מהשולחן של ליאור שמחה

יומה השביעי של המלחמה – ליאור שמחה

אנו ביומה השביעי של המלחמה. את יום שישי הקדשתי לביקור החברים המפונים. עברתי בלא מעט קיבוצים ופגשתי חברים טובים, כמו אחים. באחד הביקורים, ממש ביציאה מפתח המלון, נתקלתי במקרה בחבר,

יומה השישי של המלחמה בעזה – ליאור שמחה

אנו ביומה השישי של המלחמה בעזה. האדמה והשמיים עדיין סוערים, אולם אנו ממשיכים בכל הכוח והנחישות. פותחים את צווארי הבקבוק ועושים ככל שביכולתנו לשמירה על אמצעי היצור, הלב הפועם של

יום חמישי למלחמה בעזה

שלום רב, <\BR> אנו ביומה החמישי של המלחמה בעזה. <\BR> יום של מעט אור בשבוע כל-כך חשוך, היום חזרו לחלוב ארבע רפתות, כמעט כנגד כל הסיכויים ובכל הרפתות קיבלו מזון. כ-90 שעות חלפו מאז שהרפתנים שלנו לא הצליחו להגיע לרפתות, והנה היום, כמו שנפרצה הדרך לירושלים בימי מלחמת העצמאות, הצליחו לפרוץ את הדרך למשקים. תחושה עילאית של התרוממות רוח, של התרגשות עצומה, של חלוציות אמיתית, לראות את הפרות שוב אוכלות, לראות את המתנדבים עובדים במשקים ואת המתנדבים חולבים. <\BR> הם עשו זאת הודות לרוח הישראלית הייחודית: תעוזה, אמונה וערבות הדדית, למול אתגרים מורכבים של אספקת מזון וסולר, לצד שיקום המפגעים. <\BR> מבצעים לוגיסטיים הירואיים, יחד עם התנדבות חסרת תקדים של מתנדבים חמושים, שממש הזכירה את מסעה ההיסטורי של מדינת ישראל מתקומה לעצמאות. אך נדמה כי בחלוף 75 שנים, ההיסטוריה חוזרת ועמה החקלאים הציונים שלנו, שכמו אז כך היום: עומדים בחזית ההתיישבות והחקלאות הציונית. <\BR> כולנו גאים בכם, חקלאי העוטף, במתנדבים, באמבר שהגיעו עם משאיות המזון. נמשיך ונתמוך בכם בימים קשים אלו. <\BR> אתם ההשראה שלנו, האור שלנו, שינצח את כוחות החושך. <\BR> ליאור שמחה

יום רביעי למלחמה בעזה

אנו ביומה הרביעי של המלחמה בעזה, תוך היערכות גם לאפשרות הסלמה בגבול הצפון.
אתמול יום שלישי, איבדנו אתמול רפתן יקר נוסף, ראובן הייניק מכיסופים. ראובן היה מרכז הרפת בקיבוץ והגיע לראות מה קורה ברפת לאחר שלושה ימים. במקום שכל כך אהב חייו נגדעו על ידי מחבלים נתעבים.
לצד האבל הכבד, אנו עדים לסיפורים הירואיים של הרפתנים שלנו בעוטף, אחינו הגיבורים, שנלחמים כמו אריות על מנת להמשיך בעבודתם במשקים. פתחנו מסדרונות אספקה של מים, מזון וסולר לפעילות הרפתות ביישובים הנצורים ומרוב האזור אספקת החלב יציבה.
אנו בחמ"ל ההתאחדות, פועלים כתף אל כתף עם כוחות הביטחון ועם הרפתנים, תומכים בכל צורך לוגיסטי, נמצאים בקשר רציף עם העובדים, גורמים מקצועיים וכוחות הביטחון. עדיין בחלק מהמשקים לא ניתן לחזור לעבודה, אולם אנו מעריכים כי בקרוב, בתאום עם הצה"ל והכוחות המרחביים, נוכל לבשר על חזרה לתפקוד לפחות בחלק מהמשקים בעוטף.
עלינו לזכור כי עוד ימים ארוכים לפנינו, ימים מותחים וקשים מאוד. השכול, המראות והזוועות ילוו אותנו בכל צעד ושעל, אולם הגבורה יוצאת הדופן של הרפתנים שלנו מעניקה לכולנו את הכוח להרים את הראש, להיות חזקים, להבטיח כי ביחד ננצח.
אנו גאים בכם, שכמו תמיד הראשונים לעמוד בחזית, לעשות את כל המאמצים לתפעל את המשקים ולשמור על הבית, בית ישראל. נמשיך שכם אל שכם, עם אנשי העוטף. נמשיך ונפעל מאוחדים ונחושים, בתקווה לבשורות ולימים טובים.
ליאור

היום השני למלחמה בעזה

שלום רב,
התעוררנו לבוקר קשה נוסף. קשה וכואב מאוד. ממדי הטרגדיה מתחילים להתברר. איבדנו חברים יקרים, רפתנים מדהימים, שיצאו להגן על ביתם. מלחי הארץ. יש גם לא מעט פצועים ונעדרים, ואנו נושאים תפילה לשלומם ולבריאותם.
ברגעים אלה, אנו נמצאים בחמל התאחדות בהערכת מצב מול גורמי הביטחון, בודקים את כשירויות העבודה והאם אפשר בכלל לצאת לעבודה. לבנו דואב לנוכח האסון הלאומי הנורא וכולנו מחזקים ומחבקים את תושבות ותושבי העוטף ובית ישראל.
אנו מבקשים להכין רשימת מתנדבים לעוטף, לטובת תגבור כוחות העבודה באזור. להתנדבות יש להתקשר או לשלוח הודעת ווטסאפ לעדי קפלן: 052-6025422
נצח ישראל לא ישקר!

כניעה של האוצר לרשתות השיווק

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', קיבל ביום חמישי האחרון החלטה חד-צדדית, לאחר שחתם על הצו שמבטל את המכס על ייבוא החלב הניגר לישראל למשך שלושה חודשים. על-רקע החלטה זו, חשוב לי

חלב ישראלי? מומלץ בחום! – מהשולחן של ליאר שמחה

אין רגע דל בענף החלב. בשבועות האחרונים אנו נחשפים לתופעה של מחסור בחלב בקרטון בנקודות השיווק. התקשורת נותנת לכך תשומת לב רבה, השבוע קיים שר האוצר דיון מיוחד עם אנשי

חג חלב שמח

תמיד ובמיוחד בחג השבועות, נציין את תרומתם של יצרני החלב בכל רחבי ישראל לאספקת חלב שוטפת ולחיזוק ביטחון המזון. יצרנים חזקים יבטיחו כי לעולם יחסר חלב בישראל, החלב הטוב והמוביל בעולם במחיר הוגן. צריך לומר ביושר, כי עברנו שנה לא פשוטה בה מחירי המזון העולמיים ממשיכים לאתגר אותנו, יחד עם מאבקים מורכבים בלא מעט זירות נוספות, אולם תמיד היינו ונשאר נאמנים לצדקת דרכנו כמצפן ערכי. מצפן המחייב אותנו למצוות "ואהבת לרעך כמוך", שוויון ערך האדם והדאגה לחלשים בחברה.
זה מזכיר לי כי בשיחה עם עיתונאית בכירה בתקשורת הישראלית, שאלתי אותה: "מה יש לכם, אנשי התקשורת, מענף החלב?". תשובתה הייתה: "אם אתה שואל אותי את השאלה הזאת, אתה כנראה לא מבין מה המשמעות של הענף שלכם, שמנהל 15 מיליארד ₪ בשנה". לפעמים זה נראה לנו מובן מאליו, אבל צריך לזכור שגודל האחריות וההשפעה שלנו על הציבור בישראל, מובילה לעיתים לביקורת ציבורית ולהתעסקות יומיומית של התקשורת ונבחרי הציבור.

מכון שלטון – פורום קהלת

תמיד נזכור את מצרים, תמיד נסתכל לירושלים