניקית, כך נולדה וכך תהיה, זר לא יבין זאת. הגאווה בהשתייכות למושב,  בטח למושב מצליח כבאר טוביה, הוא סוג של גאוות יחידה. מיכל ומשפחתה עשו סיבוב סביב חצי עולם, אך בסוף, נחתו בנחלה המשפחתית בדרום הארץ כי זה הבית, מחייכת מיכל

באר טוביה

באר טוביה תעודת זהות
באר טוביה מהמושבים החקלאיים הפעילים
בארץ, ענף רפת מהגדולים במגזר המשפחתי.
לולים, גד"ש, מטעים, ירקות, פרחים, שדה נוריות גדול.
בסה"כ קיימים במושב 94 משקים חקלאיים.

מיכל נאור, דור שלישי למשפחת רפמן מבאר טוביה, הסבא אהרון עלה לארץ ב 1921- ושוטט  לדבריה ברחבי הארץ "הוא הצטרף לקבוצת חלוצים ויחד עסקו בסלילת כבישים, עבדו בפרויקט ארם נהריים, קצת ירושלים. ואז הוא פגש את סבתא טובה שנתקעה בטורקיה במלחמת העולם  הראשונה ושם, במסגרת פרויקט 'מסילה חדשה', הוכשרו אנשים לעבוד בחקלאות בארץ ישראל". באר טוביה הוקמה ב 1930- והם הגיעו למושב בגל הראשון. מיכל מציינת כי באר טוביה היתה מושבה של הברון רוטשילד "בתחילה, המושבה הוקמה בשנת 1888 על ידי קבוצת יהודים  בסרביה, אזור ברומניה והמושבה הזו נלחמה על קיומה, בעיות מים, אדמה לא פוריה ובדידות. ואז במאורעות תרפ"ט המושבה נחרבה וכחצי שנה אחרי זה, הוקם על חורבותיה, המושב, באר טוביה". מיכל גדלה כמובן בבאר טוביה, עזבה לצבא וחזרה למושב בשנת 1987 .
מיכל, יועצת ארגונים ובעלה, גיא, איש הייטק לא עסקו מעולם בחקלאות. לזוג 3 ילדים, 2 בנות  ובן ובשנת 2002 נסעו לארה"ב ושבו לארץ ב 2011- . וכיום לאחר 10 שנים בארץ החליטו מיכל וגיא להיכנס לתחום החקלאי המתקדם ועמלים על הקמת חווה אקוו- פונית, גידול דגים למאכל  וחסות על מים. מיכל "אנחנו בדיוק בונים את הפיילוט, הפרויקט נבנה בנחלה של ההורים. לכשהפיילוט יצליח ונקבל את כל האישורים, נבנה את הפרויקט בשטח שלנו".

מאמינה גדולה בקהילה שלנו. מיכל נאור

באר טוביה 2022 ?
"יש כאן משהו בדי אן איי של באר טוביה ולכן העבודה שלי מאוד קלה. יש כאן רוח התנדבותית  עמוקה. זה לא קשור כל כך לכסף ועושר, זה תלוי באנשים וברוח ההתנדבות. כיום יש במושב כ 100- אנשים שמתנדבים בכל מני תחומים. מוועדת הגיל הרך ועד מועדון וותיקים, פאב חברתי,  גלריה ומרכז תרבות במחלבה הישנה. מרכז יד שניה, ארכיון ומוזיאון קטן. יש עשרות אנשים  המעורבים במה שקורה במושב. כשנכנסה ההרחבה, החלטנו שנציגים של התושבים החדשים  יהיו מעורבים בחיי הקהילה. בגדול, לדעתי, ההרחבה העשירה את חיי המושב. הוועד המקומי  מורכב משתי חקלאיות, בן של חקלאי ושני תושבים חדשים, זה וועד פעיל ונמרץ וזו בעצם התמונה של באר טוביה. אחת ההצלחות הגדולות של המושב שיש שיתוף פעולה מאוד חזק בין  הוועד המוניציפלי לבין הוועד החקלאי".

פוליטיקה והאשמת החקלאים ביוקר המחיה?
"נורא, זה הרי לא נכון מבחינה עובדתית, זה חוסר הבנה משווע של המצב וזה הון ושלטון במובן  הרע ביותר. העניין מאוד מכעיס אותי כי זה לקחת קבוצה העובדת מאוד קשה, גם למחייתה וגם לספק את המזון והחוסן הכלכלי לחברה הישראלית ולהפוך אותנו לשק חבטות על לא עוול  בכפינו. לא סתם החקלאים משתדלים לעבור לשיווק ישיר, נמאס להם מכל ההתנהלות הממשלתית מולם. אך ברמה העקרונית אלו הכרזות מאוד פוליטיות, פופוליסטיות".

יש עתיד למושב, אולי צריך לעדכן יעדים?
"ברור שיש עתיד, אלא מה, המושב מתעדכן און ליין, כל הזמן, אך אין ספק כי המושב משתנה  עם הזמן, הקהילה מתחזקת, אם לפני 5 6 שנים חששנו מההרחבה, כיום זה חלק מאיתנו. בסה"כ אני חושבת שהעתיד נראה וורוד, אני מאמינה בקהילה של באר טוביה ובסוף צורת החיים הזו נוחה, נעימה וחבר'ה רוצים לחזור לכאן וזה בעצם אומר הכל".