כמה חלב יצרנו היום רכיבים בחלב משק הבקר והחלב מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה זום ענפי

סרג'יו פישלים יו"ר הנהלת התאחדות יצרני החלב: "אנחנו חייבים ללמוד, להתמודד ולהשפיע על דעת הקהל בצורה אקטיבית" – ראובן זלץ

הוא מהאנשים המרכזיים ברפת החלב הישראלית ובנוסף לתפקידו בהתאחדות, מכהן כרכז התארגנות רפתות עמק הירדן ורמת הגולן. סרג'יו פישלים המנהל גם את רפת קיבוצו כפר חרוב אומר ל'משק הבקר והחלב' "אנחנו חיים היום בעולם של דעת קהל והגיע הזמן שענף החלב יחל בקמפיין פרסום מאסיבי, בכל הרשתות ואמצעי התקשורת".
ראיון במהלך נסיעה מתוחה באווירה מלחמתית בכבישי הגולן הריקים •

אנחנו חייבים התאחדות חזקה. סרג'יו פישלים

זו הקדנציה השניה של סרג'יו פישלים כרכז התארגנות רפתות עמק הירדן ורמת הגולן וזאת בנוסף לתפקידו כיו"ר התאחדות יצרני החלב. בזמנו הפנוי שאין לו, הוא גם מנהל את רפת כפר חרוב (ראו כתבה על רפתות רמת הגולן) וחבר הנהלה בלא מעט רפתות. כיום, תחילת אוגוסט, הדבר המטריד ביותר את רפתני רמת הגולן הוא עלויות המזון לייצור חלב עקב המרחק הגיאוגרפי., הוזלת עלויות המים והכשרת שטחי גד"ש, התשומה היקרה ביותר. ספק אם משהו מהדברים הללו יקרה, בטח לא במציאות העכשווית ובטח שלא בזמן הקרוב. אמנם שר החקלאות הבטיח להיאבק להוזלת המים לחקלאות, אך מולו עומד שר האוצר ואת דעותיו אתם כבר מכירים. באשר לשטחי גד"ש, יש דיבורים על כך אך גם זה ייקח עוד לא מעט זמן, כך שהבעיות עדיין כאן בכדי להישאר. ולמרות זאת אומר לנו סרג'יו: "יש בגולן רפתות מצוינות, מקצועיות ומנהלים מוכשרים ומה שתלוי בנו אנחנו נמשיך לייצר חלב איכותי, תוך הסתכלות מציאותית על העתיד. יש הרבה לחץ של תקיפות ולצד זה מוכנות גדולה, אנחנו עובדים תחת מתח קשה עקב המצב והמלחמה. עדיין לא רואים מהממשלה התייחסות ראויה למצב ולתושבים החיים במתח כבר כמעט שנה".

הנוף מכפר חרוב. חסרים תיירים ונופשים

אנחנו נוסעים בכבישי רמת הגולן, שומם כאן, למה המדינה לא משקיעה בבניה ובפיתוח שטחים חקלאיים?
"אין לי הסבר, רמת הגולן זה אזור גיאוגרפי גדול וארוך. יש כאן עתודות קרקע, אתה רואה את המרחקים, אפשר היה לעשות כאן גן עדן. לבנות יישובים, קיבוצים, להפריח את הגולן, אך זו החלטה ממשלתית שאיננה קשורה לנו. המצב מורכב גם ככה ואנחנו עסוקים להמשיך ולעבוד, מה גם שלא רואים את הסוף למלחמה הזו".

יציבות ואופק כלכלי
סרג'יו הוא רפתן עסוק, העבודה לעולם איננה נגמרת והמצב המורכב בה נמצאת ישראל, כמו גם הלחצים מצד פקידי האוצר, לא מבשרים טובות. "אנחנו חזקים" אומר לנו סרג'יו ומוסיף "בסך הכל הענף שלנו יציב ומייצר מזון ברמה גבוהה, אני בהחלט מודע למצב, לסגירת רפתות, לרצון לוודאות כלכלית ועתיד בטוח, אך צריך לזכור באיזו סביבה אנחנו פועלים והמצב שבה נמצאת המדינה שלנו"

תמונת מצב עדכנית של רפתות רמת הגולן?
"רפתות רמת הגולן פועלות כמעט אותו דבר, זאת אומרת באותה מתכונת כמו לפני המלחמה. בתחילה היה חשש מבריחת כוח אדם אך הצלחנו להתגבר על כך. הרבה מאוד עובדים מקצועיים נקראו למילואים והיינו צריכים להתנהל בתוך הסיטואציה. בשנה שכברה המלחמה השפיעה פחות, אך היתה התפרצות של קדחת קיקיונית וחטפנו חזק. הרבה פרות חלו, אצלנו בכפר חרוב קצת תמותה. גם החיסון שנןתנים הוא לא נגד הזן הספציפי הזה, כעת יש דיון בעניין."

הבעיות המטרידות ביותר?
"יציבות הייצור, אופק כלכלי והמכסות, אך זה באופן כללי נכון לכל הענף, הרפתות בגולן הן בסך הכל במצב טוב, יש שותפויות גדולות ושותפויות בצמיחה. יש בגולן 5 רפתות כפולות, רפת ר'ומח, רמת מגשימים ומחניים קציר וקשת, רפת טנא שהן גשור ומבוא חמה, רפת בזלת, רפת חדשה בבניה, כפר חרוב ואפיק, רפת תל קציר וקשת ורפת בשנית, אלוני הבשן וחולתא. רפתות עם 3 שותפים, רפת מפלים, יונתן אלומות ומעגן ורפת צפון הגולן, היחידה בארץ שהוקמה כשותפות, בין הקיבוצים, אורטל, אלרום ומרום גולן. אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק, חושבים על העתיד, קדימה אבל מאמינים גדולים בענף ובעתידו".

המשימות העיקריות מבחינך?
סרג'יו מחייך " 3 נושאים, זה פשוט, הסכם לטווח ארוך מול הממשלה, יצירת דור המשך ועתודה ניהולית לרפתות ולניהול הענף ושמירה על מוסדות הענף, אנחנו חייבים התאחדות חזקה".

הממשלה רוצה להפחית את מכסות הייצור המקומי?
"כיום, בזמן מלחמה שרפתני ישראל עובדים חלקם תחת אש וממשיכים לייצר חלב ולשמור, תרתי משמע על הגבולות באספקת מזון סדיר. משרדי הממשלה מתעסקים בהקטנת הייצור המקומי ופגיעה נוספת בחקלאות הישראלית. לפני זמן מה פנו להתאחדות, אנשים מאגף הכספים במשרד האוצר ויועצים כלכליים של ראש הממשלה על מנת להיפגש ולהניע רפורמה חדשה בענף החלב שעיקרה צמצום הייצור המקומי לטובת ייבוא. כמובן שאנחנו ניאבק למניעת הרפורמה ומכתבים ברוח זו כבר יצאו למי שצריך. אני מקווה שמשרד החקלאות ימשיך לתמוך ולעמוד לצד הרפתנים והחקלאים".'

הסיכומים הכלכליים האחרונים, מגמות?
"האזור חייב להתייעל בהוצאות מזון, כי יחסית הוצאות המזון לייצור חלב, גדולות משאר חלקי הארץ. מה שאפיין את הסיכומים הכלכליים שלנו, הנקודות החשובות לשיפור, הצורך בירידת הוצאות מזון, ושיפור באחוזי ההתעברות. דבר נוסף פערים קיצוניים ברווחיות בין הרפתות. מרגישים בצורה מובהקת ברווחיות את יתרון הגודל בשותפויות ברפתות רמת הגולן. הנקודות החיוביות, רמת הניהול בשותפויות ברמת הגולן טובה ובעלת השפעה חיובית מאוד על הביצועי של הרפתות".

הענף משתנה לנגד עינינו?
"תראה, בכובע של מנהל רפת, צריך להתמקד בגודל הרפת ובהשקעות בטכנולוגיה מתקדמת גם בתחום המזון. שני דברים חשובים, התאמת הרפת לעידן שאחרי המכסות וגם לתת במה ולייצר דור המשך המכוון לטכנולוגיה. אני לא רואה שנצליח ליצור דור המשך לענף אם נמשיך להיות רק בלואו טק, אחנו חייבים להתקדם ולמשוך אלינו צעירים. לצערי אני רואה את המגמה של פירוק המכסות וניהולם על ידי המדינה ולהפיכה לשוק תחרותי שלא בהכרח יעשה טוב לצרכים. אני מאמין ביכולות שלנו וצריך לתת מספיק כלים בכדי שנוכל להתמודד במצב החדש. שזה אומר, חיזוק שינוי והתאמה של המוסדות הקיימים, בניית עתודות ניהוליות לדור המשך צעיר ורעב לעבודה כחול לבן. המשימות מול העיניים כרגע, הסכם לטווח ארוך, שדרוג טכנולוגי של כל מערכות הענף לדוגמא תוכנת נעה ועוד".

כיו"ר הנהלת ההתאחדות, איך אתה רואה את תפקידה בזמנים מורכבים כאלה?
"ההתאחדות חייבת להתחדש ולמקד את עבודת המנכ"ל גם לתוך ההתאחדות, יחד עם זה אנחנו חייבים לדעת להשתמש בגורמי מקצוע חיצוניים בכדי לגבש אסטרטגיה לטווח ארוך. היום אנחנו בעולם של דעת קהל והגיע הזמן שענף החלב יחל בקמפיין פרסום מאסיבי, בכל הרשתות ואמצעי התקשורת, על חשיבות הענף, איכותו, חקלאות כחול לבן. זה לדעתי הזמן הנכון. דעת הקהל תקבע את רוח התקופה ויש לזה השפעה על החלטות הפוליטיקאים. אנחנו חייבים להתחיל להשתמש בתקשורת". לסיום מבקש סרג'יו לומר "שנמשיך להיות מאוחדים ולספק את החלב שלנו שהוא הטוב בעולם, זו גאווה גדולה להיות חלק מענף החלב הישראלי. ואם יורשה לי מילה אחרונה, שכל החטופים יחזרו הביתה, עכשיו!". ▲

טור אישי- מה שטוב לאירופה? ארנון אושרי

הנה אנחנו סופרים שנה מאז השבעה באוקטובר, יום ששינה את חיינו לעד. ובעוד אנחנו סופרים את מתינו והמלחמה עדיין בשיאה, מישהו החליט כי מה שטוב לאירופה, בטח טוב גם לנו. האמת, נשמע מפתה, מי לא רוצה אירופה. רק לך תסביר למר ברקת המיליארדר, שפופוליזם לא
קונים במכולת ועלות ייצור ליטר חלב שלנו, יקר לפחות פי 2 מזה באירופה. העיקר שיש תשדירים וקמפיין.
שנה שפויה שתהיה לנו •

כבר כמעט שנה חלפה מאז השבעה באוקטובר ונדמה שרבים מאיתנו נעצרנו באוקטובר 2023 . אנחנו עדיין בעיצומו של אחד המאורעות הדרמטיים בקנה מידה היסטורי שכולנו חווים ועוסקים בו מדי יום. יתכן ותידרש עוד פרספקטיבה כדי לאמוד את עוצמת הזעזוע שאנחנו חווים. בשנה הנוראית הזו שמאז אוקטובר השחור, שינויים ותובנות רבים שאנחנו עוברים, משנים את תפיסת המציאות ומשפיעים על ערכי היסוד שלנו. מבלי להיכנס לפוליטיקה, הרי שאי אפשר שלא להישאב לתוך מערבולת הרגשות והזעזוע שכולנו חווים וחשים. בתוך כל הסער הבלתי נגמר הזה, עם כל הדרמות והכאב, שוב מתבלטת החקלאות כעוגן למציאות היום יומית הקשה. החקלאות ממשיכה, ככורח המציאות, בזריעה, שתילה, קטיף, אסיף, חליבה, רדיה ובתוך כל המערבולת הזו ויחסי ישראל המתערערים עם מדינות העולם שבה ועולה העובדה הבסיסית שללא חקלאות חזקה יציבה ומגוונת, ישראל תימצא במקום קשה ובלתי אפשרי בכל הקשור לביטחון המזון. והנה הגיע שר הכלכלה עם חזון "מה שטוב לאירופה". בטח מה שטוב, מה שטוב לאירופה זו סביבה יציבה עם חקלאות שמקומה וחשיבותה לא ניתנים כלל לערעור. השוק האירופי יודע לתמוך לעודד ולשמר את החקלאות המקומית, השוק האירופי יודע להגן על היצור המקומי, ואילו כאן בישראל, ברוח פורום קהלת, השוק הישראלי פרוץ לכל עבר, בשם השוק החופשי כביכול, אפשר לייבא עגבניות מטורקיה או ירדן, אפשר לייבא תוצרת חלב ניגר מפולין, רק לא שמים לב שאל מול החופש הזה, נתון החקלאי הישראלי בסד של אילוצים ברובם מלאכותיים שקושרים במאבק הזה את ידיו מאחור ועם המשקולות האלו עליו להתחרות.

תחרות הוגנת?
החקלאי הישראלי מתחרה במחיר המים בטורקיה, בשכר העבודה בירדן, בתמיכות הנדיבות של השוק האירופי ביצרני החלב. עליו להתחרות אל מול כל היבוא הזה, כשבישראל אין באמת תחרות, לא בין בנקים (מישהו שם לב לרווחי העתק הבנקים ולגובה הריביות עבור הלוואות) אין גם תחרות בין רשתות השיווק ואל הקהל השבוי של משקי הבית. יש כמובן מי שנהנה, היבואנים, הממשלה, אבל לא היצרנים ולא הצרכנים. בתוך מיטת סדום הזו שבה מאריכים את הקצר ומקצרים את הארוך, מפעלי העיבוד לא פועלים בשבתות וחגים (מדינה יהודית לא?) מקפידים על כשרות כמובן וכל אלו באים לידי ביטוי במחיר התוצרת. מה עוד? מחירי התשומות שברובם נקבעים מראש, חשמל דלק מים שכר עבודה אגרות. ובתוך כל המערבולת הזו, נקלענו כולנו לאסון הכבד אי פעם בתולדות המדינה, עם אלפי הרוגים, חטופים, חבלי ארץ שננטשו, קהילות שנחרבו. לכן כולנו חייבים לחשוב מחדש על מיקומה וחשיבותה של החקלאות הישראלית.

נדרשת כאן מערכת ערכים וחשיבה אחרת, נדרשת אחריות לאומית לטיפוח קידום ושמירה על החקלאים המקומיים. לחזור שוב לסיסמאות הישנות של "טוב לאירופה" ושאר דברי האיוולת של קהלת שאולי (וגם זה לא בטוח) מתאימים לשווקים גדולים ומשוכללים כבאירופה או ארצות הברית, אבל לא למדינת אי מורכבת וייחודית כישראל. בטח לא למדינה שפריסת ההתיישבות עדיין וכנראה לתמיד תהיה חשובה, סימון הגבולות ע"י ההתיישבות החקלאית זו לא סיסמא ריקה, אלא מחויבת מציאות. שמירה על שרשרת הדורות של החקלאים זו שאלה קיומית ולא כמליצה, אלא ככורח בל יגונה. שיהיה ברור, אנחנו, החקלאים הישראלים, לא נגד תחרות, אבל תחרות בתנאים הוגנים, תחרות על איכות התוצרת לא על עלויות היצור. ברור לנו שבתחרות על איכות, אין לנו מתחרים, אבל בתחרות על עלויות היצור שברובן המכריע אין לחקלאי כל אמירה, בתחרות הזו אנחנו מפסידים ואיתנו משקי הבית והמדינה.

לכן, לקראת השנה החדשה, יש לאחל למדינה ולכולנו, ראשית שיוחזרו כל החטופים, זו משימה קדושה ברמה ערכית. ומעבר למשימה זו, שתחזור הבינה למקבלי ההחלטות ותינבט במוחם ההבנה שחקלאות, אינה עוד ענף בשוק החופשי, חקלאות והחקלאים הם החולייה החשובה ביתר בחיבור בין העם לאדמתו ולביטחונו, בטחון המזון ובטחון הגבולות.
שנה טובה ושפויה לכולנו ▲