דגן יראל חורש את הארץ, מאז שנכנס לתפקידו, כמנכ"ל יצרני החלב. דגן במרתון פגישות עם רפתנים, מנהלי מחלבות ואנשי הענף. דגן מודע לחשיבות התפקיד ולמורכבות המצב עקב המלחמה ומשוכנע כי ענף החלב הישראלי מהווה עוגן יציב בחקלאות הישראלית.

מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, נכנס לתפקידו בתקופה מאוד מאתגרת ולומד במהירות את הכוחות המניעים את הענף בפרט ואת החקלאות הישראלית בכלל. דגן אומר ל'משק הבקר והחלב' "אין לי בכלל ספק כי ענף החלב הישראלי, מראה את הדרך לאנשי החקלאות באשר הם. ישראל נמצאת כיום במציאות מאוד מורכבת וענף החלב, על אנשיו החרוצים והאמיצים, ממשיכים כל העת לייצר חלב איכותי למרות שחלקם פועל בתנאים קשים, לעיתים תחת אש ובישובים שפונו עקב המלחמה המתמשכת. היום כך נראה, ישראל זקוקה ליציבות בכלכלה, בחקלאות ויצרני החלב שלנו מספקים זאת, תוך הפגנת מסירות אין קץ".

דגן שביקר ביישובי העוטף, בצפון, וברפתות הפועלות בסמוך לגדר הגבול הוסיף ואמר "היום, יותר מתמיד, ברור כי מדינת ישראל זקוקה להתיישבות חקלאית ולביטחון מזון כמו אוויר לנשימה. ומי שמסייר ביישובי העוטף והצפון שואב עידוד מהאמת הפשוטה: היכן שיש רפת, יש חקלאות, יש התיישבות – ותהיה תקומה". דגן נכנס לעובי הקורה לנושאים של סדר יומה של ההתאחדות, נפגש עם העובדים, התרשם ממסירותם ומקצועיותם ושמע מהם על התוכניות לעתיד. דגן "היכולת הטכנולוגית שלנו בהתאחדות תסמן את העתיד המקצועי ברפת הישראלית, ואנחנו חייבים להמשיך ולהיות חוד החנית בתחום. זה מהנושאים החשובים שאני רוצה לקדם יחד עם עובדי ההתאחדות".

נרטיב של שמחה ועצב
בשבוע שעבר, היה דגן אורח בבית הנשיא יחד עם רפתנים, נוקדים ואנשי ענף החלב, כחלק מהמסורת השנתית של אירוח שבועות ע"י נשיא המדינה. דגן פנה לנשיא ואמר "חג השבועות הזה מחדד את חשיבות ענף החלב הישראלי ויצרני החלב בראשם, בדרך לתקומה מחודשת. על-כן, השיקום ביום שאחרי המלחמה חייב להתבסס על ההכרה והצורך בהעצמת הרפת הישראלית". לסיום מבקש דגן להזכיר את החטופים ואומר "אסור לנו לשכוח את החטופים שלנו בעזה, רק בשבוע האחרון התאבלנו על מותם של 4 החטופים ובאותה נשימה שמחנו על חילוצם ההירואי של 4 חטופים נוספים יחד עם העצב על נפילתו של פקד ארנון זמורה ז"ל. זה לצערי הנרטיב שמלווה אותנו, ועצב, שמחה, תקווה ואמונה. נמשיך לקרוא לחזרתם של כל החטופים, עכשיו! לסיום מבקש דגן לאחל שבועות שקט ואומר "לא נוכל לחגוג את חג השבועות השנה,
אך בהחלט ניתן לציין אותו ולהתחייב כתמיד לעם ישראל שנמלא הטנא בחלב ישראלי איכותי.."

247 ימים עברו מאז החלה המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, חרבות ברזל, גובה מחיר בלתי נתפס בחיי אדם, נזקים ברכוש, שריפות, הרס שטחים חקלאיים, פגיעה קשה, יש מי שיאמר אנושה, בכלכלה הישראלית והסוף אינו נראה. ואם יש איזו נקודת אור בקצה המנהרה החשוכה והארוכה, הרי ששוב הוכח כי היכן שיש חקלאות, יש ישובים, יש חיים ויש תקווה. אז איך ולמה הממשלה עדיין לא מבינה את זה…. 247 ימים ועדיין סופרים.

ענף החלב בישראל, ציין החודש את חג השבועות, שהפך כבר מזה שנים, לחג החלב הלאומי. לא נרשמו חגיגות, אך זה בהחלט ציון דרך חשוב בשרשרת אירועים בלתי נתפסים, שרק לפני כמה חודשים אף אחד לא יכול היה להעלות על דעתו. ישראל במלחמה קשה, ארוכה, בכמה חזיתות, מלחמה על הבית שלנו, מלחמה צודקת, שנכפתה עלינו ואנחנו פשוט חייבים לנצח בה. עד כאן, אין לדעתי וויכוח בחברה הישראלית, אך בחודשים האחרונים כל צד ומחנהו, מפרש, מתרגם את הניצחון אחרת. ממשלת ישראל, הממשלה הימנית ביותר שקמה במדינת ישראל, הצליחה לקחת את מלחמת הקיום שלנו ולהפוך אותה לפוליטית. הגדיל לעשות ראש הממשלה נתניהו, שעד לרגע זה (9.6.24) לא כתב, שלח, או טילפן למשפחות החטופים שנרצחו בחודש שעבר. כלום, אף מילה לא כתב האיש העומד בראש הממשלה שלנו. אך לא רק הוא, אף נציג ממשלה לא הגיע להלוויות הנרצחים, שום מילה של חמלה, סימפטיה, התעלמות מוחלטת ממשפחות שחייהם התהפכו, בני משפחותיהם נרצחו, נאנסו, נחטפו, בתיהם נהרסו, והם כיום פליטים בארצם. אף מילה, שום דבר. לנציגה שלנו לתחרות האירוויזיון, נתניהו התקשר בשיחת ווידאו, לזה הוא מצא זמן, לנחם ישראלים ברצח בני משפחותיהם, זה לא. לפני כשבוע ביקר ראש הממשלה בצפון, ביקור חטוף, קצר, הוא כמובן לא הגיע לקיבוצי מנרה, כפר גלעדי, גם לא למטולה. הוא גם לא פגש ראשי מועצות מהאזור. מי כן זכה לפגוש את נתניהו, חבר מועצת העיר קריית שמונה ומועמד הליכוד לראשות העיר בבחירות הבאות. את ראש העיר הוא לא פגש, כי לדעת מקורבי רוה"מ, ראש העיר אביחי שטרן הטיח ביקורת בממשלה על אוזלת ידה. כי אצל ראש הממשלה נתניהו, הכל פוליטי, הכל מתחיל ונגמר האם אתה תומך בו, מהבייס שלו, או גם וגם. וזה כל כך עצוב, כל כך לא הגיוני, כל כך לא מוסרי, בטח לא בזמן מלחמה. קצת חמלה למשפחות שכולות, לקיבוצניקים, גם אם הם לא מצביעים ליכוד, קצת חמלה, לא יותר. וזו הצרה הגדולה שלנו, מדינה מפוררת של מחנות וזה כל כך משרת את נתניהו וממשלתו, לפרק ולשלוט. חרדים, דתיים, שמאלנים, ימניים, אשכנזים, מזרחיים. כן, כן גם היום הכל פוליטי, הכל אישי. להקשיב לשרים בממשלה ופשוט לבכות, כמה אטימות, כמה אי קבלת אחריות, ימין על מלא!!

חקלאות = ביטחון
ואיך זה אתם שואלים קשור לחקלאות ולענף החלב שלנו, תשאלו את החקלאים בבית הלל, ביישובי העוטף. ממשלת ישראל, כ- 9 חודשים לאחר ה- 7 באוקטובר, עוד לא ממש נכנסה לאירוע, עדיין מגיעות עגבניות מארצות שכנות הנאבקות בישראל, עדיין נמכרים כאן תפוחי עץ ש"בילו" חודשים במחסני אוניות עד שהגיעו לארץ ולרשתות השיווק. משרד האוצר עדיין מקשה על החקלאים, אינו מעביר תשלומים, מכביד את ידו בכל הקשור לפיצויים, לכוח אדם, הממשלה עדיין לא באירוע. והחקלאות הישראלית מראה שוב ומוכיחה למי שהיה זקוק להוכחה, שחקלאות זה ביטחון, חקלאות זה אדמות מעובדות לאורך הגבול, חקלאות זה מטעים פירות ברמת הגולן ובאצבע הגליל. רפתות ענף החלב ממשיכות לייצר חלב איכותי, המחלבות עובדות, הרפתנים חולבים, לעיתים תחת אש, כשחלק מהמושבים, קיבוצים התושבים פונו ובמקום נשארו רק הרפתנים וכיתות הכוננות. והממשלה, עדיין לא באירוע, שר החקלאות מנסה, באמת מנסה, אך משרד האוצר בשלו, מונע, מקצץ, רק מפריע.

247 ימים של מלחמה קשה, החקלאות תנצח,
עם ישראל חי!