תגית: ערבה

מחלבת יוטבתה קולטת כ- 40 מיליון ליטר חלב בשנה מהרפתות בערבה, כמות נכבדה של חלב המיוצר בקצה המדבר. המחלבה הדרומית היא בעצם הסיבה העיקרית, אם לא היחידה לקיום רפתות חלב בערבה והיא זו המחזיקה בחיים, תרתי משמע, את הרפתות בערבה ועוזרת לא מעט להישרדותן. רם סרוגו, מנכ"ל המחלבה: "גם היכולות שלנו להשקיע ברפתות הולכות ומתמעטות". תמונת מצב

מחלבת יוטבתה, היא סוג של משפחה באמצע המדבר המתפקדת כאמא ואבא של ילדים, חלקם בוגרים ועצמאיים וחלקם מתקה עדיין ללכת לבד. וזה רק טבעי שבסיום כתבה על רפתות בערבה, נשוחח עם מנכ"ל מחלבת יוטבתה רם סרוגו . סרוגו בהחלט מודע למצב הכלכלי ולקשיים בהם פועלות הרפתות המספקות לו חלב בין השאר עבור ייצור השוקו המפורסם ביותר בעולם. רם "בעיקרון אנחנו מבינים שהשנים קשות, עלויות חומרי הגלם, מזון ועוד, מקשים על הענף כולו, המרווחים קטנים והיכולת להשקיע ברפתות הולך וקטן. גם היכולת שלנו הולכת וקטנה, אפרופו לוגיסטיקה, דלק. אנחנו בהחלט מבינים את המצב ומקווים לימים טובים יותר. היו ניסיונות לעזור לרפתות בערבה להגיע לרווחיות גדולה יותר, לצערי כרגע, הניסיונות לא צלחו. ההתמודדות קשה ומאוד לא פשוטה. זה המצב נכון לעכשיו. אנחנו מאוד רוצים שהרפתנים ישקיעו אך לפעמים אין את היכולת של הקיבוץ להשקיע, או רצון. יש כל מיני שיקולים, מחלבת יוטבתה לא נכנסת לשיקוליהם אך במקומות שאנחנו יכולים לעזור, אני עוזר. גם יכולות ניהול הינן קריטיות בענף החלב, בטח בתקופה שכזו שבה המרווח לטעויות ניהול הוא כמעט אפסי".

אתם מרגישים בצמצום הרווחיות?
"הרווחיות המצטמצמת מורגשת גם אצלנו במחלבה, אך כשמסתכלים במצטבר, ענף החלב, יחסית הוא בעל בסיס טוב ואיתן ולכן לא הייתי ממהר לשפוך את החלב עם התינוק. אך זו בהחלט תקופה מאתגרת לכולנו.

אם חלילה יסגרו רפתות בערבה מה תעשה המחלבה בכדי לקבל את כמות החלב הדרושה לה?
"תראה, אנחנו מתמודדים, מעבר לזה שאנחנו גדלים כל שנה וצריכים להביא עוד חלב למחלבה. אנחנו נאלצים להביא חלב מרחוק, דבר הפוגע ברווחיות שלנו. אני יכול לומר כי אנחנו בסופו של דבר עבור כל ליטר חלב שלנו, משקיעים יותר יחד עם הרפתנים שלנו ע"מ לשמור את הענף חי בערבה. למדינה יש כל מיני כלים שבה היא יכולה לעזור אם הרווחיות נמוכה יותר, גם על ידי יצירת מקור להשקעות וגם לצ'פר את התמורה לליטר
חלב. בסוף מדובר בפרנסה של יישובי ספר, בפריפריה והמדינה צריכה להיות בעלת אינטרס שהישובים יצליחו וישרדו כלכלית ואף מעבר לזה".

שנת 2023 ?
"השנה הקרובה קשה, עדיין לא רואים את הסוף של המשבר, אני מקווה שכל הרפתות תשרודנה את התקופה, זה אינטרס שלנו, של הקיבוצים וגם של המדינה וסליחה על המילה ציונות. הרפת בחלק גדול מהמקרים מהווה תשתית כלכלית לישובים בערבה ובכלל. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל חג שמח לכל יצרני החלב באשר הם ובפרט לכל היצרנים בערבה שלנו, מי ייתן שהשנה הקרובה תביא פרנסה טובה לכולנו".

קיבוץ יוטבתה, נוסד בשנת 57 והוא עדיין קיבוץ שיתופי על מלא, כ- 350 חברים, הקיבוץ הגדול בערבה. פרנסה, מחלבת יוטבתה, פונדק יוטבתה, גד"ש מטעי תמרים ורפת גדולה בשותפות עם קיבוץ אילות.

רפת יוטבתה, רפת חלב ערבה, נוסדה עם הקיבוץ כשהמטרה הראשונית היתה לספק חלב לאילת. בעלת מכסה כ-8 מיליון ליטר מכסה, כ- 630 חולבות, כ- 500 עגלות. מכון חליבה קרוסלה scr, ארבעים ושמונה עמדות. מרכז מזון עצמאי. 3 חליבות, חלב מהדרין ביום, החלב מוזרם בצינור ישירות למחלבה הנמצאת סמוך לרפת. כוח אדם מורכב מ- 5 חברי קיבוץ, מתוכם 3 וותיקים, 5 חברים, 6 תאילנדים ושני שכירים מתוכם מנהל הרפת, תמיר אמיתי חבר קיבוץ גלאון. תמיר רפתן מגיל 16 , ניהל בעבר את רפת גלאון במשך שנים, עבודה באפריקה בליווי וניהול רפת חלב באנגולה. לפני ההגעה ליוטבתה, מנהל תפעול ברפת יהודה והחליט לחזור לנהל רפת, רגע לפני הפנסיה.

איך ההתרשמות שלך כמנהל חדש ברפת יוטבתה?
תמיר "תראה, הגעתי לכאן לפני 3 חודשים ומצאתי רפת מסודרת מאוד, הייחוד ברפת כאן זה כוח האדם, צוות חברי משק וותיקים שעדיין עובדים ברפת, יש כאן גאוות יחידה אמיתית. הקשר מול המחלבה וכמובן המחלבה המשתמשת ונעזרת ברפת בכל נושא הקיימות, רווחת בעלי חיים, למעשה זו רפת הדגל של המחלבה".

צינונים בקיץ?
"מרכיב מאוד משמעותי כאן ומרכיב קריטי בקיץ, אנחנו מצננים למעשה לאורך כל היום בתקופת הקיץ, כ-7 חודשים בשנה. 7 פעמים ביום בנוסף לחליבות".

זו רפת מאוד מושקעת?
"בהחלט, ללא ספק, הנראות כאן מאוד חשובה כמו גם המקצועיות וכל הקשור לרווחת הפרה. הרפת חשובה מאוד בפן הקיבוצי ואני מנסה לשמור על הקיים. נעשית כאן עבודה רצינית בכל נושא הסדר והניקיון ודגש על כל ממשק הרפת".

אך לצד הרפת הזו, מצב הרפתות בערבה לא יציב?
"נכון, נושא הרווחיות הוא דבר שמעיק מאוד, על קיום הרפתות והטיפול בשפכים שמאוד הוחמר בשנים האחרונות מה שמחייב היערכות מאוד יקרה דבר הפוגע בקיום הרפתות כמו גם בהיתכנות קיומם. בתור רפתן ואיש מקצוע אני מאוד מיצר על כל העניין. אך זה מאבק ארוך שנים שלא החל עכשיו. תקרא לזה ציונות, אך אני בעד חקלאות ורפתנות. משהו צריך לקרות כדי שהרפתות ימשיכו כמו שהן כיום. מה שהיה פעם מובן מאליו שלקיבוץ יש רפת, היום לצערי זה לא כך. הבעיה היא איננה ייחודית לערבה אך כאן בגלל הריחוק הבעיה אקוטית הרבה יותר".

ברזילאי: "הרפת חשובה מאוד לחברי הקיבוץ"
גלי ברזלאי, חברת קיבוץ, היתה היונקיסטית ברפת וכעת נכנסת לתפקידה החדש כמנהלת עדר ואחראית בריאות. גלי: "לפני שהגעתי לקיבוץ, עבדתי כטכנאית ווטרינרית של סוסים, חיות תמיד היו אצלי בלב. לא כל כך רציתי להיכנס לרפת כי המחוייבות גדולה בעיסוק עם חיות. היום הילד גדל והגעתי לכאן ומאוד שמחה על ההחלטה. יש כאן אווירה מאוד טובה ואנשים אכפתיים".

כמה חשובה הרפת לקיבוץ?
"מאוד חשובה לקיבוץ, בעיקר בגלל הנושא התדמיתי וזה גם מקום שמרוויח יפה. יש כאן פעילות של ילדים, מטפחים את הדור הבא, זה נושא שמאוד חשוב לנו. עניין הקהילה והשותפות מאוד חשובה לנו כחברים וכך אנחנו מתנהלים".

קיבוץ סמר, כ- 110 חברים, מהקיבוצים היחידים בארץ שעדיין שיתופי באופן מלא, יש אמנם דיבורים על העתיד אך כרגע, המצב נותר כמות שהוא. קיבוץ ייחודי, הנאבק מול מציאות משתנה. עיקר הפרנסה, מטעי תמרים (ענף הנמצא בירידה עד קריסה) ועובדי חוץ עצמאיים, מקצועות חופשיים, הוראה, ריפוי ועיסוק וכמובן רפת הנחשבת ליציבה כלכלית.

קרלוס גרינגאוס, מנהל רפת סמר, כבר למעלה מ- 25 שנים, בעל מקצוע היודע לנווט את הרפת בין הגלים הגבוהים ובזכותו הרפת של הקיבוץ הקטן היא עוגן כלכלי משמעותי מאוד בקיבוץ. רפת בעלת מכסה של כ- 4 מיליון ליטר לשנה, 330 חולבות, כ- 260 עגלות, מכון חליבה, scr 24 שדירת דג, השדרוג האחרון היה לפני כעשר שנים, כולל החלפת ציוד חליבה. 3 חליבות ביום, מחודש יולי 2022 חלב מהדרין המשווק כמובן למחלבת יוטבתה, לרפת מרכז מזון עצמאי, כוח אדם, 4 תאילנדים ו 5- חברי משק. קרלוס "עברנו שנה לא פשוטה, יש לנו התארגנות קניית מזונות משותפת של כמעט כל רפתות הערבה, היה לנו בתחילת השנה קניות קודמות עם מחירים זולים דבר שמיתן את עליית המחירים החזקה. גמרנו את השנה קצת יותר נמוכה מהשנה הקודמת אך לא קטסטרופה".

בעיות נקודתיות של רפת סמר?
"אחרי שפתרנו את בעיות כוח האדם עם התאילנדים אז חוץ מהחום והקור אין הרבה בעיות רציניות. יש דור המשך ואני יכול לבשר לך כי אני יוצא מהרפת בקרוב, אולי לים, לאהבתי הישנה, אני משיט בשכר, אולי קצת להרגיע את המוח אחרי 25 שנים. עמית שלומי, יהיה מנהל הרפת, אני אשאר בחצי משרה ואחראי על ניהול ההזנה".

זה סקופ גדול, קרלוס עוזב?
"לא עוזב, למה עשית עיתונות צהובה (מחייך קרלוס), מתחלף בקרוב ואשאר תמיד רפתן בנשמה".

הרפת יציבה בסמר?
"הרפת יציבה ולכן אני רגוע גם במהלך הזה, כיום הרפת היא ענף הרווחי בסמר, לדעתי כ- 50 אחוז מסך הכנסות המשק".

בנויים לעוד מכסה?
"לא מתכננים על הגדלה או שותפות, אם תהיה אפשרות אז רק של הגדלה טבעית, באמצעות מכסה. אנחנו מתכננים כבר היום בניה עתידית בכדי להגיע למצב של רווחה מבחינת מקום כולל עודף מקום שנוכל לגדול עוד קצת. יש תוכנית אב ל 5-6- מיליון".

תובנות שלך על עתיד הענף ובכלל?
"הענף חי כל הזמן בהיכון לקראת השר החדש שיחליף את החדש וכל שר רוצה לעשות משהו ואנחנו באיום ובוויכוח תמידי על העתיד שלנו. בסוף אני חושב שאנחנו בצד הצודק ומקווה שהענף יישאר מתוכנן ואנחנו צריכים להוכיח שאפשר לייצר חלב זול יותר".

קיבוץ אליפז, כ- 70 חברים, עיקר הפרנסה ענף התמרים, תיירות ורפת. בשנים האחרונות עתיד הרפת באליפז עולה לדיונים חוזרים ונשנים בקיבוץ. יהיה מי שיאמר כי לחברי הקיבוץ נמאס מהקשיים, מהריח וכי המשק החליט ללכת על תיירות בכל הכוח, דבר שלא מתיישב היטב עם רפת.

יש לומר מייד, עדיין, עם כל הקשיים, שחיקת הרווחיות והבעיות האובייקטיביות של ניהול והפעלת רפת חלב בערבה. הרי שרפת, היא עדיין, ענף יציב כלכלי ואם הוא מנוהל נכון, הרי שהוא ענף חקלאי אולי הבטוח ביותר, בעל תכנון והכנסה קבועה, בטח לקיבוצים בערבה. אך נדמה שאת הדבר הזה, לא ממש מבינים שם, בקיבוץ אליפז. רפת אליפז הוקמה בשנת 86 מכסה שנתית של 3.9 מיליון ליטר, 305 חולבות, מכון חליבה ישן שדירת דג 124 על 14 ששודרג לפני כעשור, אז גם עברו למערכת של scr שלוש חליבות ביום. משנת 2021 מרכז מזון עצמאי וכבר רואים את השיפור. כוח אדם, דורון ואורית, 3 עובדים זרים ושני סטודנטים, מתנדב ושני צעירים בשנת שירות. אורית ודורון משולם, זוג רפתנים המנהל ביחד את הרפת הקיבוצית כבר שנים רבות. דורון ממהר לומר אולי להבהיר "זה לא עסק משפחתי, בעבודה אנחנו לא זוג והרפת היא מקום עבודה לכל דבר" בחיוך. דורון מנהל את הרפת ואורית מס' 2 ואחראית בריאות. לראות את אורית מתנהלת עם הפרות זו חוויה בפני עצמה. היא מלטפת, מדברת, מתחבקת, הפרות באות אליה, יש שם אהבה אמיתית.

זה לא קשה לזוגיות?
אורית "לנו לא, קודם כל כי אנחנו חברים מאוד טובים ושנית, כל אחד יודע את מקומו, אני לא מתערבת לו בהחלטות שלו ואני עושה את שלי. דורון מתווה את הקו וההנחיות, יש כמובן שיח אבל הוא המנהל". אך אורית מחייכת ומוסיפה מייד "דברנו על העבודה נכון, בחיים הפרטיים זה חיים פרטיים".

הבעיות?
דורון "בכל הערבה יש את אותן בעיות, שינוע, מרחק, מזון וכוח אדם. בגדול יש קושי אצלנו להיפטר מהזבל פרות, דבר שמאוד מטריד את הקיבוץ. אנחנו מתמודדים עם מוצקים נמוכים, אנחנו מנסים בכל מיני אמצעים ומבלי לייקר את המזון יותר מדי, אחרת אין טעם. וכמובן להוזיל את הייצור ומצד שני לשפר מוצקים".

איזו השקעה נדרשת כאן?
דורון "לא רואה משהו מיוחד, אולי קצת בתשתיות, בעיקר הוצאת זבל, בשנה שעברה סיימנו את ההשקעה במאווררים ובניית סככת עגלות".

צינון?
אורית " 3 חצרות צינון ועובדים לפי גרף עומס החום של scr שתי חצרות צינון חצר המתנה".

שנת 2022 היתה שנה קשה?
דורון "תחילת השנה היתה קשה מאוד, המחירים היו גבוהים, מחיר המטרה לא נתן ביטוי לעליות במחירי המזון. אני מקווה שהשנה הזו תהיה טובה יותר, רואים ניצוצות כבר ברבעון האחרון".

אני מבין שעתיד הרפת על הפרק?
דורון "כן, יש שיחות, אך אין לי ספק שההיגיון יגבר ורפת אליפז תמשיך להתקיים, כי זה מה שנכון מכל הבחינות".

מושב פארן, עלה לקרקע בשנת 73 , כ- 130 משפחות, מושב הנחשב כיציב מהבחינה הכלכלית שחלק גדול מהמשפחות עדיין המתפרנסות בעיקר מחקלאות, ירקות, פרחים, מטעי תמרים וכמה רפתות כולל רפת אחת גדולה של כמה מכסות. פעם, בתקופה שבה חקלאות לא היתה מילה גסה, נהנה מושב פארן משפע כלכלי, היום, המאבק לקיום והישרדות כלכלי הוא כמעט יום יומי.

רפת בוצ'ני ורפת שחר, זוהי רפת בעלת 2 מכסות, הנחלבות במכון אחד, 2 חליבות ביום, מרכז מזון באר טוביה, שחר יהודה נשוי לאפרת, לזוג 4 ילדים, המשפחה הגיע לפארן בשנת 2001 . יהודה "זה מעבר שבא מבחירה ולא מכורח". ליהודה יש מטע מנגו בחממות, ענף חדש ומתפתח ורפת בעלת בעל מכסה של 1.250 לשנה ורפת בוצ'ני מכסה של 750 אלף ליטר לשנה. מכון שדירת דג של scr שני עובדים זרים, חלב כשר למהדרין, משווק כמובן ליוטבתה. שחר "יש מחשבה להגדיל את המכון, נראה מה יהיה".

איך התגלגלת לרפת?
"בזמנו הודיעו לי שאני יכול לקבל מכסה, אז הלכתי על זה ללא היסוס ואין בי שום חרטות על המעשה. אני איש עסקים, עדיין לא הפסדתי ברפת, אפשר להרוויח, רק צריך לדעת איך לעבוד, להתייעל, אני מאמין בחקלאות, למרות שקשה להתפרנס מזה".

למרות המצב הלא ברור?
"כן, אך מבחינתי המצב מאוד ברור, לנו יש הרבה מה להשתפר ולהתייעל ולעשות דרך עם הגופים המלווים אותנו. אני מקווה כי בסוף יבינו שלא אנחנו הבעיה בנושא יוקר המחיה. יותר קל לתקוף אותנו, העסוקים בעשיה ובעבודה. אנחנו כרפתנים לא יכולים לשבות, או לצאת למחאות ארוכות, אין לנו את הפריווילגיה הזו. בסוף רפת וחקלאות זה כמו ביטחון צבאי, מעבר לביטחון תזונתי, אנחנו כרפתנים לא פקטור ביוקר המחיה. החלב שלנו יקר יותר בגלל דרישות המוסדות, רבנים וכו'. והגיעה הזמן שיגידו באומץ וביושר, נכון, החלב שלנו יקר כי יש לנו דרישות של כשרות, מזון, התנהלות במכון ועוד".

בעיות מיוחדות בערבה?
"זמינות של חומרים ועלויות השינוע, מתשתיות ועד רמת התחזוקה הטכנית. לשמחתי יש לנו מעטפת טובה, גם טכנולוגית וגם מקצועית. אני למזל, לא הייתי נכנס לרפתנות אם לא הייתי משוכנע שאקבל תמיכה, סיוע ומעטפת מקצועית טובה. החקלאית, שיאון, מרכז המזון, scr ליווי
טכני למכון, כל אלה גופים העוזרים לנו להצליח במה שאנחנו עושים".

יש וויכוח מתמשך על עתיד הרפתות המשפחתיות?
"יש עתיד ובתנאי שהרפת תגיע לנפח כלכלי שיספיק להוצאות השוטפות שלה וכמובן רווח כלכלי. כשאני השקעתי ברפת, רציתי לראות סוג של עוגן כלכלי, לא היו לי מחשבות השקעה, אקזיט או התעשרות. וכיום אני שמח בחלקי ואני אומר את זה מתוך הידיעה שיש לי המון לאן להשתפר ויש לי דרך לעשות. בסוף, אם אתה עושה את הדברים נכון, מרווח הטעויות שלך מצטמצם ובחקלאות זה מאוד חשוב. חקלאים הם בדר"כ אנשים שמרנים, לא ממהרים ללכת לשינוי".

איך הצינון בקיץ?
"יש לנו מערכות ערפול ומעבר לזה אנחנו מביאים את הפרות לצינון בחצר החליבה וזה מביא למחשבה אולי הקיץ הזה נעבור ל- 3 חליבות ביום. מזג האויר נעשה יותר ויותר קיצון, על פניו, למרות שאין לי סימוכין לטענה, נראה לי שהעדרים בערבה בריאים יותר, ככה, בתחושה שלי וממה שאני שומע".

מחשבות לעתיד?
"מעסיקה אותי המחשבה לאן להתפתח עם המוצר הזה הנקרא חלב ומצד שני תרבות הצריכה של הלקוח משתנה והוא יותר ויותר מעדיף את התחליפים. צריך לראות איך נתמודד עם המציאות, צריך כל הזמן להיות עם הפנים קדימה".

מכסה של 3.7 מיליון, מכון ישן בן למעלה מ- 40 שנה, כ- 350 חולבות. מצבה הכלכלי לא טוב. אמנון מליחי מנהל הרפת בחודשים האחרונים אומר לנו " המצב בכי רע". כלים ישנים, תשתיות ישנות, הובלה יקרה. הרפת בפרשת דרכים. על הפרק, או סגירה והחזרת המכסה, או מעבר ליהל.

אמנון נכנס לניהול הרפת לפני כ- 3 חודשים ומלווה אותה כבר שנים רבות "אני מאוד אוהב את הרפת הזו, אך יש לה קשיים תפעוליים קשים. בגרופית צריכים להחליט או להשקיע ברפת או למכור את המכסה או להתאחד. יש הסכם עם קיבוץ יהל על איחוד כרגע מחכים לאישורי בניה וכנראה יעשו חישוב מחדש בגלל יוקר התשומות. נראה מה יהיה".

הענף בארץ?
"ימים יגידו, תפסת אותי ברגע של יאוש, לא ברמה האישית אלא ברמה המדינית. מעולם לא היינו במצב כזה של רפתות שלא מרוויחות וכיום לצערי אנחנו במקום לא טוב. גם המדינה חייבת לבחון מסלול מחדש ולהחליט האם היא רוצה חקלאות כחול לבן".

מחלבת יוטבתה?
אם יש אור בקצה המנהרה זה הם, אני עדיין אופטימי רק בגללם. זה הבית שלי שם, הם עוזרים, תורמים ומשלמת הכי הרבה מכל שאר המחלבות. יש לי רק מילים טובות וחמות לומר על מחלבת יוטבתה. יש לנו מזל גדול שמחלבת יוטבתה קיימת, בזכותה יש כאן רפתות חלב. הם פשוט באים לקראת הרפתן, היא עוזרת לרפתות ברמה מטורפת, אני מפרגן להם מאוד".

שותפות רפת חלב עידן במושב עידן, ערבה תיכונה, המושב הצפוני על כביש הערבה. כ- 90 משפחות, כ- 50 אחוז מתפרנסים מחקלאות, קצת תיירות ועוד עבודות שונות וכמובן, רפת אחת.

ברפת החלב במושב, יש 6 שותפים, 6 מכסות, 3.700 מיליון ליטר מכסה לשנה, מכון חליבה אפימילק 9 על 9 שדירת דג. 350 חולבות, כ- 250 עגלות, לפני כשנה וחצי הקימו מרכז מזון עצמאי. 3 עובדים זרים, בני נוער מהמושבים בסביבה, 3 חליבות ביום, החלב משווק ליוטבתה כמו כל החלב של רפתות ערבה.
את הרפת מנהלת ענת אביגד, אישה חייכנית, שקשה שלא להתחבר להתנהלותה השקטה, הנעימה. אישה שלאחר 6 שנים ברפת, מאז פתיחתה, למדה שיעורים רבים, חלקם מורכבים וקשים על רפת החלב, אך עדיין ענת שמחה על כל רגע ולא מצטערת אפילו לא לדקה. ענת נשואה למתן אביגד, לזוג 4 ילדים, 19 שנים בעידן, הגיעו מעמק הירדן. המשפחה מתפרנסת מחקלאות, גידולי ירקות אורגניים, פלפלים, עגבניות, מלפפונים, קולורבי, שומר, עגבניות שרי, ועוד וכמובן הרפת. לכנות את הזוג אביגד מלח הארץ, זו קלישאה שבימים אלו נשמעת כשחוקה. אך אם מישהו מחברי הממשלה הנוכחית, רוצים להיזכר מה זו ציונות אמיתית, עבודת כפיים קשה, התנדבות ותרומה לקהילה. שיכנס לרכב הממוזג שלו, וייסע דרומה. לצד כל העבודה האין סופית, ענת מוצאת זמן להתנדב פעם בשבוע בעמותת הלב, התומכת בנערות בסיכון. כששואלים אותה למה, היא מחייכת ועונה, עזוב, זה לנשמה. 6 שנים חלפו מאז הקמת הרפת במושב עידן, היינו בפתיחה החגיגית, בגזירת הסרט, הרפת האחרונה שהוקמה בערבה וכמו שנראה עכשיו, היא תהיה גם האחרונה.

6 שנים אחרי, עשית דרך?
"כן, לגמרי עשינו דרך, קודם כל יש המון תובנות, למדנו המון לאורך הדרך. כיום אני יכולה לומר בוודאות כי רפת הרבה יותר טובה, הן מבחינת איכות החלב, היעילות, הקמנו מרכז מזון חדש ועצמאי. בסה"כ אין חרטות, אני מאוד מרוצה למרות שכרגע אני בעייפות של אחרי חליבת בוקר. זו לא עבודה קלה אך אני שמחה על הרפת ועל זה שהוספנו עוד ענף למשק החקלאי שלנו, לא מתחרטת לרגע".

הבעיות?
ענת מחייכת "שנדבר על הבעיות? העלויות הגבוהות של השינוע, המייקרות את ליטר החלב ב 15- עד 20 אגורות לליטר. וכמובן החום הכבד, חוץ מזה אני גרה במקום הכי מדהים בעולם ואני מאושרת. יש כאן אחלה אנשים, לא חסר לנו כלום. נכון שחיי הלילה לא זוהרים כאן אבל זה טוב, ככה אני אוהבת ומקווה שרק ימשיך כך. אני לא בעניין של התקרבנות או קיטורים, זו הבחירה שלי ואני שלמה איתה".

אז תני לנו תובנות אחרי 6 שנים?
"אני מאוד מרוצה, באמת, השנה הכנסנו לעבודה נוער וזה עושה לי טוב. בגדול הייתי עושה את אותו דבר, ללא ספק הייתי הולכת על הקמת הרפת גם היום. תשמע, בדיעבד, היינו בונים את הסככות אחרת, בעצם הכל הייתי מתכננת אחרת, בהתאם לקצב גדילה. כיום אם אנחנו רוצים לגדול דרושה השקעה גדולה יותר. אך המצב באמת לא רע בכלל, השנה, לראשונה אנחנו מייצרים את כל המכסה שלנו וזו שמחה גדולה, זה ממש מרגש".

מוכנים לקבלת תוספת מכסה?
"מבחינת שטח אין לי בעיה, אך יש לנו בעיה מבחינה תזרימית לבנות עוד מכלאה וכל מה שקשור לכך".

המצב הכלכלי משפיע מגיע עד הערבה ובגלל הריחוק הכל מקצין?
"כן, ברור, כל ההתייקרויות המטורפות של המזונות, הסולר, הכל התייקר, כמובן שזה פוגע ברווחיות".

העתיד?
"בגדול שהרפת תמשיך כך, מבחינת הרפת, הגנטיקה, שומן חלבון ואיכות חלב אנחנו במקום טוב. שהמדינה תדאג לשמור על החקלאים שלה, מכל הקשת".

החקלאות עוברת תקופה קשה, איפה זה פוגש אותך, כמשפחה חקלאית בפריפריה מרוחקת?
"מדינה חייבת תוצרת מקומית, בטח מדינה כמונו בשכונה כזו המוקפת באויבים. המדינה חייבת להבין כי חקלאות זה שווה ערך לביטחון. קודם כל אנחנו כאן על גדר הגבול, שומרים על הגדר, אם לא היינו כאן, היו פה הברחות ובלאגן. ושנית, אין כמו להיות חקלאי ולגדל את המזון שלנו, הכי כייף. החקלאים הם אנשי עבודה ערכיים, חשוב מאוד לשמור עליהם ואני מקווה שמישהו שם בממשלה יבין זאת כמה שיותר מהר".

שותפות רפת פארן, מהרפתות הגדולות בערבה, מכסה של 4.7 מיליון ליטר לשנה, 6 שותפים ועוד תושב פארן שמשכירים ממנו את המכסה.

מכון חליבה צח"מ 16 על 16 פרלל, מרכז מזון עצמאי, 3 חליבות ביום, 7 עובדים קבועים, 450 חולבות וכ- 300 עגלות, חלב מהדרין ליוטבתה. זו רפת משודרגת שהוקמה לפני 15 שנים, נכון לעכשיו אין צפי גדילה בגלל מחסור במקום.
אמנון מליחי, רפתן וותיק ובעל מקצוע מוערך, מנהל הרפת ולאחרונה החל בניהול רפת גרופית. תושב צופר, נשוי לאסתר ולזוג 3 ילדים. בשנת 2011 הגיעו לערבה ממושב הבונים, ניהל את רפת רגלים בח"ן. אמנון: "מיציתי את עצמי שם, הייתי איזה תקופה בווייטנאם להקמת הרפת שם על ידי צח"מ. הייתי אמור לנהל את הרפת שם אך לא הסתדר מבחינה משפחתית".

קשה לנהל רפת עם 6 שותפים?
אמנון: "השותפים לא מפריעים, עובדים כאן כחברת ניהול פרוג'קט בר' כך שהדברים ברורים ומנוהלים כראוי". הרפת נחשבת למבוססת וטובה וזכתה מספר פעמים כרפת המצטיינת של מחלבת יוטבתה.

בעצם מדובר ברפת מושבית בעלת מכסה קיבוצית?
"כן, עם החריגה אנחנו מגיעים ל- 5 מיליון ליטר לשנה. זו רפת גדולה בכל קנה מידה".

הבעיות בערבה?
"אני ניהלתי את פרויקט ערבה כ- 6 שנים. שהוקם בזמנו על ידי מועצת החלב והתאחדות יצרני החלב במטרה לעודד ולתמוך ברפתות החלשות בערבה. הפרויקט הסתיים לפני כשנתיים בהצלחה. אם ניקח את השנתיים האחרונות הרווחיות במגמת צניחה, בחלק ניכר מהמשקים. נושא מכירת בקר, שחזר לידיים של הרפתנים וכאן באה הנפילה. לא היו מכרזים, מכרו באופן עצמאי ובהתאם לזה נפגעו כלכלית. היה דו"ח סיכום שנה של שה"מ והנתונים לא טובים. אנחנו מדברים על זה כל הזמן, כל נושא השינוע, בינינו לבין שאר חלקי הארץ הוא 16 אגורות לליטר. אנחנו מתחילים את החליבה עם 16 אגורות פחות לליטר".

איך בכל זאת שורדים?
"בקושי רב, הרווחיות כאן מאוד נמוכה, 2022 היתה שנה נוראית, סיימנו עם 22 אגורות ב 9- חודשים. בכל שנה רגילה אחרת היינו מסיימים עם רווח של 60 אגורות. אני רואה את הרפתות בפריפריה, מצב לא טוב, השנה האחרונה גמרה אותנו. אנחנו עצרנו השקעות וירדנו מזה כרגע. בערבה זה הרבה יותר קיצוני בגלל המרחק והשינוע".

איך ממשק הצינון אצלכם?
"יש לנו בסככות מערכת ערפול ובנוסף הפרות מגיעות לתוספת של 3 פעמים. יש ירידה בחלב בקיץ אבל זה לא מה שהיה פעם. הצלחנו למתן את זה, היום אני מתייצב על 33 34 ק"ג לפרה. להערכתי יש לנו הפסד של כ- 2500 ליטר לפרה על חלב קיץ".

יש שמועה כי בערבה הפרות פחות חולות?
"כן, אנחנו פחות חשופים למחלות, יש כאן יובש, פחות דלקות והן גם מבריאות מהר יותר, אבל זה הכסף הקטן".

מה אתה חוזה לענף החלב בערבה?
"לצערי הרב, הוא לא הולך לכיוונים טובים, ברמה האישית אני מרגיש לא טוב במדינה וההתנהלות שלה בתחום החקלאי. זה לא רק הרפת, זה כל החקלאות, תראה מה קורה לפלפלים. ענף מפואר שהיה מהמתקדמים בעולם, הן באיכות והן בייצור. בסוף כל התשומות יצטרכו לרדת, צריכים לחזור למחירים פרופורציונאליים. וכמובן כוח אדם, אין עובדים והישראלים לא רוצים לבוא ולא רוצים לעבוד. אני בקטע הזה לא אופטימי".

התחזית שלך ל- 2023?
"נראית הרבה יותר טוב, התחלנו להניע את העסק יותר טוב, המחירים הרבה יותר טובים, הצפי שלי לרבעון הבא יש לי סגירת מלאי, תערובות, במחירים טובים. אני מאוד מקווה שהשנה הזו תפצה קצת על 2022".