משק קורלנדר, מושב בית הלל

רפתות כביש 90 – פרויקט דרכים מיוחד

בית הלל הוא מושב עובדים, אחד מיישובי חומה ומגדל שעלה לקרקע בשנת 1940 , נעזב ויושב מחדש. המייסדים ברובם, ניצולי שואה ומשפחותיהם. במושב 78 משפחות, שכונת הרחבה המאוכלסת בעיקר על ידי בני המושב.

הדור הראשון של משפחת קורלנדר, יצחק ולילי קורלנדר הגיעו לבית הלל בשנת 51 . טומי ("השם שניתן לי ברומניה בכדי לא להבליט את היהדות שלי") הבן הבכור ואחיו זאב שותפים במשק המשפחתי. טומי "כיום הדור השלישי לוקח את העניינים, עומר ודרור ילדיי והבן של אחי, צחי, הם אלה המריצים את העניינים במשק". טומיי נשוי לחיה ולזוג, יש עוד 2 בנות, אחת מתגוררת בהרחבה במושב והשניה גרה ברמת גן. לזאב האח, יש בת נוספת המתגוררת בהרחבה. המשפחה מתפעלת משק גדול הכולל, רפת כענף ראשי, מטעי שזיפים, אפרסקים, משמיש ופרדסים, רוב הגידולים אורגניים, בנוסף יש למשפחה כרמי זית ואבוקדו. משפחה חקלאית, עובדת את אדמתה, שעות ארוכות, בעיות רבות ועדיין, לא מוותרים שם, עקשנים, אוהבים את עבודתם ולא רואים את עצמם במקום
אחר או חלילה עבודה אחרת.

ולמרות הכל, עדיין אופטימיים. חיה וטומי קורלנדר

התחלה עם שתי פרות וחצי סוס
הרפת של משפחת קורלנדר החלה את דרכה בשנת 1951 עם 2 פרות וחצי סוס. טומי "למה חצי סוס אתה שואל, פשוט היה סוס אחד לשני המשקים שלי ושל אח שלי". מחייך החקלאי. כיום הרפת בעלת מכסה של מעל 2 מיליון ליטר, כ- 150 חולבות. מכון חליבה שדירת דג של צח"מ אפיקים 8 עמדות על 8 שלוש חליבות ביום, מזון ממילובר מקיבוץ עמיר. 4 עובדים ברפת, 2 עובדים זרים ו-2 ישראלים. הרפת מקווה שהמדינה תתעשת. דרור נחשבת כיום לרפת תיירותית הכוללת, מרכז מבקרים, מחלבה לייצור גבינות ונערכים סיורים ברפת והדרכה בהזמנה ותיאום מראש.

מקווה שהמדינה תתעשת. דרור

דרור קורלנדר: "הבירוקרטיה הורגת אותנו"
דרור קורלנדר הבן של טומי, מנהל את הרפת המשפחתית, רפתן בן רפתן, בעל נוכחות, חקלאי מפוקח, שנולד אל תוך הרפת המשפחתית. דרור, חבר במועצה של התאחדות יצרני החלב ונציג דור הצעירים או כמו שהוא אוהב לומר, דור ההמשך, צעיר אני כבר לא. וכששואלים אותו על הבעיות, הוא עונה ללא היסוס "רק תגיד כמה זמן יש לי ומהיכן להתחיל, אחת מהבעיות זו ללא ספק הרגולציה, למשל, בשביל לבנות משהו בחלקה חקלאית זה פשוט גיהינום בירוקרטי. לכולם יש מה להגיד ומה לדרוש, זה פשוט לא יאומן. בעיה נוספת, אין לנו מקום לגדול, מגיעים למיצוי יכולת הבניה בחלקות החקלאיות שלנו וכיום בשביל להישאר במשחק אתה חייב לגדול וזו בעיה קשה. בעיה נוספת שבטח כבר שמעת מאחרים, כוח אדם, שעות העבודה, האינטנסיביות והמשכורות. מחירי התשומות עולים והרווחיות נשחקת. דבר נוסף שאסור להתעלם ממנו, הלך הרוח בציבור המובל על ידי נבחרי ציבור שחרטו על דגלם לחסל את החקלאות בארץ ולפרנס את החקלאים בחו"ל. בנוסף דברים הקשורים במושבים, ההרחבות למיניהם וההתנגשות עם החקלאות. מדובר באנשים שהגיעו מהעיר ורוצים לשנות את הצביון הכפרי. אנשים שכחו שיש חקלאות במושב והם פשוט לא מכבדים את מקום החקלאות במושב".

רפת תיירותית במשק קורלנדר

ולאחר כל מה שאמרת, מה עם העתיד?
"אני לא יודע אם אני אכבה את האור או לא, העתיד לא נראה בטוח וזה עצוב מאוד. למה שארצה שהבנות שלי יחליפו אותי. אנחנו הרי עובדים כאן כמו משוגעים, 365 ימים בשנה. אני רוצה להיות ברור, לא מבקשים טובות ואנחנו לא רוצים שהמדינה תעזור לנו, אבל רק שלא יפריעו, שיתנו לנו להתפרנס בשקט, זה פשוט בלתי נסבל. תשמע, אני אמנם לא אוהב לציין את זה, אבל אם כבר הגעת ואתה כותב אז שיידעו, אני עושה המון מילואים בשנה, כרס"ן במילואים. אני לא חושב שהחקלאים בטורקיה או אירופה עושים זאת… אני מאוד מקווה שהמדינה תתעשת על עצמה ותיתן לנו לעבוד בשקט ולהתפרנס בכבוד".