בעוד כמה ימים נציין שנה למלחמה הארוכה ביותר בתולדות ישראל. שנה קשה של שכול, כאב והתמודדות מורכבת במציאות מלחמתית שעדיין לא רואים את הסוף. אך אם למדנו, משהו אחד ברור מהשנה האחרונה, הרי שאין תחליף לחקלאות כחול לבן, אין תחליף לייצור מקומי ולביטחון מזון. ולא, מר ברקת, אנחנו לא באירופה וכל מה שטוב ונכון שם, לא מתאים לכאן.
גאה להביא לפניכם גיליון חגים מיוחד ומרגש, המביא את סיפורם של רפתני ישראל ואנשי ענף החלב, אנשים שהוכיחו את גבורתם, חריצותם ודבקותם לקרקע ולציונות. ועל כך, תודה!
ברקת תתעורר, כאן זה לא אירופה!
פעם כתבו שירים על חקלאות עברית, היללו ושבחו את התוצרת הציונית, החקלאות תפסה מקום של כבוד בחגים, באירועים לאומיים. פעם להיות חקלאי היתה גאווה גדולה, ציונות אמיתית, ערכים, עבודת אדמה וחריצות אין קץ. ואז הגיע הקפיטליזם הקיצוני ואיתו פורום קהלת. וכיום, לאחר שנים של פגיעה והרס מתמשך של החקלאות כחול לבן תוך התעמרות שיטתית בחקלאים, פתאום מתברר לכולם, גם לשרי הממשלה כי חסרות עגבניות, חסר דבש, אין מספיק שמן זית, שום, ביצים ושאר ירקות. אז מה עושה הממשלה ופקידי משרד האוצר, מאשרים ייבוא מזון פטור ממכס של, ירקות ופירות מתורכיה, מירדן ועוד מדינות "אוהבות ישראל" ואחרות. והרי זה חלם, שלא לומר טיפשות על גבול הרשעות.
כי יכולנו להיות עצמאיים לחלוטין בייצור המזון שלנו, בטח בכל הקשור לפירות, ירקות ומוצרי חלב. לכולנו זכור כי רק לפני כשנתיים, היה כאן שר חקלאות שניסה לחרב את החקלאות, כך לדברי מנכ"ל משרד החקלאות הנוכחי. נעקרו עצי זית, חוסלו כוורות דבש, לא נזרע שום בגלל יבוא וחוסר כדאיות, נעקרו עצי פרי, נהרסו חממות ובאופן כללי, החקלאי הישראלי הפך ללא רצוי והואשם כאחראי ליוקר המחיה. גניבת הדעת של שר הכלכלה ברקת, המריץ קמפיין פופוליסטי ויקר על חשבוננו המנסה לשכנע אותנו "כי מה שטוב לאירופה, טוב לישראל" ושוב הופך את החקלאים הישראלים כמי שאחראים על יוקר המחיה בארץ. ברקת, מיליארד מנותק ספק אם היה אי פעם בחנות ירקות, רוצה לקרוץ לצרכן הישראלי ולבנות את שמו כמי שפעל למען הורדת יוקר המחיה. והרי כבר ידוע כי רק יבוא, ללא שום הגבלה, חשיבה או מדיניות, אינו מוריד את יוקר המחיה, לעיתים אף גורם לעלייתו. אבל מציאות לחוד ועובדות לחוד, אנחנו חיים היום בעידן השקר והכזב כשהאמת איננה נחשבת. למעשה, בפועל, הזנחה של שנים רבות של החקלאים והחקלאות הישראלית שהובילו לירידה בכמות החקלאים, לבירוקרטיה נוראית, למחירי מים גבוהים לחקלאות והרשימה ארוכה, דבר שגרם כמובן לירידה בכמות שטחי החקלאות וכפועל יוצא, לעליית מחירים ומחסור בירקות ופירות. את זה מנצלים בציניות נוראית, פקידי האוצר בחסות פורום קהלת המאשימים את החקלאים, רפתנים בכל העוולות.
צריך לומר את האמת אין לחקלאים את הלובי ואת הכוח, הממון ויחסי הציבור בכדי להעביר את המסר הצודק שלהם לכלל אזרחי ישראל. אך החקלאים הם עם עקשן, הם לא יוותרו בקלות, חקלאי לא יעזוב את אדמתו, מדובר באנשי עמל, אוהבי הארץ, רק תנו להם לעבוד בשקט ובתנאים שיאפשרו להם לעשות את מה שהם יודעים הכי טוב בעולם וישראל תרוויח. תנו להם לגדל, לזרוע, לשתול מכל משבעת המינים ועוד מינים רבים. תנו להם, זה הביטחון שלנו. והלוואי שבשנה הבאה, שממש כבר כאן בפתח, תוחזר החקלאות למקומה הטיבעי, לקידמת הבמה וממשלת ישראל תבין סוף סוף כי אם חקלאות כאן, ציונות כאן. ואם חלילה לא תהיה חקלאות כחול לבן, ישראל תהפוך לנתמכת על שולחנם של התורכים, הירדנים ויבואנים המתעניינים רק בכסף. וזו חברים לא סיטואציה מומלצת. בשבילי רק חקלאות ישראלית, כי אין לנו ברירה אחרת!
בין בארי לרמת הגולן
הגיליון שאתם קוראים בו ממש עכשיו, הפך למעין מסע לארץ שראל החקלאית, ארץ ישראל העובדת, המגדלת בקר במרעה חופשי על כל המורכבות והסכנות, לארץ ישראל הזורעת והקוצרת, לישראל החולבת. מקיבוץ בארי והמפגש החד פעמי בעוצמתו עם דגן פלג, מי שהקים את מחלבת בארי הידועה והסיפור הבלתי נתפס של ה 7- באוקטובר ועד רפתות רמת הגולן, קיבוציות, משפחתיות. זאת ועוד, תמצאו בגיליון זה פרויקט מיוחד על עדרי הבקר במרעה חופשי, על השריפות, הקשיים, הרגולציה, כולל ראיונות עם תום גילת, בוקר ממלכיה, מנהלת 'מרעה גולן' ומנכ"ל אמב"ל. עוד בגיליון, ביקור ברפת משפחתית בכפר ביאליק, הסיפור המפתיע והאופטימי של רפת גלאון. ראיון עם מנכ"ל אפימילק, על ענף החלב, הווה ועתיד. ראיון עם עינב נבו-קוך אחראית קשרי יצרנים בחברת שטראוס, חדשות החקלאית, טור חדש של ד"ר סיון לאקר, טורים אישיים, חדשות, מחקרים ועוד.
אנחנו ב'משק הבקר והחלב' מאוד גאים בגיליון זה ועשינו מאמצים ניכרים בכדי שנמשיך ונוביל את העיתון שלכם קדימה, מבחינת הגיוון, התיעוד והראיונות. אנחנו בטוחים שתמצאו מה לקרוא בו, להתעדכן על ענף החלב שלנו.
שנה חדשה בפתח
זה לא זמן לחגיגות, אנחנו במלחמה ויש עדיין 101 חטופות וחטופים בעזה. ועדיין, ראש השנה כבר כאן ואנחנו מתפללים לחזרתם של כל החטופות והחטופים, עכשיו. שתהיה לנו שנה טובה הרבה יותר, שנה של שקט, שנה של שיקום ובניה. שנה של פרנסה טובה, בריאות וחמלה. שחיילנו יחזרו בשלום ונוכל כבר לנשום לרווחה. שתהיה שנה של שלום בינינו, שנה של תקווה חדשה. בשמי ובשם עובדי 'משק הבקר והחלב' אנו שולחים לכם איחולים לימים שקטים, בריאות והמשך ייצור חלב בשפע. אמן.
שלכם ובשבילכם,
עורך המגזין, ראובן זלץ
050-5518827
meshekhabakar@gmail.com
