רפת קיבוץ נווה איתן

מהקיבוצים הקטנים בארץ, קטן ומופרט, כ-90 חברים בלבד, בממוצע גיל החברים מבוגר מאוד, משק מסתמך על חקלאות, תמרים, מדגה, גד"ש משותף ורפת שעברה משבר בריאותי קשה וכיום מתאוששת לאט לאט. אך יש אור בקצה המנהרה, איחוד עם רפת עין גב ופתאום יש עתיד וורוד.

 

תום אופין 47 חבר קיבוץ אפיקים, נשוי לעדי ואב ל- 3 ילדים ומנהל את הרפת משנת 2018 . תום "הסיפור שלי הוא קצת אחר, אני משנת 2002 בענף הרפת, הגעתי לרפת כי חיפשתי עבודה לאחר שסיימתי לימודי הנדסאי תוכנה והבנתי שלא אעסוק בתחום. התחלתי לעבוד ביונקיה באפיקים ולאחר מכן כאחראי בריאות ולאחר כ-4 שנים התחלתי לנהל את הרפת במשק".

מסלול מהיר?
"כן, המסלול באפיקים היה מהיר, כי היה צוות מאוד צעיר ובזמנו היה מרכז רפת חיצוני והקיבוץ רצה שיהיה חבר קיבוץ לניהול הרפת. לאחר 10 שנות ניהול עזבתי את רפת אפיקים והחלטתי לחפש הרפתקה בחו"ל".

נכנסת ל'מוד' של נדודים?
תום מחייך "כן, משהו כזה, רציתי לראות עולם, על הפרק היו כל מיני דברים ובסוף מצאתי את עצמי באנגולה אפריקה, בפרויקט ניהול של מספר רפתות מטעם חברה פרטית. ניהלתי את הרפתות של 15 כפרים שם. זה החל כפרויקט ממשלתי בעזרה של ממשלת ישראל ונבנו שם 5 מכוני חליבה. לאחר כשנה וחצי חזרתי הביתה, המרחק מהמשפחה הכריע את הכף. ניסיתי את כוחי בריכוז משק בכפר סילבר, עבדתי שנה אצל דבח במפטמות ותחנה אחרונה היתה ליווי רפתות בסין ואז חזרתי והגעתי לכאן, לנווה איתן".

זהו, נרגעת?
"כנראה שכן, או עד הפעם הבאה"

התמודדות עם הפלות ומכון ישן:
רפת נווה איתן בעלת מכסה של 4.2 מיליון ליטר, המייצרת 4.6 , חריגה של 400 אלף ליטר, כל החריגה בקיץ. מכון שדירת דג ישן מאוד, 3 החליבות ביום, מרכז מזון עצמאי. תום: "מרכז מזון עצמאי זה כיום תנאי הכרחי להרוויח ברפת במצב הכלכלי בישראלי". 10 עובדים ברפת, 4 עובדים זרים, 2 סטודנטיות מאפריקה, מספר 2 הדס נבו, חברת בית אלפא ועוד סטודנטית ישראלית ופאן, תאילנדי, המאביס שהתחתן עם בת משק וגרים בנווה איתן. תום: "בסה"כ צוות טוב ומגובש, שזה דבר הכרחי וחשוב בכל רפת". הפרות בנווה איתן סובלות כבר שנים רבות ממחלת הניאוספורה, מחלה הגורמת להפלות. תום "זו תופעה ארצית ולצערי כאן יש נגיעות מאוד גבוהה. בשיא של נווה איתן, פרה אחת לשתיים הפילו. כשאני הגעתי היו כאן 29 אחוז הפלות בשנה וכ-130 הפלות בשנה. אנחנו ממשיכים בתהליך של טיפול בנושא הזה
וירדנו לאזור 80 הפלות בשנה. ולמרות זאת במשק התעקשו על הרפת. מעבר לזה, התנאים בנווה איתן מאוד קשים, מכון מהישנים בארץ, שדירת דג 10 על 10 יציאה קדמית. מרכז מזון עם מעט בורות תחמיץ וקיבוץ שאין לו הרבה כסף להשקיע אם בכלל. חשוב לומר כי הרפת מהווה נדבך מאוד חשוב בכלכלת המשק".

ועדיין האמינו ברפת?
"כן, היה כאן יו"ר קיבוץ בשם דן לבנון ומרכז משק ושניהם מאוד האמינו ברפת, די חריג במציאות הנוכחית. בתקופת מנהל הרפת הקודם, נבנו כאן סככות ונעשה תהליך התחלתי של ריענון של העדר הקודם.

נקודת פתיחה לא משהו?
"כן, היא לא משהו וזאת בלשון המעטה, יכול לומר כי יו"ר הקיבוץ אמר לי לבוא לעשות סיור ברפת, תראה אם מתאים לך להיכנס לדבר הזה. באתי ראיתי ומכיוון שאני איש האוהב אתגרים, החלטתי לקחת את הפרויקט ואני מאושר מכל יום".

איך המצב כיום?
"בגדול עברנו שנה מקצועית מאוד טובה, הרפת קפצה באלף ליטר חמ"מ בשנת 2022 , הרווחיות לצערנו נשחקה בשנה הזו אבל עדיין מרוויחים משהו, בעיקר בחצי השני של השנה. הרפת בנויה על מזון מאוד זול, גזר קליפות תפוזים, שיזרות
תירס. אני עובד עם סטיבן עוד מימיי באפיקים".

צינון בקיץ?
"7 פעמים ביום, יש כאן חצר המתנה ועוד חצר צינון. בשנתיים האחרונות השקענו בחצר ההמתנה והחלפתי מאוורים ולפני שנה החלפנו את המאווררים בחצר צינון. תשמע, מתמודדים עם הקיץ, יש פחות חלב, בסוף הקיץ יש אירועים של צליעות ובעיות רגליים אבל סך הכל למדנו לחיות עם מזג האויר".

ועכשיו לקראת איחוד רפתות?
"כן סוף סוף, אני מהדוחפים הגדולים לאיחוד, לרפת גדולה יש יתרונות על פני רפתות קטנות ואנחנו רואים את זה בכל סיכום כלכלי, בעיקר בנושא עלויות כוח אדם, שירותים וחומרים. זו לדעתי הדרך היחידה של קיבוץ נווה איתן להכין את עצמה לעתיד שבו חלילה לא תהיה מכסה או שהרפת תצטרך לגדול. קיבוץ עין גב קיבל החלטה להתמקד בענף התיירות ולכן הוחלט שם להוציא את הרפת מהמשק אך לא למכור את המכסה אלא למצוא שותפים ראויים ולהמשיך עם הרפת. ניצלנו את היתרונות היחסיים שלנו שהוא שטח מחיה גדול קיים, סככות בתפוסה נמוכה מאודה ואפשרויות גידול ובניה עתידיות. ועין גב מצאה כאן אצלנו שותף אמיתי לדרך. למעשה השותפות כבר הוקמה ברישומים והיא תתחיל לפעול מעשית, ביום שתסתיים הבניה של המכון והסככות. מדובר על השקעה בסביבות כ 7- וחצי מיליון שקל, שעיקר ההשקעה של קיבוץ עין גב. אני מקווה כי בתחילת 2024 נתחיל לעבוד ברפת המשותפת. ביחד התהיה לנו רפת של כ 8- מיליון ליטר".

אז יש עתיד?
"רק למי שיתארגן נכון היום, אנחנו עושים את הצעדים שיהיה כאן עתיד לרפת. אני מאמין בזכות הקיום של הרפת כאן ויש לה זכות קיום גם אם חלילה תתבטל המכסה. הרפת קרובה למחלבת תל יוסף, יש כאן שדות שאין באמת חלופה בגלל המים והאדמה באזור ולמרות מזג האויר, אבל אם יודעים לעבוד ולהתמודד אז בהחלט אפשר להחזיק רפת ואף להרוויח. זו רפת היודעת לייצר כסף".

ומה עם עתיד הענף?
"אני חושב שאנחנו נלחמים את המלחמה הלא נכונה, כי אנחנו חייבים להילחם על דברים אחרים, הראשון והבנאלי, החזרת שליטה במחלבה שתיתן לרפתנים כוח אמיתי במציאות הקשוחה בשוק והדבר השני, להילחם בכל נושא הרגולציה, המיסים והעלויות, על מנת להוזיל את מחיר
המטרה כמה שיותר ולקרב אותו כמה שיותר למחיר החלב בעולם, אבל לא על ידי שחיקת רווחיות היצרנים אלא הורדת מכסים, עובדים זרים, פתיחת השוק ליבוא שחתות וקש, מחירי המים ועוד. כל מה שיתן לנו להתחרות שווים מול שווים עם יצרנים בעולם שלא צריכים להתמודד עם 17 אחוז מע"מ, עובדים זרים עם תנאים סוציאליים מופרזים ועוד. ראינו את זה במשבר החמאה האחרון".

רפתות כביש 90. פרויקט דרכים מיוחד חלק א' – ראובן זלץ
רפתות כביש 90. פרויקט דרכים מיוחד חלק ב' – ראובן זלץ