המגזין שלנו מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה כנסים, קורסים ופעילות (לוח שנה) זום ענפי מילקטק

רפת עמיר – ראובן זלץ

יבוץ עמיר לא פונה, ההחלטה שלא לפנות את הקיבוץ השוכן קרוב לגבול, מעלה תהיות ושאלות לגבי השיקולים של מקבלי ההחלטות וצה"ל אך זה כבר סיפור אחר. אך למרות שחברי הקיבוץ נותרו, קיבוץ עמיר מתנהל כמעט במתכונת חירום ובקיבוץ מרגישים היטב את רוחות המלחמה כמו גם את רעמי התותחים. הגענו לרפת קיבוצית, בעלת מכסה של כ 3- מיליון ליטר, מנהל הרפת מקסים שטרק, חבר קיבוץ דפנה שפונה מחבריו "אנחנו פליטים, קיבוץ דפנה פונה מתחילת המלחמה והתושבים מפוזרים ברחבי הארץ, בעיקר סביב הכנרת. נשארו בקיבוץ כיתת הכוננות ומנהל הרפת".

תחושות לא טובות, רק שייגמר כבר. שטרק רפת עמיר

ואיך המצב, איך ממשיכים לתפקד?
"סה"כ המצב סביר בהתחשב במצב, הספקים מגיעים, החלב נלקח הרופא מגיע כרגיל. ההבדל הוא ברעש מסביב, תותחים, כיפת ברזל וכמובן ההרגשה של כולם, הרגשה פשוט זיפט. בהתחלה כל התאילנדים חזרו הביתה. ואז הסתדרנו עם חברי קיבוץ, לשמחתי נשארנו כל התקופה עם 3 חליבות והתאילנדים חזרו לפני כחודש. אך המצב מאוד נזיל אז עדיין לא שחררתי את העובדים הישראלים הזמניים והתאילנדים שלנו עובדים במטע. מצב מאוד מורכב המשפיע על הוצאות העבודה".

והרפת, בפן המקצועי הכלכלי?
"בפן הכלכלי בסדר, בסה"כ רפת עמיר מנוהלת היום על ידי מילובר ובשנתיים האחרונות יש שיפור בתוצאות וכולם מרוצים. בסוף השנה אני פורש לפנסיה, אמור להגיע זמיר מאיילת השחר".

איך אתה רואה את עתיד הרפתות כאן בגליל עליון?
"לרוב הרפתות כאן באזור אין לאן לגדול, בעמיר יש מקום לגדול ולהתרחב וכנראה שרפת עמיר תיכנס לשותפות עם מנרה שקבלה מכסה לאחרונה ויש כאן עדיין מקום לרפת שלישית".

איך המצב הבטחוני אמור להסתיים?
"אהה, זה כבר גדול עלי, אני רוצה שלום, אני אופטימי, אנחנו כל כך עמוק בחרא שמכאן יש לנו רק לאן לגדול וללכת קדימה. בסופו של דבר אנשים יבינו שמלחמה זה לא הפתרון".

רפתות הצפון. מעקב, יומן מלחמה – ראובן זלץ

למרות שהתקשורת מתעקשת לא לקרוא לנעשה בגבול הצפון מלחמה, הרי שבפועל מתרחשת שם מערכה קשה, מלחמה של ממש, עם עשרות טילי נ"ט, רקטות וחדירות של כטב"מים לשטח ישראל, מדי יום. 15 חיילי צה"ל נהרגו במהלך הקרבות, עוד עשרות פצועים, מאות בתים נפגעו קשה בקיבוצים וישובים צמודי גדר ועשרות אלפי ישראלים פונו מבתיהם מ- 14 קיבוצים וישובים רבים לאורך גבול הצפון, מראש הנקרא ועד כפר גלעדי וקריית שמונה.

 

רפתות בגליל המערבי – מעקב
ב- 2 הרפתות שתושביהם פונו, כפר גלעדי ודפנה ממשיכים לחלוב. בכפר גלעדי ירדו ל- 2 חליבות וברפת דפנה חזרו לקראת סוף דצמבר ל- 3 חליבות ביום. זיו בן ארי, מנהל התארגנות רפתות בצפון: "מדובר ב- 7 רפתות בטווח הקצר ועוד 2 רפתות בטווח הארוך, כפר בלום ועמיר שאינן מפונות אך המצב מורגש היטב". הרפתות פועלות כעת ללא מתנדבים וכוח האדם מורכב מעובדים זרים, חברי קיבוץ ותושבי האזור.

ומה מצב הרפתות?
ברפת דפנה חזרו ל- 3 חליבות כבר לפני כמה ימים, החלב קפץ באיזה 1000 ליטר ובאשר לרפתות בבית הלל, יש ויש, יש מי שקשה לו יותר ויש מי שקשה לו פחות ולא אכנס לשמות. בכל מקרה המצב מאוד מתוח, כי הם כמעט בקו הירי. חשוב לציין כי יש בסיס צבאי ליד בית הלל שחטף 2 פגיעות נ"ט".

כיצד נערכים לעתיד?
"אנחנו נערכים לתרחישים שבהם לא נוכל לספק שם אוכל, כי מדי פעם יש שעות שאין כניסת רכבים, חיים שם בשגרת מלחמה ביום יום, זה כנראה יקח כמה חודשים טובים עד שהתושבים יוכלו לחזור. בגדול, הכל עובד, רק קצת יותר לאט והכל מחייב תכנון, צריך לזכור כי אין שם אוכלוסיה ולפעמים חסר ציוד. כמו כן, מתחילה גם שחיקה בגלל הזמן שעובר והשאלה מה יהיה הלאה, בעתיד, אך אנחנו חייבים להיות אופטימיים". עומרי זלצר מנהל רפת כפר גלעדי, קיבוץ שפונה כבר לפני כחודשיים מתושביו "בגדול השגרה נשמרת, יש 2 תאילנדים שעובדים ועוד 3 חבר'ה צעירים מהקיבוץ שנרתמו למשימה, אנחנו חולבים 2 חליבות ביום, יש מדי פעם יש אזעקה, שומעים היטב את הבומים בלבנון, אבל נכון לעכשיו, אין אירועים דרמטיים וכולנו מחכים שזה ייגמר כבר".

חליבות ושגרה מתוחה. רפת כפר גלעדי. צילום- יגאל אשוח

דני בניק, רכז התארגנות הרפתות בגליל המערבי: "עובדים בשגרה מאוד מתוחה"
גם בגליל המערבי מרגישים היטב את המלחמה, יש אזעקות, טילים וצבע אדום. 11 רפתות פועלות בגליל המערבי, 4 רפתות משולשות, עין המפרץ, רגבה, סער ורפת בראשית, 4 רפתות כפולות, אילון, רמת יוחנן, לוחמי הגיטאות ורפת תפן, 3 רפתות בודדות, יסעור, כפר מסריק ואפק. כל הרפתות ביחד, מייצרות כ- 80 מיליון ליטר דני בניק, חבר קיבוץ כפר מסריק, רפתן בפנסיה, רכז ההתארגנות" "אנחנו עובדים וממתינים שכל ה"דבר" הזה יגמר כבר".

ומצב הרפתות והאווירה?
דני בניק "אני הייתי מנהל הרפת בקיבוץ ראש הנקרה בתקופת התקפות הטילים על הארץ, לפני כעשור, כרגע המצב די סטטי ונראה כאילו על פניו שהכל מתנהל כרגיל, אך בעצם שום דבר לא רגיל, בטח בצמודי גדר, באזור שלנו אנחנו די רגועים, עיקר הבעיה בגליל העליון. אנחנו מקווים מאוד שנגיע לסיום של ה"דבר" הזה. כרגע, (סוף דצמבר ר. זלץ) חוץ מרפת אילון שתושביו מפונים, חוץ מהרפתנים שנותרו שם, הרפת מתנהלת כרגיל, כמעט בשגרה. 3 חליבות, מייצרת אוכל במרכז מזון עצמאי, למרות הקושי האובייקטיבי של כינון ישיר מלבנון. זה לא רק הרפתנים המתנהלים כמעט בשגרת עבודה, אלא גם הרופאים, המזריעים וגם מובילי החלב".

ושאר הרפתות?
"כול הרפתות עובדות כרגיל, 3 חליבות, הכל בשגרה, אין שום דבר מיוחד. ניתן לומר שרוב העובדים התאילנדים נותרו, מעט מאוד עזבו. כך שהכל כרגיל. יש כמובן המון מתח, אנחנו נמצאים בעצם במלחמת התשה, אך למזלנו אנו עדיין לא נמצאים במקום של רפתות העוטף, רחוקים משם. יש לנו חמ"ל צפוני, חברים בו, ההתאחדות, משרד החקלאות, שהם בקשר עם הצבא, מתעדכנים על בסיס קבוע ומחכים שהכל ייגמר".