שלום לכולם ,
במהלך השבוע הקרוב אנו צפויים לעומסי חום חריגים בכל חלקי הארץ.
גל החום אמור להיות גם עם עומסי חום כבדים אך גם ממושך לאורך זמן.
חשוב להקפיד על צינון ברמה הכי גבוהה שאפשר.
מצורף מסמך בנושא הכולל דגשים חשובים לצינון הפרות.
שלום לכולם ,
במהלך השבוע הקרוב אנו צפויים לעומסי חום חריגים בכל חלקי הארץ.
גל החום אמור להיות גם עם עומסי חום כבדים אך גם ממושך לאורך זמן.
חשוב להקפיד על צינון ברמה הכי גבוהה שאפשר.
מצורף מסמך בנושא הכולל דגשים חשובים לצינון הפרות.
ועכשיו נחזור ל-יום שני, ה 9- לאוקטובר 2023 . לאחר הקרב ברפת והריסת המכון, רפת כיסופים חדלה למעשה מלפעול. ראובן פרטוש "הפרות שלא אכלו כמה ימים, סבלו קשות מצמא ורעב. כל פרות החלב נמכרו לבשר והעגלות פונו למושב ברכיה. מיד הוקם צוות מתנדבים בכדי להתחיל ולהניע את התהליכים ומיונים של העדר". לאחר המיונים והעברת העגלות ההרות לשתי אומנות בעזריקם וגילת, החל הטיפול בשטח, בניהולו של שמעון פרטוש שהיה מהראשונים שהגיע לרפת ההרוסה וניהל למעשה את כל המבצע. פרטוש נזכר בימים הראשונים "היה אז כאוס מוחלט, הכאב והאבל על הנרצחים, הדאגה לעדר, החשש ממחבלים, ההלם הגדול מהמלחמה, הכל התערבב לסוג של אסון וטרגדיה בלתי נתפסים אך במקביל היינו חייבים להתעשת ולראות איך ממזערים נזקים ומצילים כאן את מה שנשאר". באותם ימים מורכבים וקשים, התכנסו חברי הקיבוץ, הנהלת המשק, להכריע על גורל הרפת. פרטוש "במקביל לעבודה שכבר החלה, בסוף נובמבר התקיים דיון עקרוני בקרב חברי כיסופים על עתיד הרפת. לאחר דיונים החליטו החברים לחדש את הרפת. עבדנו במהירות גם מול מס רכוש וגם מול מתכנני הרפת ולהכין את הרפת לקליטת העגלות ממושב ברכיה ולהזריע אותם בכיסופים. הכל כאן היה הרוס, קשה לתאר את המצב, עבדנו כאן תוך כדי מלחמה, גם מול הרשויות, וועדה מקומית לאישורים והיתרים". שוקה אלימה, רפתן וותיק מקבוצת שילר, הגיע לנהל את הרפת בהתנדבות, לאחר מכן החל לעבוד כחבר כיסופים. היו כאן מתנדבים מופלאים, כמו בשאר רפתות העוטף שפשוט הצילו את הרפת, בלעדיהם כלום לא היה קורה. מבחינה אסטרטגית היה ברור לי שאנחנו חייבים לקנות את אחת הרפתות שנסגרו בערבה ובבקעה.
קבלנו החלטה לקנות את רפת גלגל ורפת כיסופים החלה לפעול ולייצר חלב ברפת גלגל, ב 1.3.24- וצריך מילה אחת על שמעון פרטוש, ניהל פרויקטים בעולם, חברות מסחריות בארץ, הקים את פרוג'קט בר, חברה לניהול רפתות וכמו איש עסקים טוב, זיהה את החולשות בענף והתפתח וגדל. פרטוש הקים עשרות פרויקטים ברחבי הארץ ונחשב לבעל מקצועי מוערך בתחומו. בימים אלו הוא פרויקטור להקמת רפת ענק בסעד, הרפת בדפנה, רפת ארז ועוד.
שמעון פרטוש "פרויקט להתגאות בו"
ההחלטה על הקמת מחדש של רפת כיסופים איננה מובנת מאליו, חברי הקיבוץ לקחו כאן החלטה שהיא גם כלכלית אך גם מאוד רגשית. כיום, כשרואים את התוצאות, קשה שלא להתרשם מהפרויקט שהוקם במהירות שיא.
להקים רפת תוך שנה וחצי, זה סוג של נס?
פרטוש "קבלנו אישור לעלות על הקרקע בסביבות אפריל מאי 24 , רק אז נתנו לנו אישור לבנות בשטח. הרפת החדשה יודעת לטפל ב 12- מיליון ליטר, אני תמיד מנסה לבנות רפת ל 30- שנים הבאות. ידעתי שאני נותן לקיבוץ כיסופים אופק ל 30- שנה הבאות. כל זה, במקביל למלחמה מתנהלת, כשאנחנו מטפלים ב 5- אתרים, ברכיה, עזריקם, גלגל, כיסופים, גילת. לאחר כשנה התכנסנו ל 2- אתרים, גלגל, אתר ייצור חלב ומרכז מזון וכיסופים, אתר עגלות כולל מרכז מזון".
לוח זמנים צפוף?
"הכל היה מאוד צפוף, גילחנו את מכון החליבה הישן, ממש גרסנו אותו, השארנו שטח נקי, במקביל טיפלנו בכל הסככות ברפת, החלפת הגגות, מערכות אוורור, מערכות חשמל ותשתיות, שבילי הולכה, מכון חליבה, מערכת קירור, קרוסלה 40 עמדות, בסה"כ השקענו ברפת כ 17- מיליון שקל כולל קניית העדר של גלגל, כיום כ 500- חולבות ו 400- עגלות".
מרכז מזון?
"היו שני מרכזי מזון, האחד בגלגל, עם תנובות מדהימות סביב ה 40- ק"ג לפרה וב 8.7- העברנו את 100 הפרות האחרונות מגלגל לכיסופים. יש מרכז מזון ברפת כיסופים, שייצר מזון לעגלות וכיום פועל כמרכז מזון רגיל לחולבות ועגלות".
מבחינה מקצועית, עוד דרך ארוכה?
"כעת צריך לקחת את הרפת, לראות שכל המערכות עובדות, ולהוביל את הרפת למקום טוב ואיכותי. אני בא לרפת ונותן יעדים וקח היה גם כאן. הרפת בכיסופים מוכנה לעבודה עם מיטב הציוד והטכנולוגיה, עכשיו מתחילה העבודה הרפתנית, אני בטוח שהרפת תצליח ותשגשג, אם יורשה לי לומר, בנינו כאן רפת לתפארת, רפת שכל מנהל רפת, היה חולם לקבל, עם כל הניסיון שלנו, העבודה, המתנדבים הרבים, זה באמת פרויקט להתגאות בו". לפני כחודש נבחר מנהל רפת, אודי טייץ ובנינו צוות מקצועי טוב. כל הצוות הוותיק שהקים את הרפת החדשה והיה בכמה חודשים בתחילת המלחמה בהתנדבות, הצוות הזה, מסיים את עבודתו. שוקה אלימה, שניהל את אתר כיסופים, ד"ר יואל זרון, ניהל את רישום העדר ומעקב אחר העדר, נדב בורג ודני בניק, ניהלו את אתר גלגל, פרטוש "מדובר צוות פנסיונרים שהיו חדורי מוטיבציה והמון אמונה שבזכותם ואמונתם בתקומת הרפת, הפרויקט הצליח. יש גם שני חברי קיבוץ העובדים ברפת מתחילתה, גיל ושי שהיו צמודים לשוקה. הקמת הרפת בכיסופים היא דוגמא ומופת לאמונה ותקווה ומחשבה לעתיד טוב יותר. ואולי הכי חשוב, אנשי קיבוץ כיסופים, שהאמינו בפרויקט, נתנו לנו יד חופשית להפיח רוח חיים, עם המון תקווה וכיום עומדת כאן רפת מפוארת שייצר חלב איכותי".
שוקה אלימה "בחזרת העגלות לרפת, כולנו עמדנו עם דמעות בעיניים"
כאמור, שוקה אלימה, הרפתן הפנסיונר הגיע לכיסופים עם פרטוש זמן קצר לאחר חורבן הרפת. אך שוקה לא ידע שפרויקט כיסופים, ישנה את חייו לעד. שוקה "המפגש הראשון שלי עם רפת כיסופים היה למעשה במושב ברכיה, עם העגלות יחד עם פרטוש. באותו הזמן בהתאחדות ביקשו מתנדבים ועזרה ברפתות העוטף ואז נוצר הקשר עם רפת כיסופים והגענו למיונים בברכיה, זה היה בתחילת נובמבר 23 ".
ידעת שזה יהפוך לפרויקט משמעותי בחייך?
"לא, ממש לא ידעתי ולא תיארתי. אחרי שהנהלת קיבוץ כיסופים קיבלה את ההחלטה על הקמת הרפת מחדש, פנו אלי אנשי הקיבוץ ופרטוש, לבוא לנהל את הרפת בכיסופים כולל ההקמה. עברנו לכיסופים אשתי ואני, אשתי עובדת במועצה האזורית אשכול. המטרה היתה להקים את הרפת הכי יפה ונכונה מבחינה טכנולוגית וממשקית וכיום כשאני רואה מה השגנו, אז ללא ספק הצלחנו ויש כאן היום רפת שהיא חלומו של כל רפתן ומנהל, לא פחות. גם אני וגם פרטוש היינו מתואמים, הניסיון הרב של שנינו, של עשרות שנים בענף, בא לידי ביטוי והביא אותנו להקים כאן רפת לתפארת ולקבל את ההחלטות הנכונות תוך כדי הקמה".
הרגע הקשה?
"רגעים קשים לא היו, אבל היו הרבה רגעים מרגשים, כמו החזרת העגלות הביתה שחברי הקיבוץ עמדו מסביב עם דמעות בעיניים. גם כשהחזרנו את הפרות הביתה, היה יום מאוד מרגש ומשמעותי וכמובן החליבה הראשונה, מאוד מרגש, אמרנו לעצמנו שעשינו את זה. תראה בהתחלה שהגענו לכאן והיה פה ריח של מוות, שמתי שלט שהבאתי ועליו היה כתוב 'רפת כיסופים תוקם מחדש ואין זו אגדה' ונכון להיום השלט הזה התחלף בשלט גדול בכניסה לרפת 'רפת ראובן חלב לבן קיבוץ כיסופים".
במהלך החודש האחרון הוצגו הסיכומים הכלכליים של רפתות החלב בישראל, שהראו כי שנת 2024 היתה שונה טובה ליצרני החלב. מנכ"ל ההתאחדות דגן מודה לתוצאות ואומר כי גם שנת 2025 תהיה שנה טובה ושרק יתנו ליצרני החלב לעבוד בשקט.
"פעילות היצרנים במהלך מבצע 'עם כלביא' שוב הוכיחה את איתנות ועוצמת הרפת הישראלית וענף החלב. מיד עם תחילת המבצע התכנסנו להערכת מצב אצל שר החקלאות וביטחון המזון תוך הצבת שני יעדים עיקריים: רציפות תפקודית של החקלאות הישראלית ובהם ענף החלב; מדפים מלאים – שלא יחסר חלב ומזון חקלאי למשפחות בישראל. במהלך 12 ימי המבצע פעלו היצרנים וענף החלב בצורה יוצאת דופן תוך שמירה על תפקוד מלא, ערבות הדדית וסולידריות חברתית – ופעם נוספת עמדו במבחן הקשה ביותר, מבחן המעשה. לציבור בישראל יש בהחלט על מי לסמוך". לאחר המבצע הצבאי פרסמה ההתאחדות שהיא יוצאת בקרוב בסקר שביעות רצון.
תוכל להרחיב בנושא?
"בתום מבצע 'עם כלביא' ולאחר תקופה ממושכת של תפקוד תחת אתגרים יוצאי דופן, אנחנו בהתאחדות מובילים תהליך מקיף של בחינה עצמית מעמיקה. המטרה פשוט, ההתאחדות היא ארגון לומד וקשוב, החותר לשפר כל העת את ממשקי עבודתו ולחזק את צרכי המשקים וענף החלב על בסיס הידע והניסיון הרב של היצרנים בשטח. רק כך נוכל להיערך לאתגרים עתידיים. לכן, ההתאחדות תשלח בקרוב לחבריה סקר קצר, בו הם יתבקשו לחוות את דעתם על התנהלות ההתאחדות בשגרה ובחירום, על הרציפות התפקודית בענף ועל מידת שביעות רצונם בנושא השירותים והספקים. אני משוכנע כי התשובות מהסקר יסייעו להתאחדות ללמוד, להשתפר ולהיערך באופן מיטבי לקראת הבאות – במטרה להבטיח את חוסנו של הענף, יציבותם של הרפתנים וביטחון המזון של ישראל".
אתה מסייר המון ברפתות ברחבי הארץ, התרשמותך?
"בחודשים האחרונים המשכתי לסייר במשקי החלב בכל רחבי הארץ ומכל סיור יצאתי בתחושת סיפוק וגאווה עצומה. זה פשוט מדהים לראות את הרפתנים שלנו יוצאים ממשבר עמוק לתנופת צמיחה והתחדשות. אנחנו מדברים על צמיחה והתחדשות ברפתות רבות בזכות רפתנים חדורי אמונה ושליחות. האנשים האלה כותבים ביזע רב אין-סוף פרקים מרגשים בתקומתה של מדינת ישראל ובתקומתה של ההתיישבות החקלאית. הם ממחישים הלכה למעשה את תמונת הניצחון האמיתית, ויחד עם כלל הגורמים בענף החלב הישראלי מחויבים לביטחון המזון ולאספקה שוטפת לבתים של חלב כחול-לבן, איכותי ומזין. זו לא קלישאה, כל מי שמסייר היום ברפת הישראלית שואב מנות גדושות של השראה ותקווה".
יש חדש בנושא ביטול המכסים מארה"ב?
"נושא ביטול המכסים פרץ אלינו במלוא העוצמה בחודש אפריל השנה, ויצר איום ממשי על עתיד הרפת הישראלית וענף החלב. בשלב זה, אני יכול לומר באופטימיות מאוד זהירה, שמסתמן פתרון חיובי לאיום המכסים. אחד הסימנים לכך היא הישיבה שהתקיימה בנושא בחודש שעבר אצל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבה ניתנה רוח גבית לרפתנים ולחקלאים מתוך הכרה בחשיבות החקלאות הישראלית וענף החלב. מסיכומי הישיבה עם ראש הממשלה נקבע שהסכם הסחר החדש מול ארה"ב יתבסס על מתווה שהוביל שר החקלאות וביטחון המזון, יחד עם שר הכלכלה. המתווה נועד להגן על היצרנים והתוצרת המקומית, כחלק מתמיכה כוללת בחקלאי ישראל ומקידום תוכנית ביטחון מזון לאומית. חשוב גם לומר, שהגענו להבנות עם האוצר על פריסת רשת ביטחון לייצור ולשיווק חלב גולמי ככל ויידרש, במטרה לשמור על התוצרת החקלאית-ציונית, בהתאם למגעים ולסיכומים לגבי מדיניות הסחר מול ארה"ב".
ונזכיר גם שיש את הסכם החלב החדש בסוף השנה….
"לנכון, צד הטיפול המאומץ באיום ביטול המכסים, אנו צריכים לזכור כי עומד בפנינו אתגר משמעותי נוסף והוא הסכם החלב החדש. ההתאחדות החלה בדיונים אינטנסיביים באמצעות חברי הצוות האסטרטגי והנהלת ההתאחדות, בכדי לנתח את הסוגיות המורכבות ולגבש חלופות שונות. כפי שכבר אמרתי בעבר, אנו מתנגדים נחרצות לרפורמות ושינויים מבניים אותם מנסה לקדם האוצר. ענף החלב והרפתנים הוכיחו כי הייצור המקומי יציב, איתן ועומד במבחנים הקשים ביותר. נדמה שבעת הזו ישנה הזדמנות לקדם יחד עם השותפים לענף ועם משרד החקלאות וביטחון המזון הסכם חלב ארוך טווח, שימשיך להבטיח לרפת הישראלית ולענף החלב אופק יצרני, ודאות תכנונית וודאות כלכלית. עקרונות אלו מתכתבים עם תוכנית ביטחון המזון שמוביל השר דיכטר ועם אתגריה הלאומיים של מדינת ישראל. ברור מאליו, שאנחנו בהתאחדות לא מרפים לרגע, יחד עם כלל שותפיה במרחב החקלאי, בכדי לשמור על הרפת הישראלית, הייצור המקומי וביטחון המזון".
לאחרונה הוסרה מגבלת העסקת זרים ברפתות, צעד חשוב?
"בהחלט צעד חשוב ואני מברך על ההחלטה של משרד החקלאות וביטחון המזון בראשות השר אבי דיכטר, המסירה את תקרת המגבלה של העובדים הזרים בענפי בעלי החיים ובהם הרפת. החלטה נכונה ואמיצה, וזה המקום להודות לאורן לביא, מנכ"ל המשרד, נטלי ברודנר מור, המשנה למנכ"ל המשרד, יובל ליפקין, ראש מִנהל ביטחון המזון במשרד, ויוני דמרי, חבר הנהלת ומועצת ההתאחדות ומנהל אגף המשק בתנועת המושבים, שהיה הרוח החיה והקול של הרפתנים בדיונים. אני רוצה להזכיר בהקשר זה, שההתאחדות נאבקה לאורך שנים להגדלת הקצאות כוח האדם לנוכח המחסור בידיים עובדות ברפת הישראלית".
עמדת ההתאחדות במהלך של גיבוש תקנות תכנון משק החלב – דיווחים והוראות?
"אנחנו מדברים על תהליך רגולטורי שמתקיים מזה כשנה, להסדרת ויסות ייצור ושיווק החלב הגולמי בעת מקרים של מחסור או צורך בניהול מלאים, וזאת במסגרת תקנות תכנון משק החלב. ההתאחדות הביעה את עמדתה העקרונית ביחס לשתי סוגיות מהותיות: הצמדת יצרן למחלבה קולטת והתפלגות מכסות העמקים החמים והערבה".
תוכל לפרט לגבי הצמדת יצרן למחלבה קולטת?
"עמדתנו הייתה כי במסגרת התקנות תוכל להתבצע הצמדה זמנית של יצרן למחלבה קולטת. כלומר – במידה ומסיבה כל שהיא הופסקה הצמדה בין יצרן למחלבה, תוכל מועצת החלב לפעול להצמדה זמנית. עמדת ההתאחדות בנושא נועדה לסייע ליצרנים בפריפריה הגיאוגרפית ו/או ליצרנים קטנים- בינוניים מהמגזרים הקיבוצי והמושבי, גם במידה שהצמדתם הופסקה. לשמחתנו, עמדתנו זכתה לתמיכה מלאה של מועצת החלב בהובלת מנכ"ל המועצה, איציק שניידר, שותפינו הנוספים לענף, ולאחרונה גם לאישור משרד החקלאות וביטחון המזון. חשוב לציין כי הצלחנו לעמוד ביעדים שהגדרנו בהתאחדות, כולל ובדגש – מתן הסמכות למועצת החלב לקיים פתרון זמני עבור יצרנים, שלא הצליחו להתקשר בהסכם עם 'מחלבה קולטת', או שההסכם שלהם עם המחלבה פקע או בוטל מכל סיבה שהיא".
ולגבי התפלגות מכסות העמקים החמים והערבה?
"גם עמדתנו בנוגע להתפלגות הייצור בתקופת עומסי החום התקבלה בטיוטת תקנות תכנון משק החלב. בסוגיה זו מדובר בהוספת רפתות הערבה להתפלגות העמקים החמים. אני חייב להודות שזה היה מאבק מאוד עיקש. מהתוספת הראשונה לטיוטת התקנות החדשות עלה כי היא מבקשת לקבוע התפלגות אחידה לכלל יצרני החלב, ובכך למעשה לבטל את ההסדר הקיים שנים ארוכות – זכאות היצרנים ממשקי העמקים לקבל מכסת חלב שונה במהלך חודשי הקיץ. על-כן בדרישתנו, שגובתה בנתונים מדעיים, הובלנו מסר ברור: שמירה על התפלגות הייצור השונה למשקי העמקים, בנוסף להכללתם ברשימה של משקי ערבה, שסובלים גם הם מעומסי חום קיצוניים. דרישה זו מוסיפה ומשקפת את חזון פריסתן הארצית של הרפתות גם באזורים מרוחקים וצחיחים, יחד עם חיזוק ההתיישבות בפריפריה הגיאוגרפית. כאמור, דרישתנו התקבלה בטיוטת התקנות – ועל כך נאמר: יגעת ומצאת – תאמין".
האם יש חדש בקידום דור צעיר ברפתות, אולי הנושא הבוער ביותר בענף?
"אחד היעדים החשובים שהצבתי לקדנציה הנוכחית היה לקדם ולשלב דור צעיר ברפת הישראלית ובענף החלב. נוכח כך, הקמנו לאחרונה 'שולחן דור המשך', שהוא צוות ייעודי לגיבוש צעדים אופרטיביים לעידוד דור ההמשך לבחור בעבודה ברפת הישראלית. בין יתר הדברים נעסוק בנושא הכשרות בענף, שילוב רפתנים צעירים בתהליכי קבלת החלטות וצעדים נוספים. אני משוכנע שהדיונים והלמידה המשותפת יהפכו לתוכנית עבודה סדורה, שאותה נוכל לקדם. בנוסף, נפעל לייצר מפגש דור המשך לאחר חגי תשרי ולהצבת הנושא במסגרת כנס מדעי הבקר והצאן בדצמבר הקרוב. חשוב גם להוסיף ולומר, שניתן כבר היום לראות צעירות וצעירים מדהימים, שהחליטו בעקבות אירועי התקופה לבחור בעבודה עם משמעות, שליחות וציוניות, בלי טיפה של ציניות – ונקלטו ברפתות שונות ברחבי הארץ".
איך היית רוצה לסיים את הריאיון?
"להביא את לדוגמה את רפת כיסופים, מסמליה של הטרגדיה הגדולה שחווינו. מטרגדיה לתקומה – רפת כיסופים על שם ראובן הייניק ז"ל, קמה חזרה על הרגליים, ובימים אלו אנו חונכים בהתרגשות גדולה את רפת כיסופים המחודשת. זה המקום להודות לכל מוסדות הענף והשותפים, שלקחו חלק בשיקום הרפת מהרס מוחלט לפעילות מלאה – ליצירת תמונת ניצחון אמיתית של החלב הכחול-לבן, החקלאות הציונות… של עם ישראל. נזכור את ראובן הייניק ז"ל ונצדיע לעוסקים במלאכה! אמרתי ואומר גם כאן: היכן שיש רפת, יש חקלאות, יש התיישבות, ותהיה תקומה. אנחנו מלאי תקווה ואמונה בצדקת דרכה של הרפת הישראלית – עד טיפת החלב האחרונה,
עד שובם של כל החטופים. עכשיו!".
הכיסופים לבית שנהרס
אנחנו ב'משק הבקר והחלב' מלווים את הסיפור הטרגי והעצוב של עוטף עזה, מהשבוע הראשון למלחמה. עשרות פעמים ביקרנו ביישובי העוטף, שמענו את העדויות, ראינו את החורבן, נפגשנו עם הניצולים. ליווינו מקרוב את השיקום המופלא של הרפתות, את הרוח הציונית שלא פסקה מלנשוב גם ברגעים קשים וכואבים. קשה להבין, גם ממרחק של זמן, את גודל הטרגדיה וההפקרה. כי מה שקרה בעוטף עזה ב- 7 לאוקטובר, זה לא אסון, כי אסון אי אפשר למנוע. יישובי עוטף עזה, הופקרו במשך שנים, להתקפות טילים, שריפות בלתי פוסקות ולמרות דרישתם, מדינת ישראל, ממשלת ישראל לא הקשיבה והחמור מכל, צה"ל, לא היה שם כשהם נזקקו לו ביותר. 'משק הבקר והחלב' איננו עיתון פוליטי, אך מה שקרה בעוטף עזה ראוי להיחקר, להיבדק עד תום, עד כלות, שלא יקרה שוב. תושבי העוטף לפחות חלקם מנסים לחזור לסוג של שגרה. הם עדיין קוברים את חבריהם, הם עדיין ממתינים לחטופים, הם עדיין, לפחות חלקם, לא יכולים לחזור הביתה, עוברים בתים זמניים, מנסים לטפל בנפש הפצועה, הדרך עדיין ארוכה. ואי אפשר שלא להשתומם לנוכח גדלות הרוח של החקלאים הללו, ששבו כמעט מייד לעבד את
אדמתם, להשקות את המטעים, לחלוב ולייצר חלב איכותי. רפתות העוטף שבו לעבודה מלאה, הם מייצרים כיום כ- 30 אחוז יותר מלפני ה- 7 באוקטובר. ובכל פעם שאנחנו מגיעים לעוטף, אנחנו מתמלאים בתקווה וגם בצניעות ואהבה אל מול האנשים שנלקח מהם הכל והם עדיין שם, לא מוותרים על החלום. ובמקום שממשלת ישראל תתכנס על בסיס קבוע ותקיים את ישיבותיה ביישובי העוטף, הרי שהבירוקרטיה, הניכור, חוסר הסימפטיה והמלחמה שלא נגמרת, מונעת מאנשי העוטף המופלאים, לחשוב על סוג של שגרה הולמת.
הכיסופים לשפיות
ושם, בטקס העצוב כל כך אך עם תקווה לא מעטה, שם בקיבוץ כיסופים, נחנכה הרפת החדשה. ניגשתי לחברת קיבוץ, שניגבה את דמעותיה, אישה לא צעירה, שנדמה כי כבר ראתה הכל. שאלתי אותה לתחושתה אל מול הטקס. היא הביטה בי ואמרה "אתה יודע, אנחנו בלי בית כבר כמעט שנתיים, הילדים לא במסגרות שלהם כבר שנתיים, איבדנו חברים טובים, הקיבוץ שלנו, הבית, נפגע קשה, אנחנו ממתינים לממשלה שאולי תבין סוף סוף, את גודל השעה ותתחיל לשקם לנו את הבתים. כי את הנפש היא כבר לא תוכל, את זה נצטרך לעשות לאט, כל אחד עם עצמו, עם ילדיו. שיקום ארוך, שיקום בלתי נגמר של החיים שהיו ולא יהיו לנו עוד".
'משק הבקר והחלב', בדרכו הצנועה, מצדיע לאנשי עוטף עזה, אתם הציונים האמיתיים, התקומה האמיתית שלכם, היא התקומה של כולנו. של ישראל. תבורכו!
שלכם ובשבילכם,
עורך המגזין, ראובן זלץ
050-5518827
meshekhabakar@gmail.com
שלום לכולם ,
מצורף דף מידע נוסף והפעם בנושא יציאות במהלך התחלובה הראשונה.
גורמים, סיבות והצעות לייעול.
כמו תמיד , מוזמנים להגיב
בברכה,
אפרים ויניב
שלום לכולם,
קורס פרקטיקה ניהולית בענפי המשק החקלאי 2025 – החלה הרשמה למחזור ה-7!
מועד פתיחה: 19 בנובמבר 2025
הקורס יתקיים באוניברסיטה העברית, בקמפוס הפקולטה לחקלאות ברחובות.
הקורס יתפרס על פני 11 מפגשים בימי רביעי בין השעות 09:00-16:00.
הקורס מיועד למנהלי משק ומנהלי ענפים כגון רפת, לול, צאן, מטעים וגד"ש וכו', ויעניק ידע וכלים מעשיים להתמודדות עם אתגרים ניהוליים, מימוניים וארגוניים.
במסגרת הקורס יוענק למשתתפים מחשבון פיננסי.
את הקורס ירכז ד"ר גלעד אקסלרד.
לפרטים נוספים והרשמה:
סיגל גולדנר – מייל: sigalg@savion.huji.ac.il, טל': 08-9489709.
ניתן גם לבקר באתר המדור ללימודי חוץ: https://hutz.agri.huji.ac.il/agricultural_management