מחבר: דויד שליט

כתב – ראובן זלץ

יממות ספורות לאחר תחילת המלחמה, נרתמה תנובה בכל כוחה למען יצרני החלב וענף החלב הישראלי. הנהלת תנובה גייסה והכריזה על קרן ע"ס 15 מיליון שקלים שיוקדשו בלעדית לטובת שיקום הרפתות בעוטף ועל פי הצרכים המקצועיים שלהם. הקרן תסייע לרפתות העוטף שנפגעו לשוב לפעולה ובמהירות הרבה שניתן, לייצור חלב. יש לציין כי תנובה היא המחלבה הגדולה היחידה שבעצם ממשיכה לייצר חלב בפיקוח הנמצא במדפים. חברת תנובה הפיקה קמפיין תקשורתי גדול למען חלב ישראלי וענף החלב כמו גם ייצור קרטוני חלב עם שמות ותמונות של החטופים והנעדרים. כמו כן, תנובה מספקת מקררים ומוצרי חלב למרכזי המפונים ברחבי הארץ, ים המלח, אילת ועוד. תנובה, אכן לגדול בבית ישראלי. כבוד!

במועצת החלב עברו לעבוד במתכונת חירום מיד עם תחילת המלחמה כששניידר וג'ורנו פעילים בחמ"ל משרד החקלאות הפועל סביב השעון. אלי ג'ורנו "התקבלה החלטת קיבוץ כיסופים לשקם את מכון החליבה, הקיבוץ לא יוותר על הרפת".

כתב – ראובן זלץ

אפשר תמונת מצב?

"אתחיל בהתחלה, ברגע שהחל האירוע, יצרנו קשר עם מנהלי הרפתות והבנו את גודל וחומרת האירוע. הפרות פחות עניינו אותנו כי היה מדובר בפיקוח נפש אך השתדלנו לדאוג שהרפתות יעבדו עד כמה שניתן מבחינת מזון, מים וחליבה. נכון להיום, רפת כיסופים סגורה, הפרות נמכרו, העגלות הועברו למשק אחר, עד שהמשק יחזור לפעילות. אני יכול לבשר, כי אתמול, התקבלה החלטה כי המשק הולך לשקם את מכון החליבה והוא לא מוותר על הרפת".

מצב הענף?

ענף החלב, בראייה כוללת התארגן מהר מאוד והוביל מהלכים לטפל ברפתות, מתנדבים, מזון, ענף החלב חזר הכי מהר לפעילות, יותר מכל ענפי החקלאות במשק. תשמע, התקשר אלי מגדל ביצים ואמר לי שהוא מוריד את הכובע על פעילות ענף החלב, כמובן כולל ליאור שמחה וההתאחדות ומשרד החקלאות. נכון להיום (5.11) מייצרים כ-65 אחוז מהייצור לפני המלחמה".

יש טענות קשות של הרפתנים נגד מ. החקלאות?

"אני יכול להגיד לך שאין בעיה או נושא שהבאנו למשרד החקלאות למעלה ולא פתרו לנו אותה. אנחנו הולכים להעביר תקנה חדשה לאומנה חלקית למשקים שנפגעו מהמלחמה. בדומה לאומנה שעשינו בעקבות מחלות וסגר של משקים. זה אומר שקיבוץ שנפגע מהמלחמה יכול להעביר חלק ממכסת החלב לייצור במשק אחר. זה צריך להגיע לדיון בוועדת הכלכלה בכנסת. באשר לתקנות הוויסות, מכלול של הנחיות והוראות בין המחלבה לבין מועצת החלב, המתבצעות רק בהסכמה, אין לנו אפשרות לחייב מחלבה. תקנות הוויסות המתוקנות יאפשרו לתת יותר סמכויות למועצת החלב אל מול המחלבות, להעברת חלב בין מחלבות, כך שלא יהיה חוסר במקום אחד ועודף במקום שני".

עובדים זרים?

"זה אמנם לא בסמכותנו, אך אנחנו מעלים את הבעיות במסגרת החמ"ל היום יומי שיש לנו עם משרד החקלאות. יש אור בקצה המנהרה, מנסים להגיע להסכמות עם מדינות נוספות שיתירו כניסה לעובדים שלהם בארץ. כמו כן נערכה פגישה בין מנכ"ל משרד החקלאות לבין שגרירת תאילנד בישראל בניסיון לבלום את בריחת העובדים התאילנדים".

יש מצב שיבוא החלב יופסק כסולידריות עם ענף החלב?

"לא חסר חלב במדינה אבל יש מחלבות שלא מייצרות את הכמות הנדרשת של חלב מפוקח 3 אחוז. זו בעצם הבעיה, אני מקווה שנגיע לסוג של הסכמה עם המחלבות לייצור חלב מפוקח בכמות הנדרשת ואז לשר האוצר לא תהיה סיבה לייבא חלב. נכון לעכשיו הישראלים כאות סולידריות מעדיפים לקנות חלב איכותי מתוצרת כחול לבן".

ההתגייסות המרגשת של מאות המתנדבים שהגיעו תחילה לרפתות העוטף ואח"כ לרפתות הצפון, הראתה שוב, את החוסן הישראלי. אמיר בן יהושוע מבאר טוביה "גל ינאי פנתה וכמובן שנעניתי".

כתב – ראובן זלץ

אמיר בן יהושוע, 63 נשוי ואב ל– 3 ילדים, שותף במכסה ברפת עם פרץ ועומר בן יהושוע. בעברו עבד שנים רבות בחברת אפימילק, בתפקיד האחרון, אחראי על מערך ההדרכה של החברה. עסק באופן עצמאי, כמה שנים בארה"ב בניהול רפתות, הרפת האחרונה שניהל, 2500 פרות. כיום אמיר עצמאי, מלווה ומייעץ מקצועי ללקוחות של אפימילק, בעיקר בחו"ל וגם בארץ.

רפתות במצב מורכב

אמיר התנדב ברפת קיבוץ חולית במהלך סופ"ש ארוך. יש לציים כי אמיר מתנדב במילואים מאז תחילת המלחמה. אמיר "אנחנו חבורה שלמה של מילואימניקים שהתנדבנו למילואים, כולנו יוצאי צנחנים. הקשורים לקצח"ר ועוסקים בהסקת מסקנות תוך כדי מלחמה. ואז במקביל פנתה אלי גל ינאי (רכזת ומתאמת מתנדבים בהתאחדות יצרני החלב. ר. זלץ) וביקשה עזרה להחליף את מנהל הרפת בחולית לכמה ימים ולתת לו קצת אוויר ומנוחה. כמובן שנעניתי והעברתי סוף השבוע ברפת הקיבוץ". מדובר ברפת של 600 חולבות שצריך לזכור כי ב-7 לאוקטובר, הרגו הרוצחים את אחד התאילנדים העובדים ברפת וחטפו את שאר הצוות, תאילנדים ובדואים. הקיבוץ כולו פונה לאילת והפרות לא נחלבו ולא טופלו לפחות 4 ימים.

 ואז הגיעו המתנדבים?

"כן ואז התחילו להגיע המתנדבים וזה פשוט ממרומם נפש, מגיל 17 עד גיל 70, חלק עם ניסיון חלק ללא ניסיון. עובדים במסירות נפש. הרפת ירדה ל-2 חליבות ביום, זו עבודה קשה ולא קלה למי שלא רגיל לזה. בין המתנדבים שהגיעו, מרגו שהיתה פעם בצאלים ועבדה ברפת, וכעת מתנדבת ביונקיה. בחור בשם דורון מאלון הגליל, שסגר רפת לפני איזה שנתיים שלוש והגיע להתנדב והוא היה על תקן של קצין תפעול והאבא של כולם. בחור צעיר בשם סתיו מקיבוץ בית זרע, לקח אחריות על מכון החליבה ועוד אנשים טובים ונפלאים מכל מיני מקומות".

מצב הרפת בפן המקצועי?

"תשמע, לצערי המצב לא ממש טוב, בעצם עושים את המינימום ההכרחי לטפל ולתחזק עד כמה שניתן שזה גם המון עבודה. כי מאוד חשוב לקיים שגרה וממשק בין צבע אדום אחד למשנהו. הפרות פיזית נראות בסדר, אך יש הרבה דלקות עטין, פרות ירדו בכמות חלב. לדעתי צריך לסנן את העדרים בכל העוטף ולראות את מי שווה להחזיק ומי שלא, לשחיטה. ואת הפרות הטובות להעביר לרפתות ברחבי להמשך חליבה וטיפול, עד שהמלחמה תסתיים ושהקיבוצים יעברו שיקום ויחזרו לתפקד. כי כיום הרפתות מתופעלות באמצעות מתנדבים ולא יודע כמה זמן זה יחזיק, מה גם שמהפן המקצועי זה הכי נכון, בפן הבטחוני והמקצועי, זו כמובן דעתי האישית".