בריאות העטין

ינואר 13, 2019ינואר 15, 2019

השפעת דלקות עטין תת-קליניות ומחלות רחם אחר ההמלטה על התנהגות ייחומית בפרות חלב

מאת: יניב לבון- התאחדות מגדלי בקר, משה קאים- מינהל המחקר החקלאי, גבריאל לייטנר- מכון ווטרינרי, הילרי פוט- פקולטה לחקלאות, דוד וולפנזון- פקולטה לחקלאות

מבוא: הזרעה מלאכותית מחייבת הצגת התנהגות ייחומית על ידי הפרה וזיהוי של דפוס התנהגות זה על ידי הרפתן. גורמי עקה אקוטיים מסוגים שונים משפיעים על מחזוריות הפרה ע"י דיכוי שחרור של הורמונים מהציר היפותלמוס-היפופיזה-שחלה. כתוצאה מפגיעה זו מתרחש עיכוב בהפרשה פולסטילית של LH אשר יכול להשפיע על הפרשת אסטרדיול, החשוב לביטוי של התנהגות ייחומית תקינה. גם עקה כרונית הנמשכת זמן רב כמו עקת חום או צליעה עלולות לפגוע בפעילות ייחומית.
למיטב ידיעתנו, לא נבחנה ההשפעה של דלקת עטין תת-קלינית ממושכת, או דלקת רחם לאחר המלטה על התנהגות ייחומית של פרות סמוך לתקופת ההזרעות.

מטרת העבודה: הינה לבחון את ההשפעה של גורמי עקה תחלואתיים על הצגת התנהגות ייחומית בפרות חלב.

מהלך העבודה: פרות ומבכירות (n=1247) מ 50 עד 130 יום בתחלובה, טופלו באמצעות שתי זריקות של פרוסטגלנדין (PG) שניתנו בהפרש של 14 יום לפני המועד המתוכנן של ההזרעה ראשונה. החל מ-36 שעות אחר זריקת ה- PG השנייה, ובמשך 6 ימים נערכו ארבע תצפיות עין במשך היממה לגילוי פרות בייחום. כל תצפית עין נמשכה כשעה. פרות סווגו כבריאות או כחולות בדלקת עטין תת-קלינית (כרונית) על סמך רמות תאים סומטים בשתי בדיקות חלב לפני מועד זריקת ה- PG השנייה ואחת אחריה. כמו כן, נוטרו אירועי מחלות רחם לאחר המלטה, תנובות חלב ומצב גופני בהמלטה ובמועד זריקת ה- PG השנייה. הניסוי נערך לאורך כל השנה ונעשתה חלוקה על פי עונות השנה: קיץ – סתיו (יוני - אוקטובר), חורף – אביב (נובמבר – מאי).
גורמים העשויים להשפיע על הופעת הפרה בייחום נבחנו בניתוח של רגרסיה לוגיסטית בתוכנת SAS. בעקבות קיומן של השפעות גומלין בין גורמים מסוימים התבצע ניתוח נפרד על פי עונה ומספר תחלובה.

תוצאות:
1. השפעת המרחק מההמלטה על הופעה בייחום
שיעור הפרות שלא זוהו בייחום בעקבות הטיפול, קטן ככל שהפרה רחוקה יותר ממועד ההמלטה (טבלה 1). יחד עם זאת, בכל אחת מנקודות הזמן אחר ההמלטה (טבלה 1), שיעור הפרות שלא זוהו בייחום בקרב הפרות שסבלו מדלקת עטין תת-קלינית גדול יותר בהשוואה לפרות בריאות.

טבלה 1: השפעת המרחק מההמלטה על שיעורי (%) הפרות שלא הציגו פעילות ייחומית בקבוצת פרות בריאות בהשוואה לקבוצת פרות עם דלקת עטין תת-קלינית.

מועד הופעת הפרה בייחום אחר מתן זריקת ה- PG השנייה

התפלגות ההופעה בייחום של פרות בריאות ושל פרות עם דלקת עטין תת-קלינית אחר זריקת ה- PG השנייה הייתה דומה בשתי הקבוצות (טבלה 2). שיעורי הפרות שזוהו בייחום במשך 72 שעות הראשונות אחר מועד זריקת ה- PG השנייה הייתה דומה: בריאות 64% ודלקת תת-קלינית 62% (טבלה 2).

טבלה 2: התפלגות (%) הפרות אשר הציגו פעילות ייחומית אחר זריקת ה- PG השנייה בקבוצת פרות בריאות ובקבוצת פרות עם דלקת עטין תת-קלינית.

ימים אחר זריקת ה- PG השנייה	1	2	3	4	5	6	7
בריאות	0.8	14.3	49.2	16.9	10.6	6.6	1.7
דלקת עטין תת-קלינית	0.4	11.9	49.7	19.2	11.5	5.6	1.8

השפעות של גורמי עקה שונים על אי-הופעה בייחום בעונת הקיץ והחורף

עונת חורף: הגורמים שהשפיעו באופן משמעותי על שיעורי אי-הופעה בייחום של פרות ומבכירות היו שונים; בפרות - מחלות המלטה, וגודל הירידה בציון מצב הגופני אחר ההמלטה (איור 1); במבכירות - דלקת עטין תת-קלינית וגודל תנובת החלב (איור 2).

באיור A1 ניתן לראות שבפרות שסבלו ממחלות רחם אחר ההמלטה, שיעור אי-ההופעה בייחום היה 26.6% בהשוואה ל-12.6% בפרות הבריאות. אצל פרות שאיבדו יותר מחצי יחידת ציון במצב הגופני אחר ההמלטה, עלה שיעור אי-הופעה בייחום ל-21.2% בהשוואה לשיעור של 12.1% בפרות אשר איבדו פחות מחצי יחידת מצב גופני (איור B1). בעונת החורף יחסי הסיכויים המוערכים לאי-הופעה בייחום של פרה שסבלה ממחלות רחם או מירידה גדולה במצב הגופני, גדלים פי 2.4 (P < 0.002) ופי 1.9 (P < 0.06) בהתאמה בהשוואה לסיכויי אי-הופעה בייחום של פרות ללא אותו גורם .

באיור A2 ניתן לראות שבמבכירות שסבלו מדלקת תת-קלינית שיעור אי-ההופעה בייחום היה 34.7% בהשוואה ל-14.2% במבכירות בריאות. אצל מבכירות שהניבו מעל 35 ק"ג חלב/יום עלה שיעור אי-הופעה בייחום ל- 24.0% בהשוואה לשיעור של 9.3% אצל מבכירות עם כמות חלב פחותה מ 35 ק"ג חלב/יום (איור B2). בחורף, יחסי הסיכויים המוערכים לאי-הופעה בייחום של מבכירה שסבלה מדלקת תת-קלינית או שהניבה תנובת חלב רבה, גדלים פי 3.4 (P < 0. 02) ופי 3.2 (P < 0.03) בהתאמה, בהשוואה לסיכויי אי-הופעה בייחום של מבכירות ללא אותו גורם.

איור 2: השפעת דלקות עטין תת-קליניות ותנובת חלב על שיעור אי-הופעה בייחום במבכירות בעונת החורף

עונת קיץ - הגורמים שהשפיעו באופן משמעותי על שיעורי אי-הופעה בייחום של פרות ומבכירות היו שונים; בפרות - גודל הירידה בציון מצב הגופני אחר ההמלטה (איור 3); במבכירות - דלקת עטין תת-קלינית ומחלות רחם יחדיו (איור 4).

באיור 3 ניתן לראות שבפרות שאיבדו יותר מחצי יחידת ציון במצב הגופני אחר ההמלטה עלה שיעור אי-הופעה בייחום ל-24.2% בהשוואה לשיעור של 16.9% אצל פרות אשר איבדו פחות מחצי יחידת ציון מצב גופני. אצל מבכירות שסבלו דלקות עטין תת-קליניות ומחלות המלטה יחדיו עלה שיעורי אי-הופעה בייחום ל-41.3% בהשוואה לשיעור של 16.5% במבכירות בריאות.

איור 3: השפעת ירידה במצב גופני בין מועד המלטה למועד זריקת PG שני על שיעור אי-הופעה בייחום בפרות בעונת הקיץ

בקיץ, יחסי הסיכויים המוערכים לאי-הופעה בייחום של פרה שסבלה מירידה גדולה במצב הגופני ושל מבכירה שסבלה מדלקת תת-קלינית ומחלות רחם יחדיו, גדלים פי 1.7 (P < 0. 05) ופי 3.9 (P < 0.05) בהתאמה, בהשוואה לסיכויי אי-הופעה בייחום של פרות או מבכירות ללא אותו גורם.

סיכום ומסקנות:

התוצאות מראות עליה בסיכויי אי-הופעה בייחום בפרות שנחשפו לגורמי עקה נפוצים ברפת כמו דלקות רחם, דלקות עטין תת-קליניות וירידה רבה במצב הגופני אחר ההמלטה. גורמים אלו קשורים ככל הנראה לשיבוש המערך האנדוקריני הקשור להצגת התנהגות ייחומית. השפעות גורמים אלו באות לידי ביטוי שונה בקיץ ובחורף או בפרות ובמבכירות. שיעור גבוה של אי-הופעה בייחום עלולים להוביל לעלייה במספר ימי ריק ברפת החלב, ולהוצאת פרות בגין אי-התעברות.

שיפור מימשקי המלטה וחליבה שיקטינו את שיעור מחלות הרחם ודלקות עטין תת-קליניות יביאו להקטנת שיעורי הפרות שאינן מציגות ייחום במועד. צמצום הירידה במצב הגופני של הפרות אחר המלטה יכול גם כן לתרום למניעת אי-הופעה בייחום בפרות.

חשוב לציין כי הנתונים שהוצגו כאן אינם מאפשרים לדעת האם העלייה בשיעור אי-הופעה בייחום נובעת מחשיפה לגורמי עקה תחלואתיים או מטבוליים המעלים את שיעור הפרות שאינן מחזוריות (אנאסטרוס) או מהפרעה הורמונלית שמגבילה את ההופעה בייחום.

ינואר 8, 2019אוגוסט 10, 2022

השימוש באוטם פטמה תוך עטיני למניעת הדבקה חדשה בתקופת היובש – שני שיינין, החקלאית

המאמר פורסם בחוברת משק הבקר 397, דצמבר 2018

מבוא
בלוטת העטין רגישה במיוחד להדבקה חדשה בתחילת תקופת היובש כאשר היא מפסיקה להיחלב וכן לקראת ההמלטה עם תחילת ייצור הקולוסטרום. גורמים המשפיעים על הסיכון להדבקה חדשה בתקופת היובש כוללים: תנובת חלב ביום הייבוש, מהירות תהליך האינבולוציה והפסקת ייצור החלב ברבע, מצב קצה הפטמה (קיום ליקוי בקצה הפטמה וחומרתו), רמת הזיהום של קצה הפטמה. על מנת לצמצם למינימום את הסיכון להדבקה חדשה בתקופת היובש ניתן לפעול במספר מישורים במקביל.

הפחתת תנובת החלב ביום הייבוש באמצעות ייבוש הדרגתי
פרות החלב גבוהות התנובה הישראליות מגיעות במקרים רבים ליום הייבוש עם תנובת חלב גבוהה (לעיתים סביב 40 ליטר/יום). הפסקת החליבה באופן חד במצב זה עלולה לגרום ללחץ תוך עטיני גבוהה בימים הראשונים שלאחר הייבוש, לטפטופי חלב ולפגיעה בייצור הפקק הקרטיני הנחוץ לצורך אטימת קצה הפטמה בתקופת היובש
מפני חדירת מחוללי דלקת עטין. ניתן להפחית את תנובת הפרה ביום הייבוש לרמת יצור סביב 15 ליטר /יום באופן יזום על ידי ביצוע של ייבוש הדרגתי. קיימים מספר
"פרוטוקולים" לביצוע ייבוש הדרגתי המבוצעים במשקים שונים אולם באופן עקרוני, שילוב של ירידה במספר החליבות היומי יחד עם שינוי בהזנת הפרה למנה דלה יותר, גורמים להפחתה מהירה ומשמעותית בייצור החלב.

הפסקת ייצור חלב מהירה ברבע
ישנם חומרים המצויים בשלבי פיתוח מתקדמים הצפויים לצאת לשוק בשניים הקרובות. חומרים אלה משפיעים על הרקמה היצרנית של העטין וגורמים לניוון תאים אלה ולהפסקת ייצור החלב באופן מהיר. בעתיד הלא רחוק כנראה ניתן יהיה לטפל בתכשיר שכזה ולקצר את פרק הזמן בו העטין מצוי בסיכון מוגבר להדבקה חדשה. נכון להיום טרם קיים תכשיר משווק אשר ניתן לרכוש.

שמירה על בריאות ותקינות קצה הפטמה
על מנת למנוע פגיעה פיזית/מכאנית בקצה הפטמה יש לדאוג לתקינות תפקוד מכון החליבה ולבצע בדיקה לתקינות מכון חליבה על בסיס קבוע מדי שנה. בנוסף, התאמת סף ההסרה של האשכול והימנעות מחליבת ייתר, מקטינה את הסיכון להיווצרות ליקויים בקצה הפטמה כגון: היפרקרטוזיס. באם קיימים ברפת, הדברה/לכידה של מזיקים העלולים לפצוע את קצה הפטמה כמו: הצרעה הגרמנית. הימנעות משיכון פרות על מצע אשר עלול לגרום לפציעה מכאנית כגון: קש כותנה.

הפחתת החשיפה של קצה הפטמה לזיהום
בישראל אנו משכנים את הפרות ברפת על זבל פרות שהינו מצע עשיר בחיידקים העלולים לחדור לעטין ולגרום לגירוי ועלייה ברמת התאים הסומאטיים לכדי דלקת תת קלינית ולדלקות עטין קליניות. דרך אחת להפחית זיהום זה, הינה שמירה על מצע יבש ורך בסככת היבשות וההכנה. על מנת להשיג יעד זה נדרשת לעיתים התערבות הכוללת אוורור יעיל ורציף של המצע יחד עם קלטור המרבץ, כפי שמתבצע במשקים רבים בארץ בסככות החולבות. דרך נוספת שהפכה פופולרית במדינות רבות בעולם, הינה שימוש באוטם פטמה מסחרי למניעת החדירה של חיידקים סביבתיים לתוך העטין דרך הפטמה. בנושא זה נרחיב את הדיון.

מדוע להשתמש באוטם פטמה?
הפחתת השימוש באנטיביוטיקה בחיות מייצרות מזון: בשישים השנים האחרונות טיפול אנטיביוטי תוך עטיני, בעת הי יבוש מהווה את הפעולה העיקרית למניעת נגיעות תוך עטינית (תת קלינית בעיקר) ומניעת הדבקה חדשה בתקופת היובש ברפתות ישראליות. שיגרה זו בשנים האחרונות נתונה תחת ביקורת ובחינה מחודשת ממניעים פוליטיים ומתוך ניסיון לצמצום השימוש בתכשירים אנטיביוטיים, עקב העלייה המדאיגה בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה מסוגים שונים באנשים. לאור זאת קיימת בעולם מגמה של חיפוש אחר חלופות שאינן אנטיביוטיות הכוללות חיסון וכן שימוש באוטמי פטמה. במדינות שונות בעולם החלה הפנמה ואימוץ של שיטות עבודה אלה כחלק משגרת ייבוש הפרות ברפתות חלב הפועלות בממשקים שונים ומגוונים (מבחינת רמת יצרנות, שיכון, הזנה וכו').
השימוש באוטמי פטמה בשגרת ייבוש פרות חלב מתקיים במדינות שונות כבר למעלה מעשר שנים.

חוסר יעילות תכשירים אנטיביוטיים תוך עטיניים כנגד חיידקים סביבתיים שונים: בנוסף לכך, בשנים האחרונות חל שינוי במגוון החיידקים המחוללים דלקות עטין בבקר. כיום עיקר החיידקים הגורמים לדלקות עטין ברפת החלב הינם סביבתיים, עבורם התכשירים האנטיביוטיים הקיימים אינם תמיד יעילים. לכן, החשיבות של פעולת הטיפול בתקופת היובש הופכת במקרים רבים משנית ביחס לפעולת המניעה ולהפחתת הסיכון להדבקה חדשה.

באיזה אוטם פטמה כדאי להשתמש?
בשוק קיימים אוטמי פטמה חיצוניים ואוטמי פטמה פנימיים. אוטמי פטמה חיצוניים הינם חומרים שניתן לרסס על קצה הפטמה או לטבול בהם את קצה הפטמה. אולם
חומרים אלה אינם יעילים מספיק ודורשים שימוש חוזר של מספר פעמים במהלך תקופת היובש. לעומתם קיימת אפשרות לשימוש באוטם פטמה תוך עטיני כגון: אורביסיל Orbeseal או נורוסיל Noroseal המצויים כיום בישראל ובשימוש נרחב במדינות שונות בעולם בשנים האחרונות. חומר זה יוצר מחסום מכאני המונע חדירה של חיידקים מסביבת הפרה בתקופת היובש לתוך העטין. החומר איננו מסיס בחלב, חסר פעילות אנטימיקרוביאלית וחסר שאריות בחלב או כל סיכון אחר מבחינת בריאות הציבור.
ממחקרים שונים נמצא כי בעת שימוש בתכשיר נמנעת הדבקה חדשה בתקופת היובש וחלה הפחתה במספר דלקות העטין הקליניות עד 100 ימים בתחלובה. במחקר שהתבצע בישראל לאחרונה ברפת קיבוצית אחת על ידי צוות מאל"ה, אשר בו לקחנו חלק בתכנון הניסוי ובניתוח הנתונים, מצאנו כי לאורביסיל יעילות רבה במניעת הדבקה חדשה בחלק מסויים מהפרות הנבחנות כתלות במאפייני הפרה הספציפית כגון: רמת סת"ס בשקילה האחרונה, קיום ליקויים בקצה הפטמה, רבע מנוון, אירועי הגרת חלב (טפטוף) בתחלובה, דלקות עטין חוזרות בתחלובה, תוצאת בדיקת CMT בייבוש. למאפיינים הנ"ל השפעה מכרעת על יעילות השימוש באורביסיל.

כיצד משתמשים באוטם פטמה תוך עטיני?
ראשית אוטם הפטמה התוך עטיני מוחדר לפטמה לאחר ניקוי וחיטוי קצה הפטמה באלכוהול בריכוז 70% באותו אופן בו מכינים את העטין להחדרת טיובות אנטיביוטיות. יש לזכור כי לתכשיר אין פעילות בקטילת חיידקים לכן פעולת החדרת האוטם צריכה להתבצע באופן מוקפד על מנת למנוע החדרת זיהום תוך כדי ההחדרה של התכשיר. באוטם פטמה תוך עטיני ניתן להשתמש בשני אופנים:
1 . שימוש באוטם פטמה בלבד (ללא שימוש בטיובות יובש אנטיביוטיות)
2 . שימוש באוטם פטמה יחד עם טיפול אנטיביוטי (החדרת שתי טיובות לפטמה בזו אחר זו).

באיזו שיטה לבחור?
השימוש באוטם פטמה בלבד (ללא טיובות אנטיביוטיות) נמצא יעיל ביחס לפרות לא מטופלות כלל ונבחן במחקרים שונים על אוכלוסיית פרות "בריאות", כלומר פרות עם סת"ס נמוך מ- 200,000 , לרוב ללא נגיעות תוך עטינית ביום הייבוש ושלא סבלו מדלקת עטין בתחלובה. מדינות בהן רמת התאים הסומטיים המותרת בחלב המשווק הינה נמוכה וקיים בהן ניסיון לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק כגון: ניו-זילנד, גרמניה ואנגליה, אורביסיל משמש כתחליף לטיפול יובש ומצוי בשימוש שגרתי בפרות ללא נגיעות תוך עטינית (ייבוש סלקטיבי). מחקרים שונים במדינות אלה הראו כי השימוש באורביסיל נמצא אפקטיבי יותר ביחס לרבעים שלא טופלו כלל. לעומת זאת, במחקר שהתבצע בישראל לאחרונה ברפת קיבוצית אחת על ידי צוות מאל"ה, אשר בו לקחנו חלק בתכנון הניסוי ובניתוח הנתונים, מצאנו כי כאשר מדובר בפרות "בריאות" לאורביסיל אין יתרון במניעת הדבקה חדשה על פני שימוש בטיובות יובש אנטיביוטיות או על פני אי טיפול כלל. כלומר, בהתבסס על ממצאי מחקר זה ניתן לשקול שלא לטפל כלל בעת הייבוש בפרות "בריאות".
"בריאות" במחקר היו פרות עם סת"ס נמוך מ- 200,000 בשקילה האחרונה, ללא ליקויים בקצה הפטמה, בדיקת CMT תקינה, ללא אירועי הגרת חלב (טפטוף) בתחלובה, ללא רבע מנוון ועד דלקת עטין אחת בתחלובה. בנוסף פרות אלה היו ללא נגיעות תוך עטינית ביום הייבוש. מרבית הפרות שענו על הקריטריונים הנ"ל במחקר היו מבכירות.
בעיקרון אופן שימוש שכזה, תוך ויתור על שימוש בטיובות אנטיביוטיות, הינו בטוח כאשר אנו בודקים ויודעים כי לא קיימת נגיעות תוך עטינית ביום הייבוש. כל עוד מידע זה איננו קיים/נבחן ההמלצות הן להמשיך ולהשתמש בטיפול האנטיביוטי ולצרף אליו את השימוש באוטם הפטמה לשם שיפור המניעה של הדבקה חדשה בתקופת היובש. יש לציין כי במחקר שביצענו בישראל, חיידקים רבים אשר בודדו מרבעים נגועים ביום הייבוש, בעיקר מסוג קורינה בקטריום בוביס סטאפ' שאיננו אוראוס (CNS) נשארו בעטין לאחר ההמלטה למרות הטיפול האנטיביוטי בנפפנזל בתקופת היובש.

השימוש באוטם פטמה תוך עטיני יחד עם טיפול אנטיביוטי תוך עטיני
פתרון זה נבחן גם הוא ונמצא אפקטיבי במניעת הדבקה חדשה בתקופת היובש. בארה"ב זהו אופן השימוש הנפוץ ביותר כאשר כל פרה מתייבשת מטופלת בתכשיר
אנטיביוטי וגם באוטם פטמה. אולם מכיוון שתנאי הממשק שונים במדינות שונות עלה הצורך לבחון את יעילות השימוש באוטם פטמה תוך עטיני בתנאי הממשק של הרפת הישראלית. באותו מחקר המוזכר מעלה, אשר בוצע בישראל לאחרונה מצאנו כי לאורביסיל יעילות רבה במניעת הדבקה חדשה בפרות "חריגות". "חריגה" במחקר הייתה פרה עם אחד או יותר מהקריטריונים הנ"ל: ליקויים בקצה הפטמה, סת"ס גבוה מ 200,000- בשקילה האחרונה, רבע מנוון, הגרת חלב (טפטוף) בתחלובה, יותר מדלקת עטין אחת בתחלובה, תוצאת CMT שאינה תקינה באחד הרבעים. מרבית הפרות שהוגדרו כ"חריגות" במחקר היו פרות בוגרות מתחלובה שנייה ומעלה. באותה הרפת בה בוצע המחקר מניעת הדבקה חדשה בנוכחות אורביסיל בפרות "החריגות" היתה טובה יותר באופן מובהק ופי חמש ביחס לפרות אשר טופלו בנפפנזל בלבד.

אז מה מתאים לרפת שלי דוקטור?
צריך לזכור כי בכל רפת קיימים תנאים שונים ומה שנכון ומתאים לפרות ברפת אחת איננו מתאים לפרות ברפת אחרת. למשל על פי מחקר אחד היתרון היחסי בשימוש
באורביסיל נמצא גדול יותר כתלות במצע עליו משכנים את הפרות בתקופת היובש ובסיכון הקיים ברפת להדבקה חדשה בתקופת היובש. הפרות אשר שוכנו על זבל כפי שנהוג בישראל, היו עם אחוז הדבקה חדשה גבוה יותר ביחס לפרות ששוכנו על חול או קש. בעת שיכון הפרות על חול בתקופת היובש לא נמצא יתרון בשימוש באורביסיל יחד עם טיפול יובש אנטיביוטי ביחס לביקורת של טיפול יובש אנטיביוטי בלבד. הדגמה טובה להבדלים הקיימים בין רפתות שונות ניתן לראות בגרפים שלהלן מתוך דו"ח רפואת העדר של משקים שונים בהם מתבצע טיפול יובש אנטיביוטי שגרתי. נסתכל על רמת התאים הסומטיים בשקילת החלב הראשונה בתחלובה של פרות מתחלובות שונות.
רמת התאים הסומטיים בשקילת החלב הראשונה, יכולה להעיד באופן עקיף על תנאי השיכון בתקופת היובש וההכנה, במיוחד במבכירות, ועל מצב בריאות כללי של הפרות הכולל את תפקוד מערכת החיסון בסמוך להמלטה. שכן רמת תאים סומטיים גבוהה בסמוך להמלטה יכולה לשקף חשיפה לזיהום של העטין הגוררת גירוי תוך עטיני וכן חוסר יכולת להתגונן בפני הזיהום החודר לתוכו.

מהגרפים הנ"ל ניתן לראות את ההבדלים הקיימים בין הרפתות השונות ובין התחלובות השונות בכל רפת ולהבין כי לכל רפת נדרשת התאמה ספציפית של ממשק היובש המומלץ. בנוסף לכך בכל רפת מגוון החיידקים הגורמים לדלקת עטין שונה ולסוג החיידקים הנפוצים ברפת גם כן השפעה על הצלחת השימוש באורביסיל. למשל הפחתה משמעותית בנגיעות חדשה בסטרפטוקוקים סביבתיים נמצאה במספר מחקרים שונים. אולם, לגבי סטאפילוקוקים שאינם אוראוס וא. קולי הממצאים אינם חד משמעיים.

סיכום
כיום ניתן להמליץ לבחון היטב את הנתונים הקיימים בכל משק ולהתאים לכל קבוצת פרות את ממשק היובש הרצוי לצורך שמירה על בריאות העטין ואיכות החלב. צוות
מחלקת בריאות העטין בחקלאית ישמח לעזור ולייעץ לכל דורש בנושא. ביקור ייעוץ בנושא בריאות העטין ברפת ניתן להזמין דרך הרופא המטפל.

דצמבר 30, 2018דצמבר 30, 2018

אני חולב משמע אני חושב! – ד"ר טל שקולניק

משתלבים באתגרים
למרות הטלטלות בענף והצל הכבד המוכתב מרצועת עזה, במהלך סוף אוקטובר ונובמבר 2018 התקיים כמתוכנן קורס "ניהול מכון, בריאות עטין ואיכות חלב" במחוז הנגב של משרד החקלאות בגילת. בקורס השתתפו ארבעים רפתנים/יות ומנהלים/ות מרפתות הנגב והערבה ואף נציג מטעם אחת המחלבות. המשתתפים גילו ידע ועניין רב בהרצאות במהלך חמישה מפגשים וסיור מודרך, שהתקיים ברפת מצטיינת בדרום. ההרצאות בקורס הועברו ע"י אנשי מקצוע רבים וטובים ממועצת החלב, משה"מ, מההתאחדות, מהחקלאית ומחברות המפתחות טכנולוגיה בתחום. שוב ניכר בעליל היתרון והכוח שבשותפות הבין ענפית המעודדת את הקדמה ותורמת להתקדמות ובפועל להתנהלות טובה ונכונה יותר ברפת. הסקירה להלן חושפת "על קצה קצהו של המזלג" מקצת מהתכנים שהועברו בקורס.

עבודה באמונה ותבונה
התייקרות התשומות, ירידה במחיר החלב הגולמי והסרת המכסים מהייבוא משתלבים באתגרים הקיימים ממילא בחקלאות ומורידים בעקביות את רווחיות הרפתות. במצב הנוכחי "אני חולב משמע אני קיים" כבר לא עומד במבחן המציאות בכל תרחיש. צרת רבים... בחלק ממדינות אירופה על רקע ההתחממות הגלובלית, הבצורת הממושכת והסרת משטר המכסות, נאלצים המגדלים להשתמש בשטחים נוספים שייעודם שונה, על מנת לגדל מזון לפרות שלא נדרש בעבר בתנאים של מרעה וכך הרווח שלהם מהרפת שוב נשחק עד דק.

רפתנות בת-קיימא, כרוכה במחויבות ובהשקעה עצומה של זמן, עבודה, תשתיות וכסף. אחריות וטיפול בבעלי חיים בכלל ופרות חלב בפרט הם לא עבור אלה שאוהבים להיות ספונטניים, לעבוד לפי תחושות בטן או ללא תוכנית מובנית. לקיימות במסגרת החקלאית של ענף הרפת בארץ נדרשת מחשבה יצירתית קדימה ותכנון לטווח ארוך ככל האפשר.
"הלב" של הרפת הוא מרכז החליבה ועל מנת לשפר ולייעל את העבודה, עם יותר בע"ח ופחות עובדים מיומנים, נדרשים שדרוגים והתאמות. מרכז החליבה כולל: חצר המתנה וצינון, מכון חליבה, מכלי קירור ואחסון חלב, שטחי אחסון ציוד ושירות, שטחי משרדים וכינוס, מטבח וחדר אוכל ושירותים ומקלחות לרווחת העובדים. כבר מזמן ברור, שעל מנת לקדם עבודה איכותית נדרש מקום עבודה איכותי (,Graves. E.R 1992 ,)אז מה המשמעות של עבודה איכותית ברפת?! עד שהמכון הרובוטי המתקדם בעולם (תמונה 1 )יבצע בעבורנו את העבודה... האחריות להטמעה ולקיום ממשק חליבה מותאם לעדר ולמכון החליבה הקיים, היא עלינו. לשם כך נדרשים ניהול והכוונה מקצועית של שגרת חליבה היגיינית, בטוחה, אחידה וקבועה "ברוח המפקד". הכניסה למכון, חיטוי הפטמות, ההכנה והחליבה היציבה והיעילה עם יציאה מתוזמנת מהמכון, יאפשרו להתחשב בפרות, לחסוך בתרופות ובטיפולים של דלקות עטין, לייעל את עבודת החולבים לזמן הקצר ביותר במכון ולהעלות את איכות החלב הנחלב לטנק.
היצרנים, המחלבות ורשתות השיווק, כולם מעוניינים תמיד בשיפור איכות החלב בטנק. מטרות הדרישה לשיפור מתמיד באיכות החלב המיוצר הן: העלאת ההכנסות מהחלב, שיפור בריאות ורווחה של בע"ח, צמצום העלות הנדרשת והזמן לטיפול בבע"ח וכמובן מניעה וצמצום סיכון לבריאות הציבור.

תכנון נכון מוסיף המון
בתהליך התכנון וההטמעה של מרכז חליבה מתחדש ומקיים, נכון להתחשב בגורמים המשפיעים על הביצועים כגון:
גודל העדר והגידול בעתיד, רמת הייצור ותדירות החליבות, מספר המפעילים מיומנותם ושגרת העבודה הנדרשת, ניקיון הפרות והכנה לחליבה, ממשק הצינון הנדרש, סוג המכון, רמת האוטומציה והתחזוקה הנגזרת בהתאם, קבלת הנתונים וההתראות לטיפול בזמן אמת, דרכי הכניסה והיציאה מהמכון, אופן איסוף וכינוס הפרות, אזור מיון וריסון הפרות לטיפול.
המרכז בכלל ומכון החליבה בפרט חייב להוות סביבה מקדמת חליבה טובה; ידידותית ויציבה לפרה ונוחה ומזמינה למפעיל (2011, Bickert Bill .)הנוחות עשויה לעלות יותר אבל בד"כ משתלמת...ברמת האוטומציה, בניטור ובבקרה של ביצועים לצורכי ניהול מושכל והתקדמות ובשיפור באיכות החיים לפרות ולעובדים.
בשלב תכנון העבודה במכון חשוב, להקפיד שהזמן הכולל מחוץ לסככת הרביצה לא יעלה על 3 שעות ביום לפרה! למעט במצבים שבהם אין ברירה בעליל, כמו בתנאים המחייבים זמן צינון נוסף במהלך הקיץ בישראל וזאת כל זמן שאין בידינו פתרון יעיל מספיק לצינון הפרות בחצר.

לא הכל מלמעלה
חולבים טובים מתנהלים בסבלנות לבעלי החיים ושמים לב לפרטים במכון. הרבה גורמים התלויים בנו, משפיעים על יעילות הליך החליבה. אם העטינים נראים מלוכלכים מאד בהכנה לחליבה, יש לשטוף רק את הפטמה/ות המלוכלכות ולייבש היטב בנייר חד פעמי, נקי ויבש.

אחרי הניקוי יש לחטא את הפטמות בחומר חיטוי, על בסיס יוד או כלור המאושר למטרה זו, בכיסוי של לפחות 70% מהפטמה. החומר יהיה יעיל רק במגע עם הפטמה למשך כ-30 שניות. לאחר מכן יש לנגב ולייבש את הפטמה ובפרט, להקפיד על ניקיון וייבוש קצה הפטמה בנייר ניגוב נקי. לאחר ניקיון, חיטוי וייבוש, יש לסחוט 3-4 צליפים אל תוך ספל ייעודי עם רקע שחור, המאפשר לזהות שינויים לא רצויים בחלב (תמונה 2 .) יתרון נוסף בהוצאת הצליפים הראשונים הוא הסרת תאים סומטיים וחיידקים מהסביבה, שלעיתים מצטברים בתעלת הפטמה ואנחנו לא רוצים אותם בטנק.

אין להתיז לעבר הרצפה או לתוך היד, משום שזו הדרך הבטוחה להפצת גורמי דלקת. בכל מקרה אסור, לא מקצועי ולא אחראי לטעום חלב כאמצעי לזיהוי דלקת עטין!
מבחן זמין ופשוט - יש לשמור על שגרה קבועה ואחידה לחולבים במכון ובו בזמן לבחון באמצעים זמינים ופשוטים כמו CMT מבחן קליפורני לדלקת העטין כל חשד לדלקת עטין תת-קלינית (בלתי נראית). ה-CMT הוא מבחן קל ומהיר לזהות נוכחות מופרזת של תאים סומטיים המעידה על דלקת עטין ללא סימנים קליניים במכון ליד הפרה. לבדיקה נדרשים ראגנט (כסבון כלים) ומגשית פלסטיק ייעודית ובה "צלוחית" לכל פטמה (תמונה 3 .)3-4 צליפים של חלב עם ראגנט של CMT באותה כמות, מעורבבים בכל "צלוחית" תוך סיבוב עדין של המגשית למשך לא יותר מ-10 שניות.
הצבע והצמיגות של חלב "נורמלי" לא ישתנה, בעוד חלב עשיר בתאים סומטיים וחיידקים, שיתפרקו בפעולת הראגנט, יהפוך לג'ל ברמות שונות של צמיגות ובגוונים שונים של סגול. עדות מובהקת לדלקת עטין הדורשת דיגום למעבדת מאל"ה וטיפול בהתאם לתוצאות.

זמן לחלוב נכון
החליבה עצמה אמורה להתחיל 90-60 שניות לאחר שחומר החיטוי נוגב מהפטמות. בזמן זה, נמצאה ההשפעה המיטבית להפרשת האוקסיטוצין על שחרור והורדת החלב מהעטין. הסרה אוטומטית מייעלת את עבודת החולבים, אך עשויה לעיתים לגרום לחליבת יתר ונזק לקצה הפטמה, באם עבודת המכונה לא כוונה והוגדרה באופן מקצועי. רמת ואקום מוגזמת ו/או פעימה ממושכת וחלב שחוזר ונוגע בקצה הפטמה ו/או דחיית הסרה של מכונת החליבה, הם רק חלק מהגורמים המעלים את הסיכון להדבקה בדלקת עטין במכון.
לעיתים קרובות, מדריכי מאל"ה ואנשי שירות מטעם חברות המשווקות מערכות חליבה, נדרשים לייעץ ליצרנים בנושא ולכוון את מכונות החליבה למצב פעולה מיטבי. נכון לקבוע מראש לו"ז ביקורות וטיפולים במכון עם אנשי השירות - בדרך זו ניתן לעיתים, "להקדים תרופה למכה" ולחסוך את הנזק מאירוע במכון לא מכוון. בכל מקרה, חיוני לנטר את מצב הפטמות ותופעות לא נורמליות למיניהן נכון לחקור ולטפל בגורם ללא דיחוי. בהתאם להנחיות בתקנון בריאות העטין ואיכות החלב, כל מגדל מחויב לבדוק את המכון לפחות פעם בשנה ע"י מדריך מוסמך ולקבל אישור לתקינות מכונת החליבה. במידה ואין למכון אישור תקינות רשאית המחלבה לשקול לא לקבל חלב מהיצרן עד שתבוצע הבדיקה כנדרש.
ייתכן שישמע טריוויאלי וטוב שכך - נחלבות צעירות /מבכירות, שעל פי רוב נגועות פחות בגורמי דלקת, יש לחלוב ראשונות במכון. את כל הפרות הנגועות בדלקת עטין ו/או עם סומטיים גבוהים, יש לחלוב בסוף. אחרי כל חליבה יש לחטא מיד את הפטמות להורדת הסיכון לחדירת גורמי דלקת דרך הפתח בקצה תעלת הפטמה ומוטב להקפיד על מזון טרי וזמין באבוס אחרי כל חליבה, על מנת שירבצו רק לאחר שייסגר הפתח בקצה הפטמה כ-60-30 דקות מסוף החליבה. חומר החיטוי מוריד את הסיכון לנגיעות חדשה בדלקת עטין ואמור להגן על הפטמה עד החליבה הבאה.
עריכת המלצות ודגשים רלוונטיים ברשימה על הלוח במכון מסייעת לשמור על תהליך קבוע ואחיד, ככל האפשר, ולאתר נקודות תורפה בשגרת החליבה הדורשות שיפור.
שיפור באיכות החלב כרוך בעלייה בתכולות השומן והחלבון ובהורדת ערכי מדדים מוכרים, כגון ספירות תאים סומטיים וחיידקים בחלב, כמו גם עליית ערכי מדדים מוכרים פחות כחוזק, איכות וכמות הגבן (הגבינה) המיוצר מאותו חלב ולמעשה מעיד, בעיקר על תכולת חלבון הקזאין בחלב. נכון להיום, המדד האחרון לא נבחן בעת איסוף החלב ולא משפיע על התשלום עבור החלב במחלבה. בעוד איכות הקזאין בחלב מרפת מסוימת, חשובה ביותר להתייעלות עבודת המחלבה שקונה מאותה רפת. לפי מדד חוזק הגבן ניתן לייצר מפחות חלב באיכות הגבוהה ביותר, הרבה יותר גבינה. ממש כמו שאנחנו נדרשים להתייעל ולשאוף להתנהל בקיימות, כאשר עלינו לדייק ולהאכיל כל פרה בכמות האנרגיה והחלבון המותאמת לרמת הייצור שלה, על מנת לשפר את ניצולת המזון, לצמצם את הפליטות וליעל את ייצור החלב, גם במחלבות מוטב לשאוף לחסוך בעלויות הייצור, להשתמש בחלב באיכות המותאמת מראש לכל מוצר ולשלם ליצרנים בהתאם. בחקלאות מדייקת בשדות, ניתן היום לחסוך בעלויות המים להשקיה ע"י מיפוי השטחים במצלמות תרמיות ולדייק בכמות המים הנדרשת לכל גפן בכרם, על מנת שהתוצרת תהיה אחידה ומתאימה לייצור יין באיכות הגבוהה ביותר.
באופן דומה ניתן לדייק בתכולות החלב הנדרש לכל מוצר בעזרת המדד הרלוונטי להערכת איכות החלב, ניתן לשפר את "יחסי הציבור" של התאים הסומטיים, ממש כמו בחלב צאן העשיר בהרבה יותר תאים ברוב המקרים ולחסוך הרבה בתהליך הייצור במחלבה.

לסיכום
איכות החליבה נוטה להיפגע אם חולבים מהר מידי ובחוסר תשומת לב. בהכשרה מתאימה ובעיצוב מכון נכון, ניתן להגביר את התפוקה ולשפר את איכות החלב בעלות מינימלית. המטרה היא לחלוב חלב איכותי מעטין מוכן, נקי ויבש שיאפשר את החליבה היעילה ביותר ויצמצם את הסיכון לנגיעות חדשה בדלקת עטין. תשומת לב לפרטים והקפדה על סדר פעולות מומלץ וקבוע בתהליך הייצור, מאפשרים להצטיין בכמות ובאיכות התוצרת. החולבים חייבים להבין ולהכיר בחשיבות כל שלב בתהליך החליבה ולדעת ש"קיצורי דרך" עלולים לסכן בריאות ורווחת בע"ח ולפגוע באיכות המוצר.
התנהלות מקצועית ובת-קיימא היא הקפדה על פרטים בחליבה המאפשרת לשפר את טיב התנובה!

3 .ניקיון המכון וציוד החליבה.
4 .שימוש בכפפות מתאימות לעבודה היגיינית
5 .תהליך קבוע בהכנה לחליבה:
א. ניקוי וחיטוי הפטמות 30-15 שניות.
ב. סחיטת הפטמה להוצאת 4-3 צליפים של חלב קדמי לניקוי תעלת הפטמה ובחינת טיב החלב – זיהוי דלקת עטין.
ג. ייבוש הפטמות לפני חליבה בבד מגבת או נייר סופג, נקי ויבש.
6 .להורדת סיכון הדבקה נכון לייבש קודם כל את הפטמות הרחוקות מהחולב. פרק הזמן מתחילת חיטוי הפטמות וההכנה ועד הרכבת הקומץ על העטין לא אמור לעלות על 90 שניות (דקה וחצי).
7 .חשובה ההקפדה על הזמן הנדרש לחיטוי הקודם לייבוש הפטמה והרכבת מכונת החליבה. חשובה ההקפדה על ייבוש הפטמה עד הקצה במגבת נקייה ויבשה - אחת לכל פרה בכל חליבה.
8 .מים מסייעים למעבר והתפתחות חיידקים ולכן לא ישמשו לשטיפת העטינים במכון! במקרים חריגים של פטמות מלוכלכות במיוחד, יש לשטוף בגובה הפטמה בלבד ולייבש מיד.
9 .הקפדה על ביצוע של צליפים לתוך ספל ייעודי תאפשר לזהות סימני דלקת ושינויים בחלב (בטקסטורה ו/או בצבע ) ותוריד סיכון להדבקה מהתזת גורמי דלקת בסביבה. בכל חשד לדלקת על סמך סימנים קליניים מומלץ לשלוח דגימת חלב סטרילית למעבדת מאל"ה.
10 .מומלץ מאד שימוש תדיר במבחן CMT לבדיקת החלב ליד הפרה בחשד לדלקת תת-קלינית ודגימת חלב סטרילית למעבדת מאל"ה, על סמך שתי חליבות עם תוצאות חלב לא תקין משני מבחני CMT.
11 .שטיפת הבמות ו/או חצר ההמתנה לא תעשה בנוכחות או בקרבת הפרות.
12 .הקשב היטב לקולות המכון ובחן האם אשכול החליבה התלוי על העטין צמוד ומותאם היטב למבנה הפטמות. חדירת אוויר במהלך חליבה, עושה נזק ודורשת תיקון.
13 .ההסרה האוטומטית של הקומץ מהעטין אמורה להיות מוכוונת ומוגדרת כהלכה למצב שהעטין מתרוקן היטב מבלי לגרום נזק. הסרה ידנית על פי רוב מיותרת, אינה פתרון לתפקוד לקויי של המכונה ואינה מומלצת באופן גורף.
14 .בתהליך הכנה מוצלח, חצי מהתנובה שנאגרה בעטין תשתחרר וקצב שחרור החלב יעלה עד 2 דקות מתחילת החליבה. בהתאם נצפה שסה"כ משך הזמן מהרכבת הקומץ ועד להסרה האוטומטית לא יעלה על 5-3 דקות.
15 .הזמן בחליבה, בקצב זרימה נמוך לאחר השיא, לא יעלה על 20% ממשך כל החליבה, כלומר בשאיפה שלא יתארך מעבר לדקה אחת.
16 .יש להיות ערניים תמיד למצב קצות הפטמות ו/או האזור מסביב לחלק העליון של הפטמה לשטפי דם או לנזקים ממהלך חליבה לא תקינה.
17 .יש לבחון האם הפטמות מכוסות כהלכה בחומר חיטוי לאחר החליבה?
18 .האם כל החולבים באופן גורף מקפידים להשתמש באותן טכניקות ובאותו תהליך קבוע בחליבה - מומלץ לנטר ולברר ביישומים של תוכנות ניהול עדר הזמינות ברוב המשקים.
19 .לבחינת התנהלות וביצועים בחליבה תמיד משווים חליבות באותו פרק זמן, במהלך לפחות שבוע שקדם לבדיקה.

	מרחק מההמלטה (ימים)
קבוצה	70-50	90-71	110-91	130-111
בריאות (878)	23.2	17.1	17.1	12.9
דלקת עטין תת-קלינית (369)	23.8	21.7	24.2	15.1

תגית: בריאות העטין

השפעת דלקות עטין תת-קליניות ומחלות רחם אחר ההמלטה על התנהגות ייחומית בפרות חלב

השימוש באוטם פטמה תוך עטיני למניעת הדבקה חדשה בתקופת היובש – שני שיינין, החקלאית

אני חולב משמע אני חושב! – ד"ר טל שקולניק

סיור מודרך ברפת שדמה

תמונה 3. ברפת העמק מבצעים CMT בכל חשד לדלקת תת-קלינית. בתמונה- מוחמד חג'אג'רה מצוות הרפת, מבצע את הבדיקה