אנו עומדים בפני חגי תשרי, ושוב – כמיטב "המסורת" – עולה החשש ממחסור בחלב. השנה, החגים מזמנים לנו רצף של תשעה ימים שבהם המחלבות לא יוכלו לפעול עקב אילוצי כשרות. זהו מופע ימים ממושך, אך הוא מתרחש באופן מחזורי אחת למספר שנים. על כן, התאחדות יצרני החלב הציעה פתרונות אפשריים, כמו העסקת עובדים שאינם יהודים בשבתות ובחגים. אולם, הפתרונות שהצענו נדחו. במקומם, בחר משרד האוצר בחלופה הקלה והנוחה ביותר: הוצאת צו מיוחד המבטל את הפטור ממכס על ייבוא חלב. באופן תמוה, טיוטת הצו חלה לא רק על תקופת החגים, אלא למשך חצי שנה. בהמשך, לאחר מאמצים רבים שהפעילה ההתאחדות, פורסם הצו הסופי – התרת ייבוא חופשי של חלב ניגר למשך ארבעה חודשים, עד דצמבר 2025, בנוסף לייבוא מוגבל של עוד חודשיים, עד פברואר 2026.
מבחן המציאות מול מבחן התיאוריה
בעקבות הצו הבהרנו בצורה נחרצת כי צר לנו על החלטה מנותקת מהמציאות וחסרת היגיון ואחריות לאומית. החלטה שאין בה שום קשר לביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל ולא לאתגרי המלחמה והתקומה. המציאות ברורה: הרפתנים ממשיכים לייצר ללא הפסקה ויש מספיק חלב גולמי לציבור הישראלי. משרד החקלאות וביטחון המזון אף הבהיר זאת מפורשות. למעשה, רפתות ישראל מייצרות היום יותר חלב מהתכנון, והן ערוכות לספק את הביקוש הגובר בכל עת, גם בחגים. אך עדיין, יש מי שרוצה "לחלוב" כל הזדמנות כדי לפגוע בענף שהוכיח את עוצמתו וחוסנו מול כל איום – גם בשנתיים האחרונות, מהקשות שידעה ישראל, בהתמודדותה מול שבע זירות ביטחוניות, בנוסף לזירה מדינית מורכבת. אלא, שכאן שוב נשאבת ישראל לאשליית תיאוריית הייבוא – וזו שוב אינה עומדת במבחן המציאות, כפי שמבהירים בעצמם הקמעונאים והיבואנים, שדחפו לייבוא. קמעונאי גדול צוטט בעיתון "דה מרקר" (27.8.25): "בדקתי מול מפעלים באיטליה, צרפת, ספרד, פולין ועוד… אין להם חלב לתת לי, או שהצעת המחיר שלהם גבוהה בשקל לליטר ממחירי הקנייה שלי מתנובה. בכל מקרה, לוקח לפחות חודש כדי להביא חלב לארץ… אין סיכוי שיספיקו לחגים." קמעונאי נוסף ציין: "החלב לא יגיע בזמן לראש השנה… המפעל בפולין שייבאתי ממנו בעבר אמר לי שאין לו מספיק כוח ייצור". אז מה הועילו חכמים בתקנתם?
מאמצי ההתאחדות למול ביטול מכסי הייבוא
ההתאחדות פועלת במאמצים חסרי תקדים במהלך החודש האחרון, מאז החלה הסערה סביב החשש ממחסור בחלב. אנו מקיימים פעילות רב-ערוצית מול משרדי הממשלה, הרגולטורים, התקשורת ומעצבי דעת הקהל. במסגרת זו, הבענו התנגדות לטיוטת הצו של שר האוצר ודרשנו – לאחר דחיית הפתרונות שהצענו – להגביל את ביטול המכסים לתקופת המחסור הצפוי בלבד (עד 7 שבועות) ולכמות הנדרשת (עד 5 מיליון ליטר). בנוסף, התרענו כי ביטול המכסים מעבר לתקופת החגים יפגע קשות ברפתנים, בענף החלב ובביטחון המזון של אזרחי ישראל. במקביל, הרפתנים הופיעו בשורה ארוכה של כלי תקשורת והדגישו מסר אחד ברור: המחסור הצפוי בחלב בחגים איננו נובע מהמקטע שבין הרפת הישראלית למחלבות, וככל שהחלב הגולמי לא יסופק עקב השבתת עבודת המחלבות, אנו צפויים לשפיכת עודף חלב גולמי או לייבושו. מאמצינו עד כה הביאו לשלושה מהלכים משמעותיים:
- עדכון הצו המיוחד: תקופת הייבוא החופשי קוצרה משישה לארבעה חודשים.
- ניסיון לקבלת הכשר מהרבנות הראשית: שר החקלאות וביטחון המזון פנה בדחיפות לרבנות כדי לאפשר העסקה חלקית של עובדים שאינם יהודים במחלבות בימי חג ושבת. פנייה זו נדחתה.
- תמיכה ציבורית ברפתנים: הכרה ביכולתם לשמור על ביטחון המזון והחלב בישראל גם בחגים, לצד חשיבות הייצור והתוצרת המקומית.
העיתוי והקשר בין המשבר הנוכחי להסכם החלב
כידוע, בסוף השנה אמור להיחתם הסכם חדש בענף החלב מול הממשלה. אנו מכירים את הרצון של משרד האוצר מזה שנים להוביל רפורמה מבנית בענף, כולל פירוק עיקרון התכנון. גם באוגוסט שנה שעברה, דווקא בעיצומה של המלחמה, איחוי הפצעים, שיקום הרפתות וחליבה תחת אש ביישובים נטושים, התמודדנו עם עוד ניסיון תמוה של האוצר לקדם רפורמה. כעת, לקראת החגים, נראה כי זו הזדמנות נוספת למימוש החלום הישן של האוצר דרך יצירת מציאות של מחסור. אנו בהתאחדות לא מופתעים מעיתוי התהוות המשבר הנוכחי ופועלים באופן אינטנסיבי באמצעות מערך של צוותים אסטרטגיים, יועצים ושותפים נאמנים לדרך במרחב החקלאי. שיתוף פעולה רב-מערכתי לצורך גיבוש עקרונות הסכם החלב החדש ותחת חתירה בלתי מתפשרת להמשיך ולהבטיח לרפת הישראלית ולענף החלב אופק יצרני, ודאות תכנונית וודאות כלכלית. עקרונות אלו מתכתבים עם תוכנית ביטחון המזון הלאומית שמוביל שר החקלאות וביטחון המזון, בתמיכת ראש הממשלה, ועם אתגריה של מדינת ישראל. מסיכונים לסיכויים, מאתגרים להזדמנויות – כולנו כאחד מאוחדים בצדקת דרכם של הרפת הישראלית וענף החלב המקומי, למען חיזוק ביטחון המזון של אזרחי ישראל שנים רבות קדימה.
חלב ישראלי – זה הביטחון של כולנו
מדינת ישראל חייבת ללמוד מהמלחמה הקשה בכל הקשור לביטחון המזון. להבין כי התלות בייבוא תגבה מחירים כבדים, בסביבה גיאו-פוליטית נפיצה. לתמוך בתוצרת המקומית, בחקלאות ציונית – ללא טיפה של ציניות, מצגי שווא, או תפיסות קפיטליסטיות קיצוניות. להסתכל על מבחן התוצאה ולא התיאוריה. ובמבחן הזה, הרפתנים שלנו עומדים במכסות ייצור תכנון החלב – ואף מעבר. הם עושים זאת מתוך אחריות לאומית, כלכלית וחברתית. מתוך ההבנה כי חלב ישראלי זה הביטחון של כולנו. מנגד, מדיניות ייבוא כחזות הכל תסכן את עתיד החקלאות המפוארת שלנו, את עצמאות המזון של ישראל. ניתן רק להניח מי ירוויח ממנה – וזה לא הציבור. אחרי הכל, שבענו מקונספציות ומרפורמות. זו העת ליציבות, לאופק יצרני, ללמידה מניסיון. אם לא עכשיו, אז מתי?
כולנו נחושים להמשיך ולפעול כדי לאפשר לאזרחי ישראל ליהנות מחלב ישראלי גם בחגים. נזכור: בזכות הרפתנים שלנו מעולם לא היה משבר חלב בישראל, ומעולם גם לא יהיה – לא בעת מלחמה, סיכונים ביטחוניים, חרם סחורות, או אירוע קיצון אחר.
נמשיך לעדכן בהתפתחויות ונקרא להשבת החטופים במהרה, בתקווה לבשורות טובות.
שלכם,
דגן יראל
מנכ"ל התאחדות יצרני החלב
