השוואה של גורמים המשפיעים על ביצועי ייצור, רבייה, ורווחת הפרה בסככה מרחבית וסככה כוללת בנגב המערבי בעונת הקיץ. יניב לבון, יואב שעני, עירא פלך, הלל מלכה

תקציר
ביצועי הייצור והפוריות של הפרות קשורים באופן ישיר לרווחתן ולאופן ההתמודדות של כל רפת ורפת עם הצינון בעונת הקיץ. מחקר זה בא לבחון הבדלים שונים בשיכון הפרות תוך התייחסות הן לביצועי הפרות והן לנושא הטיפול בשפכים.

מבוא
בשנים 2006-2017 עלה ייצור החלב מ 1,130 מיליון ליטרים לכ-1,513, כ- 34%. עלייה בייצור החלב מחייבת רפתות להגדיל את כמות הפרות. בשנים הנ"ל עלו מספר הפרות במגזר השיתופי (כולו בביקורת חלב) מ-58,000 ל- 72,000. עלייה בכמות הפרות חייבה רפתות להשקיע בבנייה נוספת של סככות. אחד השיקולים החשובים בבניית סככה הוא עלות פינוי הזבל ויכולת הצינון של הפרות בקיץ. לפי סקר הרווחיות מ 2011 עלות הפינוי לפרה במגזר השיתופי שווה ל 354 ₪ בשנה (עמוד 33 רווחיות ענף הרפת שנת 2011). עלויות גבוהות, שייתכן ובעתיד אף יעלו, מובילות את הרפתן וכן את המערכת כולה לחפש פתרונות אשר ימעיטו כמה שניתן את ייצור הזבל הרטוב והקשה לטיפול לטובת יצירת זבל יבש אשר מאפשר פינוי וטיפול קל וזול יותר. אפשרות אחת היא התאמת סוג הסככה כך שתאפשר להוזיל את הטיפול בשפכי הרפתות. אחד הפתרונות הינו ויתור על פס ההאבסה המסורתי והפיכתו לחלק משטח הרביצה של הפרה על ידי הורדת הבטון ומילוי של מצע מסוג כלשהוא. כתוצאה מכך, ישנה עלייה בשטח הרביצה לפרה מצד אחד ומצד שני, אין פס האבסה המכיל בד"כ זבל רטוב וקשה לטיפול. הרחבה של הרעיון הוא בבניית סככה חדשה ללא פס האבסה אך תוך מתן שטח גדול לפרה הן לרביצה והן (ואולי חשוב יותר) שטח אבוס. שטח רביצה לפרה או צפיפות הינה נושא חשוב ביותר אשר לאחרונה יותר ויותר שמים אליו לב. צפיפות יתר נמצאה בעבודות רבות כפוגעת בביצועי הפרות הן מבחינת ההנבה והן מבחינת הפוריות וכן גורמת לעליה במחלות עטין ורמות תאים סומטיים. אחת הקבוצות הרגישה ביותר הינה קבוצת הפרות בתקופת המעבר (3 שבועות לפני ההמלטה ועד 3 שבועות לאחריה) אשר צפיפות יתר בתקופה זו עלולה להשפיע באופן שלילי על הפרות לאורך כל התחלובה העוקבת. סככות בעלות חשיבה דומה קיימות בארה"ב ונקראות "Compost Dairy Barn". סככות אלו מבוססות על שטח רביצה גדול לפרה עם אבוס אחד ובחלקן כוללות פס האבסה המופרד משטח הרביצה ובחלקן אינן כוללות פס האבסה. כתוצאה מהלמידה על המבנה המיטבי לסככה מסוג זה (סככה מרחבית), נמצאה חשיבות רבה לרוחב הסככה, על מנת לאפשר שטח אבוס מספיק גדול לכל פרה (2.5 מ"א אבוס לפרה) כך שהרטבת הרפד בזמן האכילה תרד למינימום ולא תיווצר בעיה. חשוב לציין, שבארץ נבנו מספר סככות מדגם זה, חלקן כסככות חדשות וחלקן כהסבה מסככה קיימת. ניכרת שונות רבה בין הסככות בהתאם אופן הבנייה שלהן הבא לידי ביטוי ביחסי רוחב ואורך של הסככה. בעוד שבמשקים מסוימים ישנה שביעות רצון מהסככה במשקים אחרים מדברים על אכזבה רבה. בארץ לא נעשתה בדיקה המשווה בין סככה כוללת לבין סככה מרחבית אשר כללה את צינון הפרות באבוס בקבוצת הסככה הכוללת.
מטרות המחקר
בחירה בסככה מרחבית מורידה את האפשרות לצנן על המדרך. עובדה אשר מדאיגה רפתנים רבים וגורמת להם לרדת מרעיון הסככה המרחבית בעיקר באזורים החמים מאוד. ולכן מטרת המחקר היא קודם כל לבחון האם בכל זאת ניתן לוותר על הצינון במדרך.
יעדי המחקר הינן עריכת השוואה בין שיכון פרות בסככה כוללת לבין שיכונן בסככה מרחבית בנגב המערבי בעונת הקיץ.
מטרת התוכנית הממוקדת הינה עריכת השוואה בין שיכון פרות בסככה כוללת עם תוספת צינון באבוס לבין שיכונן בסככה מרחבית והשפעת סוג הסככה ותוספת הצינון על:
א) מדדי יצור החלב.
ב) מדדי בריאות הפרה והעטין.
ג) מדדי רביה.
ד) מדדי נוחות תרמית ורווחת הפרה.
ה) היקף ועלויות הטיפול בסככה בכלל ובפינוי הזבל בפרט.

שיטות וחומרים
בשנה הראשונה השוונו בין סככה כוללת יחד עם תוספת צינון באבוס לבין סככה מרחבית במספר פרמטרים כפי שיפורט בהמשך.
הניסוי בוצע ברפת בש"ן (שותפות שובל, נען ובית גוברין) המכילה את שני סוגי הסככות.
הניסוי בוצע לאורך עונת הקיץ ואילו נתוני הפרות המשיכו להיאסף עד תחילת החורף (סוף נובמבר).
פרות מתחלובה ראשונה חולקו מראש לשתי הסככות על פי מספר התחלובה, מצב בתחלובה, ימים מהמלטה, מצב גופני, כמות חלב ותוך התחשבות בנתונים גנטיים. פרות ממליטות הופנו גם הן לסככות הטיפול תוך התחשבות בפרמטרים המוזכרים. פרות בניסוי שהו באותה הקבוצה לאורך כל התחלובה.
אופן הטיפול בסככות נעשה כמקובל במשק לכל סככה ואופי הטיפול בזבל, משך ועלות הצינון נוטרו ונרשמו
המשתנים אשר נוטרו והושוו בין הטיפולים הנבדקים הם:
תנאים פיזיים – תנאי הסככה מבחינת טמפרטורה, רטיבות המרבץ, שעות עבודת טרקטור/רפתן על הסככה (קלטור, טיפול נוסף בזבל ועוד)
מדדי רווחת פרה – טמפרטורות וגינליות (ע"י אוגרי נתונים וגינליים)
מדדי ייצור – תנובת חלב, מוצקים וצריכת מזון.
מדדי בריאות -רמות סת"ס, צליעות, מחלות המלטה, כמות דלקות עטין קליניות, ומדדי רבייה.
טבלה 1. לוח צינונים ברפת בש"ן בקיץ 2020 כאשר מתכונת הצינונים הייתה מלאה. קב' 1 בסככה הכוללת קיבלה צינון של כשעה וחצי לאחר כל חזרה מחצר הצינון או מחליבה.

ניתוחים סטטיסטים
השפעת סוג הסככה על ייצור החלב, רכיבי החלב, רמות תאים סומטיים, ומדדי טמפרטורה נבחנה במבחני GLM וכן Mixed Models של תוכנת SAS.
SAS Institute Inc. Version 9.2, 2009, Cary, NC, USA)). הבדלים בין רמות שונות בתוך אותו גורם נבדקו במבחן Duncan . רמה של P<0.05 נחשבה כהבדל מובהק. תוצאות מוצגות כממוצע ± שגיאת תקן.

תוצאות
חלב
איור 1. ממוצע חלב יומי לפרה בליטרים לאורך חודשי הניסוי ע"פ נתוני בקר חליבה

איורים 1-5 מציגים את ההבדלים בייצור החלב ורכיביו בין שני סוגי הסככות. לאורך כל חודשי הניסוי מבכירות ששוכנו בסככה הכוללת הראו יתרון קל בייצור החלב בממוצע יומי אך לא כזה שמובהק סטטיסטית (איור 1). ניתן לראות שבחודשיים האחרונים לניסוי יתרון זה אפילו גדל על אף הקטנת מספר הצינונים לאורך היממה. במבט על תוצאות ביקורות החלב, התמונה דומה יחסית מבחינת ק"ג חלב- אין הבדלים מובהקים, למרות המצב ההפוך בחודשים יולי-אוגוסט, בהם מבכירות הסככה המרחבית הראו תוצאות גבוהות יותר בביקורת החלב (איור 2). בנוסף, ניתן לראות כי בחודש ספטמבר ניכרת ירידה משמעותית בייצור החלב בשתי הקבוצות כתוצאה מעומסי חום כבדים וחריגים בהימשכותם ששררו ברחבי הארץ בחודש זה. התאוששות מבכירות הסככה הכוללת ניכרת לעין עם עלייה מהירה יותר בייצור החלב היומי לפרה בחודשים אוקטובר-נובמבר.
איור 2. חלב יומי בק"ג לפרה ע"פ ביקורת חלב חודשית

איור 3. אחוז השומן בחלב בממוצע לקבוצה ע"פ ביקורת חלב חודשית

איור 4. אחוז חלבון בחלב ממוצע לקבוצה ע"פ ביקורת חלב חודשית

אחוזי המוצקים בחלב מוצג באיורים 3+4 והתוצאות הינן בהתאם לביקורות החלב החודשיות המבוצעות במשק. ניכר כי אין מגמה קבועה של יתרון לקבוצה זו או אחרת במהלך החודשים. ההבדל הבולט ביותר, שהוא גם מובהק סטטיסטית התרחש בחודש יוני. אחוזי השומן והחלבון היו גבוהים יותר בסככה הכוללת, הבדל של כ-0.15 יחידות אחוז במובהקות של P<0.01 ו-P<0.001 בהתאמה. מעבר לכך, ניכרת עלייה גדולה במוצקי החלב בשתי הקבוצות בחודשים אוקטובר-נובמבר ככל הנראה כתוצאה מירידה בייצור החלב שהתחילה בספטמבר.

איור 5. ממוצע ספירת תאים סומטיים (באלפים) ע"פ תוצאות ביקורת חלב חודשית ולפי קבוצות

חודשים יולי, אוגוסט ואוקטובר התאפיינו בהבדלים גדולים ומובהקים בספירת התאים הסומטיים, שכן ספירת בביקורות החלב של מבכירות הסככה הכוללת הייתה גבוהה בהרבה עד כדי מספרים העלולים להעיד על פגיעה בבריאות הפרות (ממוצע של מעל 300 אלף). עקב כך שלא התבצע מעקב אחר איכות המרבץ ניתן רק לשער שישנו קשר לצפיפות גדולה יותר המאפיינת סככה כוללת בהשוואה למרחבית. בניסוי זה ממוצע שטח המחייה לפרה לאורך הניסוי היה 15 מ"ר/ראש בכוללת ו-20 מ"ר במרחבית. מספרים שהם מעט נמוכים מהמקובל אך עדיין כאלה ששמרו על הבדל בין הסככות.

טמפ' וגינלית
איור 6. ממוצע טמפ' וגינלית ע"פ חלוקה לקבוצות ומועדי מדידה

לאורך הניסוי נמדדה אחת לחודש טמפ' וגינלית של קבוצת פרות מייצגת (גבוהות תנובה, בשיא חלב) בכל סככה למשך מס' ימים. במדידות של חודשים יוני, ספטמבר ואוקטובר הטמפ' היומית הממוצעת של פרות הסככה הכוללת היו גבוהות יותר וביולי-אוגוסט, הפוך (איור 6). על אף שההבדלים היו קטנים, באוגוסט הפער היה הגדול ביותר- כרבע מעלה לטובת הסככה הכוללת (P<0.01). באיור 7 ניתן לראות יתרון לטובת הצינון באבוס הסככה הכוללת בחודשי שיא הקיץ אך בתחילת וסוף הקיץ התמונה הפוכה. כנראה שלצינון הפרות באבוס בהחלט הייתה השפעה על טמפ' פרות הסככה הכוללת וקיצור הזמן בו הן שהו בטמפ' המוגדרת כעומס חום.
איור 7. אחוז הזמן ביממה בו נמדדה טמפ' וגינלית של מעל 39 מעלות בממוצע.

טמפ' בסככות

איור 8. טמפ' הסביבה בסככות ע"פ קבוצות, חודשי הניסוי, וטווחי שעות שונים לאורך היממה

טמפ' ולחות נמדדו גם בכל סככה לאורך הניסוי באמצעות אוגרי טמפ' שנתלו מגג הסככה בשתי נקודות לאורך המרבץ. בשעות החמות של היממה (12:00-18:00) נמדדו טמפ' גבוהות במעט בסככה הכוללת, אך חשוב לציין כי קבוצת הסככה המרחבית הייתה ממוקמת בחזית מערבית יותר בהשוואה לכוללת, ואולי יש לכך השפעה. כתוצאה מנפילת אוגרי הטמפ' ובעיות טכניות חסרים נתונים המתייחסים לחודשים ספטמבר-אוקטובר, אך ההנחה היא שמגמת השוויון היחסי בין הסככות בחודשים שנמדדו, המשיכה עד סוף הניסוי.

צינון באבוס
לצורך הפעלת צינון במדרך נדרשים: מים, מאווררים הצורכים חשמל וטיפול נוסף בזבל. חישוב צריכת מים בצינון המדרך בלבד בתקופת הניסוי נעשה באמצעות ספירת מתזים ומאווררים לאורך האבוס, זמן עבודה, ספיקת מים לשעה ומספר הצינונים בחצר הצינון. מנתונים אלו, שנלקחו מהמשק, נמצא כי לצינון במדרך נדרשו כ-120 קוב מים. 14 המאווררים המוצבים לאורך האבוס עבדו במשך כ-1,200 שעות לאורך הניסוי למאוורר בודד. גריפת הזבל מהמדרך בוצעה פעם ביום למאצרה שפונתה אחת לחודש. מעלות פינוי המאצרות השנתית (120,000 ₪) של הרפת עולה כי עלות הפינוי של מאצרה בודדת של סככה חולבות היא כ-12,000 ₪ (לא כולל עלויות חשמל ומים של המאווררים והמתזים).

דיון ומסקנות
ניסוי זה בא לבחון את השפעת סוג הסככה ותוספת הצינון במדרך על מדדי ייצור חלב, מדדי בריאות הפרה והעטין, מדדי נוחות טרמית ורווחת הפרה והיקף ועלויות הטיפול בסככה בכלל ובפינוי הזבל בפרט. השערת המחקר הייתה שתוספת הצינון במדרך האבוס בסככה הכוללת תביא לנוחות טרמית טובה יותר של הפרה ושיפור במדדי הייצור מחד, אך תביא לעלייה בהיקף ההתעסקות עם הזבל, ותפגע ברווחת הפרה ע"י הקטנת שטח המחייה מאידך. כדי לענות על שאלת ביצועי הפרות והנוחות הטרמית, נבחרו שתי קבוצות מבכירות בסככות כוללת ומרחבית ברפת בש"ן בקיץ 2020. בכל סככה נבחרה קבוצה מייצגת של מבכירות בשיא חלב לצורך מדידת טמפ' וגינלית אחת לחודש למשך מס' ימים. טמפ' סביבתית נמדדה ע"י אוגרי טמפ' ולחות שנתלו בסככות וכן הושוו מדדי ייצור חלב באמצעות בקר חליבה וביקורות חלב חודשיות.
ממוצע החלב היומי היה שווה לאורך החודשים הראשונים של הניסוי. חודש ספטמבר התאפיין בעומסי חום קיצוניים וחריגים בהימשכותם והתוצאה הייתה ירידה ניכרת וממושכת בייצור החלב בשתי הקבוצות אך קבוצת הסככה הכוללת הראתה "התאוששות" מהירה יותר עם עלייה גדולה יותר בייצור החלב בחודשים העוקבים. נתון זה יכול להיות מקושר לתוספת הצינון במדרך ולעובדה שכל חזרה לסככה הכוללת מחליבה או מחצר הצינון לוותה במתן צינון של כ-90 דקות באבוס על אף חוסר הבדל במדידת הטמפ' הוגינלית בחודשים ספטמבר אוקטובר. כלומר, ישנה סבירות שהצינון במדרך מסייע לשמור על טמפ' נמוכה יותר לאחר צינון בחצר ומגביר את יעילותו על אף שאין הבדל משמעותי באחוז השעות מעל 39 מעלות בחודש ספטמבר.
במבט על בריאות העטין ישנם חודשים עם ספירת תאים סומטיים גבוהה מאוד בסככה הכוללת ביחס למרחבית וסיבות לכך יכולות להיות מרחב מחייה קטן יותר לפרה וכתוצאה כך סיכוי גבוה יותר למרבץ פחות יבש. חשוב לציין כי לא בוצע מעקב אחר מצב המרבץ לאורך הניסוי ולכן זו השערה בלבד.
בעבודה זו נבדקו עלויות הכרוכות בצינון באבוס כגון- מים, חשמל (מאווררים) ופינוי זבל מהמאצרות. כמויות המים ומשך זמן העבודה של המאווררים חושב באמצעות נתונים מהמשק וכך גם עלויות פינוי המאצרה שבקצה מדרך הסככה הכוללת. טבלה 2 מפרטת את העלויות שהיו כרוכות בצינון הפרות במדרך הסככה ששימשה לניסוי ובמשך הניסוי בלבד (168 ימים).
טבלה 2. עלות הצינון באבוס בעונת הקיץ בסככת חולבות בודדת

ניתן לראות שהצינון במדרך במסגרת הניסוי ברפת בנגב המערבי כרוך בעלות של כ-28 אלף ₪ או 238 ₪ לפרה. בניסוי לא נמצאו הבדלים משמעותיים לטובת אי אלו מהסככות במדדים מקצועיים שישפיעו על הכנסות הרפת כגון- ייצור חלב, מוצקים, בריאות ופוריות. מצד אחד, עלויות הצינון באבוס לא הביאו לשיפור במדדים מקצועיים בסככה הכוללת, אך מצד שני, ייתכן כי הצינון באבוס הביא את מדדי החלב בסככה הכוללת לכדי שיוויון מול הסככה המרחבית על אף צפיפות גדולה יותר בסככה זו.
במידה והעלויות הנ"ל אינן חוזרות דרך אותם מדדים מקצועיים נראה כי אין הצדקה ממשית לתוספת צינון במדרך.

המחקר נעשה במימון מועצת החלב תוכנית מספר: 870-1641-20

רשימת ספרות
1. יניב לבון והלל מלכה (2016). סככה מרחבית מול סככה כוללת, משק הבקר והחלב 383, 66:75.