המגזין שלנו מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה כנסים, קורסים ופעילות (לוח שנה) זום ענפי מילקטק

רגע האמת, או לאן פני הענף? – ארנון אושרי

כחלק מתהליך מתגלגל, הגענו למשבר שכמותו לא חווה הענף מעולם. זה אולי נשמע דרמטי על רקע כל המשברים האחרים והדרמטיים המטלטלים את המדינה. אך במקרה הזה, מדובר במהלך היסטורי וההשלכות שלו יהיו הרבה מעבר לעניין מקומי של רפת כזו או אחרת.

אז כמו שחששנו, מדובר בהחלטה של שר האוצר, להסיר את המכסים על ייבוא חלב ניגר, כלומר מדינת ישראל תאפשר לקבוצה קטנה של יבואנים להתחיל ביבוא חלב בקרטונים לרשתות השיווק. מתעוררת כאן שאלה עמוקה, מה תהיה ההשפעה של פתיחת יבוא חלב ניגר על היצרנים המקומיים? המחלבות הגדולות תוכלנה להתארגן ולעבור את המשבר הזה עם מעט נזקים, הרפתות הגדולות יפגעו וכושר העמידה שלהן יועמד בספק והקטנות, שרובן ככולן מרוכזות במושבים בפריפריה, לא ישרדו מהלך שכזה. פתיחת השוק לחלב ניגר, תביא לביטול המעורבות של המדינה בתכנון הענף והתיכנון יעבור לידי המחלבות. או ליבואנים. וממש כמו בעבר, הוזלות אם תהינה, לא יגולגלו לצרכן ודיי לבחון מה קרה כשהוסרו המכסים על יבוא חמאה.

על יבוא והיגיון כלכלי
יכולה להישאל השאלה המתבקשת, אם היבוא יקר ואולי אפילו לא כלכלי, אז מדוע אנחנו נזעקים? התשובה פשוטה, אנחנו נזעקים משום שהתהליך, נסמך בעיקרו על חשיבה שטחית המנותקת מכל היגיון כלכלי, לאומי והתיישבותי ונועד בעיקרו למלא את תוכניתו של פורום קהלת העושה ככל יכולתו לחסל את היצור המקומי. החשיבה הכביכול קפיטליסטית, שבבסיסה תחרות של הכל בכל, אין לה אחיזה אמיתית בכלל ובישראל בפרט. שהרי ישראל, כמדינת אי, אין בה בעצם תחרות חופשית ואמיתית. יש בארץ שלוש או ארבע רשתות שיווק, שלושה או ארבעה בנקים, רגולציה מחמירה, כשרות, מיסים קיצוניים וכל זה אל מול חקלאים באירופה המקבלים תשלומים ישירים מהממשלות ומחירי המים שלהם זולים בכ- 80 אחוז ממחירי המים לחקלאות בישראל. מדובר בקהל שבוי ומספר קטן של יבואנים שהם כמעט אם לא בכלל, מונופול בתחומם עם בעלות צולבת על מותגים ולמעשה התחרות היחידה היא מי מצליח להוציא יותר ממשקי הבית. בהיעדר חשיבה מעמיקה מצידם של מקבלי ההחלטות, יחוסלו הרפתות המשפחתיות שרובן בפריפריה, אחריהן יתחסלו רפתות קיבוציות שאינן בשותפות ולבסוף, יתרכז יצור החלב בתאגידים וכלל בין אם תאגיד ישראלי או סיני, בכל מקרה, למדינה לא תהיה כל השפעה על מחיר או איכות החלב. ישראל, מדינה התלויה ביבוא מזון פורום קהלת והימין הכלכלי הופכים את ישראל למדינה תלויית יבוא בענייני מזון, כלומר ביטחון המזון יהיה בידיהם של יבואנים
ומדינות זרות. חבלי ארץ שמבוססים על חקלאות יעמדו בפני סכנת נטישה או השתלטות זרה. כל גוף הידע האדיר שהיה המוביל בעולם, יעלם, כל מעגלי המפרנסים סביב החקלאות, יחפשו את מזלם במקומות אחרים אם יהיו כאלה, שלא לדבר על דור צעיר של חקלאים שכנראה לא יהיה. מי שמכיר את השיר "הכל בגלל מסמר קטן" יכול להבין שהאדוות שיוצר המהלך חסר האחריות של האוצר, מייצר גלים שיטביעו את הענף כמו גם את החקלאות הישראלית, זהו זמן גורלי למדינת ישראל והשלכותיהם מרחיקות לכת. מה ניתן לעשות? ובכן, הרפתות בישראל הן
בעלות כושר יצור גדול ואף ניתן להגדלה, האיכות הטכנולוגיה אינם מוטלים בספק ובקרת האיכות קפדנית ביותר, כפי שצריך להיות, המחלבות בישראל קולטות את החלב המיוצר במשטר מכסות ומשלמות מחיר כפי שמוגדר, מחיר מטרה, מיעוט מוצרי החלב נמצאים בפיקוח, עיקר התוצרת משוחררת ממגבלות הפיקוח והמחלבות קובעות מחיר כפי שהן בוחרות. אז דבר ראשון שחשוב להקפיד עליו, הוא שממש כפי שמתעדכן מחיר המטרה לרפתנים כל רבעון, גם מחיר המפוקחים צריך להתעדכן בהתאם, דבר שני, על המדינה לוודא שמחלבות (ולא רק תנובה)
ייצרו מוצרי חלב הנמצאים בפיקוח ובכך לא ייווצר מחסור והתוצרת תהיה בהישג ידם של כל מי שמתקשים לרכוש את המוצרים היקרים. מה שאנחנו חווים כעת, זו התפרקות המדינה מאחריותה לאזרחיה ודווקא המשבר הזה צריך להוביל לשינוי כיוון ולחזרת המדינה להתנהלות אחראית שלוקחת בחשבון את כל הנגזרות מפעילות החקלאית ובתוכה ענף החלב.

יעקב בכר: "ממשלות ישראל, הן האחראיות ליוקר המחיה" – ראובן זלץ

הוא אחד מהאנשים החזקים והמשפיעים בתנועה הקיבוצית, איש חזק, דעתן שנבחר לאחרונה לקדנציה שניה כיו"ר הארגונים הכלכליים של התנועה הקיבוצית, לפני כמה שבועות נבחר בכר ליו"ר הנהלת ה'חקלאית' וזאת בנוסף להיותו חבר דירקטוריונים רבים והנהלות בחברות רבות. בכר אומר את הדברים כפי שהם, בצורה ישירה וללא עיגול פינות. בראיון מיוחד הוא אומר לנו "יש להוריד את המסכות, ב- 20 שנה האחרונות, הגורם המרכזי האחראי על יוקר המחיה היא מדינת ישראל באמצעות רשות אגף התקציבים באוצר".

יעקב בכר עומד בראש ארגונים כלכליים המגלגלים עשרות מיליוני שקלים, בעשרות תאגידים, חברות ומפעלים. הוא אומר את מה שהוא חושב, ללא פילטרים, בקולו הרם, בבהירות הגורמת למאזין להקשיב בדריכות. ואם את הדברים אומר האיש החזק ביותר, בטח בתחום הכלכלה של התנועה הקיבוצית, הרי שדבריו מקבלים משנה תוקף. בכר לא משתגע על ראיונות, הוא כבר במקום שאין לו צורך בפרסום או יחסי ציבור. מכירים אותו, מכבדים אותו ואם הוא כבר מדבר, אז הוא יורה, בצרורות. רצינו לראיין אותו כבר לפני יותר משנה, אך הוא לא ממש התרצה. נדמה כי האירועים האחרונים במדינה, במישור הפוליטי, הכלכלי והחברתי, הניעו אותו להסכים לראיון במשרדו שבקיבוץ מענית, הקיבוץ בו הוא חבר כבר עשרות שנים.

החרבת הקואופרטיבים בענף החלב, חלומם המתוק של פקידי האוצר. בכר

ממשלת ישראל נגד החקלאות?
"להבנתי הממשלה הזו, קודמתה וקודמות אחרות, הורעלו שנים בקמפיינים שהוביל פורום קהלת ובתמיכה של יבואנים וטייקונים כנגד החקלאות ובכלל כנגד החקלאות במדינת ישראל. צריך להבין כי יבוא ביסודו הוא העברת פרנסה מרבים ליחידים. מעבר להשלכות הכלכליות, חברתיות, אזרחי ישראל צריכים לשאול את עצמם, מה יעלה בגורלו של המרחב הכפרי, אותו מרחב ירוק אליו הם יוצאים לטיולים בטבע. כי אם את ביטחון המזון ינהלו כמה טייקונים ונהיה תלויים ברצונם הטוב של המדינות באירופה, כל המרחב הכפרי צפוי להיעלם. וכמובן, מהי דריסת הרגל של המוצר המיובא והאם זה שווה במחיר הכולל, בטח ביחס ליוקר המחיה".

את כל זה סמוטריץ לא יודע?
"בטח שהוא יודע, אך הלחצים הם עצומים. יש להוריד את המסכות, ב-20 שנה האחרונות, הגורם המרכזי האחראי על יוקר המחיה היא מדינת ישראל ברשות אגף התקציבים. ע"מ להסתיר את זה, הממשלה מטיחה ומסיתה קהילות בקהילות, את החקלאים בקמעונאים, את החרדים בחילונים, את האשכנזים בספרדים. אך בסוף כשאדם יעשה את חשבון חייו החודשי, הוא יגלה שאת רוב כספו גובה המדינה".

פרט?
"תראה, למדינה אתה משלם מס הכנסה, מע"מ, ארנונה, מיסי הון וריבית, חשמל, מס רכישה דמי היוון על הקרקע, משלם מס על הדלק, משלם מס על כל קניה, מס מטורף על הרכב שאתה קונה. אתה משלם אין ספור אגרות, המדינה מרסקת את אזרחיה צעד אחרי צעד, דרך רשות פקידותית אלימה, רשות המיסים שלא מרפה מאזרחי המדינה. ובסוף הם באים ואומרים, אבל הקוטג' יקר לי. מה שהם לא מבינים זה כמה עלה לייצר את הקוטג'. מחירי מים, מחירי עבודה, היטלים, כשרות, ואגרות".

יגידו לך באוצר, כך בכל מדינה?
"לא, ממש לא, חזרנו לאחרונה מסיור בסלובקיה ונדהמנו לגלות שחקלאי בסלובקיה, שלא נחשבת מדינה עשירה, החקלאי שם משלם 4 אגורות לקוב מים, חקלאי ישראלי משלם 2.87 , שזה אומר, פי 70 מהחקלאי בסלובקיה. דוגמא נוספת, המע"מ האירופאי על מוצרי מזון, 6 אחוז, הדלקים זולים הרבה יותר ואחרי כל זה מטיפים לנו על תחרות חופשית. ישראל היא ללא ספק מדינה אוכלת יושביה. מה שקורה הוא שבאופן טבעי, העשירונים התחתונים במדינת ישראל לא מרגישים את עול המס כי הם לא מגיעים לדרגות המס. אז היכן הם פוגשים את החקלאי, בסופר מרקט ואז המדינה מסיתה אותם נגד החקלאים ונגד המחיר של הקוטג' החלב מילקי. היא רק שוכחת לציין ולומר שהיא, המדינה, האשמה העיקרית במחיר הזה, היא שהפכה את ישראל לאחת המדינות היקרות בעולם. ואז באים לרפתן ואומרים לו, אתה אשם. הרי זה מגוחך".

בכר "התנועה הקיבוצית עברה נכבה"
במונחים כלכליים, מה שאירע לתנועה הקיבוצית הוא לא פחות מנס כלכלי. כולנו זוכרים את קריסתם של הקיבוצים הן מהפן החברתי וגם כמובן במובן הכלכלי. קיבוצים התמוטטו בין לילה ולאחר ההלם הראשוני, רובם, יצאו לתוכניות הבראה וכיום ניתן לומר כי התנועה הקיבוצית חזקה מאי פעם.

מה מצב הארגונים הכלכליים של הקיבוצים?
"התנועה הקיבוצית והארגונים הכלכליים למודי ניסיון מר מהאסון הכלכלי שחווינו בשנות ה- 80 וה- 90. אנחנו יצאנו למסע היחלצות מעורר השראה של הדור השלישי ונשבענו שלא עוד. לא נצבור חובות, לא ניפול שוב ואנחנו ננהל את המשק כשותפות של העצמאים. ברוב הקיבוצים האחריות מוטלת על החבר ובעיקר הבראנו את הדור הבא מהמחשבה ומהתרבות שמישהו אחר יפרנס את משפחתו ואכן נחלנו הצלחה מדן ועד אילת. כיום התנועה הקיבוצית עומדת על רגליה והיא חזקה לעין ערוך ביחס לנכבה שעברנו בשנות ה- 80 וה- 90".

מה הכי נכון לחקלאים לעשות, בתקופת זמן זו?
"למרחב הכפרי המייצג את החקלאות יש חולשה שהוא ככול העמים, הוא איננו יודע להתאחד ולהעמיד את האינטרסים שלו בפרונט. יתכן ולא מספיק רע כאן, שיאפשר למרחב הזה להתאחד, לצד הרעיונות הנעלים של דמוקרטיה, ליברליזם ושלום. צריך להתחיל להתמודד באופן מעמיק על הפסקת השוד של המדינה לתושביה, בניה ובנותיה. בהולנד זה קרה. בהולנד המרחב הכפרי קם, איחד את החקלאים, המתיישבים וזכה במספר רב של מנדטים. לצערי הקיבוצים בישראל, מסתפקים בלעסוק בתיקון עולם, מסתפקים במאבק למען רעיונות נעלים שהם ראויים בעיניי, אך אינם מספיק, בטח לא במציאות הישראלית העכשווית".

והנה נבחרת ליו"ר הנהלת החקלאית?
"נכון, החקלאית נכנסה להליך של ייעוץ אסטרטגי היא בוחנת את דרכה ובמסגרתה, אני מניח, שהיא תידרש לתיקונים יסודיים. אך יש לה את הכוחות, הידע, אני משוכנע שהיא תעלה על דרך המלך שוב ותמשיך להיות המובילה בתחומה. אני כעת לומד את כל הנושאים ובעתיד הקרוב נגיע למסקנות והחלטות".

ומסר לרפתנים שאיך לומר, חלקם קצת מבולבלים?
"כן, חשוב לי לומר לרפתנים, הרפת וענף החלב בישראל מוגנים ויציבים בזכות הטריו המפורסם, החקלאית, ההתאחדות ושיאון. יציאה נגד הגופים האלה משולה לניסור הענף עליו אנחנו יושבים. ומי שלא מבין שזה מה שמבדל את ענף החלב בהצטיינות ובאיכות שלו, לא מבין דבר. בזכות אותם ארגונים ענף החלב מוגן בחקיקה ראשית בישראל, עם כל המהמורות שבדרך והוא שונה בתכלית השינוי מכל ענף חקלאי אחר. זה לא קרה באף ענף חקלאי אחר וזה לא סתם. כל רפתן חייב להבין היטב כי זו תהיה חוכמה קטנה מאוד להחריב את הקואופרטיבים הללו. זה החלום הרטוב של משרד האוצר ולכן הרפתנים צריכים להחליט מה הם רוצים ובמי הם תומכים. כן, יש בעיות, ברור שיש, אך אין תחליף לשלושת הגופים".

ובאשר לענף החלב?
"על אפם וחמתם של קצרי הרואי ופוליטיקאים בגרוש, בסוף היום יסתבר לכל אזרחי ישראל, שלא עומדת להם חלופה טובה יותר מענף החלב הישראלי ומשק החלב המקומי. צריך לזכור שאם אנחנו החקלאים, היינו מקבלים תמיכות כפי שמקבלת החקלאות האירופאית, לא היה צורך להעשיר את כל הטייקונים המייבאים לכאן תוצרת זרה".

עמדתך בנושא קואופרטיב של יצרנים ומחלבה?
"בגלל ההתנהלות הכל כך לא אחראית של המדינה, אין לדעת היכן נהיה בעתיד. לכן המהלך שהוביל ומוביל אביתר דותן הוא מעשה חלוצי המביט הרבה שנים קדימה ואני כמובן תמכתי במהלך. מה יעלה בסופו, לזה נצטרך להמתין ולראות"

ליאור שמחה על החלטת סמוטריץ: "זו לא הדרך להילחם ביוקר המחיה"

ענף החלב עובר טלטלה אחר טלטלה ונדמה כי ממשלת ישראל מסיבותיה, לא ממש מעוניינת ומתעניינת במשבר בענף החלב בפרט ובחקלאות בכלל. ליאור שמחה אומר ל'משק הבקר והחלב: "אלו ימים קשים אך אני בטוח בחוזקת הענף ואנו נצלח את המשבר ונצא מחוזקים"

אם יש איזו קרן אור בתוך כל החושך, הרי שהיא הגיע מכיוון משרד החקלאות, על הגדלת מכסת העובדים הזרים ברפתות. אך לצד החלטה זו הזקוקה לאישור ממשלה, הסערות בענף ובחברה הישראלית מטרידות את שמחה.
נתחיל מהבשורה המשמחת, החלטת משרד החקלאות להגדלת עובדים זרים בענפי החי?
"כן, זו בהחלט בשורה מאוד משמחת, בטח בתקופה בה הענף שלנו נתון למתקפה מצד ממשלת ישראל בכלל ומשרד האוצר בפרט. החלטת שר החקלאות תעזור לרפתות שלנו לצלוח תקופה מורכבת זו. זוהי לא פחות מהחלטה היסטורית וסיומו של תהליך ארוך שעברנו ואני מודה לשר ולמנכ"ל משרדו על המאמצים והבשורה ליצרני החלב שלנו".

הגשתם בג"צ בשיתוף מועצת החלב ואגודת עזיזה?
אכן כן, אך לפני ההתייחסות לעתירה, אני רוצה להתייחס לנושא ולומר כי החלטת שר האוצר סמוטריץ הגיעה לאחר צעד מתואם של השר ורשתות השיווק שייצרו מחסור מדומה על המדפים. ופתאום ראו איזה פלא, המהלך הניע לכאורה את שר האוצר לפתוח את שוק החלב לייבוא חלב ניגר, החלטה היסטורית, רעה שקשה מאוד לחיות איתה בשלום. קשה להבין איך ממשלת ישראל מעדיפה את יצרני החלב בפולין על פני יצרני החלב בישראל, זה פשוט בלתי נתפס מבחינתי. המצב שבו הרשת המשווקת ומוכרת את החלב, היא גם היבואנית, זו לצערי דרך בטוחה לחיסול היצרן הישראלי. ככה לא נלחמים ביוקר המחיה וראינו את זה כבר בעבר, ביבוא החמאה, הבשר, הדגים ועוד. יבוא שגרם לחיסול ענפי חקלאות כחול לבן ולא הוריד את המחיר לצרכן. באשר לבג"צ, אנו עוקבים בדאגה לקראת החלטת הבג"צ, המדינה צריכה להשיב תוך שבועיים (בערך באמצע אוגוסט ר. זלץ) מהיום. אנו בנקודת מבחן כאשר כולנו ממתינים מה יקרה לאחר שלושת החודשים בה יסתיים הצו של שר האוצר סמוטריץ".

הדיונים בוועדת הכספים. שמחה

ומה באשר למחלבות רמת הגולן?
"בימים אלה אנחנו נמצאים במו"מ עם הרפתנים ועם מחלבת רמת הגולן בכדי לייצר פתרון למחלבה שתהפוך להיות מחלבה העובדת מול יצרנים. המחלבה כבר החלה לייצר חלב ואני מאוד מקווה שעם סיום המו"מ, היצרנים יקבלו את כל מה שמגיע להם, קרי, חובות עבר. אך ללא קשר למחלבה זו, אין בישראל מחסור בחלב ניגר וכל מי שאומר אחרת, מונע משיקולים זרים ואינטרסנטיים".

ימים קשים עוברים על המדינה?
המדינה שלנו נמצאת במשבר חברתי עמוק, יש שיגידו, המשבר החברתי הגדול ביותר שידעה המדינה. במשבר הזה, עלו בעיות מורכבות בינינו הישראלים ועלינו החובה למצוא פתרונות לבעיות הללו, כי אין לנו ארץ אחרת".

שלכם
ליאור שמחה מנכ"ל
התאחדות יצרני החלב בישראל

מבקר המדינה: "ניתן להוריד את מחיר החלב לצרכן" – ראובן זלץ

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן הגיש בתחילת החודש דו"ח העוסק בענף החלב בישראל. לטענת המבקר מחיר החלב בישראל גבוה בהרבה ממחיר החלב באירופה וכי ניתן להוריד את המחיר. כמו כן התייחס המבקר למספר בעיות בענף, הכשרות, המחסור בחלב, רווחת הפרות ועוד. משרד החקלאות: "יש מרכיבים המקשים על הרפת הישראלית". מועצת החלב: "הצענו מספר פתרונות שלא נענו".

יש פוטנציאל להורדת מחיר החלב הגולמי (מחיר המטרה) שפירושו גם הוזלת מחירי החלב לצרכן, כך קובע דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן על משק החלב. המבקר מציין מספר נקודות תורפה בקביעת מחיר החלב הגולמי: הליך איסוף הנתונים לקראת קביעת מחיר המטרה, העובדה כי לא כל הרפתות משתתפות בסקר (חלקן מסרבות), איכות הבקרה על איסוף הנתונים בסקר והעובדה כי עלות השכר הנדרשת לצורך עדכון עלויות ייצור החלב מחושבת לפי ממוצע השכר במשק, בעוד המבקר טוען כי השכר בחקלאות נמוך יותר. המבקר מציין כי הגורמים המרכזיים המשפיעים על עלות ייצור חלב גולמי ועל מחירו הם "עלויות המזון הגבוהות בכ- 33.3% יותר מאשר באיחוד האירופי. בנוסף, המחיר בחלק ממדינות אירופה נמוך יותר בשל תמיכות ישירות שמקבלים הרפתנים.
למרות זאת, תנובת החלב בישראל גבוה ב- 41% יותר מאשר מדינות האיחוד".

המבקר טוען, ניתן להוריד את מחיר מוצרי החלב

פוטנציאל להפחתת מחיר החלב הגולמי
בדוח כותב המבקר כי יתרונות הגודל של הרפת הישראלית, והתבססות מחיר המטרה על סקר החלב, שכולל רפתות מפסידות לצד רווחיות ונתון עלות העבודה של עובדי הרפת, שגבוה מהמשולם בפועל, מלמדים על הפוטנציאל הקיים להפחתת מחיר החלב הגולמי. לדברי המבקר ניתן להפחית את מחיר המטרה "המחיר לחלב גולמי שהיצרן מקבל מחושב על פי עלות הייצור לליטר חלב, בהתאם לסקר דו-שנתי שעורכת ועדת היגוי באמצעות ספק שבחרה מועצת החלב לתקופה של כ 12- שנים". לדברי המבקר, ועדת ההיגוי אינה מקיימת הליך בקרה על עבודת הסקר שמבצע הספק, אשר תוצאותיו משפיעות במישרין באופן ניכר על קביעת מחיר
המטרה בכל רבעון. בקרה כזו חסרה הן בנוגע למתודולוגיות איסוף הנתונים מהרפתות, נכונות הנתונים ודיוקם, והן בנוגע לחישובים והניתוחים שעושה הספק. הוועדה נשענת רק על בדיקות סבירות כלליות, שמקיים הספק על פי הנחיית ועדת ההיגוי". המבקר מציין "חישוב שכרם של המועסקים ברפתות לצורכי הסקר נעשה על פי השכר הממוצע הכללי במשק, שגבוה באופן ניכר מזה שבענף החקלאות. השכר הממוצע במשק בענף החקלאות הסתכם ביוני 2022 ב- 8,400 שקלים לחודש, ואילו השכר הממוצע הכללי במשק היה 12,500 שקלים, פער של 48.5% , שמשפיע ישירות על מחיר המטרה".

חישוב מחיר המטרה
עוד טוען המבקר כי "הכללתן של הרפתות המשפחתיות ההפסדיות, שהן פחות יעילות, בחישוב מחיר המטרה – מעלה את מחירו ומשמרת את הרווחיות הגבוהה הממוצעת של הרפתות השיתופיות".
באשר למחסור הקבוע בחלב בחגים: "למשרד החקלאות ולמועצת החלב אין סמכות לקבל מידע עדכני ושוטף על נתוני הייצור של המחלבות. כמו כן, אין להם סמכות להורות למחלבות לווסת חלב גולמי בדרך של העברת עודפי ייצור למחלבות אחרות. טיוטת התקנות להסדרת סמכויות מועצת החלב לוויסות חלב נמצאת בדיונים בין משרד החקלאות למשרד האוצר ולמועצת החלב משנת 2014 . הקניית הסמכויות האמורות למשרד החקלאות ולמועצת החלב עשויה לקדם התייעלות ולהביא לצמצום המחסור בחלב בתקופות מסוימות, כמו חגי תשרי". בנושא הכשרות והשפעתו על ייצור ועלות החלב, המבקר יוצא נגד העובדה שלמשרד החקלאות אין נתונים על תוספת העלות לציבור עקב היעדר ההבחנה בין מחיר המוצרים שבכשרות מהודרת למחיר מוצרים שבכשרות רגילה, אף שהדבר משפיע גם על מחיר המטרה.

תגובת משרד החקלאות לדוח מבקר המדינה בנושא החלב
לעניין מחיר החלב הגולמי תנובת החלב בישראל גבוהה בהשוואה למדינות שונות בעולם בעיקר לאור ההשקעות הגדולות בענף, והעלויות הנוספות שמאפשרות תנובה זו הגורמות בין היתר להפרשי המחירים, כגון האכלה במזון מרוכז, עלויות הזנה גבוהות (כ- 60% מהגרעינים ומקורות החלבון מיובאים), עלויות עבודה גבוהות, בעיות וטרינריות, עִיוּר, השפעה על תנאי מזג האוויר ברפתות, תנאי אקלים קיצוניים, משאבי קרקע ומים מוגבלים, שינוי שער החליפין ועוד, ולכן אי אפשר לנתק את התנובה הגבוהה מההשקעות התורמות לתנובה זו. בנוסף, יש לציין כי פרט לגודל הרפת יש עוד מרכיבים רבים שמקשים על הרפת בישראל כגון דרישות לטיפול בשפכים, מחיר מים, מרחק ממקורות המזון, עלות עבודה, מע"מ ועוד המשפיעים על הפרשי המחירים. על מנת לספק את מלוא דרישת החלב ותוצריו לאוכלוסייה, אנו נדרשים לעבוד עם עדר פרות מצומצם עם תנובת חלב גבוהה לפרה. אנו מצליחים במשימהזו בעזרת גנטיקה משובחת וממשק מעולה שהוא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק בין החקלאים, החוקרים והמשרד, תוך כדי דאגה מתמדת לבריאות הפרה ולרווחתה.

לעניין בקרה על סקר החלב
ועדת ההיגוי מבצעת ביקורות רבות על המידע שנאסף ומנותח על ידי החברה, ומנתחת את הדוחות והממצאים, ואף מבקשת מהחברה בדיקות חוזרות בכל מקום שנראה חשש או שונות לא סבירה. במקביל, המשרד מצוי בהליך לבחירת רואה חשבון מבקר שיערוך ביקורות מדגמיות על טיב הבדיקה של החברה שמבצעת את הסקר, בנוסף על בדיקות המשרד.

לעניין שיתוף הפעולה עם הסקר
לאור העובדה שכ- 80% משתתפים בסקר, איננו רואים צורך לכפות השתתפות בחקיקה, בוודאי שגם בסקרי הלמ"ס שהם חובה, עדיין לא מצליחים להביא ל- 100% השתתפות.

לעניין חישוב הריבית על ההון בסקר
בבדיקת הבסיס של המחירים המרביים לצרכן בבחינת רווחיות המחלבות עשינו עבודה של ועדת המחירים למעבר לשיטה הנהוגה כיום. מחיר המטרה לא נקבע בוועדת המחירים ולכן השיטה לא חלה עליו. הוועדה בחנה החלת שיטת WACC והוחלט שלא לאמצה.

לעניין חישוב רכיב שכר העבודה העצמית
השכר הממוצע בחקלאות, הינו של פועלים בחקלאות וכולל בתוכו גם עובדים זרים, וכן משקף שכר פועלים ללא סיכון וללא אחריות. הרפתן הוא בעל עסק ואמור לקבל תמורה של ניהול ובעלות על עסק הנמצא בחשיפה של מיליוני ש"ח ואין כל הגיון לקבוע שכר בעלי רפת לפי שכר של פועל מן המניין בחקלאות. לאור זאת נקבע בעבר להשוות לאלטרנטיבת השתכרות של שכיר ממוצע במשק שגם היא נמוכה ביחס לרמת הסיכון והאחריות בהשקעה בהקמה וניהול של רפת.

לעניין פערי הרווחיות
ברפתות במגזר השיתופי לעומת המשפחתי, לא מחולקת כאן כל הטבה והמחיר נקבע לפי ממוצע הענף, המשרד סבור שנכון שיש תמריץ לכל רפתן לפעול להתייעלות ולהיות מעל הממוצע ברווחיות. אם לא היה לכך תמריץ לא היו נשארות רפתות ובטח לא הייתה מגמת שיפור והתייעלות ברפתות.

לעניין התמיכות בענף
ארגון הסחר העולמי מכיר בזכותן של מדינות לספק תמיכות עקיפות אלה משיקולי מדיניות שאינם קשורים לסחר – כגון ביטחון מזון והגנת הסביבה. על פי ההסכם ישראל זכאית לתמיכה ומרחב מדיניות כזה של 10% מכלל ערך הייצור בכל ענף חקלאי וכן לתקרת תמיכה נוספת של 569 מיליון דולר, על פי שיקולי מדיניות כפי שתמצא לנכון. בראשם של הנימוקים להמשך התכנון הענף החלב נמצאת חשיבות ייצור מזון בסיסי בישראל, והעובדה שמדובר במוצר רגיש מאוד בו לא מתקיים כמעט סחר עולמי (ודאי לא סחר באזור שלנו), יכולת שימור הפריסה ההתיישבותית וחיזוק הפריפריה. שיקולי מדיניות חקלאית התואמים את הסכם החקלאות, כל עוד סך התמיכה לא עולה על התקרה של 569 מיליון דולר. אין זה נכון שרק בישראל ובקנדה קיים תכנון. בכל מדינה מערבית ישנה הסדרה של הענף, לעיתים על ידי המחלבות, תאגידי רפתנים וכדומה.

לעניין השמדת חלב
המשרד מבקש להדגיש כי הענף והמועצה עושים את המרב שלא להשמיד חלב. שפיכת חלב הינה האופציה האחרונה במניפת האפשרויות, ומבוצעת רק כאשר אין ברירה כשיכולת העיבוד והייבוש קטנים מהיצע החלב. דבר זה קורה בעיקר לאחר חגים הצמודים ליום השבת, כאשר יש מיעוט ימי עיבוד, וכשהכשרות אינה מאפשרת גמישות בניצול היצע החלב הגולמי בנקודות אלו. עוד יצוין כי המשרד מנסה לקדם את תקנות הוויסות, אך נעצר על ידי משרד האוצר.

לעניין הכשרות
לאור מספר רב של סוגי כשרות, פיקוח המחירים אחיד ואינו יכול להיות בהתאם לכל כשרות וכשרות. כמובן שהמשרד אינו יכול להנחות למחלבה באיזה כשרות להשתמש. לעניין מבדקי רווחה ובריאות ברפתות נושא הביקורות בכלל משקי היונקים בישראל, ובכלל זה גם רפת החלב, ממוחשבים בימים אלה על מנת להיעזר במודל סדור לקביעת היקף הביקורות והנושאים שיבדקו בהן, שתעשה על פי גורמי סיכון וממצאי ביקורות קודמים. הביקורות במשקים יכללו היבטי צער בעלי חיים, בריאות, ניהול מצבת הבקר ועוד. גם כיום, טרום מחשוב הנושא, נעשה מעקב אחר תיקון הליקויים על ידי השירותים הווטרינריים. בנוסף, מדריכי המשרד עברו הכשרה בנושא רווחה, ומסייעים בידי המשרד כ"עיניים שלו בשטח", וכשגרירים של העברת דרישות המשרד למשקים.

לעניין תקנות גידול עגלים
הן נמצאות בישורת האחרונה לפני פרסום מחודש להערות ציבור

מועצת החלב: "העלויות בישראל גבוהות מהעלויות באירופה"
ממועצת החלב נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: ״קיבלנו בתודה את דו״ח מבקר המדינה ואנו לומדים אותו. יחד עם זאת, מבחינה ראשונית של הדו״ח עולה כי חלק מהנתונים עליהם מבסס המבקר את טענותיו אינם מעודכנים. כך לדוגמא:
מהשוואה של מחיר המטרה בישראל (בשער המשק) למחיר הממוצע באיחוד האירופי, כפי שמפורסם באתר הרשמי של נציבות החקלאות האירופאית , עולה כי ב 2022- מחיר המטרה בישראל היה גבוה ב- 22% בלבד מאשר בממוצע האיחוד האירופי. פער זה הצטמצם ל 17% בלבד ברבעון הראשון של 2023 .
הסיבות העיקריות לפער במחירי המטרה
1 . עלויות ההזנה של הפרות באירופה נמוכות משמעותית בהשוואה לישראל.
2 . תנאי הייצור בישראל וההתמודדות עם האקלים החם דורשים מהרפתנים השקעה גדולה בצינון הפרות דבר הכרוך בעליות גבוהות של חשמל ומים.
3 . המגדל באירופה נהנה מתמיכות ישירות ומסיוע מצד המדינה ובארץ לא.
4 . אילוצי הכשרות מעלים את עלויות הייצור כגון היערכות לפסח ומעבר למזון מיוחד ויקר לפני, בזמן ואחרי החג, צבירת מלאים לקראת שנת שמיטה ועוד.
פער זה מתגלגל למחלבות ואליו מתווספים:
1 . עלויות כשרות נוספות הנובעות מהשבתת קוויי יצור בשבתות וחגים, קווי ייצור מקבילים לרמות הידור שונות (כשרות רגילה, מהדרין, בד"צ) מערך משגיחים ומצלמות לפיקוח. סך עלויות הכשרות מגיע לכדי כ- 10% מהפער מול אירופה.
2 . בישראל מוספים למחיר מוצרי החלב 17% מע"מ בעוד שבאירופה המע"מ על מוצרי חלב מופחת ובחלק מהמדינות אין כלל מע"מ על מוצרי חלב.
3 . מחירי המים לתעשייה והארנונה לעסקים בישראל גבוהים בהשוואה למחירים ב- .OECD

לאורך השנים וגם בעת האחרונה הציעה מועצת החלב מספר פתרונות להוזלת מוצרי החלב: הפחתת מע״מ על מוצרי חלב בפיקוח ותמיכות לחקלאים. לצערנו עד כה לא קיבלו את הצעותינו.

בהתייחס לטענות בדו״ח בדבר רווחת בעלי החיים:
הנושא מצוי באחריות השירותים הווטרינריים. יחד עם זאת מועצת החלב משקיעה משאבים ועוסקת בנושא: הדרכה, מחקר, ייעוץ והגדלת המודעות. מצב רווחת בע"ח בישראל בהשוואה למדינות אחרות הוא טוב בהיבטים של טיפול וטרינרי, שטחי ותנאי מחייה לפרה, שקתות, מזון איכותי ונגיש ועוד. אינדיקציה למצב הטוב בתחום זה היא התנובה הגבוהה של הפרה הישראלית – פרה הנמצאת בעקה יורדת בתנובתה. איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב "אנו לומדים לעומק את דו"ח המבקר ואין ספק כי יש תמיד צורך בצעדים לשיפור. הנתונים המעודכנים של שנת 2023 לצערי אינם מצויינים בדו"ח, אך ניכר כי יש צמצום בפער המחירים
אל מול ה- OECD . שינויים מבניים שבוצעו בענף הביאו להתייעלות משמעותית, תוך שמירה על איכות החלב, וזאת למרות שענף החלב אינו נתמך על ידי המדינה ועל אף עלויות הייצור הגבוהות במיוחד בישראל".

טור אישי – ארנון אושרי: מתארגנים להמשך.. עננים כבדים מכסים את האופק

אז פורום קהלת רוצה עולם בו כולם מתחרים בכולם כאילו שזו חזות הכול, עולם של כלכלה אכזרית שלא רואה את הפרט, עולם שאין בו טיפת מחשבה לאומית או ציונית, חקלאית ומבחינת הוגי הרעיון (שאגב גורמים אולטרה ימניים מממנים אותו) אנחנו, חקלאי ישראל, לא רק, אבל בנו אני עוסק, נתונים לחסדי ייבוא פרוע ושחיקת רווחים מתמדת.
כי מישהו באמת חושב שאנחנו אמורים להתחרות עם מחירי המים בטורקיה, שכר העבודה בעזה והסבסוד האירופי. כל זה, כשאנחנו הרפתנים מיועלים על כורחנו כל שנה בשני אחוז. משלמים אגרות והיטלים למינם, על מוצרי החלב מוטל מע"מ בניגוד למדינות אירופה, וכולנו במדינת אי שאין בה ממש תחרות בין רשתות. שרשרת הערך מבחינת האוצר מסתכמת ברפתנים, חקלאים כי אנחנו הרי אשמים ביוקר המחיה וכל היתר, חיים בעולם שכולו טוב, מספר קטן של יבואנים
שולטים על השוק, מספר רשתות השיווק קטן באופן מעורר חרדה וזה הרי לא באמת מוביל לתחרות אמיתית. ולאחר כל זה, אנחנו החקלאים, הרפתנים צריכים להתחרות עם גבינות
מפולין, הולנד, צרפת והרי כולם יודעים שאין מדובר בתחרות הוגנת ובאמת חופשית. ובאותה נשימה, רפתות נסגרות בכל חודש, החקלאים מתבגרים ומעטים רוצים לעסוק בחקלאות,
הטייקונים וחברות המזון הגדולות שולטות בשוק ועכשיו לך תעבוד ברפת ותרוויח כסף למחייתך.

לחשב מסלול ומהר
עד כה, לצערי, לא הצלחנו, אנחנו הרפתנים והחקלאים בכלל, להבחין ולהבין שאנחנו משחקים לידי כל האלה בדרך ההתנהלות שלנו, לא השכלנו להבין שללא ריכוז מאמץ, ללא שיתוף פעולה ומשמעת ארגונית, ניפול תמיד לידי כל מי שרק חפץ בכך וכך הגד"ש ממקסם את הרווח על חשבוננו, היבואנים גוזרים קופן הרשתות חוגגות על גב התוצרת שלנו והריבון לא באמת סופר אותנו. חישובי ההתנהלות מולנו וכל ההסכמים איתנו הם קצרי מועד, מה שלא באמת מאפשר ליצור אופק כלכלי להשקעות ומכווץ את הענף, לא השכלנו להבין שמיליארד וחצי ליטרים של חלב זה כוח.
ולכן אולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש, מטבע לשון שגור היום, שזה אומר לבנות דרך התארגנות שתרכז את כוח יצור החלב תחת קורת גג אחת או שתים לכל היותר, זה אומר
כוח מיקוח מול ספקים, מול מחלבות ומול כל גורם שלטוני. כל זה יתכן רק אם נשכיל להשתחרר מהחשדנות הבסיסית הטבועה בנו מאז ימי ארגוני הקניות, אם נבין שהתארגנות היא כורח השעה והתארגנות עם משמעת ארגונית חזקה. זו חייבת להיות התארגנות שהפרט יבין וידע שהארגון שומר על האינטרסים שלו וממקסם את יכולותיו למענו, אם הפרט יבין שאין מה לחפש בחוץ. ושלא יהיה ספק, יקומו אויבים לא מעטים להתארגנות כזו שינסו לפרקה, אם אלו ספקים,
ואם אלו רשתות, תגענה בוודאי הצעות מפתות לפרטים, אבל כאן תיבחן המשמעת והמחויבות של כל השותפים למזים הקואופרטיבי. ברור לחלוטין שיש בנינו קטני אמונה וסקפטיים, אבל עד כה, ללא התארגנות ראויה, אנחנו במלחמת מאסף ומתמעטים משנה לשנה. כל המהלך המוצע,
אינו איזו המצאה חדשה , כך מתנהלים רוב החקלאים בעולם, כך היה בישראל לפני מאה שנה ואין שום סיבה מדוע לא נחזיר עטרה ליושנה ונחזיר את הכוח לידינו ואת קביעת גורל פרנסתנו לעצמנו ויפה שעה אחת קודם.

ובהמשך לדבריו של ארנון, יש כבר התארגנות להקמת קואופרטיב ומחלבה עליה חתומים מרבית הרפתות הקיבוציות וכעת יש מו"מ מתקדם להקמת קואופרטיב שכזה גם בקרב רפתות  משפחתיות. מוקד ההתארגנות כרגע, נמצא בכפר ויתקין ומצטרפים אליו לא מעט רפתות. טוב יעשו שני הצדדים באם ישכילו להבין כי ביחד הכוח גדול יותר וללכת במשותף להקמת מחלבה
שתהיה בבעלות כל רפתני ישראל. בהצלחה. ר. זלץ

 

חוברת 422, דבר העורך – ראובן זלץ

שלום לכולם, ובתוך כל הרעש והסערות, אלו ללא ספק ימים של חסד קטן, ימים של נשימה לרווחה לאחר תקופה שבה היה שר חקלאות שהפך את החקלאים לאויבי
הכלכלה והאשים אותם באחריות ליוקר המחיה בישראל. ועכשיו זמן לנשום, לקחת אויר, להגיד ברוך שפטרנו מעונשו של זה ולקבל בברכה ובזרועות פתוחות את שר החקלאות הנכנס אבי דיכטר. נכון לעכשיו, אמצע פברואר, אמירותיו של השר הנכנס נעימות הרבה יותר לאוזניהם של החקלאים. כעת נצטרך להמתין למבחן התוצאה.

ברוך הבא אבי דיכטר
במהלך טכס חילופי השרים במשרד החקלאות, קשה היה שלא לראות את החיוך על פניהם של חלק מהנוכחים באולם הקטן במטה משרד החקלאות בית דגן. השר היוצא פורר הצליח תוך שנה, להפוך לאויב החקלאים ולאימת המגדלים כחול לבן. פורר בתמיכת שר האוצר ליברמן, פגע בחקלאות הישראלית, אולי יותר מכל שר אחר וזה לא קל, כי היו כבר שר חקלאות ששנאו חקלאים. למעשה, ניתן לומר כי פורר את ליברמן, אולי חתומים יותר מכל חבריהם ושותפיהם לממשלה הקודמת, לכישלון בבחירות וחזרת נתניהו ובעלי בריתו. ושם באולם הקטן בבית דגן, ישבו נציגי החקלאים וראו את השר פורר יורד מהבמה, תרתי משמע ובליבם שמחה גדולה. השר הנכנס אבי דיכטר וסגנו משה אבוטבול מש"ס אולי מסמנים כיוון חדש, בתקווה שיהיה שר חקלאות שבאמת יאהב את החקלאים, יקשיב להם, ישמע אותם ויבין כי לא הם אחראים על יוקר המחיה ובטח שלא הם אחראים על המחירים ברשתות השיווק הגדולות השולטות בשוק באופן מוחלט. השר: "משרד החקלאות ואני כשר, נעבוד לקידום החקלאות בישראל יחד עם החקלאים ועם ארגוני החקלאים, אני חושב שזו טעות לא לעבוד בתיאום ובהבנות ואני לא מתכוון לעשות את הטעות הזו". והמבין יבין. נכון לאמצע פברואר, הקול היוצא מבית דגן, הוא קול נעים יותר וידידותי יותר לחקלאים. נדמה כי השר דיכטר, איש בעל ניסיון רב בכל תחומי החיים, קולט את המציאות כפי שהיא ומאז שנכנס לתפקידו הוא נפגש על בסיס קבוע עם כל ארגוני החקלאים ומקשיב להם. קשה לנבא איך ומה יהיה, יש לזכור כי לצד דיכטר פועל פורום קהלת ושר אוצר הקשוב לפורום, שלא לומר מגיע ממנו. דווקא כעת, נפתח חלון הזדמנויות ובתוך כל הכאוס הפוליטי, אולי שר החקלאות דיכטר, ביטחוניסט בעל וותק רב, יבין כי רק חקלאות חזקה, יציבה, היא התשובה ליוקר המחיה, בטחון המזון ותעשיה ישראלית משגשגת. הלוואי. אז ברוך הבא אבי דיכטר, החקלאים צמאים לשר אמיץ נטול פופוליזם ואג'נדות הרסניות, כלכלת ישראל צמאה לשר אמיץ שידע להוציא את המוץ מהתבן ולהבין היכן באמת מצוי היוקר והיכן מצויה המחיה. השר דיכטר הוא איש אמיץ, שבע מלחמות, קרבות ותפקידי מפתח בביטחון ישראל. אל תטעה כבוד השר, אתה כעת בחזית קרב לא פחות חשוב, הקרב על החקלאות הישראלית. בהצלחה.

על בשר, דגים וחקלאות כחול לבן
שנים מפמפמים לנו שרק יבוא יפתור את בעיית יוקר המחיה בישראל הקטנה. שנים על גבי שנים מתריעים מפני החקלאים הישראלים. השיא היה בממשלה הקודמת באמצעות וועדה מוזמנת של פורר וליברמן שקבעה "החקלאים אחראים ליוקר המחה בכל הקשור למחירי ירקות ופירות. לא עזרו הנתונים, לא עזר העיתונאי מדליק המשואה רינו צרור שחקר את הנושא לעומק והביא נתוני אמת. המטרה סומנה והוועדה קבעה את מה שהפוליטיקאים רצו. וכך, בצעדים חד צדדיים וללא הסכמות, החל שר האוצר ליברמן ועושה דברו פורר, לחתום על צווים לייבוא בכמויות שלא היו עד כה. כשנה וחצי לאחר מכן, נכון להיום, לא רק שמחירי הירקות והפירות לא ירדו, אלא אף עלו. אך לא די בזה, הפוליטיקאים הפופוליסטיים סימנו את החקלאים כמטרה, כי להתעמת מול הטייקונים השולטים במחירים, אין להם כוחו וחשק. אך אם נבחן את ענפי הבשר, הדגים והדבש נראה כי היבוא לא גרם לירידת מחירים אלא רק לעלייתם, לפחות ברוב המקרים, אך חמור מכך, להרס מוחלט של הענפים הללו והפיכת מאות חקלאים, מושבים וקיבוצים שחלקם נשענו למחייתם על ענפים אלו וכעת הם על גבול פושטי רגל. רוצים מספרים, קבלו, מחירי הבשר בישראל
גבוהים, נכון להיום, בשיעור של 43 אחוז מהממוצע במדינות ה- oecd וישראל היא אחת מהמדינות היקרות ביותר בכל הקשור לבשר. אפשר למנות סיבות עד מחר, אך במבחן התוצאה, לא היבוא יפתור את הבעיה, כי היבוא רק הולך וגדל וכך גם המחירים, הולכים ומתייקרים. עד שלא יטפלו במונופולים, לא יקרה כאן
כלום, בשום תחום כלכלי. כך גם בענף הדגה, היה כאן בישראל ענף דגה משגשג, מפותח אולי מהטובים בעולם. היבוא גמר אותו, הרס כל חלקה טובה, בריכות הדגים כמעט שוממות והקיבוצים שחיו על ענף זה, בצרות צרורות. ומה עם המחירים אתם שואלים? בנסיקה מתמדת. לא אדבר על איכות היבוא, אך כמו בדגים, כך גם בענף השום, היבוא יגמור את השום המקומי ועל האיכות המגיעה תשפטו בעצמכם.
רק חקלאות כחול לבן!

משוגעים רדו מהגג א'
השימוש במונח "אמרנו לכם" לא ממש פופולרי בעיניי, אך במקרה הזה פשוט לא מצאתי דרך אחרת מלתאר את האבסורד. תראו מה קורה היום בבריטניה
הגדולה, תראו מה קורה בשוק החמאה כאן בארץ ואולי כולם כבר יבינו את מה שהחקלאים צועקים כבר שנים. היבוא לא תורם להורדת יוקר המחיה, נהפוך הוא. אך חמור מכך, הייבוא מחסל את הכלכלה ואת הייצור המקומי וגורם לקטסטרופה בשעת צרה, משבר, מלחמה, או סתם גל קור באפריקה, כמו המצב כיום בבריטניה. אז לתשומת לב מר פורר עבר ופורום קהלת. הכתובת על הקיר. משוגעים, תרדו מהגג.
זו היתה כותרת לפני שבוע, ב- y-net
"משבר סלט" בבריטניה: המדפים ריקים, הגבלות על קניית עגבניות ומלפפונים רשתות מרכולים גדולות זומנו לישיבת חירום אחרי שחסה ומצרכים אחרים נעלמו מהחנויות בעקבות גל קור באפריקה – ואולי גם הברקזיט. המחסור עשוי להימשך עוד חודש, ברשת צוחקים על השרה שהציעה: "במקום עגבניות תאכלו לֶפֶת".

בבריטניה מתחילים להפנים את מה שרבים מהכלכלנים בישראל, טוענים כבר שנים. יבוא פרוע ולא מתחשב של מוצרי מזון, ממוטט את ענפי ייצור המזון המקומי וגורם לנזק כלכלי, כמו גם פוגע קשות בביטחון המזון שלנו. אז הנה כותרות מהשנה האחרונה מהעיתונות בישראל. גלובוס "מכסים על פירות וירקות בוטלו, אך זה לא מספיק בכדי לייצר תחרות". גלובס "רפורמות בחקלאות, הקלות בהליכים ליבוא פירות וירקות". כלכליסט "רפורמת החקלאות רומסת את החקלאים". ויש עוד עשרות כותרות וזאת מבלי להזכיר את הוועדה השערורייתית והמוזמנת שהוקמה על ידי שר החקלאות הקודם פורר, וועדה שהאשימה את החקלאים ביוקר המחיה בישראל. כיום כבר ניתן לומר בוודאות כי הייבוא השוטף את ישראל לא רק שלא הוריד מחירים אלא מחסל לאט לאט את החקלאות כחול לבן וזה בדיוק מה שקורה כעת בבריטניה
הגדולה שפתחה את השוק ליבוא חסר תכנון. ולכן בפעם הבאה כשמדברים איתכם על שוק חופשי, תחרות ופורום קהלת, תזכירו לקפיטליסטים המעוניינים בחיסול החקלאות כחול לבן, את סלט הירקות האנגלי. כי גם שם הפקירו את החקלאים לטובת יבוא ועכשיו האנגלים מחפשים מלפפונים ועגבניות. ובמעבר חד לישראל הקטנה, מעבר לעובדה המטורפת שאנו מייבאים עגבניות מטורקיה בעוד בערבה משמידים אותם כי לא משתלם למכור, הרי שביטחון המזון שלנו כאן, משמעותי הרבה יותר מהסלט של האנגלים בחורף. ודבר נוסף, כי כמו באהבה, יש דברים שכסף פשוט לא יכול לקנות, אתה הבנת את זה פורר….

על ראש היבואן נמסה החמאה
וממש כמו סיפור סלט הירקות האנגלי, רק במתכונת חמאתית יותר ובסגנון ישראלי. מישהו החליט כי מחירי החמאה בישראל יקרים ופתח את השוק ליבוא
ללא שום תכנון בתקווה שהמחירים יירדו. בפועל, המחירים קפצו למעלה בעשרות אחוזים וקשה להשיג חמאה. חמור מכך, לחברות הישראליות לא משתלם
לייצר חמאה וכך המשק הישראלי נפגע פעמיים. חמאת חלם.
מכותרות העיתונים בשנתיים האחרונות, כלכליסט "בכירי האוצר מנצלים את המחסור בחמאה בכדי לפתוח את השוק ליבוא מוצרי חלב". ידיעות אחרונות "בדרך להתייקרות? הוסר הפיקוח על חמאה". msn "משרד החקלאות: אחרי הסרת הפיקוח, מחירי החמאה קפצו ב 61- אחוזים". ynet "חצי שנה אחרי הסרת
הפיקוח: מחירי החמאה בעליה". כלכליסט "שוק החמאה נפתח ליבוא, המחירים לצרכן זינקו". טוב, כבר הבנתם ת'פואנטה, אפשר להמשיך כך עד אין סוף ולתת כותרות המתריעות, המזהירות, אך פקידי האוצר ואולי חמור מכך, השרים האמורים לייצג את החקלאים במשרד החקלאות, לא הקשיבו, פתחו את השוק לייבוא
וכעת היבואנים חוגגים עלינו. אך אם לא די בכך, הרי שחברה טרה, הפסיקה לייצר חמאה זולה והחלה בייצור חמאה יקרה זאת לאחר שהחברה זכתה בשנת 2019 במכרז ליבוא חמאה. וכך נכתב השבוע ב- ynet "הסיבה למחסור: טרה עברה לייצר חמאה יקרה על חשבון המותג הזול. מאז הסרת הפיקוח על המחיר, העדיפה
טרה לייבא את מולר היקר יותר והחמאה הזולה שלה נעלמה מהמדפים..". ותודה לעיתונאית הנהדרת, נווית זומר. אז מה היה לנו כאן? פוליטיקאים פזיזים שרצו לגזור קופון על החקלאים, פקידי אוצר שלא נותנים למספרים לבלבל אותם וחקלאים הנאבקים בשיניים להתפרנס אל מול גל עכור של קפיטליזם חזירי.
וכמו במרבית הענפים שנפתחו ליבוא, כך גם בשוק החמאה, הירקות, הפירות, הבשר, הדגים, הדבש, השום וכעת פוזלים חזק בניסיון לרסק את ענף החלב. קודם מייבאים, אח"כ מחסלים את הענף בישראל ואח"כ בוכים על המחירים. ומה עם ביטחון מזון, עבודה כחול לבן, ערכים, ציונות, פריפריה? אתה הבנת את זה
פורר, בפורום קהלת מודים לך מאוד.

קריסה צפויה מראש – טור אישי, ארנון אושרי

לאחרונה התבשרנו על קריסת מחלבות הגולן והגעה לחדלות קיומה של המחלבה. כל זה לא קרה בחלל ריק, אפשר היה לקרוא את הכתובת על הקיר וזו נכתבה כבר מזמן. כיום ניתן לומר בוודאות, מדיניות ה"רק יבוא" נכשלה ולא האטה את קצב עליית המחירים. נהפוך הוא. וגרמה לחיסולה האיטי אך המתמשך של חקלאות כחול לבן.

כשמחיר הליטר לרפתן מתעדכן (מנגנון עדכון מעוגן במחיר המטרה) עקב התייקרות מחירי תשומות היצור, סירבה הממשלה לעדכן את מחיר המפוקחים למחלבות ולמחלבות הגדולות שלהן סל מוצרים מגוון ורובו לא נמצא בפיקוח רטנו ובצדק יש לומר, אבל התמהמהות האוצר בעדכון מחיר המפוקחים, לא היווה איום על קיומן. מחלבה קטנה כמחלבות רמת הגולן, שייצרה מוצרים בפיקוח, פשוט לא יכלה לעמוד בעליית מחיר החלב הגולמי וקרסה.

ביטחון מזון? לא בישראל
כשמדברים בישראל ובעולם בכלל על בטחון מזון, זו לא סיסמא ריקה, אלא אמירה ערכית שיש אחריה אחריות לאומית. בישראל, בטחון המזון זו סיסמא ריקה, משום שמדיניות ממשלתית שמייתרת את היצור המקומי, משתלחת בחקלאים, ומעדיפה יבוא (כיאה לכל סוחר טוב) מעמידה את החקלאים ואת המחלבות בפני תחרות לא הוגנת עם תוצרת מיובאת. ברור לכל שלייצר מזון עולה כסף, ליצר ליטר חלב באירופה, לא יותר זול מאשר בישראל וגם בהולנד עלות המזון היא כ 60ֵ% מעלות היצור הכוללת, כל ההבדל הוא בתמיכה המעניק האיחוד האירופי ליצרן המקומי, וכמובן שאין תוספת מע"מ לעלות המוצר הסופי. כנגד זה, נאלץ החקלאי הישראלי ליצר את תוצרתו במחיר תשומות גבוה שאת רובו קובעת המדינה. זה כמובן לא שוק חופשי וזו לא תחרות הוגנת, רחוק מכך. אבל כאמור בישראל, התפיסה הכלכלית, שאותה מוביל פורום קהלת לו מהלכים מרכזיים בכל צומת כלכלית במדינה ובמיוחד באוצר, משתמשת בסיסמאות כמו שוק חופשי או הסרת כל חסמי יבוא, אבל לא באמת רואה את טובת משקי הבית או היצרנים המקומיים. השיטה הנהוגה כיום רואה את טובתן של קבוצות קטנות באוכלוסייה. יש לזכור כי הכותרת "יבוא זול" יכול להעניק לשר נקודות זכות בציבור, שברוב חסדו דואג לכאורה למשקי הבית. אבל המציאות הגלובאלית רחוקה מכך.

מדיניות חסרת אחריות וסיכון אסטרטגי
אפשר לראות כיצד דווקא כשמתנהלת מלחמה באירופה, משבר האקלים בתחילתו או בעיצומו גורמים לכך שמחיר המזונות בעולם עולה, מחירי ההובלה הימית עולים או יורדים ממש כמו גלי הים ויציבות אין בהם, כל אלו מובילים להתייקרות מוצרי המזון המיובאים ולחוסר יצ יבות במחירים לצרכן. כל עוד היו אלו סיסמאות שהיבוא מוזיל ומסייע למשקי הבית וכך אמנם היה, אפשר היה למכור את הסחורה הזו לעיתונות, אבל כשסיסמאות נתקלות במציאות ומחיר התוצרת המיובאת גבוה, זה כבר לא תופס. אך מדיניות ממשלתית חסרת אחריות כפי שזה קורה כבר לאורך שנים, מובילה בשורה התחתונה לחיסול המשקים המשפחתיים ולמעשה, משקים חקלאיים, בעיקר משפחתיים, כורעים תחת הנטל ומתחסלים. דור צעיר ממעט לחזור למשקי ההורים והתוצאה ארוכת הטווח היא שהחקלאות בישראל תשנה את פניה ותהפוך לחקלאות תאגידית, כלומר יהיו בישראל מספר תאגידים, חלקם הגדול בידיים זרות (תנובה לדוגמא) והם יהיו אלו שישלטו על שרשרת הערך ועל בטחון המזון במדינת ישראל. זוהי המגמה וזה הסיכון האסטרטגי שמדינת ישראל צועדת אליו. כל זה קורה כתוצאה מהיעדר חזון וחשיבה לטווח ארוך. אך הבעיה היא קשה ועמוקה הרבה יותר, פקידי האוצר ופוליטיקאים חסרי מעוף, רואים בנו החקלאים ובאדמותינו, בעיקר מאגר נדל'ן. טייקונים, קבלנים ונדלניסטים, בסיוע לוביסטים, פקידי ממשלה ושרים, לוטשים עיניים לאדמות החקלאיות ובדמיונם רואים רק בטון ומלט וכשהמהלך יחל חלילה, לא יהיה אפשר להחזירו לאחור. יש למהלכים האלה השפעה דרמטית על מבנה המשק הישראלי, על בטחון המזון ועל יכולת המדינה לשמור על עצמאותה בקבלת החלטות וכמובן שמירה על האינטרסים החיוניים ביותר שלנו, האזרחים. הדרך למנוע את התהליכים האלו היא בראש ובראשונה בידי המדינאים, אם עדיין נותרו כאלה, שלהם צריכה להיות חשיבה אסטרטגית וראיה בעלת חזון על עתיד המדינה. אבל לא רק, גם לנו , החקלאים אחריות, כל עוד איננו מבינים את חשיבות ההתאגדות ויצירת רצף של שרשרת הערך, מהשדה עד לצרכן, כל עוד מי שמנהל את המשק הישראלי אלו סוחרים או מתווכים, לא נוכל להתרומם למלוא היכולות שלנו. אם רק נחשוב מעט מעל לענייני היום יום ונבין שהליכה לשיתוף פעולה ענפי (קואופרציה , הנה אמרתי את המילה המפורשת) נהיה תמיד נתונים להתעמרות של כל מיני גורמים אינטרסנטים שלא אנחנו
בראש מעיניהם. לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל המתחדשת ועוד בטרם קום המדינה, היו החקלאים חוד החנית של הציונות וההולכים בראש, אין סיבה אמיתית שלא נתעלה מעל היריבויות החשדות וחוסר האמון ונקים קואופרציות יצרנים שיבנו את שרשרת הערך מתחילתה ועד סופה, זה קרה לפני מאה שנים כשהקימו את תנובה, זה קיים באירופה וזה כורח המציאות כאן אצלנו. ויפה שעה אחת קודם.

ליאור שמחה: "הרפתנים חייבים להיות בעלי אמצעי לייצור חלב" – ראובן זלץ

ליאור שמחה, מנכ"ל התאחדות יצרני החלב "באינטואיציה הראשונית, אין בכלל ספק כי הגיע העת למחלבה שתדע לייצג את היצרנים ואת האינטרס הכלכלי שלהם". ליאור משחרר אמירה מפתיעה על ממשלת השינוי המסיימת את דרכה "הציבור שלח את מפלגות השמאל והמרכז לעשות שיעורי בית"

ענף החלב עומד בפני תקופה מאתגרת, מורכבת שתשפיע מבלי ספק על המשכו ועתידו הכלכלי. הנפילה הגדולה של מחלבות רמת הגולן שהיוותה עוגן חשוב בפעילותו של ענף החלב בצפון הארץ, טרף את הקלפים וכיום המציאות מכתיבה צעדים מהירים בכדי לשמר את הענף, הייצור ואולי אף להחזיר את השליטה ליצרנים. האמצעי אולי החשוב ביותר, הקמת מחלבה שתהיה בבעלות הרפתנים. זאת לצד מאבק תדמיתי, כלכלי, תקשורתי על חשיבותו ומקומו של ענף החלב בישראל ובתעשיה כחול לבן. ליאור שמחה, מנכ"ל ההתאחדות בהחלט מודע למצב ושומע את הקולות. ימים ספורים לפני כנס הבקר, שמחה מתייחס לאירועים האחרונים.

מחלבות רמת הגולן זה הגיע כרעם ביום בהיר?
"אכן כן, אך כל מי שמאמין בתכלית הראויה, בחקלאות הישראלית ובתעשיה המקומית, המצב הכלכלי של מחלבות רמת הגולן, הינו כמו אגרוף בבטן. מחלבת רמת הגולן איננה חשובה רק תחרות במשק החלב, אלא כסמל לתעשיית כחול לבן בפריפריה הרחוקה במדינת ישראל, המפרנסת יותר ממאה משפחות עובדים. שבוע שעבר מונה נאמן כמפעיל זמני של המחלבה בניסיון למצוא פתרון כלכלי שיחזיר את המחלבה למסלול. אני שמח כי תנובה הסכימה לקלוט את החלב ולקלוט את היצרנים של המחלבה הצפונית. יחד עם זאת, רפתני רמת הגולן נשארו עם חובות כבדים שטרם הוסדרו ואני מקווה שימצא פתרון מהיר לטווח הקצר ולטווח הארוך. על כולנו מוטלת האחריות על עתיד הרפתות בגולן ובכלל ולא נברח מהאחריות למציאת פתרון שיביא הבטחה כלכלית לרפתנים שלנו".

אולי זה הזמן להכריז על הקמת מחלבה לרפתנים ולפעול להקמתה המהירה?
"ממש בימים אלה, הצוות האסטרטגי בהתאחדות עובד על תוכנית ארוכת טווח לרפת החלב הישראלית, אשר באינטואיציה הראשונה ואני אומר זאת בזהירות, הרפתנים חייבים להיות בעלי אמצעי ייצור, מחלבה שתדע להביא ולייצג את האינטרס הכלכלי, המוסרי והרעיוני של רפתנים ישראל. אך יחד עם זאת, אין בכוונתנו להשקיע בעסק לא כלכלי או בעל פוטנציאל כלכלי נמוך. אני חייב להדגיש כי המטרה הראשונה שלנו כהתאחדות, הוא הרפתן הישראלי. אך עסק המפסיד כסף אינו מהווה פתרון נכון למצב העכשווי. בכל מקרה, אנחנו בהתאחדות מודעים למצב ונפעל אך ורק לפי האינטרס של הרפתנים ויצרני החלב, מבחינתנו כל האופציות
על השולחן".

הרי כבר ברור כי יוקר המחיה איננו קשור וליוקר החלב ומוצריו?
"יוקר המחיה הינו בעיה ארצית אשר מתחילה דווקא בשוק המוניטרי והדבר משפיע ישירות על שוק הנדל"ן. בעיית יוקר המחיה איננה עניין של 15 אגורות תוספת בחלב או 2.5 שקל תוספת בק"ג גבינה צהובה. אם בקבוק מים מינרליים עולה 10 שקלים וליטר חלב עולה 6.23 , הרי שמוצרי החלב אינם הבעיה של יוקר המחיה והגיע הזמן שגם הפוליטיקאים יבינו ויפנימו כאן. החקלאים והרפתנים הם הפתרון ולא הבעיה. הגיע הזמן שהמדינה תיקח אחריות על הנעשה במרחב החקלאי ותיכנס מתחת לאלונקה כדי להילחם ביוקר המחיה. הדרך היחידה שהוכיחה את עצמה לאורך השנים, זה חיזוק התעשיה והחקלאים ולא הצפת השוק בסחורה בדרך כלל ירודה ופגיעה באלפי משפחות ברחבי הארץ ובפריפריה בפרט. ובאשר למחסור במוצרים בפיקוח, אני לא ראיתי מחסור וזה בהחלט חלק מהסיפור המעוות על היבוא המטורף לישראל. העדפת החקלאים מאירופה על פני חקלאי ישראל, הוא לא פחות מטירלול מה גם שבמבחן התוצאה, יוקר המחיה אינו יורד ככול שהיבוא גדל, נהפוך הוא".

הבוחר שלח את מחנה השמאל מרכז לעשות שיעורי בית. שמחה

בסופו של דבר, הממשלה היוצאת היתה רעה לחקלאים?
"ב- 12 השנים האחרונות הממשלה בראשות בנימין נתניהו לא פגעה בחקלאות כמו הממשלה היוצאת ולדעתי בין השאר, זו אחת הסיבות העיקריות להפסד בבחירות. מפלגות הבית ההיסטוריות של החקלאות, נטשו בעצם את החקלאים ובבחירות האחרונות הם שלמו את המחיר. אין ספק שהציבור ידע להחזיר באותה מטבע. בבחירות נובמבר 2022 הציבור שלח את מחנה השמאל מרכז, לעשות שיעורי בית ולהתכונן לבחירות הבאות".

כנס הבקר, לאחר שנתיים של הפסקה?
"הכנס השנתי שלנו, הוא זמן מצוין לנוח, להתרענן, להיפגש אך מנגד, זה המקום להפגנת העוצמה של משק החלב הישראלי המייצר כ 15- אחוז מהמקרר של החברה הישראלית".