התגלה כלבת בגירית בשאר יישוב
חלב ישראלי – ביטחון לאומי
בימים אלו אני מתחיל, הלכה למעשה, את תפקידי כמנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל. ראשית אבקש להודות לחברי ועדת האיתור ולמועצת ההתאחדות על האמון בי. אמון זה איננו מובן מאליו מבחינתי – ומחובתי להצדיקו כל יום מחדש למען כלל יצרני החלב במשקים הקיבוציים והמושביים.
בהזדמנות זו ובשם כולנו, אני מבקש להודות לליאור שמחה, מנכ"ל ההתאחדות היוצא ומזכ"ל התנועה הקיבוצית, על עשייה ותרומה גדולה ליצרני החלב ומשק החלב בישראל. ליאור הוביל את יצרני החלב בתקופות מהמורכבות שידעו ענף החלב, המשק הישראלי והמדינה כולה – ועל כך הערכתנו המשותפת. נאחל לו הצלחה גדולה בהובלת התנועה הקיבוצית באתגריה הרבים.
בשבועות האחרונים נפגשתי עם חלקכם. פגישות אשר חידדו את שידעתי – מאחורי ייצור החלב הגולמי בישראל עומדים אנשים צנועים וערכיים, שתחושת השליחות, האחריות הלאומית ואהבת האדמה והארץ הן נר לרגליהם.
אסון ה-7.10.23 הוסיף והעצים את הערכים הייחודיים של היצרנים המקומיים בשמירה על ביטחון המזון בישראל, אך לא רק, אירועי השבת השחורה המחישו כי הרפת הישראלית וההתיישבות הינן הבסיס לביטחון לאומי בקווי העימות, בגבולות, ולמעשה בכל נקודה.
נזכור ולא נשכח את המחיר הקשה מנשוא: החברים היקרים אותם איבדנו בהגנה על הבית והרפת – יפתח גורני ז"ל, יהונתן חג'בי ז"ל וראובן הייניק ז"ל. לאור מורשתם נמשיך להיות חזקים, נמשיך בגאון בייצור תוצרת הכחול לבן שלנו.
זו גם משימתנו הגדולה על רקע עצימות האיומים. יצרני החלב היו הראשונים לחזור לעבודה חקלאית וכתמיד עמדו בחזית העשייה. מחויבים בכל מאודם לשקם את שנהרס, לסלול את הדרך לתקומה מחדש. מי שמסייר בעוטף וביישובי הצפון פוגש את האמת הפשוטה :היכן שיש רפת יש חקלאות, יש התיישבות ותהיה תקומה!
כאיש ההתיישבות העובדת וכמי שנטוע עמוק בערכי החקלאות והציונות, אני מאמין בכל ליבי כי בעת הזו ביכולתנו להפוך סיכונים לסיכויים וקשיים להזדמנויות, אשר יובילו לתקומה ולהעצמת ההכרה בהתיישבות החקלאית בכלל וברפת הישראלית בפרט.
אני רואה בהובלת ההתאחדות, כראשון בין שווים, שליחות גדולה. שליחות וגאווה בייצוג ארגון אשר הטביע את חותמו בהקמה ובעיצוב המדינה, ההתיישבות והחקלאות. וכמו אז בראשית הדרך, כך גם היום מפעמת הרוח החלוצית בחברי הארגון, שהרפת הישראלית זורמת בדמם.
כל מבוקשם של יצרני החלב הוא להמשיך ולשאת בזכות לקיים עשייה ציונית חרף המצוקה והמכאוב, לשמור על תוצרת מקומית איכותית ומזינה, ולהגן בכל עת ותנאי על הביטחון התזונתי בישראל למען כלל הציבור. וכן, מבוקשם הוא גם להתפרנס בכבוד – ובזכות רבה!
מתוך אמונה שלמה בצדקת הדרך, אני סמוך ובטוח כי יחד, באחדות שורות ובשילוב מלא בין מגזרים ואזורים, נוכל לעמוד ביעדינו המאתגרים בענף החלב הישראלי, כחלק ממשימה לאומית כוללת – ביטחון המזון, החזקת הקרקע ושיקום ההתיישבות. זאת ועוד: דווקא כעת, לאחר אסון ה-7 באוקטובר, ברור יותר מכל כי מדינת ישראל זקוקה לביטחון מזון ולהתיישבות החקלאית כמו אוויר לנשימה.
בתקופה הקרובה אני מתכוון להרחיב את מפגשיי עם רבים מכם, לשמוע, ללמוד ולגבש יחד את דרכי הפעולה אל מול צורכי השעה במציאות המורכבת, כמו גם ההיערכות הנדרשת אל מול כל איום או אירוע קיצון.
בעבודה מאומצת ומשותפת, נעמוד במשימות החשובות שלנו, נפתח ונעצים את הרפת הישראלית, נשמור על נכס החלב בישראל, שבעיני שקול לנכס לאומי.
היום, יותר מתמיד: חלב ישראלי – ביטחון לאומי.
בברכת חברים,
דגן יראל
מדדי רבייה ברפת החלב – תוצאות, השפעות ורעיונות לשיפור
אין זה סוד ששיעורי ההתעברות בארץ נמצאים בירידה בשנים האחרונות. ירידה היכולה לנבוע מלא מעט סיבות. סקירה זו המצורפת באה להציג את המצב ולתת כמה רעיונות מעשיים היכולים להוביל לשיפור ההתעברות.
לוח פרים חדש – אפריל 2024
שלום לכל הרפתנים
ביום שלישי שבוע הבא, ה16.04.2024 יתפרסם לוח פרים חדש – אפריל 24.
הזרמה תהיה זמינה מיום שלישי ה16.04.
לנוחיותכם אנו מפרסמים את הלוח והקבצים הגנטיים הנלווים אליו כבר ביום ראשון אחה"צ 14.04.2024 כך שתוכלו להכירו ולבצע שידוכים ליום שלישי בבוקר.
בברכה,
שקד דרוקר
חודש אפריל, 2024
מבחן IGHOL אפריל 2024
מצורפת הצעת החוק בעניין מחרי המים לחקלאות
שלום לכולם,
אנו שמחים לעדכן כי הצעת החוק בעניין מחרי המים לחקלאות קיבלה את כל האישורים הנדרשים כולל ה:פ' הנדרש והונחה על שולחן הכנסת.
מצרפים בזאת את הצעת החוק.
בהתאם לתקנון הכנסת יש להמתין 45 יום מהיום (ה 1 באפריל) שההצעה מונחת על שולחן הכנסת ועד לתחילת הדיונים בה בקריאה טרומית.
הכנסת יוצאת לפגרה וימי הפגרה נספרים לצורך פרק זמן זה
הצעת החוק היא חשובה מאוד עבורנו ואנו תקווה כי היא תסייע בקביעת מחירי מים הוגנים לחקלאות, מחירים בהם ניתן יהיה לקיים בארץ חקלאות מתקדמת בכל האזורים ובכל הסוגים ושתאפשר אספקת ביטחון מזון לתושבי המדינה.
זאת הזדמנות להודות לשותפים למאמץ: השדולה החקלאית בראשות חה"כ אלון שוסטר וח"כ רם בן ברק, וועדת הכספים בראשות חה"כ משה גפני, הנהלת התאחדות חקלאי ישראל בראשות אורי דורמן ואילנה דרור, עו"ד תמיר סלע, שולחן הארגונים האזוריים והצוות המקצועי והנהלת מים לישראל.
בימים הקרובים נרכז את המאמץ ביחד עם השותפים האחרים על מנת להבטיח רוב לאישור הכנסת.
בברכה
איתן ברושי אורן עמיאל
יו"ר מים לישראל מנכ"ל מים לישראל
הכנסת העשרים וחמש
יוזמים: חברי הכנסת אלון שוסטר | רם בן ברק
______________________________________________
הצעת חוק המים (תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות), התשפ"ד–2024
הוספת סעיף 112ב 1. בחוק המים, התשי"ט–1959[1] (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 112א יבוא:
"תעריפי מים המסופקים לחקלאות 112ב. (א) מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר החקלאות ופיתוח הכפר, תקבע בכללים, תעריפי מים המסופקים לחקלאות; בקביעת כללים כאמור תשקול מועצת הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
(1) רכיבי עלויות הקשורים לשימוש במים לחקלאות;
(2) יכולת התשלום של צרכני מים לחקלאות;
(3) סוג המים בו נעשה שימוש בפועל.
(ב) בכללים כאמור בסעיף קטן (א) –
(1) רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע תעריף מופחת למים שפירים באזור לגידולי חקלאות שאין בו חלופה לשימוש במי קולחין, באזור נסמך מים שפירים, באזור עדיפות לאומית ובאזור קו עימות;
(2) לעניין תעריף להפקת מים מושבים לחקלאות, ייקבע התעריף תוך קיזוז עלויות טיפול בטיהור השפכים ועלויות טיפול נוסף במים אם נדרש."
כללים ראשונים
2. כללים ראשונים לפי סעיף 112ב לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, יובאו לאישור שר החקלאות ופיתוח הכפר בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
הוראת מעבר
3. עד כניסתם לתוקף של כללים ראשונים לפי סעיף 2 לחוק זה, יעמדו בתוקפם תעריפי מים המסופקים לחקלאות שנקבעו לפי סעיף 112 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה; ואולם, ועל אף האמור בכללים שנקבעו לפי סעיף 112 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום תחילתו של חוק זה, תעריפי מים המסופקים לחקלאות כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) שלהלן, לא יעלו על סכומים אלה:
(1) 1.0 שקלים חדשים למטר מעוקב של מים המסופקים ממפעל השפדן; לעניין זה, "מפעל השפדן" – מפעל המים של חברת מקורות, הקולט מי קולחין מטוהרים ממכון הטיהור של שפכי גוש דן ומספק אותם להשקיה חקלאית בדרום הארץ;
(2) 1.3 שקלים חדשים למטר מעוקב למים שפירים באזור נסמך מים שפירים, באזור עדיפות לאומית, באזור קו עימות ובאזור שאין בו חלופת מי קולחין שבו פחות ממחצית הקצאת המים לחקלאות היא מי קולחין.
דברי הסבר
החקלאות מאפשרת ביטחון קיומי ומניע כלכלי, מאפשרת אספקת מזון מקומית, תוך צמצום התלות בגורמים חיצוניים, גם בעתות של משברים מדיניים, ביטחוניים ואקלימיים.
על אף חשיבותה של החקלאות המקומית לביטחון מזון ולהתמודדות עם משברים ומצבי חירום, מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כגורם המוסמך לקבוע כללים לחישוב עלות המים, כמשאב החיוני לקיום חקלאות, אינה מחויבת לקידום החקלאות ולביסוסה ואינה לוקחת בחשבון את התועלות החיצוניות של החקלאות, את תרומתה הגדולה של החקלאות למשק המים הארצי או את חלקה היחסי של החקלאות בצריכת מים שפירים.
סעיף 111 לחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן – חוק המים), מחייב את מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים לחישוב עלות המים לפי עקרונות אחידים ועקרון העלות בקשר להפקת המים, הולכתם ואספקתם, לרבות ריבית, עלות הון, תשתיות וכיוצא בזאת, כמו גם בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
לפי סעיפים 111 ו-112 לחוק המים, תעריפי המים צריכים להיקבע על פי חישוב עלות המים, ובשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
על מנת שניתן יהיה לקיים התיישבות חקלאית בכל האזורים בארץ, תעריפי המים צריכים להיקבע בשים לב להימצאות מים טבעיים ומים מושבים באותו האזור, ולאיכות המים ככל שזו משפיעה על הגידולים.
בשנים האחרונות תעריפי המים לחקלאות האמירו אל מעבר ליכולת התשלום של חקלאים רבים. כך, גם משום שנלקחו בחשבון העלויות על פיהן נקבעו תעריפי מים לחקלאות, גם עלויות שאינן נוגעות לשימוש החקלאי במים, וגם משום שלא נבדקה כלל יכולת התשלום של הצרכנים כפי שמתחייב מהחוק, והתעריפים נקבעו בלי לשים לב אליה.
הבעיה מתגלית כאקוטית וחמורה, בפרט באזורי הפריפריה בדרום ובצפון ובמזרח, שנאלצים בימים אלה גם להתמודד עם הקשיים שנוצרו בקשר עם מלחמת חרבות ברזל, פינוי הישובים, ומניעת גישה לשטחים חקלאיים רבים, עד כדי חשש של ממש להמשך עיבוד חלק מהשטחים החקלאיים, במחירי מים שאין יכולת לשלם אותם.
שימור החקלאות באזורים אלה הינו אינטרס לאומי ראשון במעלה, ולשם כך מתחייבת בימים אלה גם פעולה מכוונת של הפחתת מחירי המים לחקלאות בהם נושאים החקלאים באזורים אלה, כדי לסייע בחזרה לעיבוד השטחים ולהבטיח המשך העיבוד.
לפיכך, מוצע לקבוע כי תעריפי המים לחקלאות ייקבעו בכללים ובאישור שר החקלאות ופיתוח הכפר. בקביעת תעריפים כאמור, ישקלו, בין השאר, רכיבי עלויות שיש לקחת בחשבון בקשר עם השימוש במים לחקלאות, יכולת התשלום של צרכני המים לחקלאות באזורים השונים, סוגי המים בהם נעשה שימוש על ידי צרכני המים לחקלאות, ואזורים לגידולי חקלאות הנעדרים חלופות לשימוש במי קולחין.
כמו כן, מוצע כי בקביעת תעריף מים מושבים לחקלאות, יחושב התעריף בקיזוז עלויות טיפול בטיהור השפכים ועלויות טיפול נוסף במים.
עוד מוצע לקבוע, כהוראת מעבר, כי תעריפי המים לחקלאות יוגבלו לשקל אחד למטר מעוקב למים המסופקים ממפעל השפדן, ול-1.3 שקלים חדשים למטר מעוקב למים שפירים באזור נסמך מים שפירים, אזור עדיפות לאומית, אזור קו עימות ואזור נעדר חלופת מי קולחין שבו פחות ממחצית הקצאת המים לחקלאות היא מי קולחין.
________________________________________
[1] ס"ח התשי"ט, עמ' 169.
סקר 'חקלאות במלחמה': פגיעה קשה בחקלאות כחול לבן – ראובן זלץ
ארגון השומר החדש פרסם בתחילת פברואר 2024 סקר מקיף על השפעות המלחמה על החקלאים, מהסקר עולה כי כ 89%- מהחקלאים מדווחים שנפגעו בעקבות המלחמה. כ 84%- מהחקלאים ענו כי יש פגיעה בביטחון התזונתי של ישראל
סקר חדש של 'השומר החדש' משקף את נזקי המלחמה בענף החקלאות ואת ההשלכות העתידיות על בטחון המזון של ישראל. מאז פרוץ המלחמה ב 7- באוקטובר, נקלעו חקלאי ישראל לאחד המשברים הגדולים שידע ענף החקלאות. ברחבי הארץ, חקלאים רבים נשארו עם מחסור עצום בידיים עובדות ושטחי חקלאות רבים במרחבי העוטף ובגבול הצפון ניזוקו קשות ויצרו מחסורים גדולים. היקפי הפגיעה במשקים חקלאיים בעקבות המלחמה.
רוב חקלאי ישראל, נפגענו מהמלחמה
למלחמה השפעה קטלנית על חקלאי ישראל, רוב מכריע של חקלאי ישראל מכל רחבי הארץ מעידים שנפגעו מהמלחמה(89%), 19% העידו כי עצרו את פעילות המשק לגמרי. כמובן שישנו שוני בהיקף הפגיעה ביחס לאזורים ברחבי הארץ. בגבול הצפון 25% העידו כי עצרו את הפעילות לגמרי ו 65%- העידו כי המשק נפגע באופן חלקי, ברחבי הצפון 67% העידו על פגיעה חלקית. ואילו בעוטף עזה 35% מהמשקים עצרו לגמרי את הפעילות ו 63%- העידו שהמשק נפגע חלקית. הפגיעה במשקים חוצה את כל הענפים, פירות, ירקות, גידולי שדה, פרחים, צאן, בקר, עופות.
הענפים המרכזיים בהם נעצרה הפעילות כליל הם, ירקות (23%), פירות (18%) עופות (20%). הפגיעה בביטחון התזונתי של ישראל בעקבות המלחמה, אחד הנושאים החשובים שעלו על סדר היום במהלך המלחמה, זהו הנושא של הבטחון התזונתי והיכולת של מדינת ישראל לספק
לעצמה מזון בעתות משבר. על פי הסקר, 84% מהחקלאים העידו כי יש פגיעה בביטחון התזונתי של תושבי ישראל. מתוכם, 53% העידו כי ישנה פגיעה בביטחון התזונתי במידה רבה. רוב חקלאי העוטף ) 70% ( וגבול הצפון ) 60% ( סבורים שבעקבות המלחמה ישנה פגיעה במידה רבה מאוד בביטחון התזונתי. יש להזכיר כי 70% מהירקות של ישראל גדלים בעוטף עזה.
בעיית המחסור בידיים עובדות
חקלאים רבים בכל רחבי הארץ נותרו ללא ידיים עובדות בשל המצב. מתוך 25,000 עובדים זרים, אשר עובדים בשדות, במטעים ובחממות, מעל 10,000 עזבו חזרה למדינותיהם. בנוסף לכך, אלפי חקלאים בכל הארץ נקראו בצו 8 לשירות מילואים ונאלצו לנטוש את המשקים שלהם, חקלאים ועובדים במקצועות המעטפת, נפגעו ישירות מהמלחמה, חלק נפצעו, נחטפו ובודדים אף נהרגו במלחמה על הבית. 80% מהחקלאים העידו כי הם נמצאים במחסור של ידיים עובדות (מעובד אחד ועד מעל ל 20- עובדים) בכל רחבי הארץ. בעוטף עזה 90% מהחקלאים העידו כי הם נמצאים במחסור של ידיים עובדות (מעובד אחד ועד מעל ל 20- עובדים) ו 80%- בגבול הצפון (שטח צבאי סגור) מצוקה ניכרת גם בכל רחבי הצפון, 66% מהחקלאים העידו כי הם נמצאים במחסור של ידיים עובדות (מעובד אחד ועד מעל ל 20- עובדים).
פגיעה בתוצרת חקלאית בעקבות המלחמה
המחסור בידיים עובדות השפיע רבות על היכולת לקטוף את התוצרת החקלאית בזמן ולהמשיך את הפעולות החקלאיות השונות, דבר שגרם לנזקים גדולים בתוצרת החקלאית: 77% מהחקלאים העידו על פגיעה כלשהי בתוצרת החקלאית שלהם (התוצרת נפגמה או הושמדה). 20% העידו כי היקף הפגיעה בתוצרת החקלאית הוא מעל 50%.
40% מהחקלאים המגדלים ירקות מציינים כי התוצרת החקלאית שלהם נפגמה/הושמדה/חוסלה בשיעור של 50% או יותר.
כ 50%- מהחקלאים בעוטף עזה ציינו על פגיעה בתוצרת בשיעור של 50% או יותר.
71% מחקלאי הצפון העידו פגיעה כלשהי בתוצרת החקלאית במשקם.
מנכ"ל ומייסד ארגון "השומר החדש", יואל זילברמן מלחמת "חרבות ברזל" העלתה על סדר היום את מצבם של חקלאים ישראל. בתוך השיח על מצב הבטחון בישראל, ראינו כולנו כמה חשוב לעסוק בסוגיית בטחון התזונתי של מדינת ישראל ויחד עם זאת ראינו איך חלקם של החקלאים בהגנת הגבולות עדיין קיים ומתממש. כעת, יותר מתמיד אנחנו רואים כמה החקלאים במדינת ישראל הם משאב יקר שיש לפתח ולטפח. לא יתכן שהם יאלצו לשאת בעול הקשה לבדם, מאז פרוץ המלחמה עשרות אלפי מתנדבים יצאו לתרום ולהתגייס עבור החקלאים, אך המשימה לא תמה, ואנחנו נדרשים להמשיך ולסייע להם למען עתידה והתפתחותה של מדינת ישראל".
הזמנה לקורס טיפול בזבל מהרפת, מאי – יולי 2024, שה"מ
רפת מפלסים פוטנציאל ובניה לעתיד – ראובן זלץ
רפת מפלסים ידעה ימים קשים, עוד הרבה לפני ה 7- באוקטובר, כיום, כ 4- חודשים מאז תחילת המלחמה, הרפת במצב טוב הרבה יותר, גובש צוות נמרץ ואכפתי ומנהל הרפת שמוליק נווט אומר לנו "העתיד נראה טוב, חוץ מבעיית כוח האדם, אך זו לא בעיה רק של רפת מפלסים והגיע הזמן שקברניטי הענף יטפלו בבעיה זו"
שמוליק נווט, חבר קיבוץ בית מזרע, מנהל את רפת מעגן מיכאל כ 7- שנים, רפת טובה ובעלת ביצועים טובים. ומאז ה 10- לאוקטובר החל שמוליק לנהל את רפת מפלסים, בתחילה בהתנדבות עד ה 10- לדצמבר ומאז הוא ממשיך מנהל את הרפת בשכר ולמעשה מסייע להחזיר את הרפת לעבודה מוסדרת ולממשקים מקצועיים.
איזו רפת קיבלת ב- 10 לאוקטובר?
"קיבלתי רפת ללא צוות, רק מתנדבים וגילי, בן קיבוץ מפלסים, התאילנדים ברחו, הבדואים לא חזרו בשבועיים הראשונים. בעצם הרפת לא נפגעה פיזית, למרות שהמחבלים הגיעו אליה, עברו דרכה בזמן חליבת בוקר באותה שבת. הקיבוץ ניצל הודות לכיתת הכוננות שעשתה עבודה הירואית, לא פחות, הרגו עשרות מחבלים ולמעשה הצילו את הקיבוץ כולו, הקרב היה על גדרות הקיבוץ, למזל חברי כיתת הכוננות שער הקיבוץ נתקע והמחבלים לא יכלו להיכנס עם הטנדרים ואז המחבלים המשיכו למעשה לכפר עזה. כשאני הגעתי ביום שלישי, עדיין היו מחבלים באזור ליד הרפת והלולים, לא נתנו לנו להסתובב חופשי, חברי כיתת הכוננות היו צמודים אלינו במשך 3 השבועות הראשונים. בערך שבועיים פלוס ראשונים חלבנו פעם ביום ולאחר מכן עברנו ל 2- חליבות שהיו די קרובות כי אסור היה להיות באזור הרפת בחושך".
המתנדבים הצילו את הרפת בשבועות הראשונים?
"בהחלט כן, בעיקרון עבדנו עם מתנדבים כחודש וחצי, חבר'ה נהדרים שאכן הצילו את הרפת והעמידו אותה על הרגליים. מאז דצמבר, אנחנו עובדים עם צוות של שכירים, 4 בני קיבוץ, בחור מבית קמה, 2 מקיבוץ מולדת, צוות מצוין. הבעיה היא ש 4- חבר'ה מתוכם באו רק ל- 4 חודשים, כי המדינה המטומטמת נתנו מענקים רק ל 3- חודשים, המענקים נגמרו, החבר'ה הולכים, אף אחד לא חשב וחושב מה יהיה קדימה, זו בהחלט בעיה ועדיין אין לנו עובדים זרים, אנחנו על זה, לצערי אין עם מי לדבר".
איך מצב הרפת עכשיו?
"חוץ מבעיית כוח אדם, המצב מצוין, 3 חליבות, אנחנו עומדים על 41 ליטר ממוצע לפרה ליום, העדר במצב יחסית טוב, חזר לעצמו. הפרות נכנסות להריון והרפת נראית בכלל לא רע, טפו טפו טפו".
מלבד כוח אדם, בעיות נוספות?
"קבלנו תוספת מכסה גדולה של 700 אלף ליטר וכעת צריך לבנות בשביל זה, עוד סככות לפרות ולעגלות, מכון החליבה של 30 עמדות יכול להכיל את התוספות, החליבות אמנם יתארכו בשעה בערך אך זו לא הבעיה. הפוטנציאל של הרפת מאוד גדול, השקיעו בה כסף, יש עם מה לעבוד, מרכז מזון, בורות תחמיץ, מתבנים, הכל קיים, הדבר היחיד כרגע זה כוח אדם ולייצב את הצוות".
אך יש כאן בסיס לצוות איכותי ומקצועי?
"בהחלט, מנהל התפעול שלנו, גילי, 31 לקח פיקוד איך שהחלה המלחמה, למרות שהיה פצוע לאחר ניתוח. הוא נכנס לרפת, התעלם מהניתוח ופשוט עבד 7 ימים בשבוע, לא עזב את הרפת, ככה מנהיגים נולדים. עוד בחור בשם אילן, 38 המכונה אילי, הגיע שבוע אחר תחילת המלחמה, לקח פיקוד על מרכז המזון ועבודות תחזוקה, פשוט מנהיגים, זה עליהם, הם המובילים את הרפת, אני רק מלווה אותם מבחינה מקצועית. יש לנו בחורה מהקיבוץ, לין, 21 , שהיתה במילואים וכעת היא אחראית יונקיה וגם היא לוקחת פיקוד. אנשים נהדרים הרוצים לעבוד, ללמוד ולתרום".
ענף החלב?
"תראה מבחינה כלכלית היתה שנה מעולה והשנה הזו תהיה שנה יותר טובה, כי אפשר לייצר חלב כמה שרוצים. הבעיה העיקרית כרגע זה כוח אדם מקצועי, בעלי התפקידים העיקריים הולכים ונעלמים לצערי. לדעתי חייבים להחזיר את לימודי הרפת במדרשת רופין בכדי לייצר עתודה ניהולית ודבר נוסף, תנאים טובים, משכורות, לשפר תנאים לרפתנים, אחרת נגיע לדרך ללא מוצא".
למרות שאתה לא גר בעוטף, מה המלחמה לימדה אותך?
"שלצערי יש אנשים שאוהבים להרוג אחד את השני, אנחנו עדיין בתוך האירוע, כרגע המצב לא ברור, מקווה שננצח".
ומילה על הרפת שלך, במעגן מיכאל, מה המצב?
"מעולה, תוצאות מצוינות, מקצועית, כלכלית, רק שימשיך ככה".