המגזין שלנו

יתרונות לגודל, יתרונות לקוטן – יוני דמרי

יוני דמרי בעל רפת בעלת מכסה של מיליון וחצי ליטרים בשנה, ממושב גילת. מנהל אגף החקלאות ורכז אזור דרום בתנועת המושבים. יוני בוחן את משמעות המשק הקטן מול המשק הגדול ומה תרומתם לאספקה ולביטחון המזון בישראל?
במאמרי זה אבקש להתייחס ליתרונות העומדים למשקים המוגדרים "קטנים" קרי משק מושבי, זאת בהשוואה למשקים גדולים אותם נוכל למצוא לרוב בקיבוצים. זאת למרות שכיום קיימים חקלאים "מושבניקים" רבים בעלי היקפי גידול מאוד גדולים שאינם מייצגים את החקלאי המושבי הממוצע ואף משתווים לעיתים לסדרי גודל של קיבוץ. את היתרונות הללו אבקש לשייך בעיקר לתחום "ביטחון המזון", נושא הנמצא לא מעט לאחרונה על סדר היום הציבורי הן בשל שינויי האקלים, הן בשל התפרצות הקורונה ולאחרונה אף בשל הרפורמה בחקלאות שיש האומרים כי תוביל לאבדן מוחלט של בטחון המזון במדינת ישראל.

יחיאל שטיינבוים: "להיות מושבניק זה חיים של זכות גדולה" – ראובן זלץ

במושב קטן סמוך לאשדוד, עובד יחיאל שטיינבוים ברפת המשפחתית. דור שלישי, מהרפתנים  הצעירים בענף, הממשיכים במסורת המשפחתית, כי ככה בעצם חינכו אותם. הוא מדבר פשוט, מדויק והיה כדאי לפוליטיקאים להקשיב לו. 100 שנות מושב ועוד רפתן בן 28.

נהלל המיתוס והמציאות – ראובן זלץ

את נהלל אין ממש צורך להציג, מושב העובדים הראשון בהיסטוריה, שנוסד בשנת 1921 , מושב שהפך זה מכבר למיתוס ציוני וזכה למעמד של 'סלבריטי'. אך גם נהלל עובר שינויים, הרחבות  ואפילו, שומו שמיים, מדברים שם ברצינות על רפת אחת, משותפת לכולם. כיום דור המייסדים  כבר איננו, ענפי החקלאות מצטמצמים והקהילה גדלה והופכת למעורבת יותר שחלק גדול מאנשיה לא עוסקים כלל בחקלאות. וכן, יש אפילו בריכה פרטית ראשונה בהרחבה, זקני המושב מתפלצים. נפגשתי עם גיא גורן, דור רביעי במושב. אם תרצו, הוא ובני דורו מסמנים את נהלל  החדשה. שיחה כנה, פתוחה עם לא מעט עצב והשלמה

איל פייגין: "ענף הרפת הוא לא ענף מסוכן כלכלית" – ראובן זלץ

בז'רגון המושבי הוא בקלות יכול להיקרא נסיך, דור רביעי למשפחת חקלאים שורשית, מעמק יזרעאל, בעל רפת בתל עדשים, משפחה בנהלל. אחד מהקולות החזקים של דור ההמשך הצעיר (יחסית) ובעל דעה ברורה ובהירה, לעיתים ביקורתית באשר לחקלאות, רפת ועתיד הענף. איל פייגין "אני לא מכיר חקלאים המתעשרים וקונים חברות תעופה".
איל פייגין 39 דור רביעי במושב תל עדשים, הוא נשוי לצורית "ייבוא מהעיר הגדולה" כדבריו ולזוג 3 ילדים וכעת הם בשיא התכנון והבניה של ביתם החדש במושב. איל בן למשפחת רפתנים, אלא מה, אימו, אחותו של טוטי בלוך ממושב נהלל, משפחה ששורשיה טמונים עמוק בעמק יזרעאל. איל בן ממשיך ברפת בעלת מכסה של כמיליון ליטר שעברה תהפוכות ושינויים בשנים האחרונות. איל מתחזק שדות של גידולי חורף, בעיקר מספוא לבקר ובשנתיים האחרונות החל לגדל דשא לגינון. איל מוצא זמן להיות חבר בהנהלה ה'חקלאית', חבר הנהלה באגודה החקלאית של תל עדשים וחבר בפורום רפתנים צעירים. הוא נחשב לאחד הקולות הבהירים ולאחד הדוברים החשובים של דור ההמשך במשק המשפחתי.

חוברות קודמות