תגית: כלכלה

את רחל בורשק מיותר להציג, מי שכיהנה בעבר ככלכלנית התאחדות חקלאי ישראל וכיום משמשת כיועצת כלכלית להתאחדות יצרני החלב. בראיון מדברת בורשק על מחיר המטרה, רווחיות היצרנים, היבוא ההולך וגדל ואומרת: "החקלאות הישראלית איננה זוכה ליחס הוגן מצד המדינה"

מחיר המטרה?
"מחיר החלב עלה בשנתיים האחרונות בכ 30 אחוז. המחיר, צמוד לסל התשומות, כשהחלק הארי זה המזון שהפרות והעגלות אוכלות. מחירו של מזון זה עלה מאוד בשנתיים האחרונות. בשנת 2022 היתה עליה של כ 20 אחוז במחירי המזון לבעלי חיים לאחר מהקורונה. בשנת 2023 חשבנו שנרד לרמת מחירים כבעבר, ואז פרצה המלחמה באוקריאנה וטרפה את הקלפים ווהמחיר עלה ב 25 אחוזים נוספים. וכל זה גרם לעליה חדה במחירי החלב. מחיר החלב עלה בשנת 2022 ב 10 אחוז ובשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023 בעוד כ 9 אחוזים לעומת השנה הקודמת. מצד אחד זה נותן תשובה לעליית מחירי התשומות שהרפתנים קונים. אך מצד שני זה יוצר מחיר מטרה מאוד גבוה גם ביחס לעולם, שכן, בעולם המחירים לא עוקבים אחר סל התשומות כמו בישראל. המחירים הגבוהים יוצרים לחץ מצד המחלבות לדרוש עליית מחירים לצרכן. המחירים הגבוהים של החלב הגולמי גורמים ללחץ לעליית מחירים וזה גורם לעליה ביוקר המחיה ויוצר תחרות קשה למחלבות אל מול היבוא. אני חושבת שמצב הרפתנים יהיה טוב הרבה יותר אם מחירי המזון יירדו ומחיר המטרה יירד בעקבות כך. וגם הצרכנים יוכלו להנות ממוצרי חלב זולים יותר. חשוב להבין כי מחירי המזון לרפתות עלו בשנת 2022 ב 16 אחוזים ובעוד 6 אחוזים ב 2023".

זה הולך לקרות?
"אני מקווה שכן, מה שמפריע לירידה בארץ הוא היחלשות חזקה של השקל בחודשים האחרונים, חלק מכך בעקבות האווירה הכלכלית שנוצרה בארץ. היחלשות השקל בעיקר בחודשיים האחרונים היא בסדר גודל של כ 10 אחוז, זו היחלשות יוצאת דופן ולא ריאלית, הייתי אומרת אפילו
פוליטית. וכך הדבר לא מאפשר למחירי המזון לרדת במונחי שקלים גם אם מחירי המזון בעולם יורדים".

וכאן מגיע היבוא?
"כן, היבוא עוד לפני החלב הניגר, התמקד בעיקר בגבינות הקשות. המדינה נותנת מכסת יבוא פטורה ממכס. כל מכסת היבוא מגיעה לארץ, כי מחירי הגבינות באירופה נמוכים יותר. האירוע של החלב הניגר, זה אירוע מצער שחבל שנקלענו אליו בכלל. אך בינתיים רק רמי לוי עשה יבוא של כ 60 אלף ליטר ואכן מכר את החלב המיובא במחיר נמוך יותר מהחלב המקומי. הלוגיסטיקה של יבוא חלב ניגר היא מאוד מורכבת. בינתיים יש כוונה של שר האוצר להאריך את הפטור בעוד 9 חודשים. זה כמובן בניגוד להסכמות עם הממשלה, משפטית המדינה מביעה רצון טוב לעמוד בהסכמים וזה לא מוגדר כהסכם בחוק. מה גם שלשר האוצר יש את האופציה לשנות מכסים גם בתקופות שיש הסכמה על מסלול שונה. באשר לבג"צ כנראה שימשכו אותו, כי מבחינה חוקית אין בהסכמות עם האוצר בנושא זה. עכשיו נראה מה יעלה בגורל היבוא של יבואנים נוספים. אם יתברר שהם יודעים לייבא חלב ניגר בהיקפים משמעותיים, אז הענף יהיה בבעיה גדולה. כי מתוך מיליארד וחצי ליטר שאנחנו מייצרים, כ 450 מיליון הולך לחלב ניגר ומשקאות חלב ואם זה ייפגע נהיה בבעיה קשה מאוד".

לאור המצב שאת מציגה מה הם יעדים הכלכליים של ההתאחדות?
"כרגע הענף נמצא בהסכם עד סוף שנת 2025 וחייבים לשמור עליו ולהכין את הענף לשינויים שיכול להיות שיגיעו אחרי 2025 . הכל עומד לדיון, בממשלה הזו הם לא נחים לרגע. כרגע יש מכסות ויש מחיר וצריך לשמור על זה כמה שניתן. אין ספק שהמדינה לאורך זמן לא מעוניינת שיהיה ענף חלב מתוכנן כפי שהוא היום".

רווחיות הרפתנים בירידה מתמדת?
"זה לא ממש נכון, את זה תשאיר לבכיינים, יחד עם כל המצב המורכב, הרווחיות של ענף החלב נשמרת".

היערכות לקראת פתיחת הענף?
"צריך בהחלט להיערך לקראת שינויים בענף, בטח לאחר 2025 , זה אומר שיכול להיות שלא יהיה מחיר מטרה, המדינה תצא מהמעורבות שלה, לא ברור מה יהיה עם המכסים, הפיקוח על המחירים. אנחנו יודעים שהאווירה הכללית היא נגד תכנון והמחיר לצרכן הוא המדד היחידי הקובע. תראה מה קורה בחקלאות, בעגבניות, מי שחושב שאפשר לספק מזון בארץ רק בתלות ביבוא, סיפור הירקות הקיץ הזה מוכיח שזה בלתי אפשרי. חקלאות כחול לבן עולה כסף, כל המדינות יודעות לעשות את זה, חוץ ממדינת ישראל לצערי. בישראל, החקלאות הופך להיות ענף בסיכון גבוה, חוץ מהסיכונים המובנים בענף בכלל, כמו בצורת, מחלות ועוד. אני מאוד מצטערת, אני חושבת שהחקלאות הישראלית איננה זוכה ליחס הוגן מצד המדינה".

מחלבה ליצרנים?
"זה מאוד תלוי בנסיבות שיהיו, העניין הוא לא רק המחלבה, מי שבסוף ינהל את הענף זה מי שישלוט באמצעי הוויסות, זה אומר להעביר חלב בעונות השנה ופערים של סופי שבוע וחגים. כיום היחידה שעושה זאת תחת פיקוח זה תנובה. בכל מקרה אם היצרנים ישלטו בוויסות יהיה להם יתרון גדול, זאת אומרת הקמת מתקן ייבוש לחלב וחביצת חמאה, זה יותר חשוב מהקמת מחלבה, היכולה להיות כתוספת. מחלבה זה עסק מאוד מורכב, עובדה שלא קמות מחלבות חדשות".

לקראת שנה הבאה?
"למה אתה חושב שיש לנו 4 דגלי ישראל במחסן, זה בגלל האופטימיות? המצב לא טוב, אבל חלב זה מוצר בסיסי שתמיד יצטרכו ואני מאמינה בכוחם של הרפתנים, לפחות כך אני רוצה להאמין. מה שמייחד את הענף זה היכולת הארגון הארצית שלהם. לקראת השנה החדשה, אני באמת מקווה שהחקלאות הישראלית תזכה לעדנה ולימים טובים יותר. וענף החלב ימשיך וייצר חלב איכותי שתעבור עליו ועלינו שנה רגועה ללא גזירות והפתעות לא טובות. שנה טובה".

כנהוג בראש השנה, מברכים "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה" ואמנם, כלתה עוד שנה מני רבות, בהן ענף החלב והחקלאות בכללה, נדחקו לקרן זווית

במה לא הואשמנו? ביוקר המחיה כמובן, בעלי קרקעות, נדלניסטים המתעשרים על חשבון הציבור ועוד שלל "ברכות" שכאלה. ואנחנו? אנחנו המשכנו לעשות את מה שאנחנו עושים הכי טוב, אולי הכי טוב בעולם (קצת צניעות לא מזיקה) אנחנו המשכנו לספק חלב, ירקות פירות דבש ביצים לכל בית ישראל וזאת למרות ממשלה רעה המנסה בכל כוחה לקעקע את החקלאות כחול לבן. לצערי אין לנו את יכולות יחסי הציבור של רשתות השיווק. לנו אין שליחים שמנהלים את אוצר המדינה, אין לנו תקציבי עתק לפרסום וכן, אין לנו את הכוחות למאבקים ציבוריים. אנחנו בסה"כ מייצרים חלב ונמסים להתפרנס בכבוד. וכן, יש לנו " לובי חקלאי" שם מפוצץ לטרנטה שלא סוחבת בעליה, אמנם יש רצון טוב של כמה חברי כנסת, אך מול פורום קהלת וממשלה בעלת חזון קפיטליסטי שכלל איננה מבינה את חשיבות ביטחון המזון, מול כל אלה, אין לנו שום סיכוי. אנשי פורום קהלת, הפורום המנהל את המדיניות הכלכלית של ישראל כשהמגמה הברורה שלו היא חיסול דה פאקטו של היצור המקומי.

האצבע הוצאה מהסכר
אמנם איש לא יגיד זאת בקול רם וכמובן שלא יודה, אבל לא צריך דיבורים, אפשר לראות מה המשנה הכלכלית שמובילה הממשלה כדי להבין מי היא הרוח המנפחת את המפרשים. אז החלק במשפט שאומר תכלה שנה וקללותיה, בהחלט ראוי לגבי החלק השני, כמובן שרצוי, אבל סימני השאלה גדולים. כפי שכולנו יודעים, שר האוצר אישר את פתיחת היבוא לחלב ניגר, זו אמנם טיפה בים, אבל ברור לחלוטין שהאצבע הוצאה מהסכר והסדק ילך ויגדל. הכיוון ברור, הגם שיש שר חקלאות אוהד, מה יכולותיו? כנראה מועטות ביותר, אל מול הכוח החזק ביותר בממשלה הנוכחית, פורום קהלת, סמוטריץ, ברקת וחבריהם. כל אלו חייבים להביא אותנו למחשבה עמוקה ברמה האסטרטגית, לאיזה כיוון מתפתח הענף ומה עתידו. מבלי להיכנס לכאוס החברתי הפוליטי, כולנו (החקלאים) עדים מזה זמן לא מועט למצב העכשווי שללא ספק משפיע על כל אחד מאיתנו, גם על תומכי נתניהו. העובדה שדור צעיר ממעט להיכנס ואין לי טענות אליהם אל נוכח המדיניות ארוכת השנים שמכתיב האוצר אל מול החקלאים. ולכן, הכיוון אליו נשואות עינינו חייב להיות שינוי במבנה הארגוני של הענף מתוך הנחה לא מופרכת כלל שימי התכנון עומדים לחלוף מהעולם. והיות שכך, אנחנו חייבים להבין שמה שהיה לא יהיה. לצערי הרב, לא יישארו עוד רפתות קטנות בהן המשפחה עובדת ומעבר למשמעות הכלכלית על המושבים, הרי שיש כאן לא פחות מטרגדיה חברתית וממדינה שבמודע, הורסת ומחריבה את אחד מהבסיסים עליה הוקמה המדינה, חקלאות כחול לבן ותפיסת שטחים. הרפתות יתרכזו למקבצים שיתנו את היתרון לגודל, את היכולת למנף את הגודל להשקעות הנדרשות, הרפת שמזמן איבדה את התמימות הרומנטית, תהפוך להיות רפת מרכזית, בכל אזור מאזורי הארץ, עם גודל אופטימלי שתרכז לתוכה את הרפתות המשפחתיות מהאזור. מקבצי הרפתות יחברו לקואופרטיב (במבנה כזה או אחר) שהוא יהיה זה שיבוא למשא ומתן אל מול מחלבות, מאד יתכן שככל שיעבור הזמן, יקומו מחלבות אזוריות ותנובה תחדל להיות גורם מרכזי בענף. הכל כמובן תלוי בנכונות ובנחישות של יצרני החלב. כל שינוי שיתרחש, יוביל לשינויי במבנה המרחב הכפרי בישראל. מי שלא ישכיל לשמור על חקלאות פעילה, יאבד את הקרקע, התהליך הזה כבר קורה בפועל בפריפריה. המועצה הארצית לתכנון ובניה, עוסקת כבר היום בניסיונות להפקעת אדמות חקלאיות בכל רחבי הארץ. לכן, לכל מי שרוצה לשמור על המושב, או הקיבוץ מפני סיפוח עירוני, (במיוחד במרכז, אבל לא רק) חייב לעשות הכל כדי לשמור על קרקע מעובדת ומסודרת, כולם חייבים להבין כי לא החקלאים שומרים על החקלאות, אלא החקלאות שומרת על החקלאים. ואם לא תהיה חקלאות בארץ ישראל, ספק מאוד אם תהיה מדינת ישראל.

שוק חופשי? האמנם
ישראל היא מין קפיטליזם דה לה שמאטע. אנשי הכלכלה החופשית שמוכוונים ע"י פורום קהלת, מוליכים טיעון שישראל צריכה להיפתח לשווקים בעולם ואין היום כל מגבלות סחר והזול מנצח, ממשלת ישראל או נכון יותר לדייק, ממשלות ישראל הולכות שבי אחרי הסיסמאות הנבובות האלו והנה, יש לנו מדינה עשירה עם אזרחים עניים, במיוחד מעמד הביניים שהוא הנושא העיקרי בנטל. הבנקים מרוויחים מליארדים ומחלקים דיבידנדים נדיבים, בעלי רשתות השיווק והיבואנים חוגגים ורק למשקי הבית לא נשאר. נו טוב, מישהו צריך הרי לממן את כל החגיגה הזו. אבל בסופו של דבר חייבים למצוא את מי לאשים ביוקר המחייה בארץ, אז מי נותר? היצרנים המקומיים אנחנו החקלאים, ובתוכם, הרפתנים. חסר חלב? הרפתנים אשמים, חסרות ביצים, הלולנים יקרנים, חסרות פירות קיץ, המגדלים לא יעילים. עכשיו עלינו להסביר שבכלל אין לנו אחות. פעם, בביקור בארץ מזרח אירופית שהשתחררה ממסך הברזל, התרשמתי עמוקות מרמת הטכנולוגיה, המילה האחרונה של המאה ה- 19, באמת, רפתות קטנות בינוניות ללא מחשוב עם טכנולוגיה שהייתה בארץ בשנות השישים, והבטתי בהם ברחמים מהולים בבוז קל (מתנשא שכמוני) אבל כשחזרתי ארצה וחשבתי על זה מעט, הבנתי שאנחנו הטיפשים בסיפור. מחד, דורשים מאיתנו להתייעל כל שנה עוד ועוד, משכללים טכנולוגיה עוד ועוד, מחדשים סככות ומבנים, ומאידך, מעלים את בסיס התשלום ורף מוצקים שעולה כל שנה. מחיר המטרה נותר כשהיה כבר שנים, המחלבות מקבלות יותר מוצקים בחלב ועיקר הכנסתן מגיעה ממוצרי הפרימיום עתירי השומן, מן הצד השני, את עלויות היצור ברובן קובעת המדינה, חשמל דלק מים שכר עבודה מיסים אגרות כשרות, מפעלים שלא עובדים בשבתות וחגים ועם כל החבילה הזו שעל גבנו, אנחנו אמורים להתחרות עם חלב פולני שנתמך ע"י השוק האירופי, עם חלב תורכי שעלויות היצור שם נמוכות והחקלאות משגשגת. באמת, תחרות הוגנת. אפשר להבין מהתנהגות הממשלות שישראל לא באמת רוצה חקלאים, חקלאות אולי כן, אבל לא כזו של חקלאים אלא של תאגידים. כלומר מבלי לומר את הדבר, החקלאים הישראלים הוכנסו לקורליס שמוביל אותם לחיסול המשקים במושבים ובחלק מהקיבוצים ותחתם תוקם חקלאות תאגידית, כלומר תאגיד סיני שבבעלותו מחלבה (למשל) יקים לו רפת, או תאגיד בבעלות סעודית (למה לא, הרי רוצים יחסי סחר וידידות) את המושבים והקיבוצים הקרובים לערים, יספחו לערים (זה כבר נאמר בעבר ע"י מנהל רמ"י) והרחוקים, ימצאו לעצמם תעסוקה (או שלא) ויצור המזון בישראל יהיה נתון ברובו לשליטה זרה או בידי יבואנים. זהו מהלך אסטרטגי ארוך טווח, שמשנה את פני המדינה והופך אותה לתלויה בגורמים זרים במועצות מנהלים, במדינות זרות. גם זה סוג של קפיטליזם, מאחור, יישארו כקהל שבוי במדינת אי, משקי הבית וממשלות ישראל שכרתו את עצמאות המזון המקומית ומסרו אותו בשם אידיאל כוזב לידיים זרות.

יש בידינו הרפתנים פוטנציאל כוח רב שאיננו מסוגלים להתאחד ולנצל אותו. עד היום, וכנראה גם בעתיד הנראה לעין, רוב החלב ותוצרת החלב הם מהיצור המקומי. מעולם לא לקחנו על עצמנו להבהיר את נקודת הלחץ הזו הן על המחלבות והן על המדינה. עד שלא נשכיל לנצל את הכלי הדרמטי הזה למענינו, נשאר תמיד בני ערובה בידי מחלבות והאוצר.

בברכת שנה טובה, שנה של בשורות טובות, פרנסה טובה, בריאות ונחת

רגע לפני חודש החגים וייבוא החלב ניגר מפולין ומטורקיה טרף את הקלפים. לאחר מרתון שיחות אינטנסיבי מול משרד האוצר והשר סמוטריץ, מסתמן סיכום המאפשר ליצרנים סוג של נחמה. שמחה: "המטרה שלנו היא שמירה על יצרני החלב ולמנוע מחסור. רוצה לומר בזהירות כי מסתמן שעל כל ליטר חלב מפולין, יקוזז מהמכסה המיובאת של הגבינות הצהובות".
וכן, לראשונה מודיע שמחה: "בדצמבר אצא לחל"ת לקראת התמודדותי על תפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית". הבחירות ייערכו בפברואר 2024

על יבוא חלב ניגר מפולין, גרמה ליצרני החלב דאגה גדולה. הדאגה מפני החלטה קיצונית זו, לראשונה בהיסטוריה הישראלית, עוררה שדים רבים בענף שגם כך, מתמודד מול לחצים אדירים וכוחות חזקים המעוניינים בפתיחתו. ליאור שמחה, מנכ"ל ההתאחדות "אני מודע לחשש ושומע את הקולות, המציאות הפוליטית בה אנו פועלים הינה מורכבת ולא אוהדת את החקלאות וזאת אני אומר בלשון המעטה. אך יחד עם זאת, ענף החלב הישראלי הינו ענף יציב, המושתת על מיטב הטכנולוגיה. למיטב הבנתי, משק החלב יוכל להתמודד מול היבוא, כפי שהוא מתמודד בימים אלה. אני בטוח שמשק החלב ימשיך להיות חזק, עם המדינה או בלעדיה. זהו ענף מושתת כמעט כולו על ייצור כחול לבן ואני משוכנע שכך ימשיך להיות. מזה שנים ממשלות ישראל מנסות לפגוע בענף שלנו ועדיין נכון להיום, הוא ענף רווחי, מבוסס ומאוד מאוד יעיל. אני גם שומע את הקולות הבאים מהממשלה ומפורום קהלת, אנחנו נעבור גם אותם. לא אגיד שהמסע קל ופשוט אך אין לנו אופציה אחרת חוץ מניצחון".

בשבועות האחרונים נמצא שמחה במרתון שיחות, פגישות וישיבות מול אנשי האוצר במטרה להגיע לסיכום בנושא הייבוא והחלב שבפיקוח. כעת מסתמן כי מסתמן שבמשרד האוצר יסכימו לקזז כל
ליטר חלב ניגר מייבוא, ממכסת הייבוא של הגבינות הצהובות. שמחה מאוד מקווה שהדבר יגיע לידי סיכום סופי.

ועדיין, הקולות מכיוון הממשלה מטרידים, שלא לומר מעוררי דאגה רבה?
"אגיד זאת כך, אם עדיין, לאחר גל הקורונה, הממשלה לא הבינה את חשיבות ביטחון המזון, הנה הגיעה דוגמא נוספת, ענף הזית, שנפתח ליבוא של שמן זית, יבוא שפגע קשות בענף המקומי, וחקלאים ישראלים החלו בעקירת מטעי זיתים. והנה, שוב רצה הגורל, גל השריפות פגיע קשות בענף הזית בספרד ומחירי הזיתים והשמן האמירו לגבהים לא מוכרים. ופתאום כולם נזכרו בענף הזית בישראל ובביטחון המזון וחשיבותו הרבה. שוב, אני מקווה ומאמין שמתי שהוא, הפוליטיקאים יבינו כי לפני עוד שקל פחות שקל, יש חשיבות לביטחון מזון ישראלי, כל העולם כבר הבין זאת, בטח לאור השינויים במזג האויר, בטוח שגם ישראל תבין זאת".

משבר החלב המפוקח?
"אכן אנחנו בשיאו של משבר בתחום זה, גם אצלנו בבית נצטרך לקבל החלטות קשות, כי המדינה לא יודעת להכיל מחסור בחלב. יש לומר את האמת, כרגע יש מחסור בחלב ניגר בפיקוח, אנחנו צריכים לגרום למחלבות לייצר אחרת היבוא יימשך. לא יעלה על הדעת שאין חלב ניגר במדפים, זו לא אופציה ואסור שזה יקרה, המחלבות חייבות להבין כי אופציה כזו פוגעת גם בהן והן חייבות להיערך בהתאם ולספק פתרונות, כי הרי הדבר היחיד שלא חסר בישראל זה חלב".

אתה מתמודד על ראשות התנועה הקיבוצית, זה הזמן לומר בהצלחה לא?
שמחה מחייך "אכן כן, השמועה נכונה. בדצמבר אצא לחופשה ללא תשלום. אך כעת כול כוחי מופנה לענף החלב ואני רוצה להודיע כאן כי בשום מקרה, יצרני החלב לא יישארו לבד ואני ממשיך ואמשיך גם בעתיד לפעול למענם. הגעתי להחלטה לרוץ לתפקיד מזכ"ל התנועה הקיבוצית כי מדינת ישראל שכולנו אוהבים נמצאת בפרשת דרכים ואני ארצה להיות שותף ולהשפיע על הכיוון ועל דרכה של המדינה שלנו". הבחירות יערכו בפברואר 2024.

יש כבר מחליף?
"אינני עוסק בכך, אך הגיע הזמן שמשק החלב יגדל מנהיגות ארצית, יחד עם חקלאי ישראל, שתשפיע על הפוליטיקה ועל עתיד המדינה, כמו גם שיפעלו למען החקלאות הישראלית בכלל וענף החלב בפרט. לצערי כיום, בלי כוח פוליטי משמעותי לא סופרים אותך והחקלאים יכולים להוות לשון מאזניים בכל מאבק וזאת באם ישכילו להתארגן ולהיות מאוחדים. ראה קבוצות מיעוט אחרות בפוליטיקה כיצד צברו כוח רב לאחר שהתאחדו וגייסו את חבריהם למטרה זו. הגיע הזמן שגם לחקלאים יהיה כוח כזה ויפה שעה אחת קודם".

ברכות לשנה חדשה בפתח?
"בטח ומכאן אני רוצה לשלוח ברכות ואיחולים לכל היצרנים שלנו העובדים קשה לפרנסתם ומייצרים חלב איכותי, הטוב בעולם רוצה לברך את כל אנשי ענף החלב בבריאות ופרנסה טובה. ברכות לכל בית ישראל, לשנה טובה ומבורכת, שנה של פרנסה טובה, שנה של צמיחה, שגשוג ותקווה לשנת חקלאות טובה הרבה יותר. ובתוך כל הרעש מסביב, חשוב לי לומר כי רק ביחד ננצח. שנה טובה".

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן הגיש בתחילת החודש דו"ח העוסק בענף החלב בישראל. לטענת המבקר מחיר החלב בישראל גבוה בהרבה ממחיר החלב באירופה וכי ניתן להוריד את המחיר. כמו כן התייחס המבקר למספר בעיות בענף, הכשרות, המחסור בחלב, רווחת הפרות ועוד. משרד החקלאות: "יש מרכיבים המקשים על הרפת הישראלית". מועצת החלב: "הצענו מספר פתרונות שלא נענו".

יש פוטנציאל להורדת מחיר החלב הגולמי (מחיר המטרה) שפירושו גם הוזלת מחירי החלב לצרכן, כך קובע דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן על משק החלב. המבקר מציין מספר נקודות תורפה בקביעת מחיר החלב הגולמי: הליך איסוף הנתונים לקראת קביעת מחיר המטרה, העובדה כי לא כל הרפתות משתתפות בסקר (חלקן מסרבות), איכות הבקרה על איסוף הנתונים בסקר והעובדה כי עלות השכר הנדרשת לצורך עדכון עלויות ייצור החלב מחושבת לפי ממוצע השכר במשק, בעוד המבקר טוען כי השכר בחקלאות נמוך יותר. המבקר מציין כי הגורמים המרכזיים המשפיעים על עלות ייצור חלב גולמי ועל מחירו הם "עלויות המזון הגבוהות בכ- 33.3% יותר מאשר באיחוד האירופי. בנוסף, המחיר בחלק ממדינות אירופה נמוך יותר בשל תמיכות ישירות שמקבלים הרפתנים.
למרות זאת, תנובת החלב בישראל גבוה ב- 41% יותר מאשר מדינות האיחוד".

פוטנציאל להפחתת מחיר החלב הגולמי
בדוח כותב המבקר כי יתרונות הגודל של הרפת הישראלית, והתבססות מחיר המטרה על סקר החלב, שכולל רפתות מפסידות לצד רווחיות ונתון עלות העבודה של עובדי הרפת, שגבוה מהמשולם בפועל, מלמדים על הפוטנציאל הקיים להפחתת מחיר החלב הגולמי. לדברי המבקר ניתן להפחית את מחיר המטרה "המחיר לחלב גולמי שהיצרן מקבל מחושב על פי עלות הייצור לליטר חלב, בהתאם לסקר דו-שנתי שעורכת ועדת היגוי באמצעות ספק שבחרה מועצת החלב לתקופה של כ 12- שנים". לדברי המבקר, ועדת ההיגוי אינה מקיימת הליך בקרה על עבודת הסקר שמבצע הספק, אשר תוצאותיו משפיעות במישרין באופן ניכר על קביעת מחיר
המטרה בכל רבעון. בקרה כזו חסרה הן בנוגע למתודולוגיות איסוף הנתונים מהרפתות, נכונות הנתונים ודיוקם, והן בנוגע לחישובים והניתוחים שעושה הספק. הוועדה נשענת רק על בדיקות סבירות כלליות, שמקיים הספק על פי הנחיית ועדת ההיגוי". המבקר מציין "חישוב שכרם של המועסקים ברפתות לצורכי הסקר נעשה על פי השכר הממוצע הכללי במשק, שגבוה באופן ניכר מזה שבענף החקלאות. השכר הממוצע במשק בענף החקלאות הסתכם ביוני 2022 ב- 8,400 שקלים לחודש, ואילו השכר הממוצע הכללי במשק היה 12,500 שקלים, פער של 48.5% , שמשפיע ישירות על מחיר המטרה".

חישוב מחיר המטרה
עוד טוען המבקר כי "הכללתן של הרפתות המשפחתיות ההפסדיות, שהן פחות יעילות, בחישוב מחיר המטרה – מעלה את מחירו ומשמרת את הרווחיות הגבוהה הממוצעת של הרפתות השיתופיות".
באשר למחסור הקבוע בחלב בחגים: "למשרד החקלאות ולמועצת החלב אין סמכות לקבל מידע עדכני ושוטף על נתוני הייצור של המחלבות. כמו כן, אין להם סמכות להורות למחלבות לווסת חלב גולמי בדרך של העברת עודפי ייצור למחלבות אחרות. טיוטת התקנות להסדרת סמכויות מועצת החלב לוויסות חלב נמצאת בדיונים בין משרד החקלאות למשרד האוצר ולמועצת החלב משנת 2014 . הקניית הסמכויות האמורות למשרד החקלאות ולמועצת החלב עשויה לקדם התייעלות ולהביא לצמצום המחסור בחלב בתקופות מסוימות, כמו חגי תשרי". בנושא הכשרות והשפעתו על ייצור ועלות החלב, המבקר יוצא נגד העובדה שלמשרד החקלאות אין נתונים על תוספת העלות לציבור עקב היעדר ההבחנה בין מחיר המוצרים שבכשרות מהודרת למחיר מוצרים שבכשרות רגילה, אף שהדבר משפיע גם על מחיר המטרה.

תגובת משרד החקלאות לדוח מבקר המדינה בנושא החלב
לעניין מחיר החלב הגולמי תנובת החלב בישראל גבוהה בהשוואה למדינות שונות בעולם בעיקר לאור ההשקעות הגדולות בענף, והעלויות הנוספות שמאפשרות תנובה זו הגורמות בין היתר להפרשי המחירים, כגון האכלה במזון מרוכז, עלויות הזנה גבוהות (כ- 60% מהגרעינים ומקורות החלבון מיובאים), עלויות עבודה גבוהות, בעיות וטרינריות, עִיוּר, השפעה על תנאי מזג האוויר ברפתות, תנאי אקלים קיצוניים, משאבי קרקע ומים מוגבלים, שינוי שער החליפין ועוד, ולכן אי אפשר לנתק את התנובה הגבוהה מההשקעות התורמות לתנובה זו. בנוסף, יש לציין כי פרט לגודל הרפת יש עוד מרכיבים רבים שמקשים על הרפת בישראל כגון דרישות לטיפול בשפכים, מחיר מים, מרחק ממקורות המזון, עלות עבודה, מע"מ ועוד המשפיעים על הפרשי המחירים. על מנת לספק את מלוא דרישת החלב ותוצריו לאוכלוסייה, אנו נדרשים לעבוד עם עדר פרות מצומצם עם תנובת חלב גבוהה לפרה. אנו מצליחים במשימהזו בעזרת גנטיקה משובחת וממשק מעולה שהוא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק בין החקלאים, החוקרים והמשרד, תוך כדי דאגה מתמדת לבריאות הפרה ולרווחתה.

לעניין בקרה על סקר החלב
ועדת ההיגוי מבצעת ביקורות רבות על המידע שנאסף ומנותח על ידי החברה, ומנתחת את הדוחות והממצאים, ואף מבקשת מהחברה בדיקות חוזרות בכל מקום שנראה חשש או שונות לא סבירה. במקביל, המשרד מצוי בהליך לבחירת רואה חשבון מבקר שיערוך ביקורות מדגמיות על טיב הבדיקה של החברה שמבצעת את הסקר, בנוסף על בדיקות המשרד.

לעניין שיתוף הפעולה עם הסקר
לאור העובדה שכ- 80% משתתפים בסקר, איננו רואים צורך לכפות השתתפות בחקיקה, בוודאי שגם בסקרי הלמ"ס שהם חובה, עדיין לא מצליחים להביא ל- 100% השתתפות.

לעניין חישוב הריבית על ההון בסקר
בבדיקת הבסיס של המחירים המרביים לצרכן בבחינת רווחיות המחלבות עשינו עבודה של ועדת המחירים למעבר לשיטה הנהוגה כיום. מחיר המטרה לא נקבע בוועדת המחירים ולכן השיטה לא חלה עליו. הוועדה בחנה החלת שיטת WACC והוחלט שלא לאמצה.

לעניין חישוב רכיב שכר העבודה העצמית
השכר הממוצע בחקלאות, הינו של פועלים בחקלאות וכולל בתוכו גם עובדים זרים, וכן משקף שכר פועלים ללא סיכון וללא אחריות. הרפתן הוא בעל עסק ואמור לקבל תמורה של ניהול ובעלות על עסק הנמצא בחשיפה של מיליוני ש"ח ואין כל הגיון לקבוע שכר בעלי רפת לפי שכר של פועל מן המניין בחקלאות. לאור זאת נקבע בעבר להשוות לאלטרנטיבת השתכרות של שכיר ממוצע במשק שגם היא נמוכה ביחס לרמת הסיכון והאחריות בהשקעה בהקמה וניהול של רפת.

לעניין פערי הרווחיות
ברפתות במגזר השיתופי לעומת המשפחתי, לא מחולקת כאן כל הטבה והמחיר נקבע לפי ממוצע הענף, המשרד סבור שנכון שיש תמריץ לכל רפתן לפעול להתייעלות ולהיות מעל הממוצע ברווחיות. אם לא היה לכך תמריץ לא היו נשארות רפתות ובטח לא הייתה מגמת שיפור והתייעלות ברפתות.

לעניין התמיכות בענף
ארגון הסחר העולמי מכיר בזכותן של מדינות לספק תמיכות עקיפות אלה משיקולי מדיניות שאינם קשורים לסחר – כגון ביטחון מזון והגנת הסביבה. על פי ההסכם ישראל זכאית לתמיכה ומרחב מדיניות כזה של 10% מכלל ערך הייצור בכל ענף חקלאי וכן לתקרת תמיכה נוספת של 569 מיליון דולר, על פי שיקולי מדיניות כפי שתמצא לנכון. בראשם של הנימוקים להמשך התכנון הענף החלב נמצאת חשיבות ייצור מזון בסיסי בישראל, והעובדה שמדובר במוצר רגיש מאוד בו לא מתקיים כמעט סחר עולמי (ודאי לא סחר באזור שלנו), יכולת שימור הפריסה ההתיישבותית וחיזוק הפריפריה. שיקולי מדיניות חקלאית התואמים את הסכם החקלאות, כל עוד סך התמיכה לא עולה על התקרה של 569 מיליון דולר. אין זה נכון שרק בישראל ובקנדה קיים תכנון. בכל מדינה מערבית ישנה הסדרה של הענף, לעיתים על ידי המחלבות, תאגידי רפתנים וכדומה.

לעניין השמדת חלב
המשרד מבקש להדגיש כי הענף והמועצה עושים את המרב שלא להשמיד חלב. שפיכת חלב הינה האופציה האחרונה במניפת האפשרויות, ומבוצעת רק כאשר אין ברירה כשיכולת העיבוד והייבוש קטנים מהיצע החלב. דבר זה קורה בעיקר לאחר חגים הצמודים ליום השבת, כאשר יש מיעוט ימי עיבוד, וכשהכשרות אינה מאפשרת גמישות בניצול היצע החלב הגולמי בנקודות אלו. עוד יצוין כי המשרד מנסה לקדם את תקנות הוויסות, אך נעצר על ידי משרד האוצר.

לעניין הכשרות
לאור מספר רב של סוגי כשרות, פיקוח המחירים אחיד ואינו יכול להיות בהתאם לכל כשרות וכשרות. כמובן שהמשרד אינו יכול להנחות למחלבה באיזה כשרות להשתמש. לעניין מבדקי רווחה ובריאות ברפתות נושא הביקורות בכלל משקי היונקים בישראל, ובכלל זה גם רפת החלב, ממוחשבים בימים אלה על מנת להיעזר במודל סדור לקביעת היקף הביקורות והנושאים שיבדקו בהן, שתעשה על פי גורמי סיכון וממצאי ביקורות קודמים. הביקורות במשקים יכללו היבטי צער בעלי חיים, בריאות, ניהול מצבת הבקר ועוד. גם כיום, טרום מחשוב הנושא, נעשה מעקב אחר תיקון הליקויים על ידי השירותים הווטרינריים. בנוסף, מדריכי המשרד עברו הכשרה בנושא רווחה, ומסייעים בידי המשרד כ"עיניים שלו בשטח", וכשגרירים של העברת דרישות המשרד למשקים.

לעניין תקנות גידול עגלים
הן נמצאות בישורת האחרונה לפני פרסום מחודש להערות ציבור

מועצת החלב: "העלויות בישראל גבוהות מהעלויות באירופה"
ממועצת החלב נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: ״קיבלנו בתודה את דו״ח מבקר המדינה ואנו לומדים אותו. יחד עם זאת, מבחינה ראשונית של הדו״ח עולה כי חלק מהנתונים עליהם מבסס המבקר את טענותיו אינם מעודכנים. כך לדוגמא:
מהשוואה של מחיר המטרה בישראל (בשער המשק) למחיר הממוצע באיחוד האירופי, כפי שמפורסם באתר הרשמי של נציבות החקלאות האירופאית , עולה כי ב 2022- מחיר המטרה בישראל היה גבוה ב- 22% בלבד מאשר בממוצע האיחוד האירופי. פער זה הצטמצם ל 17% בלבד ברבעון הראשון של 2023 .
הסיבות העיקריות לפער במחירי המטרה
1 . עלויות ההזנה של הפרות באירופה נמוכות משמעותית בהשוואה לישראל.
2 . תנאי הייצור בישראל וההתמודדות עם האקלים החם דורשים מהרפתנים השקעה גדולה בצינון הפרות דבר הכרוך בעליות גבוהות של חשמל ומים.
3 . המגדל באירופה נהנה מתמיכות ישירות ומסיוע מצד המדינה ובארץ לא.
4 . אילוצי הכשרות מעלים את עלויות הייצור כגון היערכות לפסח ומעבר למזון מיוחד ויקר לפני, בזמן ואחרי החג, צבירת מלאים לקראת שנת שמיטה ועוד.
פער זה מתגלגל למחלבות ואליו מתווספים:
1 . עלויות כשרות נוספות הנובעות מהשבתת קוויי יצור בשבתות וחגים, קווי ייצור מקבילים לרמות הידור שונות (כשרות רגילה, מהדרין, בד"צ) מערך משגיחים ומצלמות לפיקוח. סך עלויות הכשרות מגיע לכדי כ- 10% מהפער מול אירופה.
2 . בישראל מוספים למחיר מוצרי החלב 17% מע"מ בעוד שבאירופה המע"מ על מוצרי חלב מופחת ובחלק מהמדינות אין כלל מע"מ על מוצרי חלב.
3 . מחירי המים לתעשייה והארנונה לעסקים בישראל גבוהים בהשוואה למחירים ב- .OECD

לאורך השנים וגם בעת האחרונה הציעה מועצת החלב מספר פתרונות להוזלת מוצרי החלב: הפחתת מע״מ על מוצרי חלב בפיקוח ותמיכות לחקלאים. לצערנו עד כה לא קיבלו את הצעותינו.

בהתייחס לטענות בדו״ח בדבר רווחת בעלי החיים:
הנושא מצוי באחריות השירותים הווטרינריים. יחד עם זאת מועצת החלב משקיעה משאבים ועוסקת בנושא: הדרכה, מחקר, ייעוץ והגדלת המודעות. מצב רווחת בע"ח בישראל בהשוואה למדינות אחרות הוא טוב בהיבטים של טיפול וטרינרי, שטחי ותנאי מחייה לפרה, שקתות, מזון איכותי ונגיש ועוד. אינדיקציה למצב הטוב בתחום זה היא התנובה הגבוהה של הפרה הישראלית – פרה הנמצאת בעקה יורדת בתנובתה. איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב "אנו לומדים לעומק את דו"ח המבקר ואין ספק כי יש תמיד צורך בצעדים לשיפור. הנתונים המעודכנים של שנת 2023 לצערי אינם מצויינים בדו"ח, אך ניכר כי יש צמצום בפער המחירים
אל מול ה- OECD . שינויים מבניים שבוצעו בענף הביאו להתייעלות משמעותית, תוך שמירה על איכות החלב, וזאת למרות שענף החלב אינו נתמך על ידי המדינה ועל אף עלויות הייצור הגבוהות במיוחד בישראל".