המגזין שלנו מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה כנסים, קורסים ופעילות (לוח שנה) זום ענפי מילקטק

אני חולב משמע אני חושב! – ד"ר טל שקולניק

הסקירה להלן היא תמצית טיפים והמלצות שנדגמו בקפידה מהתוכן מקצועי הרב שהועבר בקורס לניהול חליבה, בריאות עטין ואיכות חלב שהסתיים לאחרונה במחוז הנגב של משרד החקלאות.

המאמר פורסם בחוברת משק הבקר 397, דצמבר 2018

משתלבים באתגרים
למרות הטלטלות בענף והצל הכבד המוכתב מרצועת עזה, במהלך סוף אוקטובר ונובמבר 2018 התקיים כמתוכנן קורס "ניהול מכון, בריאות עטין ואיכות חלב" במחוז הנגב של משרד החקלאות בגילת. בקורס השתתפו ארבעים רפתנים/יות ומנהלים/ות מרפתות הנגב והערבה ואף נציג מטעם אחת המחלבות. המשתתפים גילו ידע ועניין רב בהרצאות במהלך חמישה מפגשים וסיור מודרך, שהתקיים ברפת מצטיינת בדרום. ההרצאות בקורס הועברו ע"י אנשי מקצוע רבים וטובים ממועצת החלב, משה"מ, מההתאחדות, מהחקלאית ומחברות המפתחות טכנולוגיה בתחום. שוב ניכר בעליל היתרון והכוח שבשותפות הבין ענפית המעודדת את הקדמה ותורמת להתקדמות ובפועל להתנהלות טובה ונכונה יותר ברפת. הסקירה להלן חושפת "על קצה קצהו של המזלג" מקצת מהתכנים שהועברו בקורס.

סיור מודרך ברפת שדמה

עבודה באמונה ותבונה
התייקרות התשומות, ירידה במחיר החלב הגולמי והסרת המכסים מהייבוא משתלבים באתגרים הקיימים ממילא בחקלאות ומורידים בעקביות את רווחיות הרפתות. במצב הנוכחי "אני חולב משמע אני קיים" כבר לא עומד במבחן המציאות בכל תרחיש. צרת רבים... בחלק ממדינות אירופה על רקע ההתחממות הגלובלית, הבצורת הממושכת והסרת משטר המכסות, נאלצים המגדלים להשתמש בשטחים נוספים שייעודם שונה, על מנת לגדל מזון לפרות שלא נדרש בעבר בתנאים של מרעה וכך הרווח שלהם מהרפת שוב נשחק עד דק.

רפתנות בת-קיימא, כרוכה במחויבות ובהשקעה עצומה של זמן, עבודה, תשתיות וכסף. אחריות וטיפול בבעלי חיים בכלל ופרות חלב בפרט הם לא עבור אלה שאוהבים להיות ספונטניים, לעבוד לפי תחושות בטן או ללא תוכנית מובנית. לקיימות במסגרת החקלאית של ענף הרפת בארץ נדרשת מחשבה יצירתית קדימה ותכנון לטווח ארוך ככל האפשר.
"הלב" של הרפת הוא מרכז החליבה ועל מנת לשפר ולייעל את העבודה, עם יותר בע"ח ופחות עובדים מיומנים, נדרשים שדרוגים והתאמות. מרכז החליבה כולל: חצר המתנה וצינון, מכון חליבה, מכלי קירור ואחסון חלב, שטחי אחסון ציוד ושירות, שטחי משרדים וכינוס, מטבח וחדר אוכל ושירותים ומקלחות לרווחת העובדים. כבר מזמן ברור, שעל מנת לקדם עבודה איכותית נדרש מקום עבודה איכותי (,Graves. E.R 1992 ,)אז מה המשמעות של עבודה איכותית ברפת?! עד שהמכון הרובוטי המתקדם בעולם (תמונה 1 )יבצע בעבורנו את העבודה... האחריות להטמעה ולקיום ממשק חליבה מותאם לעדר ולמכון החליבה הקיים, היא עלינו. לשם כך נדרשים ניהול והכוונה מקצועית של שגרת חליבה היגיינית, בטוחה, אחידה וקבועה "ברוח המפקד". הכניסה למכון, חיטוי הפטמות, ההכנה והחליבה היציבה והיעילה עם יציאה מתוזמנת מהמכון, יאפשרו להתחשב בפרות, לחסוך בתרופות ובטיפולים של דלקות עטין, לייעל את עבודת החולבים לזמן הקצר ביותר במכון ולהעלות את איכות החלב הנחלב לטנק.
היצרנים, המחלבות ורשתות השיווק, כולם מעוניינים תמיד בשיפור איכות החלב בטנק. מטרות הדרישה לשיפור מתמיד באיכות החלב המיוצר הן: העלאת ההכנסות מהחלב, שיפור בריאות ורווחה של בע"ח, צמצום העלות הנדרשת והזמן לטיפול בבע"ח וכמובן מניעה וצמצום סיכון לבריאות הציבור.

תכנון נכון מוסיף המון
בתהליך התכנון וההטמעה של מרכז חליבה מתחדש ומקיים, נכון להתחשב בגורמים המשפיעים על הביצועים כגון:
גודל העדר והגידול בעתיד, רמת הייצור ותדירות החליבות, מספר המפעילים מיומנותם ושגרת העבודה הנדרשת, ניקיון הפרות והכנה לחליבה, ממשק הצינון הנדרש, סוג המכון, רמת האוטומציה והתחזוקה הנגזרת בהתאם, קבלת הנתונים וההתראות לטיפול בזמן אמת, דרכי הכניסה והיציאה מהמכון, אופן איסוף וכינוס הפרות, אזור מיון וריסון הפרות לטיפול.
המרכז בכלל ומכון החליבה בפרט חייב להוות סביבה מקדמת חליבה טובה; ידידותית ויציבה לפרה ונוחה ומזמינה למפעיל (2011, Bickert Bill .)הנוחות עשויה לעלות יותר אבל בד"כ משתלמת...ברמת האוטומציה, בניטור ובבקרה של ביצועים לצורכי ניהול מושכל והתקדמות ובשיפור באיכות החיים לפרות ולעובדים.
בשלב תכנון העבודה במכון חשוב, להקפיד שהזמן הכולל מחוץ לסככת הרביצה לא יעלה על 3 שעות ביום לפרה! למעט במצבים שבהם אין ברירה בעליל, כמו בתנאים המחייבים זמן צינון נוסף במהלך הקיץ בישראל וזאת כל זמן שאין בידינו פתרון יעיל מספיק לצינון הפרות בחצר.

לא הכל מלמעלה
חולבים טובים מתנהלים בסבלנות לבעלי החיים ושמים לב לפרטים במכון. הרבה גורמים התלויים בנו, משפיעים על יעילות הליך החליבה. אם העטינים נראים מלוכלכים מאד בהכנה לחליבה, יש לשטוף רק את הפטמה/ות המלוכלכות ולייבש היטב בנייר חד פעמי, נקי ויבש.

אחרי הניקוי יש לחטא את הפטמות בחומר חיטוי, על בסיס יוד או כלור המאושר למטרה זו, בכיסוי של לפחות 70% מהפטמה. החומר יהיה יעיל רק במגע עם הפטמה למשך כ-30 שניות. לאחר מכן יש לנגב ולייבש את הפטמה ובפרט, להקפיד על ניקיון וייבוש קצה הפטמה בנייר ניגוב נקי. לאחר ניקיון, חיטוי וייבוש, יש לסחוט 3-4 צליפים אל תוך ספל ייעודי עם רקע שחור, המאפשר לזהות שינויים לא רצויים בחלב (תמונה 2 .) יתרון נוסף בהוצאת הצליפים הראשונים הוא הסרת תאים סומטיים וחיידקים מהסביבה, שלעיתים מצטברים בתעלת הפטמה ואנחנו לא רוצים אותם בטנק.

אין להתיז לעבר הרצפה או לתוך היד, משום שזו הדרך הבטוחה להפצת גורמי דלקת. בכל מקרה אסור, לא מקצועי ולא אחראי לטעום חלב כאמצעי לזיהוי דלקת עטין!
מבחן זמין ופשוט - יש לשמור על שגרה קבועה ואחידה לחולבים במכון ובו בזמן לבחון באמצעים זמינים ופשוטים כמו CMT מבחן קליפורני לדלקת העטין כל חשד לדלקת עטין תת-קלינית (בלתי נראית). ה-CMT הוא מבחן קל ומהיר לזהות נוכחות מופרזת של תאים סומטיים המעידה על דלקת עטין ללא סימנים קליניים במכון ליד הפרה. לבדיקה נדרשים ראגנט (כסבון כלים) ומגשית פלסטיק ייעודית ובה "צלוחית" לכל פטמה (תמונה 3 .)3-4 צליפים של חלב עם ראגנט של CMT באותה כמות, מעורבבים בכל "צלוחית" תוך סיבוב עדין של המגשית למשך לא יותר מ-10 שניות.
הצבע והצמיגות של חלב "נורמלי" לא ישתנה, בעוד חלב עשיר בתאים סומטיים וחיידקים, שיתפרקו בפעולת הראגנט, יהפוך לג'ל ברמות שונות של צמיגות ובגוונים שונים של סגול. עדות מובהקת לדלקת עטין הדורשת דיגום למעבדת מאל"ה וטיפול בהתאם לתוצאות.

תמונה 3. ברפת העמק מבצעים CMT בכל חשד לדלקת תת-קלינית. בתמונה- מוחמד חג'אג'רה מצוות הרפת, מבצע את הבדיקה

תמונה 3. ברפת העמק מבצעים CMT בכל חשד לדלקת תת-קלינית. בתמונה- מוחמד חג'אג'רה מצוות הרפת, מבצע את הבדיקה

זמן לחלוב נכון
החליבה עצמה אמורה להתחיל 90-60 שניות לאחר שחומר החיטוי נוגב מהפטמות. בזמן זה, נמצאה ההשפעה המיטבית להפרשת האוקסיטוצין על שחרור והורדת החלב מהעטין. הסרה אוטומטית מייעלת את עבודת החולבים, אך עשויה לעיתים לגרום לחליבת יתר ונזק לקצה הפטמה, באם עבודת המכונה לא כוונה והוגדרה באופן מקצועי. רמת ואקום מוגזמת ו/או פעימה ממושכת וחלב שחוזר ונוגע בקצה הפטמה ו/או דחיית הסרה של מכונת החליבה, הם רק חלק מהגורמים המעלים את הסיכון להדבקה בדלקת עטין במכון.
לעיתים קרובות, מדריכי מאל"ה ואנשי שירות מטעם חברות המשווקות מערכות חליבה, נדרשים לייעץ ליצרנים בנושא ולכוון את מכונות החליבה למצב פעולה מיטבי. נכון לקבוע מראש לו"ז ביקורות וטיפולים במכון עם אנשי השירות - בדרך זו ניתן לעיתים, "להקדים תרופה למכה" ולחסוך את הנזק מאירוע במכון לא מכוון. בכל מקרה, חיוני לנטר את מצב הפטמות ותופעות לא נורמליות למיניהן נכון לחקור ולטפל בגורם ללא דיחוי. בהתאם להנחיות בתקנון בריאות העטין ואיכות החלב, כל מגדל מחויב לבדוק את המכון לפחות פעם בשנה ע"י מדריך מוסמך ולקבל אישור לתקינות מכונת החליבה. במידה ואין למכון אישור תקינות רשאית המחלבה לשקול לא לקבל חלב מהיצרן עד שתבוצע הבדיקה כנדרש.
ייתכן שישמע טריוויאלי וטוב שכך - נחלבות צעירות /מבכירות, שעל פי רוב נגועות פחות בגורמי דלקת, יש לחלוב ראשונות במכון. את כל הפרות הנגועות בדלקת עטין ו/או עם סומטיים גבוהים, יש לחלוב בסוף. אחרי כל חליבה יש לחטא מיד את הפטמות להורדת הסיכון לחדירת גורמי דלקת דרך הפתח בקצה תעלת הפטמה ומוטב להקפיד על מזון טרי וזמין באבוס אחרי כל חליבה, על מנת שירבצו רק לאחר שייסגר הפתח בקצה הפטמה כ-60-30 דקות מסוף החליבה. חומר החיטוי מוריד את הסיכון לנגיעות חדשה בדלקת עטין ואמור להגן על הפטמה עד החליבה הבאה.
עריכת המלצות ודגשים רלוונטיים ברשימה על הלוח במכון מסייעת לשמור על תהליך קבוע ואחיד, ככל האפשר, ולאתר נקודות תורפה בשגרת החליבה הדורשות שיפור.
שיפור באיכות החלב כרוך בעלייה בתכולות השומן והחלבון ובהורדת ערכי מדדים מוכרים, כגון ספירות תאים סומטיים וחיידקים בחלב, כמו גם עליית ערכי מדדים מוכרים פחות כחוזק, איכות וכמות הגבן (הגבינה) המיוצר מאותו חלב ולמעשה מעיד, בעיקר על תכולת חלבון הקזאין בחלב. נכון להיום, המדד האחרון לא נבחן בעת איסוף החלב ולא משפיע על התשלום עבור החלב במחלבה. בעוד איכות הקזאין בחלב מרפת מסוימת, חשובה ביותר להתייעלות עבודת המחלבה שקונה מאותה רפת. לפי מדד חוזק הגבן ניתן לייצר מפחות חלב באיכות הגבוהה ביותר, הרבה יותר גבינה. ממש כמו שאנחנו נדרשים להתייעל ולשאוף להתנהל בקיימות, כאשר עלינו לדייק ולהאכיל כל פרה בכמות האנרגיה והחלבון המותאמת לרמת הייצור שלה, על מנת לשפר את ניצולת המזון, לצמצם את הפליטות וליעל את ייצור החלב, גם במחלבות מוטב לשאוף לחסוך בעלויות הייצור, להשתמש בחלב באיכות המותאמת מראש לכל מוצר ולשלם ליצרנים בהתאם. בחקלאות מדייקת בשדות, ניתן היום לחסוך בעלויות המים להשקיה ע"י מיפוי השטחים במצלמות תרמיות ולדייק בכמות המים הנדרשת לכל גפן בכרם, על מנת שהתוצרת תהיה אחידה ומתאימה לייצור יין באיכות הגבוהה ביותר.
באופן דומה ניתן לדייק בתכולות החלב הנדרש לכל מוצר בעזרת המדד הרלוונטי להערכת איכות החלב, ניתן לשפר את "יחסי הציבור" של התאים הסומטיים, ממש כמו בחלב צאן העשיר בהרבה יותר תאים ברוב המקרים ולחסוך הרבה בתהליך הייצור במחלבה.

לסיכום
איכות החליבה נוטה להיפגע אם חולבים מהר מידי ובחוסר תשומת לב. בהכשרה מתאימה ובעיצוב מכון נכון, ניתן להגביר את התפוקה ולשפר את איכות החלב בעלות מינימלית. המטרה היא לחלוב חלב איכותי מעטין מוכן, נקי ויבש שיאפשר את החליבה היעילה ביותר ויצמצם את הסיכון לנגיעות חדשה בדלקת עטין. תשומת לב לפרטים והקפדה על סדר פעולות מומלץ וקבוע בתהליך הייצור, מאפשרים להצטיין בכמות ובאיכות התוצרת. החולבים חייבים להבין ולהכיר בחשיבות כל שלב בתהליך החליבה ולדעת ש"קיצורי דרך" עלולים לסכן בריאות ורווחת בע"ח ולפגוע באיכות המוצר.
התנהלות מקצועית ובת-קיימא היא הקפדה על פרטים בחליבה המאפשרת לשפר את טיב התנובה!

נקודות ציון והמלצות לניהול חליבה טובה

1 .דירוג רמת הניקיון של העטין בכל חליבה (טבלה 1 – ) שיפור בדרגה אחת נמצא שווה 000,50-000,40 תאים סומטיים פחות בטנק.

2 .דירוג מצב קצה הפטמה מעיד על תקינות המכון וממשק החליבה (טבלה 2.)

3 .ניקיון המכון וציוד החליבה.
4 .שימוש בכפפות מתאימות לעבודה היגיינית
5 .תהליך קבוע בהכנה לחליבה:
א. ניקוי וחיטוי הפטמות 30-15 שניות.
ב. סחיטת הפטמה להוצאת 4-3 צליפים של חלב קדמי לניקוי תעלת הפטמה ובחינת טיב החלב – זיהוי דלקת עטין.
ג. ייבוש הפטמות לפני חליבה בבד מגבת או נייר סופג, נקי ויבש.
6 .להורדת סיכון הדבקה נכון לייבש קודם כל את הפטמות הרחוקות מהחולב. פרק הזמן מתחילת חיטוי הפטמות וההכנה ועד הרכבת הקומץ על העטין לא אמור לעלות על 90 שניות (דקה וחצי).
7 .חשובה ההקפדה על הזמן הנדרש לחיטוי הקודם לייבוש הפטמה והרכבת מכונת החליבה. חשובה ההקפדה על ייבוש הפטמה עד הקצה במגבת נקייה ויבשה - אחת לכל פרה בכל חליבה.
8 .מים מסייעים למעבר והתפתחות חיידקים ולכן לא ישמשו לשטיפת העטינים במכון! במקרים חריגים של פטמות מלוכלכות במיוחד, יש לשטוף בגובה הפטמה בלבד ולייבש מיד.
9 .הקפדה על ביצוע של צליפים לתוך ספל ייעודי תאפשר לזהות סימני דלקת ושינויים בחלב (בטקסטורה ו/או בצבע ) ותוריד סיכון להדבקה מהתזת גורמי דלקת בסביבה. בכל חשד לדלקת על סמך סימנים קליניים מומלץ לשלוח דגימת חלב סטרילית למעבדת מאל"ה.
10 .מומלץ מאד שימוש תדיר במבחן CMT לבדיקת החלב ליד הפרה בחשד לדלקת תת-קלינית ודגימת חלב סטרילית למעבדת מאל"ה, על סמך שתי חליבות עם תוצאות חלב לא תקין משני מבחני CMT.
11 .שטיפת הבמות ו/או חצר ההמתנה לא תעשה בנוכחות או בקרבת הפרות.
12 .הקשב היטב לקולות המכון ובחן האם אשכול החליבה התלוי על העטין צמוד ומותאם היטב למבנה הפטמות. חדירת אוויר במהלך חליבה, עושה נזק ודורשת תיקון.
13 .ההסרה האוטומטית של הקומץ מהעטין אמורה להיות מוכוונת ומוגדרת כהלכה למצב שהעטין מתרוקן היטב מבלי לגרום נזק. הסרה ידנית על פי רוב מיותרת, אינה פתרון לתפקוד לקויי של המכונה ואינה מומלצת באופן גורף.
14 .בתהליך הכנה מוצלח, חצי מהתנובה שנאגרה בעטין תשתחרר וקצב שחרור החלב יעלה עד 2 דקות מתחילת החליבה. בהתאם נצפה שסה"כ משך הזמן מהרכבת הקומץ ועד להסרה האוטומטית לא יעלה על 5-3 דקות.
15 .הזמן בחליבה, בקצב זרימה נמוך לאחר השיא, לא יעלה על 20% ממשך כל החליבה, כלומר בשאיפה שלא יתארך מעבר לדקה אחת.
16 .יש להיות ערניים תמיד למצב קצות הפטמות ו/או האזור מסביב לחלק העליון של הפטמה לשטפי דם או לנזקים ממהלך חליבה לא תקינה.
17 .יש לבחון האם הפטמות מכוסות כהלכה בחומר חיטוי לאחר החליבה?
18 .האם כל החולבים באופן גורף מקפידים להשתמש באותן טכניקות ובאותו תהליך קבוע בחליבה - מומלץ לנטר ולברר ביישומים של תוכנות ניהול עדר הזמינות ברוב המשקים.
19 .לבחינת התנהלות וביצועים בחליבה תמיד משווים חליבות באותו פרק זמן, במהלך לפחות שבוע שקדם לבדיקה.