המגזין שלנו מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה כנסים, קורסים ופעילות (לוח שנה) זום ענפי מילקטק

רפת קיבוץ עין הנציב

קיבוץ של זרם הקיבוץ הדתי, הוקם ב-1946, חוגג יום הולדת החודש, קיבוץ מופרט, מתבסס על מפעל פלסטיק גדול, ענפי חקלאות, לול, מדגה, מטע תמרים, זיתים, קצת גד"ש וכמובן רפת יציבה ועם עתיד הנראה בהיר וטוב של כ-5 מיליון ליטר, מכון חליבה שדירת דג 16 על 16 , 3
חליבות ביום, חלב בד"ץ משווק לתנובה, מרכז מזון עצמאי כולל מכון תערובת. 9 ישראלים, 5 עובדים זרים כולל עזרה מענפים נוספים בסופי שבוע מפאת שבת. לרפת שלוחת פיטום של כ 600- ראש. רותם רז, דור שלישי ובן משק, מנהל את הרפת מאז 2017 , הוא נשוי לדקלה, ממשפחת רפתנים מכפר ביאליק, לזוג 4 ילדים. רותם "סיימתי בית ספר בשנת 95 ואז פנה אלי מרכז משק והציע לי לעבור לרפת במסגרת המחויבות שלנו כאן כבני נוער לעבודה בענפי המשק ולאחר שחרור מצה"ל, טיול צבא ועוד התחייבויות בקיבוץ, הגעתי בחזרה לרפת משנת 2000 אני כאן".

הממשלה חייבת להשקיע הרבה יותר בפריפריה. רותם

בעיות מיוחדות?
"אני לא אוהב לקרוא לזה בעיות, אלא אתגרים יש את נושא המזון והמחירים הגבוהים, חוסר יציבות הענף על כל המשתמע שזו גם בעיה של החקלאות כולה בישראל. יש את מחירי המים, בעיות של כוח אדם ותחושה של חוסר רצון ושיתוף פעולה של הממשלות בנושא החקלאות. הענף חייב יציבות ואופק כלכלי לאורך זמן, אחרת אנחנו בבעיה".

ההתמודדות עם הקיץ?
"יש ירידה קטנה בכמויות החלב, משתדלים שלא תהיה ירידה דרמטית. לומדים לחיות עם הקיץ, יש לנו את הניסיון והכלים להתמודד עם עומסי החום".

צינון בקיץ?
"אינטנסיביים מאוד, אנחנו מתחילים מסביבות מאי עד סוף אוקטובר, כולל יבשות, 23 שעות ביממה, 7 פעמים ביום לקבוצות חליבה ויבשות 3 פעמים, בוקר צהרים ולילה".

מחלות?
"כן יש לנו את הצרות שלנו, היה לנו את קדחת 3 הימים בשנה שעברה, עברנו את זה בצורה קשה, ירידות בחלב, פרות רובצות וגם אחרי שנה אנחנו עדיין רואים סימנים לזה. אין וודאות אך בהחלט רואים עדיין תופעות שלדעתי החלו לפני כשנה".

אני מבין כי עתיד הרפת כאן מובטחת?
"כן, אם לא תהיה קטסטרופה, הרפת כאן היא עסק מכניס, בטח ביחס לענפי חקלאות אחרים. זוהי רפת יציבה. אם תהיה אופציה להגדלת הרפת, אז אולי נחשוב על התרחבות ושדרוג המכון והסככות".

הרווחיות נשחקת?
"בהחלט כן, לצערי הרווחיות נשחקת עם השנים, אנחנו מנסים להתייעל להיות עם היד על הדופק, זה לא פשוט אבל עובדים קשה".

נערכים ליום שבו יסתיים חלילה התכנון?
"זה כל הזמן באוויר אך עדיין לא עשינו תכנונים ממשיים, אני מאמין שגם אם חלילה יסתיים התכנון, אנחנו נמשיך לתפעל את הרפת".

מרגישים מוזנחים כאן בעמק המעיינות?
"לא מרגיש מוזנח אך כן מרגיש כי צריך לעזור הרבה יותר למושבים ולקיבוצים בנושא קליטת תושבים, לפתח את הפריפריה כמה שאפשר כי זה העתיד. מרכז הארץ צפוף, בנוי ופקוק, הגיע הזמן לתת עדיפות לפריפריה ולא רק בדיבורים".

אחראית בריאות וכוח אדם. בת חן

בת חן שטאל 31 בת משק, דור שני בעין הנצי"ב
משנת 2014 ברפת, אחראית בריאות ואחראית כוח אדם, על השאלה למה דווקא רפת? היא עונה "אבא שלי, חנן, היה בזמנו גם מנהל הרפת וגם אחראי בריאות. זה התחיל אחרי הצבא, הייתי צריכה את העבודה המועדפת ומאז אני כאן".

העתיד?
"אני בינתיים כאן וחושבת על העתיד, נראה מה יהיה"

נשים ברפת?
"אין מספיק, צריך יכולת הסתגלות גבוהה, אך אני בעד, אך זה לא מתאים לכל אחת".

 

רפת קיבוץ נווה איתן

מהקיבוצים הקטנים בארץ, קטן ומופרט, כ-90 חברים בלבד, בממוצע גיל החברים מבוגר מאוד, משק מסתמך על חקלאות, תמרים, מדגה, גד"ש משותף ורפת שעברה משבר בריאותי קשה וכיום מתאוששת לאט לאט. אך יש אור בקצה המנהרה, איחוד עם רפת עין גב ופתאום יש עתיד וורוד.

 

תום אופין 47 חבר קיבוץ אפיקים, נשוי לעדי ואב ל- 3 ילדים ומנהל את הרפת משנת 2018 . תום "הסיפור שלי הוא קצת אחר, אני משנת 2002 בענף הרפת, הגעתי לרפת כי חיפשתי עבודה לאחר שסיימתי לימודי הנדסאי תוכנה והבנתי שלא אעסוק בתחום. התחלתי לעבוד ביונקיה באפיקים ולאחר מכן כאחראי בריאות ולאחר כ-4 שנים התחלתי לנהל את הרפת במשק".

מסלול מהיר?
"כן, המסלול באפיקים היה מהיר, כי היה צוות מאוד צעיר ובזמנו היה מרכז רפת חיצוני והקיבוץ רצה שיהיה חבר קיבוץ לניהול הרפת. לאחר 10 שנות ניהול עזבתי את רפת אפיקים והחלטתי לחפש הרפתקה בחו"ל".

נכנסת ל'מוד' של נדודים?
תום מחייך "כן, משהו כזה, רציתי לראות עולם, על הפרק היו כל מיני דברים ובסוף מצאתי את עצמי באנגולה אפריקה, בפרויקט ניהול של מספר רפתות מטעם חברה פרטית. ניהלתי את הרפתות של 15 כפרים שם. זה החל כפרויקט ממשלתי בעזרה של ממשלת ישראל ונבנו שם 5 מכוני חליבה. לאחר כשנה וחצי חזרתי הביתה, המרחק מהמשפחה הכריע את הכף. ניסיתי את כוחי בריכוז משק בכפר סילבר, עבדתי שנה אצל דבח במפטמות ותחנה אחרונה היתה ליווי רפתות בסין ואז חזרתי והגעתי לכאן, לנווה איתן".

זהו, נרגעת?
"כנראה שכן, או עד הפעם הבאה"

התמודדות עם הפלות ומכון ישן:
רפת נווה איתן בעלת מכסה של 4.2 מיליון ליטר, המייצרת 4.6 , חריגה של 400 אלף ליטר, כל החריגה בקיץ. מכון שדירת דג ישן מאוד, 3 החליבות ביום, מרכז מזון עצמאי. תום: "מרכז מזון עצמאי זה כיום תנאי הכרחי להרוויח ברפת במצב הכלכלי בישראלי". 10 עובדים ברפת, 4 עובדים זרים, 2 סטודנטיות מאפריקה, מספר 2 הדס נבו, חברת בית אלפא ועוד סטודנטית ישראלית ופאן, תאילנדי, המאביס שהתחתן עם בת משק וגרים בנווה איתן. תום: "בסה"כ צוות טוב ומגובש, שזה דבר הכרחי וחשוב בכל רפת". הפרות בנווה איתן סובלות כבר שנים רבות ממחלת הניאוספורה, מחלה הגורמת להפלות. תום "זו תופעה ארצית ולצערי כאן יש נגיעות מאוד גבוהה. בשיא של נווה איתן, פרה אחת לשתיים הפילו. כשאני הגעתי היו כאן 29 אחוז הפלות בשנה וכ-130 הפלות בשנה. אנחנו ממשיכים בתהליך של טיפול בנושא הזה
וירדנו לאזור 80 הפלות בשנה. ולמרות זאת במשק התעקשו על הרפת. מעבר לזה, התנאים בנווה איתן מאוד קשים, מכון מהישנים בארץ, שדירת דג 10 על 10 יציאה קדמית. מרכז מזון עם מעט בורות תחמיץ וקיבוץ שאין לו הרבה כסף להשקיע אם בכלל. חשוב לומר כי הרפת מהווה נדבך מאוד חשוב בכלכלת המשק".

ועדיין האמינו ברפת?
"כן, היה כאן יו"ר קיבוץ בשם דן לבנון ומרכז משק ושניהם מאוד האמינו ברפת, די חריג במציאות הנוכחית. בתקופת מנהל הרפת הקודם, נבנו כאן סככות ונעשה תהליך התחלתי של ריענון של העדר הקודם.

נקודת פתיחה לא משהו?
"כן, היא לא משהו וזאת בלשון המעטה, יכול לומר כי יו"ר הקיבוץ אמר לי לבוא לעשות סיור ברפת, תראה אם מתאים לך להיכנס לדבר הזה. באתי ראיתי ומכיוון שאני איש האוהב אתגרים, החלטתי לקחת את הפרויקט ואני מאושר מכל יום".

איך המצב כיום?
"בגדול עברנו שנה מקצועית מאוד טובה, הרפת קפצה באלף ליטר חמ"מ בשנת 2022 , הרווחיות לצערנו נשחקה בשנה הזו אבל עדיין מרוויחים משהו, בעיקר בחצי השני של השנה. הרפת בנויה על מזון מאוד זול, גזר קליפות תפוזים, שיזרות
תירס. אני עובד עם סטיבן עוד מימיי באפיקים".

צינון בקיץ?
"7 פעמים ביום, יש כאן חצר המתנה ועוד חצר צינון. בשנתיים האחרונות השקענו בחצר ההמתנה והחלפתי מאוורים ולפני שנה החלפנו את המאווררים בחצר צינון. תשמע, מתמודדים עם הקיץ, יש פחות חלב, בסוף הקיץ יש אירועים של צליעות ובעיות רגליים אבל סך הכל למדנו לחיות עם מזג האויר".

ועכשיו לקראת איחוד רפתות?
"כן סוף סוף, אני מהדוחפים הגדולים לאיחוד, לרפת גדולה יש יתרונות על פני רפתות קטנות ואנחנו רואים את זה בכל סיכום כלכלי, בעיקר בנושא עלויות כוח אדם, שירותים וחומרים. זו לדעתי הדרך היחידה של קיבוץ נווה איתן להכין את עצמה לעתיד שבו חלילה לא תהיה מכסה או שהרפת תצטרך לגדול. קיבוץ עין גב קיבל החלטה להתמקד בענף התיירות ולכן הוחלט שם להוציא את הרפת מהמשק אך לא למכור את המכסה אלא למצוא שותפים ראויים ולהמשיך עם הרפת. ניצלנו את היתרונות היחסיים שלנו שהוא שטח מחיה גדול קיים, סככות בתפוסה נמוכה מאודה ואפשרויות גידול ובניה עתידיות. ועין גב מצאה כאן אצלנו שותף אמיתי לדרך. למעשה השותפות כבר הוקמה ברישומים והיא תתחיל לפעול מעשית, ביום שתסתיים הבניה של המכון והסככות. מדובר על השקעה בסביבות כ 7- וחצי מיליון שקל, שעיקר ההשקעה של קיבוץ עין גב. אני מקווה כי בתחילת 2024 נתחיל לעבוד ברפת המשותפת. ביחד התהיה לנו רפת של כ 8- מיליון ליטר".

אז יש עתיד?
"רק למי שיתארגן נכון היום, אנחנו עושים את הצעדים שיהיה כאן עתיד לרפת. אני מאמין בזכות הקיום של הרפת כאן ויש לה זכות קיום גם אם חלילה תתבטל המכסה. הרפת קרובה למחלבת תל יוסף, יש כאן שדות שאין באמת חלופה בגלל המים והאדמה באזור ולמרות מזג האויר, אבל אם יודעים לעבוד ולהתמודד אז בהחלט אפשר להחזיק רפת ואף להרוויח. זו רפת היודעת לייצר כסף".

ומה עם עתיד הענף?
"אני חושב שאנחנו נלחמים את המלחמה הלא נכונה, כי אנחנו חייבים להילחם על דברים אחרים, הראשון והבנאלי, החזרת שליטה במחלבה שתיתן לרפתנים כוח אמיתי במציאות הקשוחה בשוק והדבר השני, להילחם בכל נושא הרגולציה, המיסים והעלויות, על מנת להוזיל את מחיר
המטרה כמה שיותר ולקרב אותו כמה שיותר למחיר החלב בעולם, אבל לא על ידי שחיקת רווחיות היצרנים אלא הורדת מכסים, עובדים זרים, פתיחת השוק ליבוא שחתות וקש, מחירי המים ועוד. כל מה שיתן לנו להתחרות שווים מול שווים עם יצרנים בעולם שלא צריכים להתמודד עם 17 אחוז מע"מ, עובדים זרים עם תנאים סוציאליים מופרזים ועוד. ראינו את זה במשבר החמאה האחרון".

רפתות כביש 90. פרויקט דרכים מיוחד חלק א' – ראובן זלץ
רפתות כביש 90. פרויקט דרכים מיוחד חלק ב' – ראובן זלץ

רפת קיבוץ מעוז חיים

רפת בודדת של הקיבוץ שהופרט עוד בסוף שנות ה 90- , פרנסת הקיבוץ מבוססת בעיקר על ענפי חקלאות, גד"ש חזק, מדגה, מנגו אבוקדו ולול. המדגה שהיה מהענפים העיקריים ספג מכה קשה בשנים האחרונות כתוצאה ממדיניות הממשלה והיבוא. הרפת חייבת תכנון חדש והשקעה
מאסיבית, אחרת עתידה לא ברור כלל.

הרפת הוקמה בשנות ה- 40, בעלת מכסה 3.7 מיליון ליטר, 330 חולבות, 250 עגלות לתחלופה. מרכז מזון עצמאי, מכון חליבה ישן מאוד שדירת דג של צח"מ 14 על 14 . 3 חליבות ביום, החלב משווק לתנובה. יריב וישנו, 43 בן משק, כיום מתגורר במושב מנחמיה, נשוי לשהם ואב ל-4 ילדים. יריב: "הסיפור שלי בעצם הוא די פשוט, גדלתי ברפת מגיל 13 ומכאן התגלגלנו. לאחר השחרור מצה"ל חזרתי לרפת והתחלתי לעבוד בכל התפקידים, כולל מגוון קורסים בנושא. בדצמבר 2007 התמניתי למנהל הרפת".

מה עם כוח אדם?
"בגדול אנחנו 11 חבר'ה, יעל ברדה חברת משק מספר 2, אחראית בריאות, אהרון כהן חבר משק, אחראי האבסה וירון אברהם אחזקה. בנוסף יש לנו 3 עובדים זרים ו 3- סטודנטים מרוואנדה".

טראומה ומשבר גדול
זה לא מובן מאליו שרפת מעוז חיים פועלת ומתפקדת, הרפת חוותה טראומה קשה עליה מספר יריב "במרץ 2019 התגלתה כאן מחלת השחפת, אני לא אשכח את היום בו זה קרה. הוצאנו פרות בצורה רגילה לבית מטבחיים ויום לאחר מכן קבלתי טלפון ונאמר לי כי יש בעיות עם הבשר וקיים חשד לשחפת. התגובה הראשונה שלי היתה הלם מוחלט, פשוט הלם מוחלט. לא ידעתי דבר על המחלה ואז נכנסנו מיד לסבב בדיקות ראשוני. במהלך הבדיקות התגלו כ-50 נגועות שהומתו ברפת. לאחר מכן נכנסנו לסבבי בדיקות כל חודשיים, עד אשר הוחלט על ידי השירותים הווטרינריים כי המחלה לא יכולה להיעלם באופן טבעי ואז הוחלט והוכרז על השמדת העדר כולו. בסופו של תהליך כואב, נאלצנו להשמיד את שאר העדר שמנה 350 ראש. אלו היו ימים קשים מאוד כאן אצלנו, ימים של חוסר וודאות ועצב גדול".

למעשה נשארתם בלי רפת?
"כן, זה נכון. אך מכיוון שידענו שההחלטה על ההשמדה תגיע, התכוננו מבעוד מועד והסתובבתי ברחבי הארץ למצוא פרות לרפת ובמקביל, הרפת נכנסה לתהליך חיטוי של 3 שבועות ועוד הדממה של חודש וחצי לוודא שלא נשארו שאריות של החיידק. בעצם הרפת עמדה שוממה ודוממת מאוגוסט 20 עד אוקטובר 2020 ".

עברה מחשבה במשק לחסל לתמיד את הרפת?
"היה דיון בנושא 'הרפת לאן' והוחלט על החזרת העדר ולהתניע את העסק מחדש".

איך הרפת כיום?
"הרפת בשנתיים האחרונות, החזירה כמותית את מה שהיה לפני עידן השחפת, כיום אנחנו מייצרים את מכסת החלב שלנו ואף חרגנו ב-100 אלף ליטר ב- 2022".

בעיות בוערות?
יריב "בעיקר המכון, הוא ישן מאוד, איטי ומסורבל וחליבה נמשכת כ-4 וחצי שעות, אנחנו חייבים מכון חדש, אך לצערי כרגע הסיכוי קלוש. בעיה נוספת, הצפיפות בסככות, 14 מטר לפרה שזה צפוף מאוד ויוצר לא מעט בעיות. ובעיה שהיא ידועה בכל הענף, כוח האדם. ישראלים לא רוצים לעבוד ברפת. בכלל, הישראלים לא רוצים לשמוע על עבודה בחקלאות, עצוב".

חייבים מכון חדש. רפת מעוז חיים

צינון בקיץ?
"יש חצר צינון ואנחנו מצננים מסביב לשעון בחודשי הקיץ הארוכים, 3 מקלחות בין החליבות ועוד 3 בחליבות, יש גם צינון משלים במכלאות בקבוצות".

אז לאחר כל מה שאמרת, לאן הולכת רפת מעוז חיים?
"זו שאלה טובה, ההחלטות יתקבלו בשנה שנתיים הקרובות, כל האופציות על הפרק. יש לי תוכנית סדורה ומוכנה למכון ורפת חדשה אך נכון לעכשיו אין החלטה וזה לא ממש בריא לרפת ולעתיד שלה".

הקיבוץ חייב להחליף דיסקט ולהבין כי הרפת היא ענף בטוח. צילום ראובן זלץ

איך הרפתות באזור?
"יש ויש, מזג האויר כאן מהקשים שיש בארץ אם לא בעולם כולו וההשקעה בצינון ועוד אלמנטים היא גדולה הרבה יותר ממקומות אחרים. ברמה האישית, אני מאוד מקווה שהקיבוץ יחליט את ההחלטה הנכונה וכקיבוץ המסתמך רק על חקלאות, חייב להבין שרפת כיום, בישראל, הוא הענף הבטוח ביותר בחקלאות".

המדגה באזור היה ענף מוביל בשנים האחרונות, הייבוא פגע בו קשה?
"לצערי זה נכון והקיבוץ חייב להחליף דיסקט ולהבין איפה הכסף הבטוח נמצא. אני מאוד מקווה שבעוד כמה שנים שתבוא לעשות כתבה נוספת, תמצא אותי ברפת חדשה מעבר לגדר".

 

כל עוד הרפת כאן, אני כאן אילת. יעל ברדה


יעל ברדה בן ארי מספר 2 ברפת מעוז חיים
, נשואה לעוז בן ארי והזוג גר בקיבוץ. יעל " הגעתי לרפת ממש במקרה במסגרת גרעין נחל למשק בשנת 1998 , נשארתי כאן, התקבלתי לחברות ומאז, 13 שנים אני ברפת. התחלתי כחולבת, לאחר מכן יונקיסטית, כמו כל הנשים וכיום אני אחראית בריאות עדר".

למה דווקא רפת?
"כי אין כמו עבודה עם בעלי חיים, פשוט ככה. מגיעה בבוקר לחליבה, בודקת את הפרות, טיפול, תפעול יום עבודה, מזריע, ביקור רופא, ניהול כל העבודה ברפת. הייתי בקורסי בריאות והמלטות, הסתובבתי לא מעט ברפתות, למדתי תוך כדי תנועה".

איך את עם הקונספט של נשים ברפת?
"אני לגמרי בעד ואוהבת, חושבת שנשים מטבען רגישות יותר ויכולות להתחבר לעניין בקלות יותר מהגברים. אני לגמרי בעניין של הרפת, מקווה תישאר כאן וכל היא היא כאן, אז גם אני". "אני חושבת שאם חלילה יסגרו את הרפת זו תהיה טעות גדולה, יש לה פוטנציאל נהדר ואני מקווה שהמשק יגיע להחלטה הנכונה"

רפתות כביש 90. פרויקט דרכים מיוחד חלק א' – ראובן זלץ
רפתות כביש 90. פרויקט דרכים מיוחד חלק ב' – ראובן זלץ

רפת קיבוץ נווה אור

קיבוץ נווה אור שוכן בצפון עמק בית שאן, בלב עמק המעיינות ובסמוך לכביש 90 . קיבוץ מופרט החברים בו כ 250- חברים, המתפרנס מגידולי שדה, מטעים ורפת. הקיבוץ חי מהרפת ולכן עתידו נכון לשנים הקרובות, מובטח.

הרפת הוקמה בשנות ה- 50, מכון חליבה שנבנה בשנות ה- 80, 370 חולבות ומכסה של.. מרכז מזון עצמאי, החלב מהדרין משווק לתנובה. אייל כהן, 39 , הגיע לנווה אור ב- 2018 כיום חבר קיבוץ, נשוי לעומר בת הקיבוץ ולזוג 2 ילדים.
אייל: "הכרתי את עומר בחו"ל, באוסטרליה ובפעם הראשונה שבאתי לקיבוץ, ידעתי מיד שזה המקום שלי, באותו ביקור הלכנו לרפת, כי לבחור עירוני זו אטרקציה ואז אמרתי שאני רוצה לעבוד ברפת, לחיות בקיבוץ, לגדל את ילדי ואני נהנה ומודה על כל רגע. אני חייב לומר שאני פשוט מאוהב באנשים כאן ובקיבוץ. אני מטבעי בן אדם מאוד שמח, תימני אתה יודע".
על עבודתו ברפת מספר אייל "התחלתי את הדרך ברפת כאיש תחזוקה ולאט לאט הפכתי לאיש צוות מהמניין וכיום אני מספר 2 ואחראי בריאות, אחראי מכון חליבה על כל התחזוקה ומנהל עבודה".

אנחנו במגמת שיפור ועליה. אייל, רפת נווה אור. צילום ר. זלץ

הבעיות של הרפת?
"היו לנו בעיות של ייצור חלב וכיום, לאחר החלפת תזונאי ונוהלי עבודה, אנחנו נמצאים במקום הרבה יותר טוב מכל הבחינות. היו לנו גם בעיות של פוריות, אך לשמחתנו גם בעיה זו נפתרה בשיתוף פעולה עם הווטרינר".

צינונים בקיץ?
"כמעט 24 שעות לאורך כל השבוע, עומסי חום כבדים בקיץ, צינונים בחצר המתנה, יש תכנון על צינון בשבילי הולכה אך הדבר תלוי בהשקעה ותקציב".

כוח אדם?
10 אנשי צוות, ירון זלוסקי מאביס, אילן קלפטר יונקיה ומפטמה, יובל שגיא איש אחזקה, חמזה זועבי עובד כללי ואני ורוויטל כץ מנהלת הרפת ו 4- תאילנדים".

איך נראה העתיד מבחינתכם?
"השאיפה היא להמשיך ולהשתפר בכל הפרמטרים, ייצור חלב, המלטות באחוזים גבוהים, הרפת בנווה אור חשובה לכלכלת המשק ולשמחתי אנחנו במגמת עליה שרק יימשך".

רפתות כביש 90. פרויקט דרכים מיוחד – ראובן זלץ חלק א'
רפתות כביש 90. פרויקט דרכים מיוחד – ראובן זלץ חלק ב'

רפתות כביש 90. פרויקט דרכים מיוחד חלק ב' – ראובן זלץ

הישובים לאורך כביש 90 , נקראים בשפה היבשה, פריפריה, על כל המשתמע ממילה זו והמטענים הנלווים. אין בכלל ספק כי מדינת ישראל מזניחה לאורך שנים את הפריפריה ומעדיפה להשקיע, דווקא במרכז הארץ וביהודה ושומרון. 'משק הבקר והחלב' ממשיך במסעו
ובמבט פנימה אל הרפתות והאנשים המתגוררים ביישובי הפריפריה, שומרים על הגבול הארוך במדינה כמו גם על שטחי קרקע נרחבים. פרויקט המביא את קולם של ישראלים, חקלאים, רפתנים, אולי הציונים האחרונים. פרק שני במסע שהחל ברפת כפר גלעדי ויסתיים אי
שם בערבה.
לחלק הראשון של הפרוייקט
לחלק השלישי של הפרויקט

עמק המעיינות הוא ללא ספק מהמקומות היפים בארץ, שדות חקלאיים עד קצה השמים, נחלים, בריכות דגים, נופים משתנים ובקיץ מהמקומות החמים בעולם. משם המשכנו את המסע שלנו, שהחל בגיליון הקודם, אל הרפתות לאורך כביש 90 , הכביש הארוך בישראל. דרכם ניסינו לצייר תמונת מצב עדכנית של אנשים חרוצים, המרגישים לא פעם כי המדינה לא ממש סופרת אותם וכמו שאמר לי רפתן וותיק "ככה זה שאין לך מפלגה הדואגת לך".

רפת קיבוץ נווה אור
רפת קיבוץ מעוז חיים
רפת קיבוץ נווה איתן
רפת קיבוץ עין הנצי"ב