מהשולחן של דגן יראל

דגן יראל- דוח מנכל, ספטמבר 2024, בין מכאוב לתקווה – ממשיכים בעשיה

אי של יציבות בתקופה של אי יציבות

דוח מנכ”ל 8.7.24

דו”ח מנכ”ל יולי 2024: תשעה חודשים אחרי: ההבדל התהומי בין התיאוריה לבין המעשה גבורת הרפתנים לפני תשעה חודשים, התעוררנו כולנו למציאות שאיש לא דמיין. אותה שבת ארורה ב-7 באוקטובר, הטבח

שבועות 2024 מחויבים, כתמיד, למלא הטנא בחלב ישראלי איכותי – דגן יראל

חלב ישראלי זה אנחנו!

ממעמקי השכול של יום הזיכרון, נעבור הערב ליום העצמאות. יום אותו לא נוכל לחגוג כמו בשנים עברו עד שובם של כל החטופות והחטופים, עד שנבטיח עצמאות לכולם. בעת הזו, נרכין

חלב ישראלי – ביטחון לאומי

בימים אלו אני מתחיל, הלכה למעשה, את תפקידי כמנכ”ל התאחדות יצרני החלב בישראל. ראשית אבקש להודות לחברי ועדת האיתור ולמועצת ההתאחדות על האמון בי. אמון זה איננו מובן מאליו מבחינתי

יומה השביעי של המלחמה – ליאור שמחה

אנו ביומה השביעי של המלחמה. את יום שישי הקדשתי לביקור החברים המפונים. עברתי בלא מעט קיבוצים ופגשתי חברים טובים, כמו אחים. באחד הביקורים, ממש ביציאה מפתח המלון, נתקלתי במקרה בחבר,

יומה השישי של המלחמה בעזה – ליאור שמחה

אנו ביומה השישי של המלחמה בעזה. האדמה והשמיים עדיין סוערים, אולם אנו ממשיכים בכל הכוח והנחישות. פותחים את צווארי הבקבוק ועושים ככל שביכולתנו לשמירה על אמצעי היצור, הלב הפועם של

יום חמישי למלחמה בעזה

שלום רב, <\BR> אנו ביומה החמישי של המלחמה בעזה. <\BR> יום של מעט אור בשבוע כל-כך חשוך, היום חזרו לחלוב ארבע רפתות, כמעט כנגד כל הסיכויים ובכל הרפתות קיבלו מזון. כ-90 שעות חלפו מאז שהרפתנים שלנו לא הצליחו להגיע לרפתות, והנה היום, כמו שנפרצה הדרך לירושלים בימי מלחמת העצמאות, הצליחו לפרוץ את הדרך למשקים. תחושה עילאית של התרוממות רוח, של התרגשות עצומה, של חלוציות אמיתית, לראות את הפרות שוב אוכלות, לראות את המתנדבים עובדים במשקים ואת המתנדבים חולבים. <\BR> הם עשו זאת הודות לרוח הישראלית הייחודית: תעוזה, אמונה וערבות הדדית, למול אתגרים מורכבים של אספקת מזון וסולר, לצד שיקום המפגעים. <\BR> מבצעים לוגיסטיים הירואיים, יחד עם התנדבות חסרת תקדים של מתנדבים חמושים, שממש הזכירה את מסעה ההיסטורי של מדינת ישראל מתקומה לעצמאות. אך נדמה כי בחלוף 75 שנים, ההיסטוריה חוזרת ועמה החקלאים הציונים שלנו, שכמו אז כך היום: עומדים בחזית ההתיישבות והחקלאות הציונית. <\BR> כולנו גאים בכם, חקלאי העוטף, במתנדבים, באמבר שהגיעו עם משאיות המזון. נמשיך ונתמוך בכם בימים קשים אלו. <\BR> אתם ההשראה שלנו, האור שלנו, שינצח את כוחות החושך. <\BR> ליאור שמחה

יום רביעי למלחמה בעזה

אנו ביומה הרביעי של המלחמה בעזה, תוך היערכות גם לאפשרות הסלמה בגבול הצפון.
אתמול יום שלישי, איבדנו אתמול רפתן יקר נוסף, ראובן הייניק מכיסופים. ראובן היה מרכז הרפת בקיבוץ והגיע לראות מה קורה ברפת לאחר שלושה ימים. במקום שכל כך אהב חייו נגדעו על ידי מחבלים נתעבים.
לצד האבל הכבד, אנו עדים לסיפורים הירואיים של הרפתנים שלנו בעוטף, אחינו הגיבורים, שנלחמים כמו אריות על מנת להמשיך בעבודתם במשקים. פתחנו מסדרונות אספקה של מים, מזון וסולר לפעילות הרפתות ביישובים הנצורים ומרוב האזור אספקת החלב יציבה.
אנו בחמ"ל ההתאחדות, פועלים כתף אל כתף עם כוחות הביטחון ועם הרפתנים, תומכים בכל צורך לוגיסטי, נמצאים בקשר רציף עם העובדים, גורמים מקצועיים וכוחות הביטחון. עדיין בחלק מהמשקים לא ניתן לחזור לעבודה, אולם אנו מעריכים כי בקרוב, בתאום עם הצה"ל והכוחות המרחביים, נוכל לבשר על חזרה לתפקוד לפחות בחלק מהמשקים בעוטף.
עלינו לזכור כי עוד ימים ארוכים לפנינו, ימים מותחים וקשים מאוד. השכול, המראות והזוועות ילוו אותנו בכל צעד ושעל, אולם הגבורה יוצאת הדופן של הרפתנים שלנו מעניקה לכולנו את הכוח להרים את הראש, להיות חזקים, להבטיח כי ביחד ננצח.
אנו גאים בכם, שכמו תמיד הראשונים לעמוד בחזית, לעשות את כל המאמצים לתפעל את המשקים ולשמור על הבית, בית ישראל. נמשיך שכם אל שכם, עם אנשי העוטף. נמשיך ונפעל מאוחדים ונחושים, בתקווה לבשורות ולימים טובים.
ליאור