המגזין שלנו מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה כנסים, קורסים ופעילות (לוח שנה) זום ענפי מילקטק

סקר 'חקלאות במלחמה': פגיעה קשה בחקלאות כחול לבן – ראובן זלץ

ארגון השומר החדש פרסם בתחילת פברואר 2024 סקר מקיף על השפעות המלחמה על החקלאים, מהסקר עולה כי כ 89%- מהחקלאים מדווחים שנפגעו בעקבות המלחמה. כ 84%- מהחקלאים ענו כי יש פגיעה בביטחון התזונתי של ישראל

סקר חדש של 'השומר החדש' משקף את נזקי המלחמה בענף החקלאות ואת ההשלכות העתידיות על בטחון המזון של ישראל. מאז פרוץ המלחמה ב 7- באוקטובר, נקלעו חקלאי ישראל לאחד המשברים הגדולים שידע ענף החקלאות. ברחבי הארץ, חקלאים רבים נשארו עם מחסור עצום בידיים עובדות ושטחי חקלאות רבים במרחבי העוטף ובגבול הצפון ניזוקו קשות ויצרו מחסורים גדולים. היקפי הפגיעה במשקים חקלאיים בעקבות המלחמה.

החקלאות משאב יקר שיש לטפח, עכשיו יותר מתמיד. יואל זילברמן

רוב חקלאי ישראל, נפגענו מהמלחמה
למלחמה השפעה קטלנית על חקלאי ישראל, רוב מכריע של חקלאי ישראל מכל רחבי הארץ מעידים שנפגעו מהמלחמה(89%), 19% העידו כי עצרו את פעילות המשק לגמרי. כמובן שישנו שוני בהיקף הפגיעה ביחס לאזורים ברחבי הארץ. בגבול הצפון 25% העידו כי עצרו את הפעילות לגמרי ו 65%- העידו כי המשק נפגע באופן חלקי, ברחבי הצפון 67% העידו על פגיעה חלקית. ואילו בעוטף עזה 35% מהמשקים עצרו לגמרי את הפעילות ו 63%- העידו שהמשק נפגע חלקית. הפגיעה במשקים חוצה את כל הענפים, פירות, ירקות, גידולי שדה, פרחים, צאן, בקר, עופות.

הענפים המרכזיים בהם נעצרה הפעילות כליל הם, ירקות (23%), פירות (18%) עופות (20%). הפגיעה בביטחון התזונתי של ישראל בעקבות המלחמה, אחד הנושאים החשובים שעלו על סדר היום במהלך המלחמה, זהו הנושא של הבטחון התזונתי והיכולת של מדינת ישראל לספק
לעצמה מזון בעתות משבר. על פי הסקר, 84% מהחקלאים העידו כי יש פגיעה בביטחון התזונתי של תושבי ישראל. מתוכם, 53% העידו כי ישנה פגיעה בביטחון התזונתי במידה רבה. רוב חקלאי העוטף ) 70% ( וגבול הצפון ) 60% ( סבורים שבעקבות המלחמה ישנה פגיעה במידה רבה מאוד בביטחון התזונתי. יש להזכיר כי 70% מהירקות של ישראל גדלים בעוטף עזה.

בעיית המחסור בידיים עובדות
חקלאים רבים בכל רחבי הארץ נותרו ללא ידיים עובדות בשל המצב. מתוך 25,000 עובדים זרים, אשר עובדים בשדות, במטעים ובחממות, מעל 10,000 עזבו חזרה למדינותיהם. בנוסף לכך, אלפי חקלאים בכל הארץ נקראו בצו 8 לשירות מילואים ונאלצו לנטוש את המשקים שלהם, חקלאים ועובדים במקצועות המעטפת, נפגעו ישירות מהמלחמה, חלק נפצעו, נחטפו ובודדים אף נהרגו במלחמה על הבית. 80% מהחקלאים העידו כי הם נמצאים במחסור של ידיים עובדות (מעובד אחד ועד מעל ל 20- עובדים) בכל רחבי הארץ. בעוטף עזה 90% מהחקלאים העידו כי הם נמצאים במחסור של ידיים עובדות (מעובד אחד ועד מעל ל 20- עובדים) ו 80%- בגבול הצפון (שטח צבאי סגור) מצוקה ניכרת גם בכל רחבי הצפון, 66% מהחקלאים העידו כי הם נמצאים במחסור של ידיים עובדות (מעובד אחד ועד מעל ל 20- עובדים).

מתנדבים בחקלאות, מחסור קשה בידיים עובדות

פגיעה בתוצרת חקלאית בעקבות המלחמה
המחסור בידיים עובדות השפיע רבות על היכולת לקטוף את התוצרת החקלאית בזמן ולהמשיך את הפעולות החקלאיות השונות, דבר שגרם לנזקים גדולים בתוצרת החקלאית: 77% מהחקלאים העידו על פגיעה כלשהי בתוצרת החקלאית שלהם (התוצרת נפגמה או הושמדה). 20% העידו כי היקף הפגיעה בתוצרת החקלאית הוא מעל 50%.
40% מהחקלאים המגדלים ירקות מציינים כי התוצרת החקלאית שלהם נפגמה/הושמדה/חוסלה בשיעור של 50% או יותר.
כ 50%- מהחקלאים בעוטף עזה ציינו על פגיעה בתוצרת בשיעור של 50% או יותר.
71% מחקלאי הצפון העידו פגיעה כלשהי בתוצרת החקלאית במשקם.

מהסקר עולה, פגיעה בביטחון המזון

מנכ"ל ומייסד ארגון "השומר החדש", יואל זילברמן מלחמת "חרבות ברזל" העלתה על סדר היום את מצבם של חקלאים ישראל. בתוך השיח על מצב הבטחון בישראל, ראינו כולנו כמה חשוב לעסוק בסוגיית בטחון התזונתי של מדינת ישראל ויחד עם זאת ראינו איך חלקם של החקלאים בהגנת הגבולות עדיין קיים ומתממש. כעת, יותר מתמיד אנחנו רואים כמה החקלאים במדינת ישראל הם משאב יקר שיש לפתח ולטפח. לא יתכן שהם יאלצו לשאת בעול הקשה לבדם, מאז פרוץ המלחמה עשרות אלפי מתנדבים יצאו לתרום ולהתגייס עבור החקלאים, אך המשימה לא תמה, ואנחנו נדרשים להמשיך ולסייע להם למען עתידה והתפתחותה של מדינת ישראל".

מכת מדינה" 73% מהחקלאים מעידים שחוו ניסיון פרוטקשן – ראובן זלץ

דו"ח הפשיעה החקלאית השנתי של ארגון "השומר החדש" מצייר תמונת מצב קשה, על גבול האנרכיה, בכל הקשור לביטחון האישי של החקלאים בישראל. הדו"ח מציג הדרדרות בתחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה המשתקף בעלייה דרמטית במקרי הטרור החקלאי וחשיפה, לראשונה בישראל, של מימדי הפרוטקשן כתופעה חוצת מדינה. החקלאים כבר מיואשים, העיקר שהממשלה מתעסקת ב"רפורמה המשפטית"

'משק הבקר והחלב' שם לו למטרה להציף ככול שניתן את מכת המדינה הנקראת פשיעה חקלאית, או טרור חקלאי, תלוי את מי שואלים. הסיבה להצפת נושא חשוב זה, הפגיעה האנושה בחקלאי ישראל, כמו גם חוסר האכפתיות של הממסד מטיפול בבעיה קשה זו. אירועי הפשיעה המתרחשים כמעט בכל לילה, הפכו את חייהם של החקלאים לסיוט מתמשך, בטח מול ההתעלמות הכמעט מוחלטת של משרדי הממשלה, משטרת ישראל, מג"ב שאינם מטפלים בבעיה ונדמה כי הממסד פשוט וויתר. הפשיעה והטרור החקלאי הפכו בשנים האחרונות לאחד מהגורמים העיקריים לנטישת חקלאים את המקצוע. הכתובת כבר מזמן נכתבה על הקיר וממשלות ישראל פשוט מתעלמות מהנתונים הקשים. קשה לתאר את המצב הבלתי נתפס השורר כיום ברחבי הארץ, בעיקר לאורך קו התפר הירוק, הצפון ובנגב. החקלאים חסרי אונים, מאסו בממסד, לא מאמינים לממשלה וחלקם הגדול אף לא מדווח כי המשטרה, כמו גם משרדי הממשלה, אינם מטפלים בנושא.

הצתות שטחי חקלאות ומשקים

דו"ח קשה ותמונת מצב עגומה
ארגון השומר החדש פרסם במהלך חודש מרץ את הדו"ח השנתי המתייחס לביטחון אישי, פשיעה וטרור חקלאי וכן תוכניות ופתרונות שטח ומדיניות. השנה לראשונה, מתפרסם בדו"ח סקר פרוטקשן המציג נתונים לראשונה בישראל על תופעת הפרוטקשן. הסקר מתבסס על מענה אנונימי של חקלאים ובעלי העסקים מרחבי הארץ. מנתוני הדו"ח המלא עולה כי אזרחים, חקלאים ובעלי עסקים דורשים מהממשלה לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות ולפעול אף באמצעי חקיקה. דו"ח הפשיעה של השומר החדש הסוקר את שנת 2022 , מציג תמונת מצב עגומה של הידרדרות בתחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה – המשתקפת בעלייה דרמטית במקרי הטרור החקלאי והפרוטקשן. הארגון רואה קשר ישיר בין ירידת הביטחון האישי של החקלאים לבין הירידה בביטחון האישי של אזרחים בחברה כולה. מנתוני הדו"ח המלא עולה כי אזרחים, חקלאים ובעלי עסקים דורשים מהממשלה לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות.

פשיעה וטרור חקלאי
80% מהחקלאים סבלו בשנה האחרונה מפשיעה חקלאית לעומת 20% שלא נפגעו בשנה האחרונה. שאלנו את אותם חקלאים שלא נפגעו בשנה האחרונה – מהם הגורמים שסייעו להם, הגורם המשמעותי ביותר המפחית פשיעה חקלאית לדברי החקלאים הוא נוכחות פעילה בשטח. הנוכחות יכולה להיות של החקלאי עצמו, המשטרה הכחולה, מג"ב, מתנדבים במג"ב ומתנדבי חברה אזרחית, הנוכחות בשטח משפיעה!

פילוח אירועי פשיעה לפי ענף

פילוח אירועי פשיעה לפי ענף

סוג הפשיעה החקלאית הנפוץ ביותר הוא גניבות קטנות ומזדמנות (67%) ולאחריו ונדליזם (46%).
סוגי הפשיעה הנפוצים ביותר בפילוח לפי ענפים:
– מגדלי גד"ש סובלים יותר מאחרים מגניבות בהיקפים שונים; גניבות קטנות (73%) וגניבות גדולות (40%).
– מגדלי הבקר במרעה סובלים יותר מוונדליזם (52%) ופלישה לשטח (51%).
– דבוראים ומגדלי בקר נפגעים יותר מהצתות (31%).

סוגי הפשיעה החקלאית הנפוצים
נזק כספי בפשיעה החקלאית
שריפות שטחים

תרבות הדיווח והטיפול המשטרתי באירועי פשיעה חקלאית
כ- 41% מהחקלאים לא מדווחים על אירועי הפשיעה החקלאית למשטרה. מתשובות פתוחות של החקלאים עולה כי היעדר טיפול אכיפתי יעיל, הן על ידי המשטרה והן על ידי בתי המשפט, מוביל לייאוש מהמערכת והימנעות מהטורח המשמעותי שנדרש מחקלאי בהגשת התלונה. הגשת תלונה כרוכה בהשקעת זמן רב, תוך ידיעה שברוב הגדול של המקרים לא תצמח מהגשת התלונה תועלת לחקלאי ולא ייתפס העבריין. במצבים של דיווח למשטרה על אירועי פשיעה חקלאית – נמצא כי במיעוט המקרים הסיבות לדיווח הן מתוך תקווה שייתפס הגנב וברוב המקרים הסיבות הן מערכתיות: כדי לתבוע את הביטוח; מתוך חובה הנובעת מהסכמים עם גורמים קשורים- שלטוניים ואזרחיים; או מתוך תפיסה מערכתית המבינה את החשיבות שבדיווח לכלל, גם כאשר אין מזה כל תועלת לפרט.
שליש מהמשקים שלא נפגעו ממוקמים באזורים בארץ המרוחקים יחסית מגורמי פשיעה, ולכן נהנים משקט. כחמישית מהמשקים שלא נפגעו כלל נהנו מסיוע של השומר החדש, בעזרתו הצליחו להפחית ולבסוף אף להוריד לאפס את מספר אירועי הפשיעה במשק!
פעילות מתנדבי מתמי"ד במסגרת מג"ב צוינה על ידי 10% מהמשיבים כמסייעת לסכל ולמנוע פשיעה חקלאית.
חלק מהמשיבים מאמינים שההשקעה בפיתוח קשרי שכנות טובים ומועילים עם הסביבה מנעה פעילות עבריינית בשטחם. לצערנו, הסיבה שחלק מהחקלאים לא סבלו מגניבות והצתות הינה מכיוון שנאלצו לשלם שמירה כפויה לגורמים המקושרים לעבריינים.